
הקריקטורה של טראמפ - מפטר את פאוול; על מי בעצם הבדיחה?
כשנשיא מתנהל כמו בריון שכונתי ומותר לו לעשות הכל, וכשכולם מסביב אדישים; טראמפ יכול וצריך לבקר את פאואל, אבל ההשתלחויות, הנאצות ועכשיו הקריקטורה, מלמדים הרבה על האיש
דונלד טראמפ יודע לייצר כותרות, אבל הפעם הוא בחר בדרך יוצאת דופן ואפילו בריונית. בקריקטורה שהעלה לחשבון ה־Truth Social שלו נראה טראמפ זורק את יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מהמשרד עם הקריאה המזוהה איתו עוד מימי "המתמחה":
"You're Fired!".
מצד אחד, מדובר בקריקטורה. מצד שני כשמדובר בנשיא ארה"ב, זה לא באמת מצחיק. יש כאן מסר חזק. וברקע הדרך - טראמפ מתנהל כמו בריון שכונתי כשמסביב כולם מפחדים לדבר, נשארים אדישים ורואים את הבריון מכה באחד הילדים
באופן נמרץ. זה לא נעים. אבל זה יותר מהכל מעיד על האיש - טראמפ. המלך של העולם.
בכל מקרה, פאוול עצמו כבר אמר לא פעם שימשיך בתפקיד עד סוף כהונתו במאי 2026, אבל טראמפ רומז שהסבלנות שלו קצרה הרבה יותר. הפד בחר שלא להגיב, והבית הלבן גם שתק. אבל אין צורך בהצהרות רשמיות כדי להבין שהיחסים בין טראמפ לבין הבנק המרכזי נמצאים על מסלול התנגשות.
לא רק ציורים, גם מהלכים בפועל
הקריקטורה אולי קיבלה את הכותרות, אך מאחורי הקלעים מתרחשים מהלכים דרמטיים בהרבה. באוגוסט ניסה טראמפ להדיח את ליסה קוק, מושלת בבנק המרכזי, במהלך חריג ביותר. בתי המשפט בלמו אותו בטענה שהדחתה פוגעת בזכותה להליך הוגן, אבל הסוגיה כבר הועברה לבית המשפט העליון, שייאלץ לקבוע האם נשיא ארה"ב רשאי להדיח חברי מועצה בפד באמצע כהונתם.
במקביל, טראמפ מינה את סטיבן מיראן, יו"ר מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן, לחבר במועצת הנגידים. הסנאט אישר, ומירן כבר הצביע נגד הורדת ריבית בישיבתו הראשונה. כך נבנית בהדרגה אחיזה של טראמפ במוסד שאמור להיות עצמאי.
- אילון מאסק חוזר לבית הלבן: סוף הנתק עם טראמפ?
- כך דיברו בכירי וול סטריט על טראמפ מול אפשטיין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקו של טראמפ ברור: הוא רוצה לראות ריבית נמוכה יותר כדי להקל על משקי בית ועסקים, ובעיקר כדי להאיץ את הכלכלה. במילים אחרות, טראמפ מבקש מהפד להסתכל פחות על אינפלציה ויותר על קלפי ההצבעה.
אבל כאן טמון הסיכון: בנק מרכזי שמקבל הוראות מהפוליטיקאים מאבד את האמינות שלו. אם שווקים וקרנות השקעה יתחילו להאמין שהפד לא מסוגל לעמוד בלחצים, ארה"ב עלולה לשלם מחיר כבד בדמות אינפלציה מתמשכת, עלייה בתשואות האג"ח ואובדן אמון במטבע.
וול סטריט לא מתרגשת. בחודשים האחרונים מדדי המניות בארה"ב רשמו עליות חדות, מה שמעיד שהמשקיעים מתמקדים בצמיחה ובדוחות החברות ולא במאבקי הכוח בוושינגטון. חלק מהכלכלנים טוענים כי השוק אפילו "מעודד" את הלחץ של טראמפ, בתקווה שהריבית תרד מהר יותר.
טראמפ אולי מציג את הדברים כהומור פוליטי, אבל זו אינה בדיחה. הניסיון להטות את הפד לכיוון פוליטי, ההדחה הכושלת של מושלת מכהנת, והמינוי של מקורבים, כל אלה הם צעדים שמכרסמים בעצמאות אחד הגופים החשובים בעולם.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
- 6.אנונימי 29/09/2025 22:31הגב לתגובה זומה הוא יכול לעשות לו באמת כלום
- 5.אנונימי 28/09/2025 11:39הגב לתגובה זומה יש לכם
- 4.אנונימי 28/09/2025 10:21הגב לתגובה זוהוא מחזיק 100 מיליון דולר באגח ארצות הברית.
- 3.לרון 28/09/2025 09:53הגב לתגובה זומגבעת הקפיטול ועד הלום.אין ולא יהיה שינוי.הישראלים כבר נהנים בריביירה של עזה
- 2.יאיר3 28/09/2025 08:33הגב לתגובה זוכדאי שתפתח חוש הומור
- 1.אנונימי 28/09/2025 08:27הגב לתגובה זולא המשק ולא כלום. הוא רוצה ריבית נמוכה כדי שערך האגחים שלו יעלה והוא ירוויח. כל מי שמנסה לעטוף את זה בהסברים רציונליים של משק נמרץ או הקלה על שוק התעסוקה פשוט לא מבין את האיש והתנהלותו האגואיסטית
- לרון 28/09/2025 09:54הגב לתגובה זושירוויחו קצת
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה ב-20 בינואר 2025, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר 2025 על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור" – שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי 2025 ומגדיל את ההוצאה על אכיפה גבולית ל-10 מיליארד דולר.
הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. ב-2025 בוצעו 21 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים – 14 בקריביים ו-7 במזרח הפסיפי – שבהן נהרגו 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום (SOUTHCOM). רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מהירות וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. נתוני CBP מצביעים על תפיסת כ-640 פאונד פנטניל בחודש ספטמבר 2025 בלבד, אך רק 7% מהקוקאין עובר דרך הקריבי המזרחי, בעוד 90% דרך נתיבים מערביים.
החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות
חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,100 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (198 מיליון דולר) הורחב משמעותית ב-2025, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול – כולם במסגרת OBBBA, שמגדיל את ההוצאה על אכיפה פנימית ב-20% ומכניס קרדיטי מס לעסקים שמפתחים כלים נגד סמים. המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.
