ביטקוין איתריום
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

לאחר מחיקה של 19 מיליארד דולר: שוק הקריפטו מתאושש

שוק המטבעות הדיגיטליים מתאושש לאחר קריסה של עשרות מיליארדי דולרים והפסדים כבדים לסוחרים ממונפים, על רקע הצהרות מרגיעות של טראמפ וסגנו. הביטקוין נסחר סביב 115 אלף דולר, אך האנליסטים מזהירים שהסיכונים לא נעלמו, רק נדחו למועד מאוחר יותר

אדיר בן עמי | (2)

שוק המטבעות הדיגיטליים מתאושש אחרי כמה ימים קשים במיוחד, כשהשווי המשולב של כל הקריפטו עולה ביותר מ-6% וחוזר מעל 4 טריליון דולר. ביטקוין נסחר באיזור ה-115,000 דולר, אחרי שצנח מתחת ל-105,000 דולר ביום שישי. גם המטבעות הקטנים יותר התאוששו, כשאת'ריום חזר לכ-4,121 דולר אחרי שנפל מתחת ל-3,500 דולר.


ההתאוששות התחילה אחרי שטראמפ וסגן הנשיא ג'יי די ואנס פרסמו הצהרות ביום ראשון שהרגיעו את השווקים. הם רמזו על נכונות להגיע להסכם עם סין ולהפחית את המתיחות המסחרית, והשוק הגיב מיד בעליות. זה היה בדיוק מה שהמשקיעים רצו לשמוע אחרי יום שישי קשה, כשטראמפ הכריז על מכסים חדשים וחמורים על סין והשוק התמוטט. 19 מיליארד דולר של הימורי קריפטו נמחקו באותו יום, והמחירים צנחו בקצב שלא ראינו כבר זמן רב. 

הסיכון לא נעלם, רק נדחה

ריצ'רד גלווין, מייסד שותף של קרן הגידור DACM, אמר שההתאוששות מונעת על ידי המסר הפייסני של טראמפ. אבל הוא גם הזהיר שרוב המטבעות הקטנים, או אלטקוינים כפי שמכנים אותם, עדיין נסחרים הרבה מתחת למקום שבו הם היו ב-9 באוקטובר. הסיכון הזה לא נעלם, רק נדחה לעת עתה. גלווין הוסיף שהסיכונים הקשורים לכותרות יישארו גבוהים לאורך כל 2025, והשוק חשוף לכל הכרזה נוספת על הסלמה מסחרית או לכל סיכון אחר שיכול להפתיע את המשקיעים. זה העולם החדש של קריפטו. שוק שתלוי בטוויטים, בהצהרות פוליטיות ובמצבי רוח של מנהיגים.


הנפילה בסוף השבוע לא הייתה רק עניין של מחירים שיורדים. המערכות עצמן התקשו להתמודד עם הלחץ. Ethena USDe, המטבע היציב השלישי בגודלו שאמור להיות מעוגן לדולר, איבד לזמן קצר את העיגון והתרחק ממחירו הקבוע. בינאנס, הבורסה הגדולה ביותר למטבעות דיגיטליים בעולם, חוותה תקלות טכניות שהפריעו למשתמשים לסחור. יותר מ-1.6 מיליון סוחרים הונזלו, כלומר האחזקות שלהם נסגרו בכוח והם הפסידו את כל ההשקעה, כאשר מנגנונים אוטומטיים סגרו פוזיציות כשהמחירים צנחו מתחת לרמה מסוימת.


מנהלים בתעשייה התחילו את השבוע בשאלה אחת: מי נפגע הכי קשה והאם יש מוסד גדול שקרס. עד עכשיו הם לא מצאו ראיות לקריסה של שחקן מרכזי, אבל הפחד הזה תמיד מרחף מעל השוק מאז קריסות קודמות כמו זו של FTX של סם בנקמן-פריד. החשש הוא שקריסה אחת תגרור אחרת אחריה בשרשרת דומינו שתהרוס את כל המערכת.


סוחרים איבדו הכל

הריבית שסוחרים משלמים כדי לקחת מינוף על חוזים עתידיים צנחה לרמות הנמוכות ביותר מאז קריסת FTX ב-2022. Coinglass, חברה שעוקבת אחר נתוני השוק, קבעה שזה אחד מאיפוסי המינוף החמורים ביותר בהיסטוריה של הקריפטו. המשמעות היא שסוחרים שהמרו עם כסף שאול נאלצו לסגור את האחזקות שלהם בהפסדים כבדים, והשוק ניקה את עצמו מהמינוף המוגזם שהצטבר בו. הנפילה במטבעות חשפה את הסוחרים שהיו ממונפים יתר על המידה, כאשר סוחרים רבים פירסמו תמונות של תיקים בשווי מיליוני דולרים שנמחקו לחלוטין. בנוסף לסיפורים על סוחרי קריפטו שלקחו את חייהם לאחר שאיבדו את כל כספם.


Caladan, חברה שעוסקת ביצירת נזילות בשוק הקריפטו, דיווחה שהקריסה גרמה להיקף הריבית הפתוחה באופציות ביטקוין ואת'ריום לרדת בחצי  ל-33 מיליארד דולר ו-19 מיליארד דולר בהתאמה. גלווין סבור שהאיפוס הזה ייצב את השוק והפוך אותו לפחות ספקולטיבי, לפחות לזמן מה, והמחירים עכשיו משקפים ביקוש אמיתי יותר ופחות הימורים מטורפים וממונפים.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"


הביטקוין הגיע לשיא של 126,251 דולר ב-6 באוקטובר, ועדיין עלה 23% השנה. החיזוק הזה מונע בחלק ניכר מהמדיניות התומכת בקריפטו של טראמפ בארצות הברית. המינוי של גורמים פרו-קריפטו לתפקידי מפתח והיחס החיובי של הממשל לתעשייה הזאת נתנו דחיפה משמעותית למחירים. אבל התלות במדיניות פוליטית היא גם חולשה. הבעיה עם שוק שתלוי בהצהרות פוליטיות היא שהוא יכול לקרוס באותה מהירות שהוא עולה. יום שישי הוכיח את זה. המכסים על סין הפכו את השוק לאדום בתוך שעות, והמנגנונים האוטומטיים של מכירות וסגירת אחזקות רק החמירו את המצב. הנזילות הנמוכה בשעות לא שגרתיות במסחר העולמי גרמה לסוחרים להפסיד הרבה יותר ממה שהיו מצפים.


לא ברור עוד מי שילם את המחיר הגבוה ביותר. האם אלה סוחרים פרטיים שהשקיעו את כל החסכונות שלהם? קרנות גידור גדולות? חברות מסחר קריפטו שלקחו יותר מדי סיכון? התשובות יגיעו בימים הקרובים, כשגופים פיננסיים יפרסמו דוחות ויודו בהפסדים. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתרגם 13/10/2025 23:44
    הגב לתגובה זו
    open interest משמעו פוזיציות פתוחות ולא ריבית פתוחה. אין שום משמעות לגיבריש שאתם מפרסמים
  • 1.
    מי קונה את הפונזי הזה (ל"ת)
    אנונימי 13/10/2025 19:51
    הגב לתגובה זו
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.