צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

• לא הבינה על מה חתמה: נפסלה צוואה של 40% לילד אחד
• אב חולה נתן את ביתו לבתו תמורת טיפול - האחים תבעו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

אלא שהמחלוקת לא עסקה רק בתוכן הצוואה, אלא גם באופן שבו היא קוימה. הבן פנה לרשמת לענייני ירושה וביקש צו לקיום הצוואה, מבלי להודיע לאמו או לאחיו על עצם הבקשה. הצו ניתן, ורק חודשים לאחר מכן, כשהבן הגיש תביעה נוספת נגד אמו בטענה לזכויות רכושיות, נודע לה בדיעבד כי הצוואה כבר קוימה. השופט אליעז קבע כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב. “המשיב לא רק שנמנע מלהביא את דבר הגשת הבקשה לידיעת אמו”, הוא כתב בהכרעת הדין, “אלא הוא המתין עד לאחר שהושלם המעשה וניתן הצו”. בית המשפט הזכיר כי תקנות הירושה מחייבות מסירת הודעה ליורשים על פי דין, בייחוד כשהם מודרים מהצוואה. במקרה הזה, הודגש, מדובר לא רק בחובה פורמלית אלא גם בדרישה בסיסית של הגינות. העובדה שאם לשמונה ילדים לא עודכנה כלל על כך שמתנהל הליך שמנשל אותה לחלוטין, שיחקה תפקיד מרכזי בהחלטה לבטל את צו קיום הצוואה.

לאחר שבוטל הצו, עבר בית המשפט לדון בהתנגדות לגופה. כאן נבחנה השאלה המרכזית: האם הצוואה נערכה מתוך רצון חופשי, או שמא מדובר בתוצאה של השפעה בלתי הוגנת. השופט אליעז יישם את המבחנים שנקבעו בפסיקה, ובראשם הלכת מרום, שבוחנת את מידת התלות של המצווה, קשריו עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה ומידת המעורבות של הנהנה. התמונה שעלתה היתה קשה. מצד אחד, אדם חולה, סיעודי, שתלוי לחלוטין בעזרה של סביבתו. מצד שני, בן שיצר את הקשר עם עורך הדין, העביר לו מסמכים, ולפי קביעת בית המשפט אף הסתיר את הדרך שבה הגיע האב למעמד החתימה. “הסתרת הדרך בה הגיע המנוח למשרדו של עורך הדין מחזקת את החשש להשפעה בלתי הוגנת”, נכתב בפסק הדין. לכך הצטרפה העובדה הדרמטית ביותר: נישול מוחלט של רעיית המנוח ויתר ילדיו. הבן עצמו, כך נקבע, לא סיפק כל הסבר מדוע אביו בחר להדיר את אשתו, שעל פי עדויות טיפלה בו במסירות במשך שנים ארוכות. בעדותו אף הוא הודה כי הופתע מכך שהוא היורש היחיד, ואמר בפשטות: “אין לי הסבר”.

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

הבן לא הצליח לסתור את הקביעה של השפעה בלתי הוגנת

בית המשפט קבע כי לאור ההצטברות כל הנסיבות: מצבו הרפואי של המנוח, תלותו בזולת, מעורבות הבן, נישול המשפחה והיעדר הסבר לכך - נוצרה חזקה ברורה של השפעה בלתי הוגנת, חזקה שהבן לא הצליח לסתור. “התחושה המתקבלת היא שהמשיב פעל במחשכים כדי לשכנע את אביו להוריש לו את כל רכושו”, כתב השופט בהכרעתו. גם טענות נוספות שהעלתה האם, כמו זיוף חתימה או היעדר כשירות קוגניטיבית, נדונו בפסק הדין. חלקן נדחו מחוסר הוכחה, אך הן לא נדרשו להכרעה הסופית. ההשפעה הבלתי הוגנת לבדה הספיקה כדי להביא לביטול הצוואה כולה.

בסופו של יום קיבל בית המשפט את ההתנגדות, ביטל את הצוואה, והטיל על הבן הוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל. מעבר להכרעה המשפטית, פסק הדין קובע כי צוואה אינה רק מסמך טכני, אלא ביטוי לרצון חופשי, וכשמתעורר ספק כבד לגבי הדרך שבה נוצר אותו “רצון”, בייחוד כשהוא בא על חשבון בן זוג וילדים - בית המשפט לא יעמוד מנגד.

האם זה חריג שבית משפט מבטל צוואה לחלוטין?

כן, זה לא דבר יומיומי. בתי המשפט משתדלים בדרך כלל לכבד צוואות, גם אם הן נראות לא הוגנות או פוגעניות כלפי חלק מבני המשפחה. ביטול צוואה הוא צעד קיצוני יחסית, והוא נעשה רק כשיש תחושה ברורה שהצוואה לא באמת משקפת רצון חופשי, למשל בגלל לחץ, ניצול מצב רפואי או מעורבות לא תקינה של מי שנהנה ממנה.

האם העובדה שהאב היה חולה וסיעודי לבדה מספיקה כדי לפסול צוואה?

לא. אדם חולה או נכה עדיין יכול לערוך צוואה תקפה. הבעיה מתחילה כשמצב כזה משתלב עם תלות חזקה באדם אחר, בייחוד אם אותו אדם הוא זה שיוצא נשכר מהצוואה. במקרה הזה, בית המשפט הסתכל על התמונה כולה ולא רק על המצב הרפואי.

למה חשוב כל כך מי יזם את הקשר עם עורך הדין?

מכיוון שזה יכול להעיד מי באמת הניע את התהליך. כשאדם מבוגר וחולה יוזם בעצמו פנייה לעורך דין, זה דבר אחד. כשבן שמרוויח מהצוואה הוא זה שמוצא את עורך הדין, מדבר אתו, מעביר לו מסמכים ומוביל את התהליך, זה כבר מעלה שאלות, גם אם הוא לא נכח פיזית בזמן החתימה.

ואם האב באמת רצה להוריש רק לבן אחד – למה זה בעייתי?

זה לא אסור, אבל זה בהחלט חריג, בייחוד כשמדובר במשפחה גדולה, בנישואים ארוכים ובקשר שנראה כלפי חוץ כתקין. כשאין שום הסבר ברור לנישול של אשה וילדים, בית המשפט מתחיל לתהות אם ההחלטה נבעה מרצון חופשי או מלחץ חיצוני.

למה בית המשפט לא הסתפק בכך שהצוואה נחתמה בפני עורך דין?

חתימה בפני עורך דין בהחלט מחזקת צוואה, אבל היא לא יוצרת חסינות מוחלטת. עורך דין הוא לא רופא ולא חוקר. אם בדיעבד מתברר שהנסיבות בעייתיות, למשל שמי שנהנה מהצוואה היה מעורב מאוד מאחורי הקלעים - בית המשפט יכול לבדוק את הדברים לעומק ולא להסתפק בעצם החתימה.

זו נקודה קריטית. המשמעות היא שההליך התקדם מאחורי הגב שלה, בלי שניתנה לה הזדמנות להתנגד בזמן. בית המשפט ראה בזה לא רק פגם טכני, אלא פגיעה ממשית בהגינות ובתום הלב, בייחוד כשמדובר באשה שהיתה בת הזוג של המנוח עשרות שנים.

האם הבן היה יכול למנוע את כל הסיפור הזה?

כנראה שכן. אם הוא היה דואג לשקיפות מלאה, מיידע את שאר בני המשפחה, מוודא שהאב מקבל ייעוץ עצמאי אמיתי, ואולי אפילו מסביר בכתב את הסיבות לנישול, התמונה היתה נראית אחרת. ההתנהלות הכוללת היא זו שהכריעה את הכף.

מה קורה עכשיו, אחרי שהצוואה בוטלה

המשמעות היא שהצוואה נחשבת כאילו לא היתה קיימת. מכאן הירושה אמורה להתחלק לפי חוק הירושה, כלומר בין האלמנה והילדים, אלא אם תתגלה בהמשך צוואה אחרת תקפה - דבר שלא התרחש במקרה הזה.