
איך להימנע מתשלום היטל השבחה במכירת דירה בפינוי בינוי?
בעלי דירות בפרויקטים של פינוי-בינוי עשויים לגלות כי החלטה על מכירת הדירה בשלב לא נכון עלולה לעלות להם ביוקר. מדובר בחשיפה לחיוב בהיטל השבחה שעלול להגיע למאות אלפי שקלים, כפי שנחשף לאחרונה בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב
היטל ההשבחה, המוטל על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברשות המקומית, נגבה כאשר שווי הנכס עולה כתוצאה משינוי תכנוני, כגון אישור תוכנית בניין עיר חדשה. בפרויקטים של פינוי-בינוי, מדובר בעיקר באישור תוכנית המקנה זכויות בנייה נרחבות לבניינים החדשים, כגון הגדלת מספר הקומות או שטחי הדירות. התוכנית הזו מביאה לעלייה ניכרת בערך הדירות הישנות, לעיתים פי 2 משווין המקורי.
על פי חוק התכנון והבנייה, התוספת השלישית, היטל ההשבחה מחושב כ-50% מההשבחה שנוצרה, כלומר שווי הנכס אחרי התוכנית פחות שוויו לפניה. אולם החל מיום 1 במאי 2022, השיעור ברירת המחדל בפרויקטי פינוי-בינוי הוא 25% בלבד, עם אפשרות לרשויות מקומיות להחליט על שיעור גבוה יותר עד 50%. חובת התשלום חלה בעת "אירוע מס" כפי שמוגדר בסעיף 9 לתוספת: מכירה של זכות במקרקעין, תחילת בנייה, קבלת היתר בנייה, או מימוש זכויות אחרות.
המלכודת: מכירה בשלב הלא נכון
עקרונית, אין מגבלה חוקית למכור דירה בפרויקט התחדשות עירונית בכל שלב, אך יש להבין את המשמעות המשפטית והכלכלית של תזמון המכירה. מכירת דירה אחרי אישור התוכנית אך לפני קבלת היתר הבנייה, תחילת הריסה או התקיימות התנאים המתלים בהסכם עם היזם, עלולה להפוך את בעל הדירה לחייב בהיטל, במקום שהחובה תוטל על היזם, כפי שמקובל בהסכמים סטנדרטיים. הסיבה פשוטה: החבות נקבעת לפי מי שהיה בעל הזכות בעת האירוע המעורר, והסכם עם היזם תקף רק משלב מימוש הפרויקט בפועל.
המקרה מבית המשפט: 270 אלף שקלים שלא היו צריכים להיגבות
המקרה שנדון לאחרונה נגע לבעל דירה ברחוב בית אל בתל אביב, שמכר את הדירה אחרי אישור התב"ע אך לפני הריסת הבניין או קבלת היתר בנייה. הוועדה המקומית חייבה אותו בהיטל השבחה של כ-270 אלף שקלים. בעל הדירה פנה לבית המשפט בדרישה שהיזם יישא בעלות המס, בטענה שההסכם מחייב את היזם לממן את כל העלויות הכרוכות בפרויקט, כולל מיסים תכנוניים.
- הוועדה המקומית בחולון אישרה את תכנית הבינוי במתחם עין יהב
- רובי קפיטל תממן פרויקט פינוי-בינוי במעלה אדומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היזם טען מנגד כי התחייבותו תקפה רק ממועד התקיימות התנאים המתלים, כלומר, רק אחרי קבלת היתר בנייה או תחילת ביצוע העבודות. מאחר שהמכירה בוצעה לפני כן, נטען כי החבות חלה על המוכר, בהתאם לסעיף 10(א) לתוספת השלישית, הקובע כי בעל הזכות בעת האירוע הוא החייב. בית המשפט קיבל את עמדת היזם, דחה את התביעה ואף חייב את המוכר בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.
הפסיקה ברורה: תזמון הוא הכל
ההסבר של בית המשפט היה חד וברור: אמנם יש בהסכם התחייבות של היזם לשאת בתשלומי היטל ההשבחה, אך היא חלה רק משלב מסוים ואילך, בדרך כלל, מרגע התקיימות התנאים המתלים כגון היתר בנייה או חוזה מחייב. מי שבוחר למכור לפני מימוש ההסכם בפועל, אינו יכול לגלגל את האחריות הכלכלית על היזם, שכן החוק רואה בו את "בעל הזכות" הרלוונטי. פסק דין זה בתיק ת"א 70675-01-24 מצטרף למגמה רחבה יותר של פסיקות, כגון זו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה נדונה חישוב ההיטל במתחמי פינוי-בינוי ומדגישה את חשיבות התזמון.
איך להימנע מהחיוב? שתי דרכים
קיימות שתי אפשרויות עיקריות המבוססות על עקרונות החוק. האפשרות הראשונה היא מכירה מוקדמת מאוד, למכור את הדירה לפני אישור התוכנית המשביחה, כלומר בשלב מוקדם של הפרויקט, כאשר עדיין לא נוצרה השבחה תכנונית. במקרה זה, אין חבות כלל, שכן האירוע המעורר לא התרחש.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- הפעילות המלונאית של ישראל קנדה נכנסת לבורסה: שווי של כ-1.1 מיליארד שקל אחרי המיזוג עם די.אן.איי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
האפשרות השנייה היא המתנה עד בשלות הפרויקט, להמתין עד שהפרויקט יבשיל, התנאים המתלים ימומשו כגון היתר בנייה, והדירה החדשה תימסר בפועל. בשלב זה, החבות להיטל ההשבחה תעבור לרוב אל היזם, בהתאם להסכמים המקובלים, שבהם היזם מתחייב לשאת בכל המיסים התכנוניים כחלק מהתמורה. בנוסף, דירות תמורה, כלומר הדירות החדשות המוענקות לדיירים, זכאיות לפטור מהיטל לפי סעיף 19(ב)(1) לתוספת, בתנאי שהן נמסרות במסגרת הפרויקט.
לצד הפיתוי לממש רווחים מוקדמים מהשבחת הדירה, שכן שווי הדירה יכול לזנק בעשרות אחוזים רק מאישור תב"ע, יש לזכור כי הפרשנות המשפטית להסכמי פינוי-בינוי אינה תמיד פשוטה, והיא תלויה בניסוח ההסכם ובפסיקה המתפתחת. מכירה מוקדמת מדי, ללא בדיקה משפטית ספציפית, עלולה להוביל לחיוב כלכלי כבד
- 5.רלוונטי להרבה. תודה (ל"ת)אופיר 16/10/2025 10:09הגב לתגובה זו
- 4.דייר קטן 15/10/2025 13:53הגב לתגובה זומקרה קלאסי של אחריות של עורכי הדין מטעם הדייריםהיו יכולים להתייחס לכך בחוזה בצורה ברורה ולהסביר לדיירים את הסכנות
- 3.כל רשות יש לה מדיניות שונה. בירושלים דומני שאין היטל אם הוציאו היתר תוך 5 שנים. שווה בדיקה. (ל"ת)אנונימי 15/10/2025 00:48הגב לתגובה זו
- 2.מעניין. תודה. (ל"ת)הקורא 14/10/2025 20:15הגב לתגובה זו
- 1.אביטל 14/10/2025 15:54הגב לתגובה זובחרו במפלגות שמתחייבות לביטול מיסים. לא הפחתה ביטול.
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -0.77% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- "הרוכשים חוזרים לתל אביב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
