איי.סי.אל חתמה על הסכמים לאספקת 750 אלף טונות אשלג ללקוחות בסין במהלך שנת 2026. ההסכמים נחתמו במסגרת הסכמי המסגרת לאספקת אשלג לשנים 2025-2027, וכוללים גם אופציה הדדית לאספקה של עד 330 אלף טונות נוספים. המחיר שנקבע עומד על 348 דולר לטון בתנאי CIF FO, בדומה למחירים שנקבעו בחוזים האחרונים שנחתמו בשוק הסיני.

היקף ההסכמים לשנת 2026 נאמד בכ-260 מיליון דולר, עם אפשרות להגדלה של כ-114 מיליון דולר נוספים במקרה של מימוש אופציה. מעבר להיקף, ההסכמים מקבעים מראש חלק מהיקפי המכירה והמחיר לשנת 2026, ומשפרים את הוודאות של איי.סי.אל לגבי פעילות האשלג שלה בשוק הסיני, שנחשב שוק מהותי עבור החברה.

איי.סי.אל פועלת בכמה מגזרי פעילות מרכזיים, כאשר פעילות האשלג היא אחת מעוגני הליבה שלה. החברה עוסקת בהפקה ושיווק של אשלג ודשנים נוספים לשוקי החקלאות בעולם, לצד פעילות בתחומי פתרונות תזונה לחקלאות מתקדמת, חומרים מיוחדים לתעשייה, ומרכיבים לתעשיית המזון. שוקי היעד של פעילות האשלג כוללים בין היתר את סין, הודו, ברזיל ומדינות נוספות, כאשר סין נחשבת לשוק משמעותי בהיקפי הצריכה ובחוזים ארוכי הטווח. חלק ניכר מהפעילות מבוסס על משאבי ים המלח, אהל במקביל החברה מפעילה נכסים ופעילויות גם מחוץ לישראל, ופועלת לצמצום התלות בנכס יחיד באמצעות הרחבת פעילויות שאינן קשורות לזיכיון.

סאגת זיכיון ים המלח

סוגיית זיכיון ים המלח הייתה אחד ממוקדי אי-הוודאות המרכזיים סביב פעילותה של איי.סי.אל. הזיכיון, שניתן לחברה עוד בשנות ה-60 והיה אמור להסתיים ב-2030, כלל סעיפים שהקשו על המדינה לקדם מכרז חדש, ובראשם זכות הקדימה שניתנה לאיי.סי.אל, שאפשרה לה להשוות כל הצעה שתיבחר ולהיכנס בנעלי הזכיין הזוכה. סעיף זה הרתיע לאורך השנים מתמודדים פוטנציאליים והקשה על יצירת תחרות ממשית על הזיכיון.

• 90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק
• איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מוקד מחלוקת נוסף נגע לשווי נכסי מפעלי ים המלח. בספרי איי.סי.אל הוערך שווי הנכסים במיליארדי דולרים, בעוד שהמדינה טענה לשווי נמוך משמעותית, המבוסס על עלות היסטורית בניכוי פחת. הפער בין הצדדים יצר חשש לעימות משפטי ממושך, שעשוי היה לדחות את פרסום המכרז, להכביד על פעילות החברה ולפגוע בוודאות של משקיעים ובמתמודדים פוטנציאליים.

החשש לא היה תיאורטי בלבד. ללא הסדרה מוקדמת של סוגיית הנכסים וזכות הקדימה, המדינה התקשתה להתקדם בהליך מכרזי מסודר, ואילו איי.סי.אל פעלה בסביבה שבה לא היה ברור באילו תנאים תוכל להמשיך לפעול בים המלח לאחר 2030, אם בכלל. חוסר הבהירות הזה ריחף מעל פעילות האשלג של החברה, שהיווה לאורך השנים רכיב מהותי בהכנסות וברווחיות, והכביד גם על היכולת להציג תחזיות ארוכות טווח ברורות.

