
"ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת העובר" קריירה בעידן ה-AI
שיחה עם ד"ר דבורה שטרסבורגר מנהלת המעבדה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
ספרי קצת על עצמך:
אני מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית מזה הרבה מאוד שנים וחברה ומזכירה באיגוד הישראלי לחקר הפריון, עוסקת במחקר ומלמדת סטודנטים. בין השאר כיהנתי בתפקידים ציבוריים, כמו בועד המנהל באוניברסיטת בר אילן ובוועדת קבע הרבה מאוד שנים.
איך ה-AI משפיע על הענף:
בתחום שלנו יש הרבה ממשקים ל-AI. יש היצע עצום של כלי AI לבחירת ביציות, לבחירת זרע ולבחירת עוברים. בפועל במעבדות משתמשים רק בנושא של בחירת עוברים. ה-AI לא תפס בבחירת זרע למרות שהוא משוכלל, אך הוא נחשב יקר ויכול להיות שהוא לא מדויק ולכן לא מסתמכים עליו, למרות שמנסים לדחוף אותו בכוח. גם בחירה של ביציות היא בעייתית כי אנחנו צריכים להשתמש בביציות שיש לנו והן משאב מוגבל, כשה-AI מגביל עוד יותר את יכולת השימוש.
הבעיה הגדולה ביותר בהפריה חוץ גופית היא אחוזי ההצלחה הנמוכים. הפרוצדורה של הפריה קיימת מאז 78' אבל מ-92' לא הצלחנו להעלות את אחוז ההריונות. יש נטיה להשליך את זה על איכות העוברים, למרות שגם ליכולת הקבלה של הרחם יש משמעות אבל הנטיה היא שהבחירה בעובר היא המשמעותית ביותר להצלחת הריונות. בשנים הללו גם יש מאמץ גדול מאוד להחזיר רק עובר אחד לאישה כדי להוריד את אחוזי ההריונות מרובי העוברים שהם גם מסכנים את ההריון של האישה והרבה פעמים הם נולדים עם בעיות שונות שלעיתים מובילים ואשפוז ממושך ולכן הכל מתנקז לזה שאנחנו מוכרחים לבחור עובר נכון.

- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל אחוז ההריונות הקליניים שנוצרים, כלומר כאלו שיש שק הריון ודופק, הוא באזור ה-25%. כמובן שיש יחידות שיש להן אחוזים גבוהים יותר וזה הכל תלוי בשיטה הננקטת. במעבדות טובות כמו אצלנו זה אחוז ההריונות שנוצרים עומד על 30% ומעלה. בארה"ב הנתונים הרבה יותר גבוהים. אצלנו ממוצע הגילאים של הפציינטיות הוא מבוגר יותר כאשר משרד הבריאות מאפשר לאישה בכל גיל לעשות טיפולים ולעשות כמה ניסיונות שהיא רוצה. בארה"ב כל התהליך הוא פרטי אז כל אישה יכולה לעשות רק 2-3 סבבי הפריה כי מתישהו נגמר הכסף.
המדדים לבחירת עובר הם סובייקטיבים. אמבריולוג בוחר את העובר המתאים ביותר להחזרה לגוף האישה מתוך מה שהוא רואה בעין במיקרוסקופ, הנתונים שהוא רואה הם ויזואלים ואין לו שום מדד מדעי. הוא לא יכול למשל לראות את צריכת הגז של העובר, את החלבונים שהוא צורך ככה שהמדד היחידי זה בדיקה גנטית שהיא פולשנית ומצריכה כניסה לעובר ולהוציא ממנו תאים. הבדיקה עולה הון תועפות, לוקחת זמן רב ולא בטוח שהתוצאה מדויקת.
