נשיא אינדונזיה צפוי לנחות בישראל: 285 מיליון צרכנים פוטנציאליים יפתחו למשק הישראלי?  פראבוו סוביאנטו הגיע הבוקר לשארם א-שייח' לפסגת השלום בהובלת דונלד טראמפ. דיווחים מירושלים מדברים על הכנות לביקור היסטורי ראשון בישראל מחר. צריך להדגיש שזה לא סופי וייתכנו שינויים של הרגע האחרון.

 המשמעות הכלכלית אם תהיה נורמליזציה עם אינדונזיה עצומה: גישה פוטנציאלית לשוק של 285 מיליון תושבים, הגדלת הסחר הדו-צדדי מכ-300 מיליון דולר בשנה למיליארדים, וחיבור ישיר לכלכלה השמינית בגודלה בעולם. אלא שיש משוכות בדרך. אינדונזיה שואפת בדומה לסעודיה למדינה פלסטינאית.  

המטוס הנשיאותי גארודה אינדונזיה-1 נחת הבוקר בשארם א-שייח' בשעה 07:00 לאחר טיסת לילה מג'קרטה. על הכבש ירד פראבוו סוביאנטו, נשיא אינדונזיה בן ה-73, לצד שר החוץ סוג'ינו ומזכיר הקבינט טדי אינדרה ויג'איה. בקבלת הפנים המתינה נציגות מצרית מכובדת. הביקור במצרים הוא רק תחנה ראשונה במה שעשוי להפוך לפריצת דרך היסטורית ביחסי ישראל עם מדינות ערב. 

זה התחיל בידיעה שלמרות שזה לא היה בתכנון, או לפחות לא פורסם, ראש הממשלה, בנימין נתניהו יטוס לפסגה וזה אחרי שיחה שהיתה לו עם נשיא מצרים א-סיסי. מדובר בהתקרבות ביחסים, כשעל כל זה מנצח טראמפ.  אולי יהיו בשורות נוספות מהפסגה, בינתיים התברר כי נשיא אינדונזיה סוביאנטו צפוי לבקר מחר בישראל, מיד לאחר פסגת השלום. אם אכן יתממש, זה יהיה הביקור הראשון מעולם של ראש מדינה אינדונזי בישראל מאז הקמת המדינה, ונקודת מפנה דרמטית ביחסים בין שתי המדינות שמעולם לא קיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים. בינתיים נודע כי נתניהו ביטל את הביקור בפסגה בשל הסמיכות לחג. לא ברור אם זה ישפיע על ביקורו של נשיא אינדונזיה אצלנו. 

• ג׳ארד קושנר: מהסכמי אברהם לשחרור החטופים ומהבית הלבן לקרן שמנהלת מיליארדים מהמפרץ
• מלחמת הסחר חוזרת: למה סין כבר לא מפחדת מטראמפ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השינוי הדרמטי בעמדה האינדונזית

העיתוי אינו מקרי. סוביאנטו, גנרל לשעבר שנכנס לתפקיד באוקטובר אשתקד, לאחר ניצחון מוחץ בבחירות עם 58.6% מהקולות, הוא הנשיא האינדונזי הפרו-ישראלי ביותר שהמדינה ידעה. בנאומו באו"ם בספטמבר האחרון הוא הפתיע את העולם כשאמר "עלינו להכיר, לכבד ולהבטיח את הביטחון של ישראל. רק אז נוכל להשיג שלום אמיתי", וסיים את נאומו במילה "שלום" בעברית.

המסר היה ברור אך מותנה. סוביאנטו הבהיר שברגע שישראל תכיר בפלסטין, אינדונזיה תכיר מיידית במדינת ישראל. זו לא הייתה הצהרה חד-פעמית. במאי 2025, בפגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בג'קרטה, הוא חזר על העמדה והוסיף שישראל היא מדינה ריבונית שזכויותיה חייבות להיות מובטחות. מדובר בשינוי טקטוני מהעמדה האינדונזית המסורתית שסירבה אפילו לדון באפשרות של יחסים עם ישראל.

סוביאנטו מבין את הפוטנציאל הכלכלי בקשרים עם ישראל, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והחקלאות ומבין גם את המשמעות על הקשרים של אינדונזיה עם ארה"ב. עם זאת, הוא צריך לאזן את הלחצים הפנימיים במדינה המוסלמית הגדולה בעולם, שבה 87% מהאוכלוסייה מוסלמים וכ-70% תומכים בעניין הפלסטיני. המהלך דורש אומץ פוליטי רב, במיוחד כשארגון  Nahdlatul Ulama, עם 90 מיליון חברים, מהווה כוח פוליטי משמעותי שעלול להתנגד לכל צעד לקראת נורמליזציה.

