הירשמו
  1. ראשי
  2. פיננסים
קרדיט צילום: עודד קרני
קרדיט צילום: עודד קרני

כסף: המתכת שמתדלקת את העתיד של כולנו

ממחסור בהיצע ועד המהפכה הירוקה: למה הכסף הפך למשאב אסטרטגי קריטי

הדר וינר |
נושאים בכתבה כסף

בזמנים המודרניים, בעוד שהזהב תופס את עיקר הכותרות, הכסף מנהל בשקט מהפכה. הוא אינו עוד סחורה אלא משאב טבע אסטרטגי. הכסף התגלה מחדש כמתכת חיונית בזכות מוליכותו הגבוהה, והוא נחשב לאחד החומרים החשובים בעידן האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיות המתקדמות.

מתחילת 2025, מחירו זינק בחדות והגיע למעל 120$ לאונקיה, ולאחרונה חווה ירידה חדה. ככל שנכנסים ל-2026, הכסף ממשיך להיות סחורה מרתקת, עם פוטנציאל לעליות מחירים משמעותיות. אנו עדים לגירעון מתמשך בהיצע, כשהביקוש דוחק את המלאים הפיזיים לרמות שפל היסטוריות.


מאזן ההיצע והביקוש: הגרעון הופך לנורמה


בשנים האחרונות, שוק הכסף נמצא בגירעון פיזי קבוע ביחס לביקושים. הביקוש עומד על כ-1.15 מיליארד אונקיות בשנה, בעוד שההיצע מתקשה לעבור את רף ה-1.0 מיליארד אונקיות.

כ-50-60% מהביקוש מגיע מסקטור התעשייה שכולל ייצור פאנלים סולאריים, רכיבי אלקטרוניקה ורכיבי רכב. כ-25% מגיע מסקטור ההשקעות הכולל מטבעות, מטילים וקרנות ETF וכ-20% מגיעים מתחום התכשיטים וכלי הכסף, שצומח בעיקר בהודו.

כ-70% מההיצע נוצר כתוצר לוואי ממכרות נחושת, עופרת ואבץ, מה שמגביל את היכולת להגדיל ייצור באופן עצמאי. נראה כי אין תגובה משמעותית בהיצע למרות עליית המחירים.

סין, כצרכנית הגדולה ביותר, הטילה הגבלות ייצוא מינואר 2026, מה שיחמיר את החוסרים הגלובליים בכ-15-25%.

המהפכה הטכנולוגית: אין לכסף תחליף

הכסף הוא המוליך החשמלי והתרמי הטוב ביותר מבין המתכות, מה שהופך אותו לבלתי ניתן להחלפה בטכנולוגיות מסוימות ובייחוד באלו המשמשות את "העתיד הירוק" שלנו:


הסקטור הסולארי – יותר פאנלים, משמעותם יותר כסף


פאנלים סולאריים, הם אחד מהמקורות העיקריים לאנרגיה ירוקה. הכסף ממלא תפקיד קריטי בייצורם, כחומר שמאפשר המרה יעילה של אור לחשמל. ללא כסף, יעילות הפאנלים תפגע משמעותית, והוא אחד המרכיבים היקרים בתהליך הייצור. ב-2024 התעשייה הסולארית צרכה כ-150 מיליון אונקיות כסף, והביקוש המשיך לעלות ב-2025 לכ-180-200 מיליון אונקיות, בעיקר עקב הקמה של מתקנים סולאריים רבים. עד 2030, התעשייה הסולארית עשויה להוות כ-40% מהביקוש לכסף.

קיראו עוד ב"פיננסים"

היתרון העיקרי של הכסף הוא מוליכותו החשמלית הגבוהה, מה שמאפשר יעילות גבוהה יותר בהמרת אור לחשמל. כמות גדולה יותר של כסף משפרת את היעילות, והוא עמיד בפני קורוזיה ומאפשר חיי מדף ארוכים מאוד לפאנלים.

השימוש בכסף בתחום הסולארי נעשה בעיקר כמשחה מוליכה שמורחים על יריעות סיליקון. כשאור השמש פוגע בסיליקון, הוא משחרר אלקטרונים, והכסף אוסף ומעביר אותם ליצירת זרם חשמלי. המשחה מורכבת מאבקת כסף שמעורבבת עם חומרים נוספים ומודפסת על הפאנל.

משחת הכסף קריטית בייצור תאים פוטו-וולטאיים. בשוק כמה חברות גדולות שמייצרות אותה, כאשר כ-92% מהייצור מתבצע בסין. שלוש החברות המובילות מחזיקות בכ-68% מהשוק.

בין החברות המובילות בולטת Heraeus Holding GmbH הגרמנית, המתמחה במשחות לטכנולוגיות כמו PERC,  TOPCon ו-HJT. חברה נוספת היא DuPont de Nemours האמריקאית, שמשתפת פעולה עם יצרנים כמו JinkoSolar. דוגמה נוספת היא Giga Solar Materials הטייוואנית שהיא אחת החברות המובילות בתחום באסיה.

