רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף

דו"ח מגמות הטכנולוגיה לשנת 2026 של דלויט- Deloitte מצביע על כך שהבינה המלאכותית מפסיקה להיות כלי ניסיוני או תוספת חכמה, והופכת לתשתית בסיסית, בדומה לחשמל או לאינטרנט, המשפיעה על כלל תחומי החיים והעסקים. המעבר  משלב הניסוי לשלב ההאצה (Scaling Imperative) של הבינה המלאכותית מתרחש בקצב מהיר במיוחד, כאשר אימוץ הטכנולוגיה מגיע לשיאים חדשים. כך לדוגמא, לפי הדו"ח, כלי AI ג'נרטיבי מוביל הגיע לכ-100 מיליון משתמשים תוך חודשיים בלבד, לעומת כ-50 שנים שנדרשו לטלפון להגיע ל-50 מיליון משתמשים. קצב זה יוצר אפקט "גלגל תנופה", שבו שיפורים טכנולוגיים, השקעות ותשתיות מאיצים זה את זה במקביל.

עוד על פי הדו"ח של Deloitte, ה-Agentic AI (סוכנים אוטונומיים) צפוי להניע את עידן האינטגרציה הארגונית הבא. שוק ה-Agentic AI  העולמי צפוי להגיע ל-35 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בשינוי משמעותי שבו ה-AI משתלב במערכות ליבה קיימות כמו מנועי חיפוש. הדו"ח מעריך שכמעט שליש (29%) מהמבוגרים במדינות מפותחות צפויים לצפות בסיכום חיפוש שנוצר על ידי AI מובנה במנועי החיפוש מדי יום ב-2026.

הבינה המלאכותית מתרחבת גם לעולמות הפיזיים (AI Goes Physical) ומחברת מערכות מידע למכונות ותהליכי ייצור. קצב הגידול של האוטומציה הפיזית מרשים, ולפי הדו"ח, מלאי הרובוטים התעשייתיים הפועלים במפעלי העולם צפוי להגיע לכ- ל- 5.5 מיליון יחידות במהלך 2026.

השינוי שמביאה הבינה המלאכותית הוא מהותי, מאתגר את המצב הקיים, את ההשקעות הפיננסיות, ואת התרבות הארגונית. הוא דורש לעיתים בנייה מחדש של תהליכים, ולא רק שדרוג.

• "במהלך הטיפול מתבצע תמלול אוטומטי, סיכום מובנה והפקת תובנות קליניות"
• האם הבינה המלאכותית באמת פוגעת בתעשיית התוכנה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאלה המרכזית הניצבת לפתחנו בישראל היא: האם אנחנו כעם וכחברה, כארגון וכפרטים, ערוכים - עם כל החוסן המוכח שלנו - להתמודד עם גודל השינוי? התשובה נעוצה בפרדוקס הישראלי: מצד אחד, ישראל ידועה כ"סטארט-אפ ניישן" חדשנית ונועזת, מצד שני, ארגונים גדולים בישראל מתמודדים עם "חוב טכנולוגי" משמעותי, הנובע בין היתר, מפערים בתשתיות הליבה, מעבר איטי לענן, ואימוץ מוגבל של פתרונות מתקדמים, למשל בעולמות ה-ERP וה-CRM. בנוסף, ההשקעות ב-IT בארגונים ישראליים נמוכות יחסית לארגונים אמריקאים או אירופאים באותו סקטור. 

ומה קורה בישראל?

הנהלות רבות בישראל, לאורך השנים, טרם השכילו להפנים כי טכנולוגיה אינה רק פונקציה תפעולית אלא מנוע עסקי שמשנה ומצמיח את העסק. המשמעות של החוב הטכנולוגי קריטית בעידן ה-AI: במקום להתמקד בניצול יכולות AI, ארגונים נדרשים לעיתים להשקיע באופן מאסיבי בסגירת פערים טכנולוגיים בסיסיים, דבר שעלול להגביל משמעותית את יכולתם להתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית. לפי הדו"ח, רק אחד מכל עשרה ארגונים (11%) הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף. מצב זה נובע, בין היתר, מהניסיון להטמיע כלי AI בתהליכים קיימים שתוכננו עבור בני אדם, במקום לעצב תהליכים עסקיים חדשים המותאמים ליכולותיה של הבינה המלאכותית.

החוסן הלאומי והאישי לבדו אינו מספיק. בכדי להתמודד עם השינויים ולרכוב על גל הסינגולריות הטכנולוגית, הנהלות ומובילי טכנולוגיה בישראל נדרשים לשנות את תפיסתם באופן מהותי, להגדיל השקעות, ולהפוך את הטכנולוגיה לאבן הראשה בצמיחה העסקית. ארגונים ואנשים פרטיים שיפגינו סקרנות, יסתגלו במהירות ויאמצו את השינוי, עשויים להפיק יתרון משמעותי. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההצלחה אינה מובטחת, והיא תלויה ביכולת להטמיע תהליכים חדשים, להשקיע בתשתיות, לחשוב בצורה יצירתית, אך תוך פעולה זהירה ושמירה על עקרונות של בקרת איכות, ציות, אבטחת מידע ורגולציה. רק כך נוכל להבטיח שהחוסן שלנו יתורגם ליתרון טכנולוגי מוביל בעולם. חברות וארגונים, כמו גם אנשים פרטיים, שיהיו סקרנים, יסתגלו במהירות ויאמצו את השינוי, במקום להתנגד לו, יצמחו.

• תקלת מתגים או פעולה אנושית? האירוע החדש שמטלטל שוב את אייר אינדיה
• ככה מחירי הנפט יקרסו לכיוון ה-40 דולר - האם טראמפ מעדיף תקיפה או דיפלומטיה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תקלת מתגים או פעולה אנושית? האירוע החדש שמטלטל שוב את אייר...

הכותב הינו שותף ו-CTO בחטיבת הייעוץ של Deloitte ישראל