כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר

במשך שנים ישראל, מנהל ותיק באחת החברות הגדולות במשק, ידע שהיום הזה יגיע. הוא שמע בעבודה על “תכנון פרישה”, ראה פרסומות על “ייעוץ פנסיוני אישי”, אבל תמיד אמר לעצמו שיש עוד זמן. כשהפרישה סוף-סוף הגיעה, הסכום שנכנס לבנק גרם לו לעצור את נשימתו: במקום קצבה של כ-10,000 שקלים בחודש שחשב שתהיה לו על פי חישובים כאלו ואחרים שביצע, הוא גילה שהקצבה החודשית שלו תהיה בערך 2,500 שקלים פחות.

איך זה קרה? הרי ישראל היה בטוח שהוא לא פראייר, הוא הצטרף להסדר הפנסיה של המעסיק, (באמצעות סוכן הביטוח המומלץ של המעסיק, אותו פגש פעם במספר שנים), הפריש לקרנות הפנסיה לאורך כל חייו, ועכשיו הוא עומד בפני שוקת שבורה. אבל אם נתעמק יותר, נראה שורה של החלטות שלא התקבלו בזמן, כל אחת מהן גרמה לנזק קטן, אבל הנזק המצטבר שלהן משמעותו אלפי שקלים בקצבה החודשית.   

בדיקה קצרה כנראה תחשוף שורה של החלטות שלא התקבלו בזמן: איחוד קופות ישנות שתוזיל דמי ניהול, התאמה מדויקת יותר של מסלול ההשקעות, מה שהותיר אותו במסלול כללי שלא מתאים לצרכיו, והכי חמור: חתימה עיוורת על טפסי הפרישה ותחילת קבלת קצבה, בלי בחינה של מסלולי הפרישה שמתאימים לו, למשל אפשרות לקצבה מובטחת לבת זוגו, החלטה שהייתה משנה את מבנה ההכנסה המשפחתית. כל אחת מהטעויות האלו נראתה לו אז שולית, אך השפעתן המצטברת דרמטית.

מעוניינים לוודא כי יש לכם את כל הדרוש למחיה בכבוד ובאריכות ימים? הרשמו לכנס הפרישה של פיננסים פלוס. לחצו כנס לפרטים

• פרדוקס הבחירה - כשעומדות בפנינו יותר אפשרויות, נקבל החלטות גרועות יותר
• האם האוצר מתכוון לבטל הטבות מס על הפנסיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלון הזהב נפתח

מומחי התכנון הפיננסי של פיננסים פלוס מסבירים כי השנים שלפני היציאה לגמלאות הן “חלון זהב” שבו אפשר להשפיע באופן דרמטי על העתיד הכלכלי. בחינה מוקדמת של הקופות, מעבר למסלול השקעה מתאים, בדיקת דמי הניהול ומיסוי הפרישה: כל אלו יכולים לשנות את התמונה. רבים מהפורשים אינם מבצעים את הצעדים הפשוטים האלה בזמן, ולאחר גיל הפרישה האפשרויות לצמצם נזקים כבר מוגבלות.

ישראל לא הפסיד את קצבת החלומות שלו ביום הפרישה; הוא הפסיד אותה בשקט, לאורך שנים שבהן לא קיבל כמה החלטות פשוטות. הפחתה של חצי אחוז דמי ניהול מהצבירה בשנה, נשמעת כמו כסף קטן, אבל על צבירה של כשני מיליון שקלים, חצי אחוז בשנה משמעותו 10,000 שקלים שנגרעים בכל שנה רק מעלות הניהול; לאורך חמש–שבע שנים שלפני הפרישה מדובר כבר בעשרות אלפים שמפסיקים לצבור תשואה, כלומר “ריבית דריבית” שהולכת לאיבוד.

תוספת תשואה ממוצעת של 1% לשנה בשלוש ארבע השנים האחרונות לפני הפרישה, על שני מיליון שקלים, פירושה תוספת צבירה של כ-20–30 אלף שקלים נטו; זה נשמע מספר קטן, אך אחרי שמתרגמים אותו לקצבה, מדובר בתוספת קבועה לכל החיים.

• כסף: המתכת שמתדלקת את העתיד של כולנו
• פתיחה חזקה מאוד לשנת 2026: תעשיית הקרנות גייסה בינואר כ-7.3 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כסף: המתכת שמתדלקת את העתיד של כולנו

שנת הפרישה קריטית להיערכות

בנוסף, שנת היציאה לפרישה היא קריטית בתכנון, שכן החתימה על טפסי הפרישה ותחילת קבלת הקצבה, היא איננה טכנית, אלא החלטה פיננסית מורכבת שתקבע את איכות החיים בעשורים הבאים.

תכנון מס מוקדם במקום כיבוי שריפות, נוגע בשאלות שנשמעות טכניות: “רצף קצבה/רצף פיצויים”. אבל אלו למעשה שאלות של עשרות אלפי שקלים חיסכון במס שיופנו לנטו החודשי. לשם מיצוי ההטבות, צריך לבצע מיפוי מסודר שנה-שנתיים לקראת הפרישה, ולתכנן את המשיכות של המענקים, הפיצויים, והקצבה טרם הפרישה בפועל, שכן לאחר התחלת קבלת הקצבה, כמעט ואין יכולת לתכנן יותר.

גם, למשל, בניית “גשר פרישה”, מחיה שוטפת מכסף חסוך, שמאפשרת לדחות את תחילת קבלת הקצבה למספר שנים בודדות, יכולה להוביל להגדלת הקצבה.

פרישה טובה לא נבנית ביום חתימת הטפסים, אלא בהחלטות שלפניה. מי שמתחיל לתכנן אותה כחמש שנים מוקדם לפרישה, בונה קצבה שמתכתבת עם החיים האמיתיים. מי שנערך כיאות בשנת הפרישה מבטיח לפחות מיסוי אופטימלי, קצבה שמכסה הוצאות־ליבה, הון לשקט נפשי, והגנות למשפחה. ומי שמגלה בתלוש הקצבה הראשון שהוא מקבל כי הקצבה משמעותית נמוכה ממה שציפה, זה כבר ככל הנראה מאוחר מידי עבורו.

פורשים בחמש השנים הקרובות? התעוררו ובואו למקסם את הכסף שצברתם באמצעות המומחים של פיננסים פלוס.

מעוניינים לוודא כי יש לכם את כל הדרוש למחיה בכבוד ובאריכות ימים? הרשמו לכנס הפרישה של פיננסים פלוס. לחצו כנס לפרטים