מכל הסיבות הללו אנחנו נדרשים לכלי תומך ול-AI יש משמעות גדולה מבחינתנו, כי אמבריולוג בוחן עוברים רק באופן חיצוני לפי העין כאשר הוא מסתכל על מדדים כמו גודל העובר והמורפולוגיה שלו. עם זאת, העוברים די דומים אחד לשני וגם עם כל הידע הנרחב, לא תמיד אפשרי לראות בדיוק מה קורה בעובר וזה תלוי ניסיון ומצב פיזיולוגי. אנחנו בוחרים אותם בהסתמך על סטטיסטיקה עולמית שלפיה אנחנו מבינים אילו עוברים נקלטים יותר טוב או פחות. אם אני אמבריולוג צעיר, ראיתי עשרות או מאות עוברים ואם אני מבוגר ראיתי עשרות אלפים. העין עלולה שלא להבחין במשהו בעובר, יש כל מיני נתונים שמשפיעים על האובייקטיביות. ה-AI הוא כלי הרבה יותר אובייקטיבי והוא רואה עשרות אלפי תמונות של עוברים מכל העולם, מחבר אותם לסטטיסטיקה עולמית של הריונות ומעבד את התמונות. הוא לוקח בחשבון נתונים ויזואלים ונתונים גנטיים ואומר מתוך ההבנה שלו, לאיזה עובר יש סיכוי טוב להגיע להריון. אמבריולוגים הם אנשים עתירי ניסיון והמקצוע דורש התעמקות וידע יוצא דופן שיש להם אותו בבחירת העוברים שהיא מדויקת וממש מתממשקת ל-AI. אבל במצבי השוליים, בהם אנחנו חסרי ביטחון בנוגע לעובר מסוים מסיבות סובייקטיביות ואתה לא סומך על עצמך ב-100%, ה-AI הוא כלי שיכול לתמוך בהחלטה שלך. ה-AI הוא כלי תומך ואם הוא רואה דברים כמוך אתה מקבל ביטחון שבחרנו נכון.
- שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...
מדורים קודמים
"עם ה-AI כתבתי 20 תסריטים באורך מלא ב-3 חודשים. הוא מאוד משכלל את העבודה"
"כל היועצים מתייעצים עם ה-AI, חלק בסתר וחלק בריש גלי אבל כולם"- קריירה בעידן ה-AI
ה-AI
משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
איך הוא תורם?
בסך הכל ביחס לאוכלוסיה אנחנו לא יכולים לדבר על תרומה לעלייה מובהקת סטטיסטית באחוזי ההריונות. מה שכן, בשוליים אנחנו רואים עוברים, שיכול להיות ואנחנו היינו פוסקים כי הם פחות טובים בעוד וה-AI ידון אותם כטובים יותר, ואנחנו באמת נראה מהם הריונות. קורה גם המצב ההפוך בו ה-AI יתן ציון יותר נמוך לעובר ואנחנו נותנים את הציון הגבוה יותר אבל קורה יותר שה-AI כביכול ימליץ להחזיר או להקפיא לעומת המצבים בהם אנחנו נחשוב יותר פוזיטיבית מה-AI.
באילו מקומות הוא נכשל?
עוד לא הגענו ל-AI האולטימטיבי והוא עדיין דורש שכלול, כשאני לא יודעת אם בכלל זה אפשרי. יש עבודות של AI המנסות לאתר את העוברים שהם יותר תקינים גנטית ויש עבודות שמדברות על רזולוציה של 80% הצלחה באבחון עוברים תקינים גנטית אבל זה לא נחשב אחוז גבוה. עד שלא מגיעים ל-99% אי אפשר להסתמך עליו, ואני לא בטוחה שאפשר להגיע לאחוזים האלה, הלוואי שכן.

אילו כלי AI נמצאים בשימוש בתחום?
אלו לא הכלים שכולנו מכירים. מה שנכון לכל כלי ה-AI זה שכולם ניזונים מאיסוף נתונים כל הזמן. זה איסוף נתונים ממושך שהאדם האנושי לא יכול לתפוס ואימון של כלי שמסוגל לעבד כמות אינסופית של נתונים ולהוציא מסקנה לפי מה שהאדם מבקש. אנחנו מאמנים אותו ויש לכך כל מיני שיטות. יש שיטות שאומרות לבינה מלאכותית להסתכל על התכונות A,B או C ולבדוק 100 אלף תמונות ותבדוק בהם את התכונות הללו ובאילו עוברים הוא קיים הכי הרבה והוא עושה את פעולת הסיווג. אבל יש AI שמקבל 100 אלף תמונות ואנחנו רואים שיצאו מהם 100 הריונות ולבקש ממנו להגיד מה מהתכונות שהוא ראה, הן הכי חשובות, ואז הוא צריך לעשות את הכל לבד והוא באמת יתן את התוצאה הנכונה.
