האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.

כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.

הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.

• ה-AI מלחיץ את שוק התעסוקה - כמה משרות דורשות זאת?
• המהפכה הבאה בשוק העבודה: פחות עובדים, יותר AI, ויום עבודה של שש שעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:

 * הפחתת שכר כפויה: עובדי המגזר הציבורי,  אחיות, עובדים סוציאליים, מורים ועוד,  ייאלצו לספוג ב-2026 הפחתת שכר של 1.2%, שסוכמה במסגרת חוקי תקציב 2025, עוד בעיצומה של המלחמה.

 * מס סמוי על כלל העובדים: הקפאת מדרגות המס, שאושרה בתקציב 2025 ותחול עד שנת 2027, שוחקת את השכר נטו של כלל השכירים במשק. כשהמחירים והשכר הנומינלי עולים אך המדרגות קופאות, מס ההכנסה הריאלי עולה אוטומטית,  וזה פוגע בכולם, מהעובד הזוטר ביותר ומעלה.

• אחיו של ראש השב״כ במרכז כתב אישום כלכלי ביטחוני
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון ויוצר רעידת אדמה בתחום שואבי האבק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ​הכנסת ביטלה את הדרישה לייפוי כוח נוטיוריוני לצורך רישום...

 * העלאת דמי הביטוח הלאומי: באותו תקציב (2025) הוחלט גם להעלות את גביית הביטוח הלאומי, צעד נוסף שמכביד ישירות על תלוש השכר בכל רמות ההכנסה.

וכאן נוצר הפרדוקס הבלתי נסבל: בעוד המדינה שולחת יד עמוקה לכיסם של עובדי המגזר הציבורי ומכבידה את נטל המס והביטוח הלאומי על כלל השכירים, היא מציעה במקביל "ריווח מדרגות" שייטיב רק עם העשירונים הגבוהים (8-10). זו אינה צמיחה, זו חלוקה מחדש של העושר – ממעמד הביניים שנאנקים תחת הנטל, אל הכיסים העמוקים יותר.

על אף שמדובר בשנה תקציבית מאתגרת, ולקראת שנת בחירות, אם רוצים לבצע תיקונים במדיניות המס צריך להסתכל על התמונה המלאה:

 * ביטול הגזירות מתקציב 2025 לפני חלוקת הטבות: לפני שמחלקים מתנות מס לעשירונים העליונים, יש לבטל את הפחתת השכר של 1.2% למגזר הציבורי. לא ייתכן שהם יהיו היחידים שנושאים בנטל הישיר בעוד אחרים נהנים מהקלות.

 * שחרור הקפאת המדרגות: יש לבטל את הקפאת מדרגות המס לשנים 2025-2027. זוהי הדרך היחידה למנוע שחיקה ריאלית בשכרם של העובדים החלשים ומעמד הביניים.

 * רפורמת מיסוי הון: את צרכי המשק יש לממן דרך סגירת פרצות המס של המאיון העליון – ביטול הפטור הגורף על שכירות, מס ירושה והשוואת מיסוי הון לעבודה ברמות ההשתכרות הגבוהות.

כלכלה חזקה נשענת על אמון הציבור. התוכנית הנוכחית, שלוקחת ממעמד הביניים ביד אחת ונותנת לבעלי ההון ביד השנייה, שומטת את הקרקע תחתיו. הגיע הזמן לאמץ מדיניות המעדיפה עבודה על פני הון, או לכל הפחות לייצר מדיניות מאוזנת ורציונלית.

הכותב אדם בלומנברג, הוא סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות