BP
צילום: טוויטר

6 מיליארד דולר: בי פי מוכרת שליטה בקאסטרול ומאיצה את מימוש הנכסים

המכירה לקרן סטונפיק משאירה לבי פי החזקה מיעוט במיזם משותף, ומקדמת את תוכנית מימושי הנכסים של 20 מיליארד דולר עד סוף 2027, על רקע חילופי מנכ״ל והעמקת הפוקוס לנפט וגז

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה BP מימוש נכסים

בי פי BP 0.06%  , אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם שמרכזה בבריטניה ופועלת בנפט, גז ושרשרת הדלקים העולמית, סוגרת עסקה שמוציאה החוצה חלק משמעותי מעסקי המוצרים הממותגים שלה. החברה מוכרת שליטה בקאסטרול, חטיבת חומרי הסיכה הוותיקה, לקרן ההשקעות האמריקאית סטונפיק פרטנרס.

העסקה משקפת לקאסטרול שווי של 10.1 מיליארד דולר כולל חוב. בי פי מוכרת 65 אחוז מהפעילות ומציינת שהתמורה נטו עבורה עומדת על כ 6 מיליארד דולר, ובמקביל שומרת החזקה מיעוט דרך מיזם משותף.


מזומן כאן ועכשיו ויד על ההגה דרך מיזם משותף

המבנה של העסקה מציב את בי פי במודל ביניים. מצד אחד היא מוכרת שליטה ומעבירה את ניהול רוב הפעילות לשותפה הפיננסית החדשה. מצד שני היא לא יוצאת מקאסטרול לגמרי, ומשאירה לעצמה החזקה מיעוט בפעילות.

בפועל זה מהלך שמאפשר לבי פי לקבל תקבול משמעותי כבר עכשיו, ועדיין להישאר מחוברת לעסק ותיק עם פעילות שוטפת. החברה מצמצמת חשיפה ישירה לניהול היומיומי ולמשקל של היחידה בתוך המאזן, אבל לא מוותרת על נוכחות בתוך העסק, גם אם מעמד של שותפה ולא של בעלת בית.

הבחירה במיזם משותף מתחברת למה שקורה סביב החברה בתקופה האחרונה. בי פי נמצאת בתוך ניסיון להחזיר שליטה על קצב הביצוע ועל סדרי העדיפויות שלה, אחרי שנים שבהן היא מפגרת יחסית למתחרות ונכנסת למוקד של לחץ מצד בעל מניות אקטיביסטי. בתוך סביבה כזו, עסקה שמכניסה סכום מוגדר ומפחיתה אחריות תפעולית, בלי יציאה מלאה מהנכס, מתיישבת עם הקו שבין שינוי חד לבין שמירה על רציפות.


עמוד תווך בתוכנית מכירות של 20 מיליארד דולר עד סוף 2027

מכירת קאסטרול משתלבת בליבת התוכנית של בי פי לממש נכסים בהיקף של 20 מיליארד דולר עד סוף 2027. העסקה הזו לבדה תופסת נתח גדול מהיעד, ומספקת לחברה תזרים שמאפשר להזיז מספרים במאזן כבר בטווח הקצר.

בי פי מגדירה את השימוש בכסף בצורה ברורה. כל התקבולים מיועדים להפחתת החוב נטו, כחלק מהמאמץ להוריד מינוף ולשפר את הגמישות הפיננסית. זה מתחבר לניסיון ליישר קו אחרי שנים של ביצועי חסר מול מתחרות, דרך קיצוץ עלויות וחידוד משמעת הון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תהליך המכירה עצמו לא מתחיל עכשיו. בי פי פותחת את הבדיקה סביב קאסטרול כבר בפברואר כחלק ממה שהיא מציגה כאתחול אסטרטגי, עם מעבר חד יותר לפעילות נפט וגז ופחות משקל להימורים דלי פחמן שלא סיפקו את התשואה שקיוו לה.


לחץ מצד אליוט והחלפת מנכ"ל שמסמנת כיוון

ברקע נמצא גם הלחץ מבעלי מניות אקטיביסטיים, ובראשם אליוט אינווסטמנט מנג'מנט. בחודשים האחרונים הלחץ הזה מתורגם לשורה של החלטות שמעדיפות מהלכים מדידים, כאלה שמזיזים חוב, תזרים ותשואות ולא נשארים ברמת הסיסמה.

בתוך הסביבה הזו מגיע גם שינוי חד בצמרת. יו"ר החברה אלברט מניפולד מחליט להחליף את המנכ"ל מארי אוקינקלוס וממנה את מג אוניל לתפקיד, כשהכניסה הרשמית מתוכננת לאפריל. בינתיים מנהלת בכירה בחברה, קרול האול, משמשת כמנכ"לית זמנית.

אוניל מגיעה מוודסייד אנרג'יWoodside Energy Group 1.64%   אחרי ארבע שנים בראש החברה, ולפני כן היא בונה קריירה ארוכה באקסון מוביל Exxon Mobil Corp 0.44%  . עבור בי פי זה מינוי שמדגיש עדיפות לגישה תפעולית קשוחה יותר, עם פוקוס על תשואות, צמיחה בייצור והחלטות שמתחילות בבחינה קרה של כל יחידה עסקית.


ארצות הברית על המפה והמשקל ההיסטורי שלא נעלם

אחד הדגשים שמתחזקים סביב ההנהגה החדשה הוא השוק האמריקאי. מניפולד מציב את ארצות הברית כעדיפות אסטרטגית, גם בגלל עומק שוק ההון וגם בגלל היקף הזדמנויות לאורך שרשרת הערך, מפיתוח והפקה ועד מסחר ואספקה.

בזירה האנליטית מצביעים על כך שמבט חיצוני יכול לקצר תהליכים ולשנות תרבות ארגונית בתקופה של תפניות תכופות. בגישה הזו, שילוב בין מימוש נכסים גדול, חילופי מנכ"ל והסטת פוקוס חזרה לנפט וגז נועד להכניס קצב ולחדד החלטות בפורטפוליו.

ועדיין יש מרכיב אחד שנשאר כמו משקולת קבועה בדיונים הפיננסיים של החברה. מאז אסון דיפווטר הורייזון בשנת 2010, בי פי סוחבת עלויות מצטברות של יותר מ 65 מיליארד דולר, והיא ממשיכה לשלם סביב מיליארד דולר בשנה גם היום. זה כסף שיושב קבוע על התזרים, ולכן כל עסקה שמייצרת מזומן ומשפרת מינוף נותנת לחברה עוד מרווח תמרון בהחלטות השקעה וחלוקת הון.


עסקת קאסטרול כסמן לקצב החדש

המהלך סביב קאסטרול לא סוגר לבי פי את הדלת לפעילות עצמה, אבל הוא מעביר מסר על סדרי עדיפויות. החברה בוחרת להקטין החזקה תוך שמירה על אחיזה חלקית במסגרת השותפות. בתוך המבנה הזה בי פי גם משאירה לעצמה גמישות תפעולית, כי היא כבר לא נדרשת להחזיק את כל האחריות על הפעילות, אבל עדיין נשארת בעמדה שמאפשרת לה לעקוב מקרוב אחרי הביצועים ולשמור על קשר למותג ולערוצי ההפצה שלו.

במבט רחב יותר, העסקה משתלבת עם הדרך שבה ההנהלה רוצה לנהל את תיק הנכסים קדימה. זה פחות סיפור של מכירה נקודתית ויותר קו שמכוון לבחינה מחדש של יחידות לפי תרומה לתשואה, שימוש במאזן ויכולת לייצר תזרים יציב. כשחברה נמצאת תחת לחץ להרים קצב, עסקה שמביאה כסף מוחשי ומפנה אותו להפחתת חוב מייצרת רף חדש לכל שאר החטיבות, כי היא מחדדת מה נחשב כרגע יעד מדיד ומה נחשב כפעילות שמחזיקה מקום רק מכוח הרגל.

במקביל, חילופי ההנהגה מחדדים את הקו העסקי שהחברה רוצה להוביל בחזרה אליו. מג אוניל נכנסת לתפקיד עם מנדט לפתוח דף חדש ולבחון מחדש את כל חלקי העסק, לא לפי היסטוריה ארגונית אלא לפי מספרים והיתכנות תפעולית. בפועל זה אומר שמרכז הכובד עובר לשאלות של קצב ביצוע, משמעת הון והחלטות על הקצאת משאבים, במיוחד סביב נפט וגז ובמיוחד סביב השוק האמריקאי שמסתמן כנקודת מיקוד. השילוב בין מכירת נכס משמעותי לבין החלפת מנכ"ל מייצר תנועה אחת רציפה, עם שינוי בדרך שבה מתקבלות החלטות ובקצב שבו הן יורדות לשטח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות בפיננסים: הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת

המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.


צים ZIM Integrated Shipping Services 5.78%   בולטת אחרי קפיצה חדה במסחר בוול סטריט, על רקע סנטימנט חיובי במניות הספנות והובלה ימית. התנועה החזקה משקפת חזרה של עניין במניה, שמגיבה במהירות לשינויים בציפיות לגבי מחירי ההובלה והביקושים הגלובליים, וממחישה שוב את האופי התנודתי שלה. עבור חלק מהמשקיעים, מדובר בהזדמנות לטווח קצר על גל סנטימנט, בעוד אחרים ימשיכו להתמקד בשאלה עד כמה השיפור הנקודתי מתורגם לסביבה עסקית יציבה יותר לאורך זמן.



אל על אל על -3.1%   יורדת. רשות התחרות צפויה להטיל על אל על עיצומים של עשרות מיליוני שקל, בעקבות בדיקה שבחנה את התנהלות החברה מאז ה-7 באוקטובר וקבעה לכאורה כי גבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הבדיקה נערכה על רקע יציאתן של חברות תעופה זרות מישראל, מצב שהפך את אל על לשחקן דומיננטי כמעט יחיד והוביל לזינוק חד בהכנסות וברווחים, עם עלייה של 37% בהכנסות ב-2024 וצמיחה של כמעט פי חמישה ברווח הנקי. הבדיקה הזאת מחזקת גם את הטענה שאל-על לצד חברות התעופה הישראליות ישראייר גרופ 0.46%  , שכרגע בעליה קלה, ניצלו לכאורה את המחסור בטיסות כדי למקסם רווחים. מבחינת בעלי המניות, השאלה שעולה היא האם המקסום בטווח הקצר לא היה אגרסיבי מדי, ויחזור כבומרנג כשחברות זרות יחזרו והתחרות תתחדש.


גילת טלקום גילת טלקום -0.83%   מודיעה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף של כ-3.7 מיליון שקל, והפעילות צפויה להתחיל בינואר הקרוב. ההתקשרות הזאת מצטרפת להזמנה קודמת שעליה דיווחה החברה, בעקבות זכייה במכרז בהיקף מצטבר של כ-6.5 מיליון שקל שצפוי להתפרס על פני 3 שנים.