עד לפני 5 שנים ה-AI עבד יותר בשיטה הראשונה שלא רק נתנו את הנתונים ויכולנו לעצור באמצע ולהבחין בעין שלנו אם הוא היה טועה, השיטה ההיא נקראה גלאסבוקס. היום אנחנו עובדים בשיטת בלאקבוקס. כאשר היום אנחנו לא יודעים מה שיקול הדעת של המכונה, כשאנחנו אומרים לו להחליט מה נראה הכי חשוב. אנחנו לא יודעים מה שיקול הדעת שלו ויש טענה שזה קצת מסוכן לתת למכונה כזו לקבוע לך כשאתה לא יודע מה הוא בחר. כשאני בודקת עובר אני יודעת להסתכל על 4 תכונות חשובות, וכשה-AI בוחר תכונות אין לי מושג מה החברה קבעה לו מה היא אמרה לו, ולכן אני רואה בו כלי תומך כאשר אני מסויגת ממנו ולא רואה בכלי הזה כמו אלוהים. אני והוא ביחד זה כבר משהו שאפשר לההסתמך עליו אבל עדיין יש מקום לשכלול. את עצמי אני לא יכולה לשכלל יותר אבל אותו כן.
האם היית רוצה להחזיר את הגלגל אחורה לעידן של לפני ה-AI?
ממש לא, בשום אופן. ה-AI עושה עבודה טובה ומדויקת יותר, וכיום אני הייתי יכולה לחיות בלעדיו. זה כמו מן אבא כזה, משהו עליון כזה שמאשר לך שעשית נכון. כמובן שיש הבדל בין עובד מנוסה לצעיר. עובד מנוסה מסתמך על עצמו ואז כשהוא רואה את ה-AI הוא יכול להיות ביקורתי כלפיו, וזה נכון גם כשאת מדברת עם הצ'אט והוא נוטה לאשר כל דבר שאת שואלת. אם אתה עם ניסיון אז אתה יכול לשפוט אותו אבל אם אתה צעיר ה-AI יכול להוליך אותך שולל. אמבירולוג בעל ניסיון שופט את ה-AI, וב-90% האמבריולוג המנוסה וה-AI יתנו אותו ציון לעובר וב-10% מהפעמים יתנו ציון שונה ולכן אני קוראת לזה שולים. אם אתה מנוסה לגמרי אז בוודאי שתסמוך על עצמך מאשר עליו וחשוב להדגיש שלבסוף תמיד מחליטים לטובת המטופל. אם אני אסתכל על עובר ואתן ציון טוב וה-AI לא, אני אדון את העובר לכף חיוב, אבל עדיין מקרים כאלו הם בשוליים. אמבריולוג פחות מנוסה יכול להיעזר בכלי יותר ובמקום עבודה פחות טוב, יגידו לו להסתמך עליו, או אם אין כוח אדם ואין ברירה אז מסתמכים עליו, אבל כרגע הוא לא משוכלל מספיק. אם ה-AI יגיע לרזולוציות מספיק גבוהות אנחנו נצטרך ללמד את עצמנו להסתמך עליו, אבל כרגע זו לא העשיה שלו.
האם הוא יוכל להחליף אותך או אתה האמבריולוג העתידי?
האמבריולוג העתידי אולי כן, אבל כרגע ה-AI לא מספיק משוכלל אם הוא הייה הרמטי עד למצב שבו אני יכולה לתת בו אמון מלא אז אצטרך ללמוד לתת בו אמון מלא ולשחרר.
המסר המסכם הוא שב-90% מהפעמים אנחנו וה-AI בהסכמה ובשוליים יש אי הסכמה ובדרך כלל נכריע לטובת הצד הפוזיטיבי כאשר לפעמים יש מקומות פחות ברורים ושם ניקח את שיקול דעתנו וגם כך אנחנו יכולים להרוויח מספר מסוים של הריונות.
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
.jpg)