במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX  (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים. 

אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו. 

מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים". 

המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.  

• שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
• ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין

לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה. 

בעקבות ההסכם, אמר אז מנכ"ל חברת Energy Uranium  (סימול:UEC), אמיר עדנאני, שזו דוגמה לכך שמהפכת הטכנולוגיה, בהתקדמותה ולצד כל הדברים הנפלאים שהיא מביאה לאנושות כמו ה-AI, גם משנה דעות מוצקות ככל שיהיו. "ההתמזגות המהירה של ה-AI מייצרת ביקוש גואה לאנרגיה נקייה", אמר עדנאני. "זה הביא את כל ענקיות הטכנולוגיה לגלות מחדש את הגרעין, מה שכמובן גם יתרום לא מעט לצמיחה הכלכלית".

UEC עוסקת בחיפוש, טיפול קדם-הפקה, הפקה ועיבוד של נכסי אורניום וטיטניום בארה"ב, קנדה ופראגוואי והיא אחת מאותן חברות רבות שעלו על גל החזרה של הביקוש לאנרגיה גרעינית.

• לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
• טסלה מכחישה ניתוק מספקים סיניים למרות לחצים גיאופוליטיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

לתעשיית האנרגיה הגרעינית, שמתדרדרת מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, לא היה סיכוי להתאוששות אלמלא תהליך ההתמזגות של הבינה והצורך בהקמה של מרכזי מידע שצורכים אנרגיה נקייה. הביקוש הזה, לצד עלייתם של הדורות החדשים ופיתוח אמצעים טכנולוגיים שמפחיתים את הסכנה מהגרעין, החזירו לחיים את התעשייה.  

על פי מכון המחקר האנרגטי העולמי Ember, מקור האנרגיה הזה יצא מהאופנה בעיקר עקב חששות בטיחותיים אבל גם בגלל עלויות גבוהות של בניית תחנות כוח. מהפכת הטכנולוגיה מצליחה לייצר אמצעי בטיחות, להוזיל את העלויות ו"לשכנע", בעזרת הדורות החדשים והלובי של עמק הסיליקון, שהגרעין כבר אינו מהווה סכנה. 

דעת הקהל השלילית משתנה בהדרגה

חלקה של התעשייה באספקת החשמל העולמית, שצנח ל-9% בשנת 2024 מ-17% בשנת 1996, עולה ומהר, והאנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה. האטום, שבעבר נדחה כשריד מהעבר וכמסוכן, נמצא כעת במרכזו של אתחול אנרגטי עולמי, המונע על ידי דחיפות אקלימית, חדשנות טכנולוגית וכאמור תמיכה מסיבית מכיוון עמק הסיליקון. דעת הקהל, שכל כך התנגדה לגרעין, השתנתה בשנים האחרונות, על רקע התקדמות בתחום הבטיחות ובלוויית הטכנולוגיה הניסויית המבטיחה סבירות גבוהה יותר. 

מדינות רבות התחילו לראות בייצור אנרגיה גרעינית מקור אנרגיה דלת פחמן ניתנת להרחבה, כאשר ענקיות טכנולוגיה, בגלל הצורך הגדל באנרגיה להנעת ההתקדמות של ה-AI, החלו לממן כורים כדי להניע את פריחת הבינה המלאכותית. וול סטריט, כרגיל, זיהתה את שינוי המגמה והצטרפה לחגיגת הקאמבק של התעשייה.  

למעלה מתריסר כורים נסגרו בארה"ב מאז 2012 וכרגע לא נבנות שום תחנות כוח גרעיניות חדשות בקנה מידה גדול. אבל במהלך ממשל ביידן בארה"ב אימצו שתי המפלגות מחדש את האנרגיה הגרעינית, והקונגרס העביר סובסידיות כדי לתמרץ פריסת אנרגיה גרעינית. 

הנשיא טראמפ, בכהונתו השנייה, הוציא צווים נשיאותיים שמטרתם להפחית את המכשולים הרגולטוריים לכורים חדשים, והכיר באנרגיה גרעינית כאנרגיה נקייה. טראמפ הצהיר כי המטרה היא להכפיל את הקיבולת פי ארבעה עד 2050. עם זאת, ארה"ב עדיין מפגרת בתחום. 80% מהכורים החדשים שהוקמו בעולם בחמש השנים האחרונות נמצאים בסין. 

האיחוד האירופי נתן דחיפה לאנרגיה גרעינית כאשר הכיר בה כמקור אנרגיה נקי, מה שהפך אותה לזכאית לסובסידיות ממשלתיות. צרפת, שצריך לציין שלא הצטרפה לחרם על הגרעין ושכבר נשענת על אנרגיה גרעינית כמקור מוביל, מתכננת כעת לבנות שישה כורים גרעיניים חדשים. בריטניה מתכננת להגדיל את כושר הייצור הגרעיני שלה כדי לענות על 25% מצורכי החשמל שלה עד 2050, לעומת 15% כיום, ורוסיה עובדת על 19 תחנות כוח גרעיניות מעבר לגבולותיה במקומות כמו טורקיה, איראן ובנגלדש, מה שהופך אותה ליצואנית הגדולה ביותר של כושר ייצור גרעיני. 

גולדמן זאקס: 500 כורים גרעיניים בשנת 2030

בגולדמן זאקס צופים כי בעולם יהיו 500 כורים גרעיניים פעילים בשנת 2030, לעומת 440 כיום, וכי עד שנת 2040 תספק האנרגיה הגרעינית 12% מהחשמל העולמי לעומת 9% כיום. בגולדמן צופים עלייה משמעותית ביכולת ייצור האנרגיה הגרעינית, כאשר כושר הייצור הגרעיני העולמי צפוי לגדול מכ-378 ג'יגה-וואט ל-575 ג'יגה-וואט עד 2040. חמש מדינות בעולם, ארה"ב, צרפת, סין, רוסיה ודרום קוריאה, מספקות 71% מהתפוקה הגלובלית באנרגיה גרעינית. 

מהפכת הטכנולוגיה היא ללא ספק הגורם המוביל בשובה של תעשיית הגרעין. לא רק שהמהפכה מייעלת את התעשייה ומובילה לייצור כורים קטנים יותר, אלא שגם בעיית המים שהצורך בהם משפיע על צריכת המים הגלובלית, הולכת ונפתרת עם התקדמות המהפכה וכך כאמור גם בעיית ההוצאות האדירה. 

בשנתיים האחרונות צצים סטארט-אפים כפטריות בתחום. איך נכתב לאחרונה באתר Morning.com? "אנחנו עדיין לא על סף כור גרעיני בגודל כיס שתוכלו להשתמש בו כדי לטעון את הטלפון שלכם, אבל מגוון רחב של סטארט-אפים מפתחים כורים ניסיוניים שנועדו להיות קטנים ויעילים יותר מאלה הנמצאים כיום בשימוש. הכיוון הוא ליעילות ופישוט".

והשימוש במים? אז יש כבר כורים רבים מקוררים באמצעות חומרים כמו נתרן או הליום בעלי נקודת רתיחה גבוהה יותר ממים שמשמשים להפחתת הטמפרטורה בכורים קונבנציונליים. זה מאפשר להם להימנע מסביבת הלחץ הגבוה שנוצרת על ידי מים רותחים, מה שמאפשר פחות חומרי בנייה ומערכות פשוטות יותר. 

העובדה שידוענים רבים נכנסו לנושא עוזרת גם היא. ביל גייטס מממן את חברת TerraPower שהקים מנהל הטכנולוגיות של מיקרוסופט לשעבר שמחוברת לחברת הגרעין הסינית  China National Nuclear Corporation,  והשתיים, בידיעה ובהסכמה של טראמפ והנשיא שי, מנסות לפתח כור מזערי. אמזון עושה אותו דבר עם סטארט-אפ נוסף, וכך עושה גם OpenAI כאשר סם אלטמן התחבר עם מיקרוסופט להשקעה בחברה בשם Helion Energy, ושורה ארוכה של ענקיות טכנולוגיה שזקוקות לאנרגיה נכנסות גם הן לתעשייה.  

האם סכנות העבר באמת נעלמו?

רוב המומחים בתעשייה אומרים שכן, במיוחד עם ההתקדמות המודרנית. אבל זיכרונות מחרידים של אסונות בקנה מידה גדול גורמים לאמריקאים רבים להזדעזע למשמע אזכור המילים "אנרגיה גרעינית". הרגולטורים מזהירים כי עליהם לעשות יותר, עם פחות כוח אדם וכלים מתאימים. אבל ממשל טראמפ חתם בחודש מאי על סדרה של צווים נשיאותיים שמטרתם להגביר את התעשייה הגרעינית, כולל צו שהורה על ארגון מחדש של הוועדה לרגולציה גרעינית, אשר חלק מהפקידים הפדרליים חוששים שתאיים על עצמאותה של הסוכנות. 

צריך להבין שלאחר כ-25 שנים של הזנחה קשה מאוד לסמוך על רגולטורים מן העבר. בעוד שהתעשייה רצה קדימה באמצעות הדורות הצעירים הרי שהפקוח בידי הבייבי-בומרס ויש לא מעט סנטורים וחברי קונגרס שלטענתם אינם ישנים טוב בלילות מפחד מהתהליך. 

קשה לי להאמין שמשהו יכול לעצור את "פריחת תעשיית הגרעין", לבטח לא כשהרפובליקאים בשלטון ומול הלובי של ענקיות הטכנולוגיה. 

אז איך משקיעים באנרגיה גרעינית? 

לדור הבייבי-בום אין בעיה. להם יש את סל חברות השירותים XLU  שבשנתיים האחרונות עלה בקרוב ל-100% ומכיל את החברות המובילות בשירותי אנרגיה, מים, גז וכו'. זה גם הסל הגדול ביותר שמנהל כ-22 מיליארד דולר וגם מחלק דיבידנדים. הסל כולל חברות מהסוג של Constellation Energy שעשתה את העסקה עם מיקרוסופט ומנייתה עלתה מאז ב-100%, וחברות כמו NextEra Energy (סימול:NEE) שהיא המתחרה הגדולה של Constellation וגם היא עלתה בכ-100% בשנתיים האחרונות. כאן נמצאת הרשימה כולה. 

תעשיית הסלים נכנסה להילוך גבוה של יצירת סלים גרעיניים בשנים האחרונות וישנו הסל Range Nuclear Renaissance (סימול:NUXZ) שהונפק בתחילת 2024 והניב עד כה 176%. 

המניות שמייצגות חברות שפעילות רק בתחום האורניום, כמו Cameco  (סימול:CCJ) או החברה שמוביל אמיר עדנאני, Uranium Energy Corp (סימול:UEC) שהזכרנו בכתבה מלפני שנה, נמצאות בשיא כל הזמנים ונסחרות במכפילי חלל.

UEC עלתה בחצי השנה האחרונה ב-250% וזו חברה שעדיין מפסידה 2 דולר על כל דולר הכנסה ומוערכת כרגע לפי 6.5 מיליארד דולר. בהחלט כדאי להמתין לתיקון, אבל כשיגיע התיקון לא לחשוש כי אנרגיית הגרעין באמת חוזרת בגדול. 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.