ברודקום
צילום: טוויטר

ברודקום תייצר שבבים עבור OpenAI - מניית החברה מזנקת ב־10%

החברות חתמו על הסכם רב־שנתי לפיתוח משותף של חומרה ורשתות תקשורת, שיכלול הקמת תשתית חישובית בהספק של 10 ג׳יגה־וואט עד סוף 2029. המהלך צפוי להעניק ל־OpenAI שליטה ישירה בטכנולוגיית הליבה שלה ולמקם את ברודקום במרכז מהפכת ה־AI

אדיר בן עמי |

OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, חתמה על הסכם רב-שנתי עם ברודקום Broadcom -1.79%  לפיתוח משותף של שבבים מותאמים אישית וציוד רשת. מדובר בצעד נוסף באסטרטגיה השאפתנית של הסטארטאפ להרחיב את התשתית החישובית שלו, והפעם בדגש על שליטה ישירה בטכנולוגיית הליבה. מניות ברודקום מזנקות ב-10% לאחר הפרסום, כשהשוק מבין שהחברה הופכת לשחקנית מרכזית בעולם הבינה המלאכותית.


לפי ההסכם, OpenAI תעצב את החומרה ותשתף פעולה עם ברודקום בפיתוח המעשי. המטרה היא להוסיף קיבולת של 10 ג'יגה-וואט למרכזי נתונים לבינה מלאכותית, כשהפריסה של שרתים ראשונים צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2026. לוח הזמנים הוא שאפתני אבל לא בלתי אפשרי. שתי החברות מתכוונות להשלים את ההתקנה המלאה עד סוף 2029. זה אומר כארבע שנות עבודה אינטנסיבית על תכנון, פיתוח, בדיקות ופריסה בסדר גודל שטרם נראה בתעשייה.


ההתאמה האישית של המעבדים תאפשר ל-OpenAI להטמיע את הידע שצברה מפיתוח מודלים ושירותי בינה מלאכותית ישירות בחומרה. זה אמור לפתוח רמות חדשות של יכולת ואינטליגנציה, לפי הצהרת החברה. אבל מעבר לסיסמאות השיווקיות, המהלך הזה מעיד על משהו יותר מהותי. רצון להפוך לפחות תלויים בספקים חיצוניים ולבנות יתרון טכנולוגי שקשה לשכפל. כשחברה שולטת בשבבים, היא יכולה לקבוע את הקצב והכיוון של החדשנות, במקום להסתגל למה שהשוק מציע.


עבור ברודקום, יצרנית רכיבים למוצרים החל מהאייפון ועד רשתות אופטיות, מדובר בקפיצה פנימה לשוק הבינה המלאכותית הרותח. ההסכם מאשר סידור שמנכ"ל החברה, הוק טאן, רמז עליו בשיחת משקיעים בחודש שעבר, אבל אז הוא לא פירט את שם הלקוח. המניה עלתה השנה ב-40% עד סוף השבוע שעבר, כשהיא עולה על העלייה של 29% במדד המוליכים למחצה של פילדלפיה. המניה ממשיכה לטפס כשהשוק הבין את הפוטנציאל המלא של השותפות. 


OpenAI לא נחה

OpenAI חתמה השנה על מספר עסקאות ענק שמטרתן להקל על המגבלות בכוח החישוב, שהפכו לצוואר הבקבוק האמיתי של התעשייה. אנבידיה, שהשבבים שלה מטפלים ברוב העבודה של בינה מלאכותית כיום, הודיעה בחודש שעבר שהיא תשקיע עד 100 מיליארד דולר בחברה כדי לתמוך בתשתית חדשה, עם יעד של לפחות 10 ג'יגה-וואט קיבולת. ובשבוע שעבר OpenAI פרסמה הסכם נוסף לפריסה של 6 ג'יגה-וואט של מעבדי AMD לאורך שנים.

אבל במקביל לרכישת שבבים מאחרים, OpenAI גם עובדת על עיצוב מוליכים למחצה משלה. הם מיועדים בעיקר לטיפול בשלב ההסקה של הפעלת מודלי בינה מלאכותית, השלב שבא אחרי שהטכנולוגיה עברה אימון, כשהמודל כבר צריך לענות על שאלות של משתמשים אמיתיים. זה המקום שבו השבבים המותאמים באמת יכולים לעשות את ההבדל, כי הדרישות בשלב ההסקה שונות מאוד מהדרישות בשלב האימון. כאן אפשר לבנות יתרון תחרותי אמיתי עם חומרה שמותאמת בדיוק לצרכים הספציפיים של המודלים שמריצים.


סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אמר שהחברה עובדת עם ברודקום כבר 18 חודשים, הרבה לפני שההסכם הפך רשמי. בפודקאסט שפרסמה החברה הוא הסביר שהם חושבים מחדש על הטכנולוגיה החל מהטרנזיסטורים, הרכיב הבסיסי ביותר בשבב, ועד למה שקורה כשמישהו שואל את ChatGPT שאלה ומקבל תשובה. האופטימיזציה לאורך כל מרכיבי הטכנולוגיה הזאת יכולה להביא לשיפורים עצומים ביעילות. מודלים שעובדים מהר יותר, עולים פחות להפעלה, ומספקים ביצועים טובים יותר. זו גישה הוליסטית שמעטות חברות יכולות להרשות לעצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


"אם אתה מייצר את השבבים שלך, אתה שולט בגורל שלך"

מנכ"ל ברודקום, הוק טאן, אמר לאחרונה: "אם אתה מייצר את השבבים שלך, אתה שולט בגורל שלך." בעולם שבו תלות בספק אחד או שניים יכולה לשתק את הצמיחה של החברה ולהכתיב את לוח הזמנים והמחירים, OpenAI החליטה לפזר סיכונים ולבנות עצמאות טכנולוגית אמיתית. 