שוק משחות הכסף עמד על 4.557 מיליארד דולר ב-2024 והוא צפוי להגיע לכ-10.96 מיליארד דולר עד 2032, עם CAGR של כ-7.1%.

פאנל סולארי מכיל עד 20 גרם כסף. עבור מתקן סולארי בהיקף של כ-1GW, נדרשים בין 2.8-5.6 מיליון אונקיות כסף. הדורות החדשים בגזרת הסולאר, מגדילים את האתגר – ככל שהיעילות משתפרת, הביקוש עולה. דור PERC צורך כ-6-7 מ"ג כסף לוואט, ודור TOPCon החדש יותר, דורש כ-9 מ"ג, כ-30% יותר. דור ה-HJT שנחשב למתקדם יותר, צורך 20-37 מ"ג כסף לוואט, וזאת לאור שימוש בשכבות כסף עבות יותר.

למרות ניסיונות להפחתת הכסף בפאנלים, דרך שכבות דקות יותר או תחליפים כמו נחושת, הביקוש עולה עקב גידול עצום בייצור. חברות סיניות מנסות למצוא תחליפים לכסף בתעשיית הסולאר, אך בינתיים, כל דור חדש תורם לביקוש, מדגיש את המחסור בכסף ומניע עליית מחירים.

הרכבים החשמליים

ברכבים חשמליים, בהם נדרשת יעילות אנרגטית מקסימלית, הכסף הוא רכיב אידיאלי. משתמשים בו במערכות ניהול הסוללה, במנועים, במטענים, בחיישנים, במערכות המיזוג והבלימה, במערכת התאורה ועוד. משתמשים בכ-25-50 גרם כסף ברכב חשמלי ממוצע, פי 2-3 מאשר ברכב ICE. במכוניות יוקרה או ברכבים אוטונומיים עתירי חיישנים, הכמות יכולה להגיע ל-80-100 גרם.

חוות שרתים

חוות השרתים הפכו לעורק ראשי בהתפתחות הטכנולוגית שלנו. הכסף, לוקח חלק בכל שרשרת האנרגיה של חוות השרתים המודרניות – בכל שבב, שרת ומתג. הוא משפר את היעילות החשמלית, מאריך את חיי הרכיבים, מייצב אותות ותומך באמינות הנדרשת להפעלת עננים. התפשטות ה-AI, דורשת שימוש בהרבה כסף לצורך הקמת מסה משמעותית של חוות שרתים ייעודיות. 

ניתוח ההיצע

היצע הכסף מוגבל והמצב הולך ומחמיר. מחירו נשאר נמוך במשך תקופה ארוכה, דבר שפגע במוטיבציה של חברות כרייה להשקיע באקספלורציה ובפיתוח מכרות חדשים ייעודיים לכסף. לכן, קצב הגילויים החדשים האיכותיים ירד, והפוקוס עבר לשיפור מכרות קיימים או למכרות שבהם הוא תוצר לוואי. גם כשהמחירים עלו בשנים האחרונות, התגובה בהיצע מוגבלת. כתוצאה מכך, בניגוד לזהב, כ-72% מהכסף המופק הוא "תוצר לוואי" של כריית נחושת, אבץ, זהב ועופרת – כמעט ואין מכרות ייעודיים לכסף. מכאן שגם אם מחירו יזנק, לא ניתן "להגביר תפוקה" מבלי להגדיל את כריית הנחושת, הזהב או האבץ.

אחד האתגרים המרכזיים בכריית כסף הוא הזמן שלוקח להפוך תגלית למכרה. בממוצע, עוברות בין 7-10 שנים מהכרזת תגלית ועד להתחלת הפקה מסחרית. התהליך כולל אקספלורציה, מחקרים גיאולוגיים, אישורים סביבתיים, התנגדויות, מימון ובניית תשתיות. גם החלטה על כרייה רחבת־היקף לא תפתור את המחסור בטווח הקצר, שכן תוספת ההיצע תגיע רק בעוד שנים.

בעתיד, ניתן לחשוב על בעיה נוספת הקשורה לכסף ולמחזורו. ככל שהעולם מאמץ טכנולוגיות כמו פאנלים סולאריים ורכבים חשמליים, המכילים כסף, הכסף "ננעל" בתוכם לתקופה של עשרות שנים. מדובר בשימוש "חד-פעמי" כמעט, עם שיעורי מחזור נמוכים מאוד בשנים הקרובות, כך שהתרומה המשמעותית של המחזור תגיע לאחר כמה דורות. בנוסף, שכבת משחת הכסף, הינה דקה מאוד ועשוי להיווצר מצב בו לא ישתלם למחזר אותה לעולם.

