בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.4%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.43% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

בזק תחת בעל שליטה חדש יכולה להעלות רווחיות בעיקר דרך התייעלות, ארגון מחדש בקבוצה וניסיון להפיק ערך מהפסדים לצורכי מס ב-yes. לצד זה יש פוטנציאל לטיפוח מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל. אלו מהלכים שקצב ההתקדמות שלהם בדרך כלל איטי, עם הרבה עבודה תפעולית ורגולטורית, ופחות עם קפיצות חדות בדוחות מרבעון לרבעון.

בפועל, השיפור ברווח נוטה להגיע בעיקר משילוב של התייעלות עם צמיחה יציבה בהכנסות, שנשענת על גידול אוכלוסייה ועל שימוש גובר בתשתיות תקשורת. בשוק מצביעים גם על עלייה בביקושים שמגיעה מריבוי שימושים דיגיטליים, כולל שימושים שצורכים נפחי תקשורת גבוהים על רקע חדירת יישומי בינה מלאכותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


פער בין מחיר לשווי נכסי

החלק שמושך כרגע הרבה תשומת לב נמצא בכלל בבי קומיוניקיישנס עצמה, סביב הפירוק המתוכנן והחלוקה לבעלי המניות. אחרי המימוש בבזק, המניה נסחרת בפער של כשני שקלים למניה מול השווי הנכסי, פער שממנו נגזרת התשואה על הנייר עד לחלוקה.

בתרחיש הזה יש גם הוצאות שיכולות לקזז חלק מהתמורה. בשוק מדברים על עניינים משפטיים שיכולים להסתיים בתשלום של 11 עד 20 מיליון שקל, סכום שלא אמור לשנות דרמטית חלוקה שמוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל. מעבר לזה יכולות להיות הוצאות נוספות כמו הוצאות משפטיות, סגירה ובונוס למנכ"ל. לכן בחישוב שמרני התשואה על הנייר יכולה לרדת לאזור 5% עד 6%, כשההערכה היא שהחלוקה מתבצעת בטווח של כחצי שנה, עם אפשרות סטייה לכאן או לכאן.

היציאה של סרצ'לייט ופורר משנה את הדינמיקה סביב בזק, בעיקר עבור מוסדיים וגופים שמחפשים שליטה דרך מהלך מצטבר ולא דרך עסקה אחת מול מוכר יחיד. בתוך זה עולה גם מודל של התארגנות עם מוסדיים לצבירת החזקה שתתקרב לגרעין שליטה.

במקביל, מי שמסתכל על סיפור קצר יותר עם מספרים יחסית ברורים נשאר עם בי קומיוניקיישנס, הפער בין הערך הנכסי לפי מצגת החברה לבין מחיר השוק, והמרווח שממנו נגזרות הוצאות ושמרנות עד לחלוקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נופלת 6%, הבנקים יורדים 1%, בזק עולה 4%, המדדים על האפס

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; ומה קורה במדדים אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -6.11%  



פלסאנמור 0.2%  , חברת המכשור הרפואי שפיתחה מערכת אולטרסאונד ביתית לנשים בהריון, הודיעה על פרטי איחוד ההון לקראת הרישום הכפול בבורסת נאסד"ק. האיחוד יבוצע ביחס של 1:8, כך שכל 8 מניות רגילות יהפכו למניה אחת, והמועד הקובע לביצוע נקבע ל-26 בדצמבר, עם יישום בפועל ב-28 בדצמבר.

לאחר איחוד ההון, הון המניות המונפק של החברה יעמוד על כ-6.5 מיליון מניות, ובדילול מלא על כ-6.9 מיליון מניות. צעד זה נועד לעמוד בדרישות הסף של נאסד"ק, הכוללות מחיר מניה מינימלי של 4 דולר, ולפחות 300 בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב-100 מניות לפחות.




המדדים מתנדנדים עם נטייה לעליות קלות. - אלביט מערכות  עולה לצד בזק 4.43%  מניות השבבים בעלייה, נובה 4.13%  בולטת, גם מניות הביטוח בעלייה. הבנקים יורדים עד 1% על רקע הכוונה למסות אותם בשיעור גבוה.