הזהב זהב 1.62%   והכסף כסף 2.3%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.

הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.

• הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
• מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.

גם בזירה הימית נרשמת עליית מדרגה. אוקראינה תוקפת בים התיכון מכלית נפט שמשויכת לצי הצללים הרוסי, וזו הפעם הראשונה שתקיפה מסוג זה מתבצעת באזור. החיבור בין אנרגיה לנתיבי שיט מייצר שכבה נוספת של אי ודאות ומחזק את הביקוש לזהב ולכסף בתקופות שבהן השוק מחפש להוריד חשיפה לסיכון.

השנה של הזהב, והזרמים שמחזיקים את הביקוש

מעבר לתנועה היומית, הזהב רושם קפיצה של כמעט 70% מתחילת השנה, כשהבסיס מגיע מכמה מקורות במקביל. רכישות של בנקים מרכזיים ממשיכות לתמוך בביקוש הפיזי, ובמקביל יש זרימות לקרנות סל שמגובות בזהב. קרנות כאלה רושמות זרימות חיוביות בארבעת השבועות האחרונים, ובנתוני מועצת הזהב העולמית נרשמת עלייה בהחזקות בכל חודש השנה מלבד מאי.

• וואן טכנולוגיות מגייסת כ-175 מיליון שקל בהקצאה פרטית למוסדיים
• הייפר גלובל: הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

בתוך השנה נכנס גם ממד פוליטי שהוסיף דלק לראלי. המהלכים האגרסיביים של טראמפ סביב סחר עולמי והדיון על עצמאות הבנק המרכזי האמריקאי חידדו אצל חלק מהשוק את הצורך בגידור, במיוחד כששאלות מדיניות הופכות מהר לתנודתיות בשערי מטבע ובתשואות אג״ח.

מסחר השחיקה, והסיבה שחלק מהכסף זז מהאג״ח

לתמונה הזו מצטרף מה שמכונה בשוק תזת שחיקת המטבע, תנועה של יציאה מאג״ח ריבוניות וממטבעות שנשענות עליהן מתוך חשש ששווי הכסף יישחק לאורך זמן בגלל חוב תופח והתרחבות גירעונות. זו לא תגובה של יום אחד, אלא תפיסה שמתחזקת כשמדברים על רמות חוב ותיאבון להרחבות תקציביות.

בהקשר הזה, הזהב נתפס אצל חלק מהמשתתפים כגידור מול שחיקת ערך, גם אם לא כולם משתמשים באותה הגדרה. כשהסיפור הזה יושב על ציפיות לריבית נמוכה יותר, הביקוש מקבל יציבות נוספת.

נזילות סוף שנה, ומיצוב מוקדם שמחדד תנודתיות

הקצב האחרון מושפע גם מתנאי המסחר עצמם. דילין וו, אסטרטגית בקבוצת פפרסטון, מצביעה על כך שהעליות מושפעות ממיצוב מוקדם סביב ציפיות להורדות ריבית, ובמקביל מסחר דליל לקראת סוף השנה יכול להגביר תנועה. כשנזילות נמוכה יותר, פקודות גדולות יחסית מזיזות מחיר מהר יותר, וזה מבליט מהלכים גם בלי שינוי מהותי באותו יום.

בזהב יש גם זיכרון טרי של נסיגה אחרי השיא באוקטובר, כשחלק מהשוק ראה את העלייה כצפופה מדי. עכשיו המחיר חוזר מהר כלפי מעלה, והמשתתפים מנסים לתרגם את הציפיות לריבית ואת הסיכון הגיאופוליטי לעקומת מחירים חדשה.

לא רק זהב וכסף, גם פלטינה ופלדיום מצטרפים

העליות אינן מוגבלות לשתי המתכות המרכזיות. הפלדיום פלדיום (חוזה) 2.97%   קופץ ביותר מ-4% בשיא היומי, והפלטינה פלטינה (חוזה) 4.11%   ממשיכה רצף של שמונה ימי עלייה ועוברת את רף 2,000 דולר לאונקיה לראשונה מאז 2008. הפלטינה עולה סביב 125% מתחילת השנה, ובשוק מצביעים על סימני הידוק בלונדון ועל תנועה של מתכת לארה״ב כדי לצמצם חשיפה לסיכון מכסים.

גם סין נכנסת לתמונה דרך ביקוש ופעילות מסחר. נרשמים יצוא חזק והתרחבות הפעילות בחוזים בבורסת החוזים של גואנגג׳ואו, תנועה שמוסיפה עוד שכבת פעילות לשוק שמתנהל ממילא סביב היצע פיזי רגיש.

בכסף חוזרים לדבר על לחץ שורט ונפחים בשנגחאי

בכסף, מעבר למאקרו, יש גם סיפור פנימי לשוק המתכת. העלייה האחרונה נתמכת בזרימות ספקולטיביות ובהפרעות היצע בין מוקדי מסחר מרכזיים, אחרי אירוע של לחץ שורט חריג באוקטובר. נפחי המסחר בחוזים העתידיים בשנגחאי קופצים מוקדם יותר החודש לרמות שמתקרבות לאלה שנראו בזמן הלחץ לפני כמה חודשים, סימן לכך שהשוק עדיין רגיש לתנועה מהירה של פוזיציות.

המבנה הזה גורם לכך שהכסף מציג לעיתים תנודתיות חדה יותר מזהב, במיוחד כשהמסחר נע בין מרכזי מסחר שונים ובמצבים שבהם יש מגבלות זמניות על היצע זמין.

המספרים בלונדון, הדולר והתחזיות של הבנקים

במסחר הספוט, הזהב עומד על 4,412.94 דולר לאונקיה בשעה 9:21 בבוקר בלונדון, עלייה של כ-1.7%. הכסף נסחר סביב 68.88 דולר לאונקיה. בשעה הזו הפלדיום נסחר בעלייה של יותר מ-3% והפלטינה בעלייה של כ-4.3%. במקביל מדד הדולר יורד בכ-0.2%, תנועה שבדרך כלל מקלה על נכסים שמחירם נקוב בדולרים.

בצד התחזיות, גולדמן זאקס מציגה תרחיש בסיס של 4,900 דולר לאונקיה במהלך 2026, עם סיכון כלפי מעלה, כשההנחה היא שמשקיעים דרך קרנות סל מתחילים להתחרות עם בנקים מרכזיים על היצע פיזי מוגבל. בפפרסטון מציינים שבטווח בינוני וארוך העוגנים מגיעים מרכישות של בנקים מרכזיים, מביקוש פיזי ומגידור גיאופוליטי, בעוד מדיניות הפד והריבית הריאלית ממשיכות להוביל את התנודות המחזוריות.

ניקולס פראפל, ראש שווקים מוסדיים בבית הזיקוק איי בי סי בסידני, מצביע על כך שהשילוב בין ציפיות להורדות ריבית לבין חששות גיאופוליטיים, כולל סביב אוקראינה ומדיניות הביטחון הלאומי האחרונה של ממשל טראמפ, ממשיך לתמוך בזהב. הוא מוסיף שמתחים בין יפן לסין וההתפתחויות סביב ונצואלה משתלבים לתוך אותה שכבת סיכון.

לתוך השוק נכנסים גם שחקנים שלא היו דומיננטיים בעבר, בהם מנפיקי מטבעות יציבים כמו תתר הולדינגס, וגם מחלקות אוצר בחברות שמרחיבות את ניהול הנזילות שלהן. ההתרחבות הזו מוסיפה בסיס ביקוש רחב יותר שמופיע לצד הבנקים המרכזיים והמשקיעים דרך קרנות סל, ומשפיעה על האיזון בין היצע פיזי לביקוש.