ברודקום נתפסת יותר ויותר כאחת מהנהנות העיקריות מההוצאות על בינה מלאכותית, וזה מה שמניע את מחיר המניה השנה. העלייה של 40% עד סוף השבוע שעבר היא משמעותית, במיוחד כשהיא עולה על העלייה של 29% במדד המוליכים למחצה של פילדלפיה שכולל את כל הענקיות של התחום. OpenAI, בינתיים, זכתה לשווי של 500 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לסטארטאפ הגדול בעולם לפי כל מדד. השילוב של שתי החברות האלה יוצר דינמיקה מעניינת, כאשר ברודקום מביאה את הידע בייצור ופיתוח חומרה, OpenAI מביאה את ההבנה של מה צריך כדי להריץ מודלי בינה מלאכותית בצורה האופטימלית.


בשימוש בטכנולוגיית הרשת של ברודקום, OpenAI גם מפחיתה את התלות שלה באנבידיה. האופציות המבוססות על Ethernet של ברודקום מציעות אלטרנטיבה אמיתית לטכנולוגיה הקניינית של אנבידיה, שעד עכשיו שלטה בשוק התקשורת בין שרתי בינה מלאכותית כמעט ללא אתגר. OpenAI גם תעצב ציוד רשת משלה כחלק מהעבודה על חומרה מותאמת, מה שמוסיף לה עוד שכבה של שליטה וגמישות. ברודקום לא תבנה את מרכזי הנתונים בעצמה, כי זה לא התחום שלה. במקום זאת, היא תייצר ותפרוס שרתים עם החומרה המותאמת במתקנים שמנוהלים על ידי OpenAI או שותפי המחשוב בענן שלה, כמו מיקרוסופט שמהווה גם המשקיעה הגדולה ביותר בחברה. זה הסדר שונה מהעסקאות עם אנבידיה ו-AMD. כאן אין רכיב של השקעה הדדית או החלפת מניות, רק עסקת פיתוח ואספקה טהורה.


כשחברות בינה מלאכותית וענן מכריזות על פרויקטים גדולים כל כמה ימים, לא תמיד ברור איך הם ממומנים ואם יש כאן חפיפה בין העסקאות השונות. העסקאות האלה מעלות חששות מבועה בתחום עם כסף שזורם בהיקפים אדירים, לפעמים לאותם פרויקטים דרך מסלולים שונים. המשקיעים מתחילים לשאול שאלות על התשואה הצפויה מההשקעות האלה ועל לוח הזמנים להחזר ההון. OpenAI, לפחות כרגע, נראית בטוחה שהמודל הכלכלי שלה יחזיק מעמד.


ג'יגה-וואט אחד זה בערך הקיבולת של תחנת כוח גרעינית רגילה, ומדובר בכמות אנרגיה עצומה. אבל 10 ג'יגה-וואט של כוח חישוב לבד לא מספיקים כדי לתמוך בחזון של OpenAI להשיג בינה מלאכותית כללית, מערכות שיכולות לבצע כל משימה אינטלקטואלית שבני אדם מסוגלים לבצע. גרג ברוקמן, מייסד שותף ונשיא החברה, אמר לאחר העסקה כי מדובר בטיפה בים לעומת מה שצריך להגיע אליו על מנת לממש את החזון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -3.15%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

נעילה מעורבת בוול-סטריט; קמטק ובריינסוויי נפלו ב-6%, אפלובין עם 8%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת אחרי פתיחה שלילית בעקבות הערכות כי השבתת הממשל האמריקאי צפויה להסתיים. הנאסד״ק ירד ב-0.2%, בעוד הדאו עלה ב-1.2% וה-S&P עם 0.2%. למרות התמתנות הירידות במדדים, החולשה בשוק מטבעות הקריפטו נמשכה, כאשר הביטקוין נפל ב-3% לכמעט 103 אלף דולר למטבע.


את הירידות במניות הטכנולוגיה הובילה אנבידיה, שאיבדה כ־3% לאחר שפורסם כי קבוצת סופטבנק מכרה את כל החזקתה בחברה תמורת 5.83 מיליארד דולר, במטרה לממן השקעות נוספות בתחום הבינה המלאכותית. המכירה יצרה לחץ זמני על מניות הסקטור, לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות במניות השבבים.בזירת המט"ח והאג"ח נרשמת תנודתיות קלה: שוק האג"ח האמריקאי סגור היום לרגל יום הוותיקים, אך חוזים על אג"ח האוצר עלו במעט, והדולר נחלש. נתוני תעסוקה פרטיים של ADP הצביעו על התמתנות בקצב הצמיחה של שוק העבודה בחצי השני של אוקטובר, נתון שזכה לתשומת לב יתרה בשל עיכוב בפרסום הדוחות הרשמיים בעקבות סגירת הממשל.


ברקע, הסנאט האמריקאי אישר הצעת תקציב זמנית שנועדה להחזיר את פעילות הממשלה, לאחר 42 ימים של השבתה, שיא היסטורי. כעת ההצעה ממתינה לאישור בית הנבחרים, שצפוי לשוב לוושינגטון ולדון בה בימים הקרובים. לפי ההצעה, הממשלה תמומן עד סוף ינואר 2026, וחלק מהמשרדים עד ספטמבר. הנשיא דונלד טראמפ כבר הביע תמיכה בהסכם. מדד S&P 500 נסחר כעת סביב 6,850 נקודות, בעוד מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות ירד בכ־1%. 


אורקל Oracle Corp -1.94%   חזרה למחיר טרם הזינוק: האם האופטימיות סביב החברה מתפוגגת?   החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה


ריגטי Rigetti Computing  הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8% - חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים.