בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר | (1)

בי קומיוניקיישנס מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק -1.25% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

בזק תחת בעל שליטה חדש יכולה להעלות רווחיות בעיקר דרך התייעלות, ארגון מחדש בקבוצה וניסיון להפיק ערך מהפסדים לצורכי מס ב-yes. לצד זה יש פוטנציאל לטיפוח מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל. אלו מהלכים שקצב ההתקדמות שלהם בדרך כלל איטי, עם הרבה עבודה תפעולית ורגולטורית, ופחות עם קפיצות חדות בדוחות מרבעון לרבעון.

בפועל, השיפור ברווח נוטה להגיע בעיקר משילוב של התייעלות עם צמיחה יציבה בהכנסות, שנשענת על גידול אוכלוסייה ועל שימוש גובר בתשתיות תקשורת. בשוק מצביעים גם על עלייה בביקושים שמגיעה מריבוי שימושים דיגיטליים, כולל שימושים שצורכים נפחי תקשורת גבוהים על רקע חדירת יישומי בינה מלאכותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


פער בין מחיר לשווי נכסי

החלק שמושך כרגע הרבה תשומת לב נמצא בכלל בבי קומיוניקיישנס עצמה, סביב הפירוק המתוכנן והחלוקה לבעלי המניות. אחרי המימוש בבזק, המניה נסחרת בפער של כשני שקלים למניה מול השווי הנכסי, פער שממנו נגזרת התשואה על הנייר עד לחלוקה.

בתרחיש הזה יש גם הוצאות שיכולות לקזז חלק מהתמורה. בשוק מדברים על עניינים משפטיים שיכולים להסתיים בתשלום של 11 עד 20 מיליון שקל, סכום שלא אמור לשנות דרמטית חלוקה שמוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל. מעבר לזה יכולות להיות הוצאות נוספות כמו הוצאות משפטיות, סגירה ובונוס למנכ"ל. לכן בחישוב שמרני התשואה על הנייר יכולה לרדת לאזור 5% עד 6%, כשההערכה היא שהחלוקה מתבצעת בטווח של כחצי שנה, עם אפשרות סטייה לכאן או לכאן.

היציאה של סרצ'לייט ופורר משנה את הדינמיקה סביב בזק, בעיקר עבור מוסדיים וגופים שמחפשים שליטה דרך מהלך מצטבר ולא דרך עסקה אחת מול מוכר יחיד. בתוך זה עולה גם מודל של התארגנות עם מוסדיים לצבירת החזקה שתתקרב לגרעין שליטה.

במקביל, מי שמסתכל על סיפור קצר יותר עם מספרים יחסית ברורים נשאר עם בי קומיוניקיישנס, הפער בין הערך הנכסי לפי מצגת החברה לבין מחיר השוק, והמרווח שממנו נגזרות הוצאות ושמרנות עד לחלוקה.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 22/12/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
    הדיבידנד הגדול גוזר מס גדול למשקיע הפרטי. המס אמור להתקזז אחרי שימכרו את השלד עליו ירשם הפסד אבל קודם כל המשקיע ישלם מס גבוה מאד לכן עדיף למשקיע הפרטי לממש קודם ולשלם מס רווחי הון רגיל ולא 25 אחוז על כמעט הכל.