• "תיאוריית ההרס היצירתי" - על המחקרים שהובילו לפרס נובל בכלכלה ואיך זה מתחבר לצמיחה?
• אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...

הכלכלה האינדונזית: ענק מתעורר עם אתגרים

כדי להבין את גודל ההזדמנות הכלכלית, יש להכיר את המספרים המרשימים של אינדונזיה. מדובר באוכלוסייה של 285.7 מיליון תושבים, המדינה הרביעית בגודלה בעולם אחרי סין, הודו ובנגלדש. הכלכלה האינדונזית, השמינית בגודלה בעולם, רשמה ב-2024 תמ"ג של 22.139 טריליון רופיה, שווה ערך לכ-1.4 טריליון דולר. הצמיחה הכלכלית עומדת על כ-5% בשנה באופן עקבי, למרות האתגרים הגלובליים.

בחמשת החודשים הראשונים של 2025, אינדונזיה רשמה עודף סחר של 2.32 מיליארד דולר, עלייה של 350 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היצוא בנטרול נפט וגז הסתכם ב-88.6 מיליארד דולר, זינוק של 16.5% משנה לשנה. יצוא הברזל והפלדה עלה ב-11% ל-11.61 מיליארד דולר, שמן דקלים ומוצריו זינקו ב-27.9% ל-8.9 מיליארד דולר, בעוד יצוא הפחם ירד ב-19% ל-10.26 מיליארד דולר בגלל לחצים סביבתיים גלובליים.

אינדונזיה היא אוצר של משאבי טבע. היא המובילה העולמית בניקל עם כ-21% מהעתודות העולמיות, משאב קריטי לתעשיית הסוללות והרכבים החשמליים. המדינה מייצרת 50% משמן הדקלים העולמי, חומר גלם חיוני לתעשיית המזון, הקוסמטיקה והביודלק. הממשלה מקדמת מדיניות של "היליריזציה" - עיבוד מקומי של משאבים במקום ייצוא גולמי. האיסור על ייצוא ניקל גולמי מ-2020 הוביל להקמת מפעלי סוללות מקומיים שכבר מייצרים כ-20% מהיצוא התעשייתי.

התשתיות הן סיפור בפני עצמו. הממשלה משקיעה 50 מיליארד דולר בשנה בתחבורה: 5,000 קילומטר של כבישים חדשים, גשרים מודרניים ורשת חשמל שצפויה להגיע ל-95% מהאוכלוסייה עד 2026. הדיגיטליזציה מתקדמת במהירות עם 220 מיליון משתמשי אינטרנט ופלטפורמות דיגיטליות מקומיות כמו Gojek שמספקות שירותי תשלום, תחבורה ובריאות מקוונים.

הסחר הקיים: כ-300 מיליון דולר 

למרות היעדר יחסים רשמיים, הסחר בין ישראל לאינדונזיה קיים, אם כי הוא צנוע. הוא גדל בכ-10%-15% בשנה והוא מסתכם בכ-300 מיליון דולר - מעל 200 מיליון יבוא מאינדונזיה, ופחות מ-100 יצוא לאינדונזיה. 

מאינדונזיה מגיעים לישראל שמני צמחים, בעיקר שמן דקלים החיוני לתעשיית המזון והקוסמטיקה הישראלית, פלסטיק, חומרי גלם חקלאיים ומוצרי טקסטיל. בכיוון ההפוך, ישראל מייצאת לאינדונזיה ציוד חימום וקירור כמו מזגנים ומשאבות חום, טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, מערכות השקיה וציוד אלקטרוני.

אבל המספרים הרשמיים הם רק קצה הקרחון. חלק ניכר מהסחר עובר דרך מדינות שלישיות, בעיקר סינגפור, הולנד ותאילנד. המעבר דרך צד שלישי מייקר את העלויות ב-15-20% ומאריך את זמני האספקה, מה שפוגע בתחרותיות של שני הצדדים, אבל כנראה שמדובר בסכומים גדולים פי 3-4 מהמספרים הרשמיים. .

הסחר הביטחוני, למרות שאינו מתפרסם, קיים גם הוא. לפי דיווחים זרים, אינדונזיה רוכשת טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות, במיוחד בתחומי הסייבר והמודיעין. קשרים בין הצבאות מתקיימים מזה שנים.

הפוטנציאל הכלכלי: מה כל צד יכול להציע

ישראל יכולה למכור מערכות טכנולוגיות, לרבות מערכות ההשקיה בטפטוף שיכולות לחולל שינוי גדול בחקלאות האינדונזית, שמעסיקה כ-30% מכוח העבודה אך סובלת מיעילות נמוכה. הטכנולוגיה הישראלית מאפשרת חיסכון של עד 30% במים והגדלת יבולים ב-20-50%, קריטי למדינה עם 17,000 איים ואתגרי לוגיסטיקה עצומים.

הפינטק הישראלי יכול לפתור את אחד האתגרים הגדולים של אינדונזיה - הנגשת שירותים פיננסיים ל-42% מהאוכלוסייה שגרה באזורים כפריים. רק 60% מהאינדונזים הבוגרים מחזיקים בחשבון בנק, ורבים נשענים על מערכות פיננסיות לא פורמליות.

בתחום האנרגיה המתחדשת, ישראל מציעה טכנולוגיות סולאריות מתקדמות ומערכות התפלה שיכולות לענות על צרכי אינדונזיה. עם יעד של 23% אנרגיה מתחדשת עוד השנה והשקעות מתוכננות של 100 מיליארד דולר בתשתיות עד 2030. מערכות ההתפלה הישראליות רלוונטיות במיוחד לאיים הקטנים שסובלים ממחסור במים מתוקים.

הסייבר והאבטחה הדיגיטלית הם תחומים קריטיים נוספים וגם תרופות, כימיקלים ועוד. 

מצד אינדונזיה, ישראל יכולה לקבל גישה למשאבי טבע קריטיים. הניקל האינדונזי חיוני לתעשיית הסוללות, וכאמור אינדונזיה מאוד חזקה בתחומי החקלאות, הפלטסטיק והשמנים. 

המכשולים: בין דת לפוליטיקה

הדרך לנורמליזציה רצופת מוקשים. אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם עם כ-240 מיליון מוסלמים, 87% מהאוכלוסייה. הזהות המוסלמית היא מרכיב מרכזי בזהות הלאומית, והתמיכה בפלסטינים היא עמוקה ורחבה. סקרים מראים באופן עקבי ש-70% מהאינדונזים תומכים בהכרה בפלסטין ו-65% מתנגדים ליחסים עם ישראל ללא התקדמות משמעותית בנושא הפלסטיני.

ארגון Nahdlatul Ulama, הארגון המוסלמי הגדול בעולם עם כ-90 מיליון חברים, מהווה כוח פוליטי עצום. יו"ר הארגון, יהיא ח'ליל סטאקוף, שנבחר ב-2021, מקדם אמנם "איסלאם הומניטרי" מתון אך עדיין מתנגד לנורמליזציה ללא פתרון לסוגיה הפלסטינית. הארגון מפעיל רשת עצומה של מסגדים ומוסדות חברתיים, ויכול לגייס מחאות המוניות נגד כל צעד שנתפס כבגידה בעניין הפלסטיני.

המבנה הפוליטי האינדונזי מוסיף מורכבות. מפלגת GERINDRA של סוביאנטו מחזיקה רק ב-16% מהמושבים בפרלמנט ותלויה בקואליציה רחבה הכוללת מפלגות דתיות כמו PKB, מפלגות אזוריות וזרמים ליברליים. כל החלטה משמעותית דורשת איזון עדין בין אינטרסים מנוגדים. לדוגמה, סומטרה תומכת בפיתוח משאבי טבע בעוד ג'אווה דוחפת לפיתוח דיגיטלי, ועל סוביאנטו לנווט בין הדרישות הסותרות.

הרגישות הציבורית באה לידי ביטוי בתקריות ספורט. ב-2023 אינדונזיה איבדה את הזכות לארח את מונדיאל העולם עד גיל 20 כשמושל באלי, ההינדי וויאן קוסטר, סירב לאפשר לשחקנים ישראלים להשתתף. באותה שנה המדינה ויתרה גם על אירוח משחקי החוף העולמיים בגלל תנאי שלא להדיר ספורטאים ישראלים. ההחלטות הללו עלו לאינדונזיה ביוקרה בינלאומית ובהכנסות של מאות מיליוני דולרים, אך העדיפות הייתה ברורה - לא להיתפס כמנרמלת את היחסים עם ישראל.

השינוי החל להסתמן רק החודש, כשאינדונזיה אישרה את השתתפות נבחרת ההתעמלות הישראלית באליפות העולם בג'קרטה ב-19 באוקטובר. המהלך עורר ביקורת חריפה מארגונים מוסלמיים ופעילים פרו-פלסטינים, אך הממשלה עמדה בהחלטתה.

הקשר הביטחוני והמודיעיני הסמוי

מאחורי הקלעים, הקשרים בין ישראל לאינדונזיה עמוקים יותר ממה שנראה על פני השטח. המגעים הביטחוניים מתקיימים מזה עשרות שנים, החל מימי משטר סוהרטו בשנות ה-60. לפי דיווחים זרים, אינדונזיה רכשה טכנולוגיות ישראליות בתחומי המודיעין, הסייבר והלוחמה בטרור, במיוחד לאחר הפיגועים בבאלי ב-2002 ו-2005 שבהם נהרגו למעלה מ-200 בני אדם.

סוביאנטו עצמו, כגנרל לשעבר שפיקד על הכוחות המיוחדים ומכהן כשר הביטחון מ-2019, מכיר היטב את היכולות הישראליות. ב-2021, בעת כהונתו כשר הביטחון, הוא נפגש עם איתי טגנר, הממונה הישראלי בבחריין, בכנס הביטחוני במנאמה. הפגישה, שתועדה ופורסמה, הייתה אות לשינוי בגישה האינדונזית.

הצורך האינדונזי בטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות רק גובר. עם יותר מ-17,000 איים ואתגרי ביטחון ימי עצומים, אינדונזיה זקוקה למערכות ניטור ובקרה מתקדמות. האיום של קבוצות ג'יהאדיסטיות מקומיות, פיראטיות ימית והברחות נשק ממשיך לאתגר את כוחות הביטחון. הטכנולוגיות הישראליות בתחומי המודיעין הימי, מערכות התרעה ואבטחת גבולות נחשבות למהטובות בעולם.

הבורסה והשווקים: הזדמנות להשקעות הדדיות

הבורסה בג'קרטה (IDX), עם שווי שוק של 800 מיליארד דולר. המדד המרכזי, JCI, עלה מתחילת השנה ב-10%.  Bank Central Asia, הבנק הפרטי הגדול, נסחר בשווי של 120 מיליארד דולר. Bank Rakyat Indonesia, המתמחה בבנקאות לתושבי הכפרים, מוערך ב-80 מיליארד דולר. Telkom Indonesia, ענקית התקשורת, שווה 40 מיליארד דולר. Astra International, קונגלומרט תעשייתי, נסחר ב-35 מיליארד דולר.

התוכנית האסטרטגית של סוביאנטו

סוביאנטו נכנס לתפקיד עם תוכנית כלכלית שאפתנית. הוא הציב יעד של עצמאות תזונתית עד 2030 דרך הגדלת ייצור האורז והמזון הבסיסי, תוכניות השקעה מסיבית בהשקיה ובזרעים משופרים, ופיתוח תעשיות מקומיות כמו אלקטרוניקה וטקסטיל. הוא התחייב להכשיר 10 מיליון עובדים בתעשיות ירוקות עד סוף העשור ולספק ארוחות צהריים חינם ל-83 מיליון תלמידים ב-400,000 בתי ספר ברחבי המדינה, פרויקט שיעלה 71 טריליון רופיה (4.5 מיליארד דולר) בשנה הראשונה.

בתחום המדיניות החוץ, סוביאנטו ביקר ב-20 מדינות מאז נבחר, כשסין הייתה היעד הראשון. הוא חתם על הסכמי סחר עם קוריאה הדרומית, יפן וארה"ב. הוא מנהל דיאלוג עם ASEAN ו-G20. י

אינדונזיה מעוניינת מאוד בקרבה לארה"ב. אינדונזיה שואפת להצטרף ל-OECD, ארגון המדינות המפותחות. תנאי הכרחי להצטרפות הוא קיום יחסים דיפלומטיים עם כל המדינות החברות, כולל ישראל. במקביל, ארה"ב משתמשת במנופים כלכליים. אינדונזיה תלויה בייצוא לארה"ב ובהשקעות אמריקאיות. חברות אמריקאיות השקיעו מיליארדי דולרים במכרות הניקל ובתעשיית הסוללות. הטכנולוגיה האמריקאית חיונית לתוכניות הדיגיטליזציה.

מה יקרה אם הביקור יתממש

ביקור של סוביאנטו בישראל, גם אם יהיה קצר וסמלי עשוי להיות בסיס להרחבת הפעילות ואפילו לנורמליזציה, אבל צריך לזכור שמדובר בתהליכים ממושכים. ברמה האסטרטגית, הביקור ישדר מסר לעולם המוסלמי כולו. אם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם מוכנה לדבר עם ישראל, מדינות אחרות יתקשו להצדיק את הסירוב שלהן. מלזיה, עם 32 מיליון תושבים, כבר נמצאת תחת לחץ דומה. בנגלדש, עם 170 מיליון תושבים, עוקבת מקרוב. פקיסטן, עם 230 מיליון, עשויה גם לחשוב מחדש על העניין, וכל זה כאמור כשיש לחץ גדול מצד הממשל האמריקאי להתקרב לישראל.