בתחילת נובמבר הגיעו המדינה ואיי.סי.אל להסכמות עקרוניות בנוגע לזיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם, נקבע כי עם תום הזיכיון תעביר איי.סי.אל למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף של הזיכיון, תמורת 2.54 מיליארד דולר, בתוספת העלויות העתידיות של פרויקט קציר המלח בפועל. העברת הנכסים והתשלום אמורים להתבצע בשנת 2030 - הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

• התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומים
• 6 מיליארד דולר: בי פי מוכרת שליטה בקאסטרול ומאיצה את מימוש הנכסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

ההסדר כולל גם ויתור מצד איי.סי.אל על זכות הקדימה במכרז העתידי על הזיכיון, זכות שהייתה מעוגנת בחוק מאז 1961 ואפשרה לחברה להשוות כל הצעה זוכה ולהיכנס לנעלי הזכיין החדש. ביטול זכות זו נועד לאפשר למדינה לקיים מכרז תחרותי על הזיכיון, ללא חסמים שהרתיעו מתמודדים פוטנציאליים בעבר. לצד זאת, התחייבה איי.סי.אל לשתף פעולה עם המדינה בהליך המכרזי, לרבות העברת ידע ומידע תפעולי, העברת הסכמים מהותיים, המשך ביצוע השקעות ותחזוקה עד תום הזיכיון, והעברת ההתחייבויות כלפי העובדים. מנגד, ההסדר קובע מראש את שווי הנכסים שיועברו למדינה במקרה שהחברה לא תזכה במכרז, ומספק מסגרת ברורה להתנהלות עד 2030.

בהודעת החברה צוין כי החתימה על מסמך העקרונות נעשתה בהתאם להוראות חוק הזיכיון, וכי ההסכמות מאפשרות לה לבחון את ההתמודדות על הזיכיון החדש מול חלופות עסקיות אחרות, על בסיס שיקולים כלכליים. החברה הדגישה כי אם תנאי הזיכיון העתידי לא יהיו כדאיים מבחינה כלכלית, היא תשקול את צעדיה בהתאם.

איך זה יקבל ביטוי ב-EBITDA?

הסדרת הזיכיון באה לידי ביטוי גם באופן שבו איי.סי.אל מציגה את התחזיות הפיננסיות קדימה. במצגת התחזית ארוכת הטווח שפרסמה אתמול לבורסה, ICL מציגה לראשונה הבחנה בין פעילות הקשורה לזיכיון ים המלח לבין פעילות שאינה תלויה בו, ומציגה תרחישים עם זיכיון ובלעדיו לאחר 2030.

על פי המצגת, ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ה-EBITDA של איי.סי.אל בכ-1.5 מיליארד דולר. כ-65%-70% מה-EBITDA מיוחס לפעילויות שאינן קשורות לזיכיון, וכ-30%-35% לפעילות הקשורה לים המלח. בתרחיש שבו החברה ממשיכה לפעול עם זיכיון לאחר 2030, היא מציגה EBITDA בטווח של כ-1.8-2.0 מיליארד דולר, עם חלוקה של כ-40%-45% פעילות שאינה תלויה בזיכיון, כ-25%-30% צמיחה אורגנית לשנים 2025-2030, וכ-25%-30% פעילות הקשורה לזיכיון.

תחזית ה-EBITDA - מתוך המצגת לבורסה:

גם בתרחיש שבו איי.סי.אל אינה מחזיקה בזיכיון לאחר 2030, החברה מציגה EBITDA בטווח של כ-1.7-1.9 מיליארד דולר. תחזית זו מבוססת על המשך פעילות וצמיחה בעסקי הליבה שאינם תלויים בים המלח, לצד תרומה הנובעת מתשלום עבור נכסי ים המלח. במצגת מצוין כי קיימת אפשרות לשימוש בתמורה זו גם לצמיחה לא אורגנית כלומר שאיי סי אל תבצע רכישה של פעילות משלימה.