הביקוש לתוצרי חברות הכרייה עולה מאוד. כדוגמה לכך נציין את אחת מיצרניות הכסף הגדולות, חברת Fresnillo המקסיקנית, שנסחרת בלונדון ובשנה האחרונה מנייתה עלתה בכ-434%. חברות בולטות נוספות הן KGHM הפולנית ששוויה עלה בשנה האחרונה בכ-131%, ו-Newmont האמריקאית ששוויה עלה בשנה האחרונה בכ-171%. שחקניות מרכזיות נוספות ממוקמות בסין, בהודו ובפרו וסובלות מבעיות רגולציה ו/או אי-יציבות פוליטית. בנוסף, קיימים פרויקטים מבטיחים בנבאדה ובאוסטרליה, אך הזמן הממוצע להפקה מסחרית רחוק.

הייצור העולמי מרוכז במכרות גדולים, כש-20 המכרות הגדולים מייצרים כמחצית מההיצע.


ה-ETFs


קרנות ETF פיזיות (כמו SLV ו-PSLV) הגיעו לשיאים בהיקף אחזקותיהן ב-2025 והמשיכו במגמה זו גם ב-2026. הן מחזיקות כיום בנתח משמעותי מהמלאי ונכון לתחילת 2026, הן החזיקו מעל ל-840 מיליון אונקיות, נתח של כ-60%-70% מהמלאי. המלאי הזה, שמאוחסן בכספות, בבורסות ובקרנות, הוערך בכ-1,200-1,500 מיליון אונקיות נכון לסוף 2025. כשמשקיעים נכנסים לשוק, הם מזרימים כסף לקרנות ה-ETF ומגדילים את האחזקות הפיזיות. הם נועלים כסף פיזי בכספות ומקטינים את הנזילות בשוק התעשייתי, גורמים למחסור פיזי בתעשייה ודוחפים את המחירים מעלה.

קרן SLV מחזיקה לבדה בכ-524 מיליון אונקיות (נכון ל-9 בינואר 2026), וקרן PSLV מחזיקה בכ-213 מיליון אונקיות – כ-737 מיליון אונקיות יחד.


מלאי הכסף בעולם


רבים טועים לחשוב שיש המון כסף בעולם אך האמת היא שרובו נוצל בהיסטוריה לצרכי תעשייה ונזרק למזבלות בריכוזים נמוכים שלא משתלם למחזרו. המלאי שלא באדמה מוערך בכ-1.74 מיליארד אונקיות (1.74 מיליארד טון), מספיק בקושי ל-18 חודשי צריכה ללא כרייה חדשה מעתודות. המדינות המובילות בהיקף העתודות הן פרו, רוסיה ומקסיקו, עם כ-25% מהעתודות העולמיות לכל אחת. מחזור תורם כ-20% מההיצע ולא מספיק לכסות את הגידול בביקוש.


מחיר יחסי


היחס בין מחיר הזהב למחיר הכסף הוא אחד המדדים החשובים בשוק המתכות היקרות. בעידן המודרני היחס נע בין 50 ל-80, עם מספר חריגות קיצוניות. יחס גבוה מצביע על כך שהכסף “זול” יחסית לזהב, בעוד שיחס נמוך מעיד שהכסף “יקר” יחסית. התנודות ביחס נובעות משינויים בביקוש התעשייתי, בתשואות ריאליות ובתנאי השוק הפיננסיים: בעתות משבר או חשש אינפלציוני הזהב נוטה להתחזק יותר, ואילו בתקופות של צמיחה תעשייתית וביקוש לטכנולוגיות, הכסף מצמצם פערים. לאחרונה חל שינוי דרמטי במדד זה לאור התייקרות הכסף ביחס לזהב – תוצאה של הביקוש התעשייתי הגואה והגרעון בהיצע.


לסיכום


אמנם הנבואה ניתנה לשוטים אך נראה כי סביר שהכסף ימשיך לעלות בשל חוסרים מבניים, ביקוש תעשייתי ותמיכה מאקרו-כלכלית. תחזיות מהתקופה האחרונה מצביעות על צפי למחיר של 56-88$ לאונקיה, עם פוטנציאל לכ-150$. תחזיות עדכניות מצביעות על המשך עליות, עם יעדים של 100$ ומעלה. אי אפשר להתחמק מהעובדה שהכסף הוא כיום משאב טבע אסטרטגי שקשה להחליפו.

אמנם קיימים סיכונים לא מבוטלים הקשורים לתנודתיות פוליטית, לשינויים טכנולוגיים או למיתון אך בתרחיש הסביר, אין מנוס מגידול משמעותי בביקושים לכסף לתעשייה.

 

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא בייעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לחברות מקבוצת ילין לפידות עשוי להיות עניין אישי בחברה הנזכרת ו/או בני"ע שהונפקו על ידה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה