התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

• 95 מיליון שקל: לסיכו נכנסת לעמק חפר כקבלן ראשי בתחנת מיתוג של חברת החשמל
• קיסטון מרכזת את תחנות הכוח בחברת בת ובוחנת הנפקה לפי כ-2 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק. 

על פי דוחות מבקר המדינה ובנק ישראל, ההשקעה הציבורית בתשתיות בישראל נמוכה ביחס למדינות המפותחות ומהווה משקולת לצמיחת הפריון. עומסי התחבורה, זמני הנסיעה הארוכים והפערים בין המרכז לפריפריה גורמים להפסדים של מיליארדי שקלים בשנה. גם בתחום האנרגיה, ההשקעות הנדרשות במתקני אגירה, ברשת החשמל ובפרויקטים סולאריים מתקדמים כמעט ולא יצאו לפועל השנה בשל חוסר ודאות תקציבית וחשש מפגיעה במהלך המלחמה. כעת, עם התבהרות התמונה הביטחונית, ייתכן שהמדינה תנסה להחזיר את המיקוד להשקעות אזרחיות שיכולות לייצר תעסוקה מיידית ולתרום לצמיחה ארוכת טווח.

המניות שבלטו לחיוב

נראה שאתמול גם המשקיעים חשבו כך, כאשר מניות מתחום התשתיות והאנרגיה בלטו לחיוב. בתחום התשתיות, שפיר הנדסה שפיר הנדסה 0.06% , שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.46%  , אשטרום קבוצה אשטרום קבוצה -1.04%  , לסיכו לסיכו 0.94%   ועוד, סיימו את יום המסחר בעליות נאות למרות מגמה מעורבת עם נטייה לירידות במדדים. גם בצד מניות האנרגיה נרשמה מגמה חיובית, כאשר משק אנרגיה משק אנרגיה 1.4%   ואלומיי אלומיי -0.47%  סגרו בעליות של 4.5% ו-3.5% בהתאמה.

• מה יגיד מנכ"ל טבע לאנליסטים בשעות הקרובות?
• נופר ישראל גייסה מכלל 300 מיליון לפי שווי של 1.6 מיליארד - נערכת להנפקה תוך שנתיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו

חשוב להדגיש כי בשלב זה לא התקבלה החלטה רשמית באוצר בנוגע לשינוי סדרי העדיפויות. ההערכות בדבר הפניית תקציבים לתשתיות נשענות על ציפיות המשקיעים בלבד, והן תלויות במידת היציבות הביטחונית וביכולת הממשלה לתעדף פרויקטים שכאלה ולעמוד ביעדי הגירעון. בנוסף, חלק מהפרויקטים האזרחיים דורשים תכנון רב שנתי ומימון ממשלתי ארוך טווח, כך שיישום מלא של מדיניות כזו עשוי להתפרס על פני מספר תקציבים קדימה.

בשורה התחתונה

סיום המערכה והחזרה לשגרה עשויה לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים, ולעבור מביטחון לצמיחה. אם אכן יופנו משאבים משמעותיים לתשתיות אזרחיות, זה עשוי לסמן שינוי כיוון כלכלי ראשון מאז פרוץ המלחמה, אך כל עוד אין החלטה רשמית, מדובר יותר בכיוון כללי מאשר במדיניות מגובשת. את הטיוטות לקראת התקציב לשנה הבאה אנו צפויים לקבל לקראת סוף השנה, שם נראה את סדרי העדיפויות של הממשלה.