OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, חתמה על הסכם רב-שנתי עם ברודקום Broadcom 3.26%  לפיתוח משותף של שבבים מותאמים אישית וציוד רשת. מדובר בצעד נוסף באסטרטגיה השאפתנית של הסטארטאפ להרחיב את התשתית החישובית שלו, והפעם בדגש על שליטה ישירה בטכנולוגיית הליבה. מניות ברודקום מזנקות ב-10% לאחר הפרסום, כשהשוק מבין שהחברה הופכת לשחקנית מרכזית בעולם הבינה המלאכותית.

לפי ההסכם, OpenAI תעצב את החומרה ותשתף פעולה עם ברודקום בפיתוח המעשי. המטרה היא להוסיף קיבולת של 10 ג'יגה-וואט למרכזי נתונים לבינה מלאכותית, כשהפריסה של שרתים ראשונים צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2026. לוח הזמנים הוא שאפתני אבל לא בלתי אפשרי. שתי החברות מתכוונות להשלים את ההתקנה המלאה עד סוף 2029. זה אומר כארבע שנות עבודה אינטנסיבית על תכנון, פיתוח, בדיקות ופריסה בסדר גודל שטרם נראה בתעשייה.

ההתאמה האישית של המעבדים תאפשר ל-OpenAI להטמיע את הידע שצברה מפיתוח מודלים ושירותי בינה מלאכותית ישירות בחומרה. זה אמור לפתוח רמות חדשות של יכולת ואינטליגנציה, לפי הצהרת החברה. אבל מעבר לסיסמאות השיווקיות, המהלך הזה מעיד על משהו יותר מהותי. רצון להפוך לפחות תלויים בספקים חיצוניים ולבנות יתרון טכנולוגי שקשה לשכפל. כשחברה שולטת בשבבים, היא יכולה לקבוע את הקצב והכיוון של החדשנות, במקום להסתגל למה שהשוק מציע.

עבור ברודקום, יצרנית רכיבים למוצרים החל מהאייפון ועד רשתות אופטיות, מדובר בקפיצה פנימה לשוק הבינה המלאכותית הרותח. ההסכם מאשר סידור שמנכ"ל החברה, הוק טאן, רמז עליו בשיחת משקיעים בחודש שעבר, אבל אז הוא לא פירט את שם הלקוח. המניה עלתה השנה ב-40% עד סוף השבוע שעבר, כשהיא עולה על העלייה של 29% במדד המוליכים למחצה של פילדלפיה. המניה ממשיכה לטפס כשהשוק הבין את הפוטנציאל המלא של השותפות. 

• גוגל מאיימת על OpenAI ומפילה את סופטבנק
• אני והחבר'ה וה-AI: ה-ChatGPT מתרחב לשיחות קבוצתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

OpenAI לא נחה

OpenAI חתמה השנה על מספר עסקאות ענק שמטרתן להקל על המגבלות בכוח החישוב, שהפכו לצוואר הבקבוק האמיתי של התעשייה. אנבידיה, שהשבבים שלה מטפלים ברוב העבודה של בינה מלאכותית כיום, הודיעה בחודש שעבר שהיא תשקיע עד 100 מיליארד דולר בחברה כדי לתמוך בתשתית חדשה, עם יעד של לפחות 10 ג'יגה-וואט קיבולת. ובשבוע שעבר OpenAI פרסמה הסכם נוסף לפריסה של 6 ג'יגה-וואט של מעבדי AMD לאורך שנים.

אבל במקביל לרכישת שבבים מאחרים, OpenAI גם עובדת על עיצוב מוליכים למחצה משלה. הם מיועדים בעיקר לטיפול בשלב ההסקה של הפעלת מודלי בינה מלאכותית, השלב שבא אחרי שהטכנולוגיה עברה אימון, כשהמודל כבר צריך לענות על שאלות של משתמשים אמיתיים. זה המקום שבו השבבים המותאמים באמת יכולים לעשות את ההבדל, כי הדרישות בשלב ההסקה שונות מאוד מהדרישות בשלב האימון. כאן אפשר לבנות יתרון תחרותי אמיתי עם חומרה שמותאמת בדיוק לצרכים הספציפיים של המודלים שמריצים.

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אמר שהחברה עובדת עם ברודקום כבר 18 חודשים, הרבה לפני שההסכם הפך רשמי. בפודקאסט שפרסמה החברה הוא הסביר שהם חושבים מחדש על הטכנולוגיה החל מהטרנזיסטורים, הרכיב הבסיסי ביותר בשבב, ועד למה שקורה כשמישהו שואל את ChatGPT שאלה ומקבל תשובה. האופטימיזציה לאורך כל מרכיבי הטכנולוגיה הזאת יכולה להביא לשיפורים עצומים ביעילות. מודלים שעובדים מהר יותר, עולים פחות להפעלה, ומספקים ביצועים טובים יותר. זו גישה הוליסטית שמעטות חברות יכולות להרשות לעצמן.

• לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
• טסלה מכחישה ניתוק מספקים סיניים למרות לחצים גיאופוליטיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

"אם אתה מייצר את השבבים שלך, אתה שולט בגורל שלך"

מנכ"ל ברודקום, הוק טאן, אמר לאחרונה: "אם אתה מייצר את השבבים שלך, אתה שולט בגורל שלך." בעולם שבו תלות בספק אחד או שניים יכולה לשתק את הצמיחה של החברה ולהכתיב את לוח הזמנים והמחירים, OpenAI החליטה לפזר סיכונים ולבנות עצמאות טכנולוגית אמיתית. 

ברודקום נתפסת יותר ויותר כאחת מהנהנות העיקריות מההוצאות על בינה מלאכותית, וזה מה שמניע את מחיר המניה השנה. העלייה של 40% עד סוף השבוע שעבר היא משמעותית, במיוחד כשהיא עולה על העלייה של 29% במדד המוליכים למחצה של פילדלפיה שכולל את כל הענקיות של התחום. OpenAI, בינתיים, זכתה לשווי של 500 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לסטארטאפ הגדול בעולם לפי כל מדד. השילוב של שתי החברות האלה יוצר דינמיקה מעניינת, כאשר ברודקום מביאה את הידע בייצור ופיתוח חומרה, OpenAI מביאה את ההבנה של מה צריך כדי להריץ מודלי בינה מלאכותית בצורה האופטימלית.

בשימוש בטכנולוגיית הרשת של ברודקום, OpenAI גם מפחיתה את התלות שלה באנבידיה. האופציות המבוססות על Ethernet של ברודקום מציעות אלטרנטיבה אמיתית לטכנולוגיה הקניינית של אנבידיה, שעד עכשיו שלטה בשוק התקשורת בין שרתי בינה מלאכותית כמעט ללא אתגר. OpenAI גם תעצב ציוד רשת משלה כחלק מהעבודה על חומרה מותאמת, מה שמוסיף לה עוד שכבה של שליטה וגמישות. ברודקום לא תבנה את מרכזי הנתונים בעצמה, כי זה לא התחום שלה. במקום זאת, היא תייצר ותפרוס שרתים עם החומרה המותאמת במתקנים שמנוהלים על ידי OpenAI או שותפי המחשוב בענן שלה, כמו מיקרוסופט שמהווה גם המשקיעה הגדולה ביותר בחברה. זה הסדר שונה מהעסקאות עם אנבידיה ו-AMD. כאן אין רכיב של השקעה הדדית או החלפת מניות, רק עסקת פיתוח ואספקה טהורה.

כשחברות בינה מלאכותית וענן מכריזות על פרויקטים גדולים כל כמה ימים, לא תמיד ברור איך הם ממומנים ואם יש כאן חפיפה בין העסקאות השונות. העסקאות האלה מעלות חששות מבועה בתחום עם כסף שזורם בהיקפים אדירים, לפעמים לאותם פרויקטים דרך מסלולים שונים. המשקיעים מתחילים לשאול שאלות על התשואה הצפויה מההשקעות האלה ועל לוח הזמנים להחזר ההון. OpenAI, לפחות כרגע, נראית בטוחה שהמודל הכלכלי שלה יחזיק מעמד.

ג'יגה-וואט אחד זה בערך הקיבולת של תחנת כוח גרעינית רגילה, ומדובר בכמות אנרגיה עצומה. אבל 10 ג'יגה-וואט של כוח חישוב לבד לא מספיקים כדי לתמוך בחזון של OpenAI להשיג בינה מלאכותית כללית, מערכות שיכולות לבצע כל משימה אינטלקטואלית שבני אדם מסוגלים לבצע. גרג ברוקמן, מייסד שותף ונשיא החברה, אמר לאחר העסקה כי מדובר בטיפה בים לעומת מה שצריך להגיע אליו על מנת לממש את החזון.