
שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
מנכ״ל בארה״ב מרוויח בממוצע כמעט 23 מיליון דולר, פי 281 מעובד "רגיל", כאשר עליית השכר נובעת בעיקר מתגמול הוני. בישראל עלות השכר של המנהלים הבכירים בבורסה גבוהה מאוד ובפער גדול מהשכר במשק
בתקופה שהמניות שבורות שיאים, גם שכר הבכירים נוסק לגבהים חדשים. עליות השכר מגיעות הודות לבונוסים נדיבים, תגמול הוני ואופציות שהופכות למיליונים הפכו את תפקידי הניהול הבכיר למשתלמים מאי פעם. עליית השכר לא בהכרח מחלחלת לעובדים הפשוטים.
דו״ח של המכון למדיניות כלכלית בארה״ב (EPI) מציג כי מנכ״ל בחברה אמריקאית גדולה הרוויח בשנת 2024 בממוצע כמעט 23 מיליון דולר, פי 281 מהעובד הטיפוסי. לשם השוואה, ב-1978 היחס עמד על 3:1 בלבד. מאז 1978, השכר הריאלי של מנכ״לים, כלומר, לאחר ניכוי השפעת האינפלציה, זינק ביותר מ-1,000%, בעוד שהשכר הריאלי של עובדים טיפוסיים עלה בכ-26% בלבד. במילים אחרות, כמעט חמישים שנה של צמיחה כלכלית לא תורגמו לעלייה דומה ברמת החיים של העובדים, בזמן ששכר הבכירים המריא בקצב שמגלם פערי עוצמה הולכים וגדלים.
היחס בין שכר מנכ"ל לעבוד מן השורה, מקור: EPI
מי בראש הרשימה
לפי ניתוח של חברת Equilar שפורסם, המנכ״ל בעל השכר הגבוה ביותר ב-2024 היה פטריק סמית', ראש חברת הנשק Axon Enterprise 0.81% , עם חבילת תגמול של כ-164.5 מיליון דולר, כמעט כולה במניות. אחריו ג׳ים אנדרסון Coherent 3.46% עם 101 מיליון דולר, בריאן ניקול Starbucks Corp עם כ-96 מיליון. עוד ברשימת המרוויחים הגדולים ניתן למצוא גם את מנכ״לי מיקרוסופט, אפל ונטפליקס.
בממוצע, מנכ״ל בחברה הנסחרת במדד ה-S&P 500 הרוויח ב-2024 כ-18.9 מיליון דולר, פי 285 מהעובד הממוצע בארגון. הנתון הזה, גם אם נשמע קיצוני, מגלם מגמה עקבית של התרחבות פערים, ככל ששווי השוק של החברות גדל.
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה?
עיקר הזינוק בשכר המנכ״לים לא נובע מעלייה בשכר הבסיס, אלא מהתגמול ההוני, קרי מניות ואופציות שתלויות בשווי השוק. כאשר המניות עולות, הערך החשבונאי של אותן חבילות מזנק, ולעיתים מכפיל את השכר הכולל, גם אם לא חל שינוי אמיתי ברווחיות החברה.
בדוחות החברות, רכיב זה מוצג לפי שווי הוגן במועד ההענקה, ולכן עליות חדות בבורסה מתורגמות ישירות לשכר גבוה יותר. כך נוצר מצב שבו השכר המדווח מושפע יותר ממצב השוק מאשר מהביצועים התפעוליים של החברה.
התוצאה היא מערכת תגמול שמחזקת את הקשר בין ההנהלה לשוק ההון, אך גם מגדילה את הפערים, משום שבשנים של ראלי, התגמול ההוני מזניק את עלות השכר לרמות שיא, בעוד שכר העובדים כמעט ואינו משתנה.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
ומה עם ישראל?
בישראל אין מדד קבוע להשוואת שכר מנכ״לים לעובדים, אך הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות מלמדים על פערים עצומים. בשנת 2024, 20 שיאני השכר
בבורסה רשמו עלות שכר מצרפית של כ-370 מיליון שקלים, ממוצע של 18.5 מיליון שקל, ורף הכניסה לרשימה עמד על 10 מיליון שקלים בשנה, עלייה של שלושה מיליון לעומת השנה הקודמת.
גם כאן, חלק ניכר מהתגמול הוא הוני, כלומר מניות ואופציות שתלויות בערך השוק. כששוק
ההון במגמת עלייה, גם התגמולים של הבכירים מתנפחים בהתאם. השכר הבכיר ביותר נרשם אצל מנכ״ל נייס נייס -0.79% היוצא, ברק עילם, עם עלות של כ-87 מיליון שקלים, ואחריו מנכ״ל טבע טבע -0.58% , ריצ׳רד
פרנסיס, עם 57 מיליון.
בעוד שהשכר הממוצע קרוב ל-15 אלף, על פי הערכות השכר החציוני במשק עומד כיום
סביב 10-11 אלף שקלים לחודש. בהשוואה פשוטה, מנכ״ל שמרוויח 10 מיליון שקלים בשנה משתכר פי 75 מעובד חציוני, ומנכ״ל בעלות שכר של 40 מיליון שקלים, כבר סביב פי 330 לפחות.
לפי דו״ח בנק ישראל, הפערים האלה הולכים ומתרחבים זה שני עשורים, כשהצמיחה
בשכר הבכירים כמעט שאינה תלויה בביצועי החברה בפועל. היוצא מן הכלל הוא המגזר הפיננסי, שבו משנת 2016 הוטלו מגבלות שכר, אך הפערים מחוץ לפיננסים נותרו עצומים.
בשורה התחתונה
הפערים בין בכירי החברות לשכבת העובדים הולכים ומתרחבים, אך לאו דווקא בגלל שהמנכ"לים עובדים יותר, אלא יותר הודות לפריחה בשוק ההון. כל עוד הבורסות שוברות שיאים, גם שכרם של המנהלים ימשיך לטפס והפערים ימשיכו להתרחב הודות למערכת שמתגמלת סנטימנט שוק ולא בהכרח הצלחה תפעולית.
- 4.אנונימיטבאהם 18/10/2025 23:50הגב לתגובה זובגלל הבירוקרטיה כך נראית המדינה כפני הכלב בושה למדינה ארץ אוכלת יושביה אוכלים את הכסף של המדינה זה בדיוק כמו חזיר בבית המקדש
- 3.מנכלים של גועל נפש (ל"ת)אנונימי 17/10/2025 14:26הגב לתגובה זו
- 2.אאורנונימי 15/10/2025 07:15הגב לתגובה זועם מנהלים סוג ז.
- 1.בלי עובדים איכותיים אין חברה מצליחה. (ל"ת)חחח... 14/10/2025 10:35הגב לתגובה זו
- אנונימי 14/10/2025 14:17הגב לתגובה זופיטורין צמצומים ברור מי צריך עובדים היום..אבל בסוף גם פה הגלגל יתהפך
- אור 15/10/2025 07:21מדינה אוכלת יושביה עם מנהלים סוג ז. כל השאר בשבילם זה עבדים נירצים מכונות מספר ים לא בני אדם.אין מוסר אין חמלה כל זבל מקבל כוח לידיים ונהפך לחורץ גורלות וחושב שמותר לו הכל. עם שזור חת לו מהתחת. בע ה שהכל יתהפך על כל הזבל האנושי שיש בעולם. עגל הזהב במלוא הדרו.
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז עוד 50 שנה ישאלו איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"
ספר קצת על עצמך:
אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו.
איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?
הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.
הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.
יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה הוא תורם?
כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.
