השפעה בלתי הוגנת

האם בנה של קשישה בת 86 והנוטריון פעלו ביחד? בית המשפט מצא חשדות חמורים כלפיהם, ופסל צוואה שבה היא נישלה שני בנים אחרים שלה, והורישה הכל לילדיו של הבן שבמרכז התביעה

מומחה רפואי קבע שהמנוחה סבלה מירידה קוגניטיבית בינונית במועד עריכת הצוואה, ובית המשפט מצא חשד למעורבות יתרה של הבן בעריכתה. לדברי השופטת, "אם עורכת הצוואה לא ידעה להסביר לבית המשפט את הוראות הצוואה שהיא עצמה כתבה, כיצד הסבירה למנוחה את הוראות הצוואה? כיצד היא מצהירה שהמנוחה הבינה את משמעות הצוואה?"

שנים אחרי שהעביר דירה במתנה לבתו ולחתנו תמורת הבטחה לטפל בבתו הנכה, ניסו ארבעת ילדיו האחרים לבטל את העסקה בטענה שהאב היה במצב רפואי ונפשי קשה בזמן החתימה, נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת ובעלה, ולא היה כשיר לחתום על הסכם כה מהותי. בית המשפט: "לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת"

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את התנגדות המדינה וקבע כי קשיש ערירי בן 80 לא היה כשיר לערוך את הצוואה, וכי המטפלת שלו - הזוכה היחידה - הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בעריכתה. פסק הדין שופך אור על מקרה חריג, שבו המדינה עצמה התערבה כדי להגן על עיזבון של אדם חסר ישע

קשישה כבת 100 נישלה את כל הילדים שלה והורישה את כל רכושה לנכדיה. בית המשפט קבע כי היא לא היתה כשירה להבין את משמעות הצוואה בזמן שערכה אותה. הסרטון, חוות הדעת והמסמכים הרפואיים לא הותירו ספק לגבי מידת כשירותה. הירושה תחולק מחדש - הפעם שווה בשווה בין הילדים

בן שנושל כמעט לחלוטין מצוואת אביו ביקש לבטל את צו קיום הצוואה בטענה לזיוף, תרמית והשפעה בלתי הוגנת. אלא שבית המשפט קבע כי הוא ידע על הצוואה במשך חודשים ארוכים, לא פעל בזמן, ולא הציג תשתית ראייתית מספקת בפני בית המשפט. השיהוי, וההסברים שניתנו לו, חרצו את גורלו של ההליך

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

הבת טענה כי אחיה בודדו את האב המנוח, השפיעו עליו ונישלו אותה מביתו, אך הראיות חשפו תמונה אחרת לגמרי: קשר רציף, עצמאות תפקודית ודעה צלולה גם בגיל מתקדם של האיש. בית המשפט קבע כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי של האב, ודחה את הטענות של הבת בדבר ההשפעה הבלתי הוגנת

למרות העד שהתכחש לחתימתו ועורך דין שלא יכול היה להעיד, בית המשפט אימץ חוות דעת מומחה שקבעה כי חתימת המנוח היתה אותנטית. המשמעות היא שצוואה מלפני יותר מעשור גוברת על דרישות בני המשפחה, ורק אחד מהבנים יירש את חלקת הקרקע המשפחתית לבדו, בעוד ששאר היורשים נותרו מחוץ לעיזבון שהותיר אבי המשפחה

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"