שיאומי EV (יצרן)
שיאומי EV (יצרן)

לכוד ברכב הבוער: הסיוט החוזר של דלתות חשמליות בתאונה הקטלנית; הפעם ברכב של שיאומי

רכב SU7 עלה באש בצ'נגדו, הדלת לא נפתחה, ולפחות אדם אחד נלכד בפנים, המניה צנחה ב-8% והרגולטורים בסין שוקלים לאסור ידיות חשמליות "נסתרות"

עמית בר |

מניית שיאומי קורסת ביותר מ-8% בעקבות תאונה קטלנית שחושפת את הסיוט הגדול של עידן הרכב החשמלי - דלת שלא נפתחת בשעת חירום. האירוע התרחש בצ'נגדו שבסין כשרכב SU7 של החברה עלה באש ולפחות אדם אחד נלכד בפנים, כשהחשש המרכזי הוא שמדובר בנהג שנתקע במושב הקדמי בעוד הרכב בוער.

הסרטון הדרמטי שהופץ ב ורשתות חברתיות מתעד את הרגעים הנוראיים שבהם עוברי אורח מנסים נואשות לפתוח את דלתות הרכב הבוער ללא הצלחה. שיאומי עצמה שומרת בינתיים על שתיקה רועמת בעוד המידע הרשמי על מצב הלכוד או מספר הנפגעים עדיין לא פורסם.

זוהי הפעם השנייה השנה ששיאומי נקלעת למשבר בטיחותי חמור. מוקדם יותר השנה אירעה תאונה קטלנית נוספת של רכב SU7 בכביש מהיר שהובילה לבחינה מחדש של מערכות הנהיגה האוטונומית של החברה. אבל התאונה הנוכחית חושפת בעיה אחרת לגמרי ואולי חמורה יותר, כשל בידיות הדלת החשמליות, אותם מנגנונים אוטומטיים מתוחכמים שאמורים להחליף את הידיות המכניות המסורתיות.

הטכנולוגיה הזו, שאומצה במקור על ידי טסלה ועברה לרכבים חשמליים רבים כולל אלה של שיאומי, נמצאת כבר חודשים ארוכים תחת זכוכית מגדלת רגולטורית. רשות הבטיחות בדרכים האמריקאית NHTSA פתחה בספטמבר האחרון בחקירה רשמית נגד דגם מודל Y של טסלה בעקבות שורת תקלות בידיות, וכעת נראה שגם הרגולטורים בסין נערכים לפעולה רחבה. על פי דיווחים, הרשויות הסיניות שוקלות ברצינות לאסור לחלוטין שימוש בידיות "נסתרות" ברכבים חדשים.

החשש הוא שברגעים הקריטיים ביותר, דווקא כשחיי אדם תלויים על כף המאזניים, המנגנון החשמלי המתוחכם עלול להשתבש ולהפוך את הרכב למלכודת מוות. תחקיר של בלומברג שפורסם לאחרונה חשף סדרת מקרים מזעזעים בטסלה שבהם נוסעים לא הצליחו להיחלץ מרכבים לאחר תאונות, כשאיבוד הכוח החשמלי השבית את מנגנון פתיחת הדלתות.

הצניחה במניית שיאומי של 8% במניה ביום היא הנפילה החדה ביותר מאז אפריל, ונראה שהמשקיעים מבינים שמדובר במשבר שעלול לחרוג מעבר לתאונה בודדת. התקרית עשויה להחמיר משמעותית את יחס הרגולטורים לחברה ולהטיל צל כבד על כל האסטרטגיה שלה בתחום הרכב החכם.

עבור שיאומי, רכבי ה-SU7 הם הרבה יותר מסתם מוצר נוסף. זהו המהלך האסטרטגי המרכזי של החברה להתרחב מעבר לשוק הסמארטפונים הרווי ולהפוך לשחקן משמעותי בתעשיית הרכב החשמלי הסינית המתפתחת. אבל התאונה הנוכחית עלולה לגלוש לתחומים נוספים ובעיקר לפגוע קשות באמון הצרכנים במותג כולו.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

טסלה, אגב, ממשיכה להתמודד עם גל ביקורת הולך וגובר על מערכות הבטיחות ברכביה, כולל שורה ארוכה של תביעות משפטיות ותקריות מתועדות שבהן נוסעים לא הצליחו להיחלץ מרכבים לאחר תאונות בגלל תקלות בדלתות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.

הפלאג אין הזולה בישראל - BYD Atto2 DM-i

'שלמה מוטורס' יבואנית דגמי BYD לישראל השיקה את גירסת הפלאג אין ל Atto2 שוהשקה בישראל בשבוע שעבר. 

המחיר 150.0 אש"ח כולל הטבת השקה. 

יואב פולס |

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על השקת ה BYD Atto2 החשמלי על ידי 'שלמה מוטורס'. נזכיר, ה BYD Atto2 הוא קרוסאובר בסגמנט B+ Suv, כלומר עדיין לא גדול כמו קרוסאובר בסגמנט C, אבל גם לא ממש קטן כמו קרוסאוברים בסגמנט B. כבר בדיווח בשבוע שעבר עידכנו כי בקרוב תושק ה BYD Atto2 בגירסת פלאג אין, והיא אכן הושקה הבוקר במתחם החדש של BYD בשורק.

ה BYD Atto2 DM-i היא כאמור גירסת פלאג אין של הקרוסאובר החדש של BYD והיא מצטרפת ל BYD Sealion 5 DM-i שהושקה בתחילת השנה, ול BYD SEAL U DM-i ובכך משלים 'משפחה' של קרוסאוברים בתצורת פלאג אין, יחד עם ה Seal5 המשפחתית בתצורת פלאג אין, לצד ליין הדגמים החשמליים המוכרים של החברה, החל מהדולפין סרף העירונית ועד הטאנג הגדול.

ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין ארוך בשני ס"מ מאחיו החשמלי עם אורך כולל של 4.33 מטר, רוחב של 1.83 מטר וגובה של 1.675 מטר. בסיס הגלגלים 2.62 מטר.

הייחודיות של ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין היא שמדובר כרגע ברכב הפלאג אין הזול בישראל. ל BYD Atto2 סוללה בקיבולת 18Kwh המאפשרת טווח חשמלי של עד 90 ק"מ, וטווח משולב של בנזין וחשמל של 1000 ק"מ בתקן WLTP.


BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן


ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

יבואני הרכב תחת מתקפה רגולטורית - למה זה לא ישפיע על המחירים?

יבואני רכב גדולים זומנו לשימוע במשרד התחבורה אחרי שרשות התחרות קבעה שהשוק לא תחרותי; ביקורת שנתית קבועה נשמעת גם מצד המבקר שכינה את היבואנים הגדולים - קרטל רכב. השנה דווקא התחרות עלתה, אבל היא צריכה עצימות גדולה יותר, ולמה זה לא באמת משנה כבר ליבואני הרכב הגדולים?

רן קידר |
נושאים בכתבה קרטל הרכב

בשועות האחרונים התגברה הפעילות הרגולטורית בשוק הרכב הישראלי, עם זימון יבואנים מרכזיים לשימועים במשרד התחבורה. הרשות לתחרות, בראשות מיכל כהן, המליצה שלא לחדש רישיונות יבוא למותגים ספציפיים, כחלק ממאמץ להפחית ריכוזיות. ההליך כולל חידוש זמני של זיכיונות לתקופה של 3-4 חודשים בלבד, במקום 2-3 שנים כמקובל, מה שמעיד על חקירה פעילה. הדברים מתרחשים על רקע דוח מבקר המדינה האחרון, שחושף שליטה של ארבע יבואניות גדולות בכ-60% ממכירות הרכב החדש בישראל. הדוח, שפורסם באוקטובר, מדגיש כי הבעיות שנחשפו בדוח קודם מ-2022 לא רק שלא נפתרו, אלא אף הוחמרו, בעיקר בהיעדר התקדמות ביישום רפורמות.

אין תחרות עצימה בשוק הרכב

ההמלצה המרכזית של הרשות לתחרות מתמקדת בטלקאר, יבואנית קיה הוותיקה. הרשות קבעה כי חידוש זיכיונות למותגים כמו SERES (רכבי חשמל סיניים), DFSK (מסחריות סיניות) עלול לפגוע בתחרות. הסיבה: טלקאר מחזיקה בנתח שוק משמעותי בקטגוריית רכבי נוסעים (M1), והוספת מותגים נוספים עלולה להוביל ל"ייבוש" מכירותיהם, שיווק בכמויות נמוכות או במחירים לא תחרותיים, כדי למנוע תחרות פנימית עם קיה. טלקאר טוענת כי למדה על ההמלצה דרך התקשורת בלבד, ומשוכנעת שבשימוע תוכיח כי פעילותה תורמת לתחרות, במיוחד בקטגוריית החשמל.

הרשות שולחת אותות דומים ליבואנים גדולים נוספים, כמו יוניון שמייבאת את המותג GAC שעל הכוונת וכנראה שיש נוספים. לחברות יש אולטימטום - ויתור על זיכיונות כתנאי לחידוש. זיכיונות של מותגים גדולים אצל מספר יבואנים יבדקו בקרוב. צריך להדגיש כי משרד התחבורה אינו מחויב להמלצות רשות התחרות, אך נוטה לאמצן.

שוק הרכב הישראלי מוסדר בחוק שירותי הרכב מ-2016, שמטרתו להגביר תחרות דרך פתיחת יבוא מקביל, זעיר ואישי. החוק פטר יבואנים עקיפים מרישיונות מלאים, הוריד דרישות הון והפחית חובות שירות, ואף אפשר יבוא רכבים משומשים עד שנתיים מייצור. עם זאת, יישום החוק נותר חלקי. יבוא ישיר שולט ב-97% מהשוק, בעוד יבוא מקביל מהווה 3% בלבד. הריכוזיות נובעת ממבנה השוק: 12-18 יבואנים פעילים, אך בפועל: יוניון, כלמוביל, צ'מפיון מוטורס, דלק מוטורס, קרסו מוטורס וטלקאר שולטות.  

מדד CR4 ומדד HHI (הירשמן-הרפינדל) שבודקים ריכוזיות מעידים על שוק ריכוזי. דוח מבקר המדינה חוזר על כשלים אלה באופן כמעט זהה לדוחות קודמים, ומדגיש כי רפורמות כמו "לא עוצרים בנמל" (הסרת בדיקות מכון הרישוי) ו"מה שטוב לאירופה" (אימוץ תקנים אירופיים) לא הובילו לשינוי מהותי. השוק עמוס בחסמים, לרבות: רישום רכבים מקבילים כ"יד שנייה" (מה שפוגע בערך), מגבלה של 20 רכבים לשנה ליבואנים זעירים, ולוחות זמנים ארוכים להובלה. כפי שדווח כאן, הדוח מציין כי פתיחת המשק ליבוא איטית מאוד.