שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.

עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

• שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
• עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

הפערים בין בין ערים שונות בישראל חדים גם כן: הרצליה מובילה עם 22,951 שקל, אחריה רעננה, מודיעין, תל אביב (22,359 שקל) וכפר סבא, זאת בעיקר בזכות ריכוז גבוה של עובדים בתחומי ההייטק והפיננסים. בתחתית השכר נמצאות הערים מודיעין עילית (8,161 שקל), רהט, בני ברק, נצרת, בית שמש וירושלים (11,415 שקל), המשקפות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה, הרכב דמוגרפי ותעשיות בשכר נמוך. בפילוח ענפי, ההייטק מוביל עם שכר ממוצע של 15,486 שקל בחודש יולי, בעוד המגזר הממשלתי מציג 13,521 שקל ומלכ"רים פרטיים נמוכים יותר. ב-2025 מדווח הביטוח הלאומי על 4,032,894 משרות עם תשלומי שכר של 55.3 מיליארד שקל בחצי השנה.

מעבר לנתונים, שנת 2025 מביאה התפתחויות משמעותיות בשוק העבודה, כולל השפעת הבינה המלאכותית והאוטומציה שיוצרות מחסור בעובדים מיומנים. מגמות כמו עבודה מרחוק, גמישות תעסוקתית ודגש על מיומנויות רכות כמו תקשורת ופתרון בעיות משנות את הדרישות. סקר צפי תעסוקה לרבעון הראשון של 2026 מראה עלייה של 17% נטו, כאשר 46% ממעסיקי ההייטק מתכננים גיוס. במקביל מרחיב הביטוח הלאומי את הנתונים המנהליים שהוא אוסף, ומתחיל לכלול שעות עבודה, מקצועות ומיקומים, כדי לגבש מדיניות מדויקת נגד פערים ומחסורים. המהלך, שהחל בתקופת הקורונה עם טופס 100, הפך לכלי מרכזי המאפשר התמודדות עם אתגרים כמו אי-שוויון מתרחב ועלייה בתחלופת עובדים.

• הקריירה בעידן ה-AI לא נעלמת - היא פשוט מחליפה בעלים
• "מחלקות HR, שיווק או מכירות - אם לא משתמשים ב-AI, זה בעייתי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סופו של התואר: למה מעסיקים כבר לא מסתכלים על הדיפלומה שלכם?

בסך הכול, הנתונים מציירים שוק פעיל אך לא שוויוני. השכר חצה רף סמלי, אך עבור מחצית השכירים ההכנסה נותרת מתחת ל-10,586 שקל – מה שמדגיש את הצורך בשינויים מבניים.

פערי השכר בישראל בהשוואה למדינות OECD

פערי השכר בישראל בולטים בהשוואה לממוצע מדינות OECD, הן בפערים מגדריים והן באי-שוויון כללי. בעוד השכר הממוצע בישראל עמד על כ-15,452 שקל ביוני 2025, הפערים הפנימיים נותרו גבוהים יחסית, עם שכר חציוני של 10,586 שקל ופער של 42.6% בין ממוצע לחציוני. הדבר משקף השפעה חזקה של משכורות גבוהות בהייטק ובפיננסים, שמעלות את הממוצע אך משאירות מחצית מהשכירים מתחת לרמה זו.

בכל הנוגע לפערים מגדריים, ישראל מדורגת גבוה באי-שוויון. הפער בשכר בין גברים לנשים עומד על כ-25%-35%, תלוי במדידה: לפי נתונים עדכניים מ-2022 ומ-2024, הפער במשרות מלאות הוא כ-25.4%, מה שמציב את ישראל במקום השני אחרי דרום קוריאה (31.2%). הממוצע ב-OECD הוא כ-11%-13%, בעוד מדינות כמו בלגיה (1.1%) ולוקסמבורג נמוכות בהרבה. בישראל, השכר הממוצע לגברים כ-18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים – פער של כ-54% בממוצע הכללי ו-26% בחציוני בקרב יהודים. הגורמים כוללים ריכוז נשים בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, שיעור גבוה של משרות חלקיות והאטה בהתקדמות לאחר לידה. הפער בישראל כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים, בעוד בממוצע OECD הוא יורד בהדרגה.

באי-שוויון שכר כללי, ישראל נמצאת בין המדינות הגבוהות ב-OECD. מדד ג'יני להכנסה פנויה (אחרי מסים והעברות) הוא כ-0.35-0.38, גבוה מהממוצע של כ-0.31 ב-OECD, ומציב את ישראל במקומות 5-8 מתוך 38 מדינות. מדינות כמו סלובקיה (0.22) וסקנדינביה נמוכות, בעוד צ'ילה וקוסטה ריקה גבוהות יותר. בישראל, 9% מהשכירים עובדים במספר משרות להשלמת הכנסה, והפערים הגיאוגרפיים חדים: שכר בהרצליה ובתל אביב כ-23,000 שקל, לעומת 8,000-11,000 שקל בערים כמו מודיעין עילית וירושלים. ההייטק מוביל עם שכר של כ-15,500 שקל, אך מגזרים אחרים נמוכים יותר.

בהשוואה לשכר ממוצע כללי, ישראל גבוהה יחסית בהתאוששות הריאלית מאז 2019, היחידה ב-OECD עם עלייה מתמשכת בשכר ריאלי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי נטל המס בישראל נחשב לנמוך: נטל מס של 23.9% לעובד יחיד, לעומת 34.9% ממוצע OECD. זה מאפשר שכר נטו של 80.4% מהשכר ברוטו, גבוה מהממוצע של 75%. עם זאת, יוקר המחיה בישראל נחשב גבוה והוא שוחק את כוח הקנייה. הפערים נותרים עמוקים יותר ממדינות כמו נורבגיה או פינלנד, שבהן תקציבים ממשלתיים מצמצמות אי-שוויון ב-40%, לעומת 25% בישראל.

ב-2026, התפתחויות כמו בינה מלאכותית ואוטומציה עלולות להעמיק פערים, אם המדינה לא תדאג להכשרות, בעוד צמיחה של 3.3%-4.2% צפויה לתמוך בעליית שכר נומינלית. מדיניות כמו הרחבת נתונים מנהליים בביטוח הלאומי מאפשרת מעקב מדויק יותר, אך צמצום פערים דורש התמקדות בהשתתפות בעבודה של מגזרים נמוכים, תגמול שוויוני והכשרה מקצועית. בסך הכול, ישראל מציגה שוק עבודה דינמי עם שכר גבוה במגזרים מובילים, אך פערי שכר גבוהים מממוצע OECD במגדר ובאי-שוויון כללי, מה שמשפיע על רמת החיים של חלק ניכר מהאוכלוסייה.

השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר

בינה מלאכותית משנה את שוק העבודה במהירות, עם השפעות כפולות על פערי שכר. מצד אחד, היא מגבירה פרודוקטיביות ומעלה שכר במקצועות מיומנים, בעיקר בהייטק ובתחומים קוגניטיביים. מצד שני, היא מאיצה אוטומציה של משימות שגרתיות, מה שמדכא שכר בעבודות הדורשות מיומנויות נמוכות ומעמיק את אי השוויון. הנתונים העדכניים ל-2025 מראים שהתפשטות הבינה המלאכותית תורמת לקיטוב: עלייה בשכר בקצוות העליונים, לצד ירידה או קיפאון באמצע ובתחתית.

בישראל, שבה פערי שכר גבוהים ממילא (פער של 42.6% בין ממוצע לחציוני ב-2025), הבינה המלאכותית מעצימה את המגמה. מחקרים משירות התעסוקה וממרכז טאוב מראים חשיפה גבוהה יותר לבינה מלאכותית במקצועות עתירי שכר ובמרכז הארץ, בעוד הפריפריה, מגזרים מסורתיים ועובדים בעלי מיומנויות נמוכות חשופים פחות להטמעה אבל בו זמנית אותם מגזרים חשופים יותר לסיכוני החלפה ב-AI. כ-20% מהמשרות בישראל בסיכון גבוה להשפעה שלילית, מה שממקם את המדינה גבוה בסיכון תעסוקתי גלובלי. עובדים בהייטק שלהם כישורי בינה מלאכותית, מרוויחים פרמיה של עד 56% על עמיתיהם ללא כישורים כאלה, בעוד תפקידי כניסה ותמיכה נפגעים ראשונים.

גלובלית, דוחות מקרן המטבע הבינלאומית, OECD והפורום הכלכלי העולמי ב-2025 מצביעים על תמונה דומה. כ-60% מהמשרות במדינות מתקדמות חשופות לפגיעה מהבינה המלאכותית, כאשר מחציתן מרוויחות מגידול פרודוקטיביות ומחציתן בסיכון לירידת שכר או אבטלה. אם בתחילה היה קשה לאמוד כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על שוק העבודה, השנה אנחנו כבר רואים בבירור כי הבינה המלאכותית פוגעת יותר במשרות כניסה, מה שמקשה על צעירים להיכנס לשוק ומעמיק פערים דוריים. נשים בסיכון גבוה פי שלושה מגברים, בעיקר בגלל ריכוז במקצועות שגרתיים כמו שירות לקוחות, מקצוע שצפוי לעבור לאוטומציה לחלוטין.

בעבר, אוטומציה פגעה בעיקר בעבודות ידניות נמוכות-שכר, מה שהעלה ביקוש למיומנים והגדיל פערים. הבינה המלאכותית שונה: היא משפיעה על משימות קוגניטיביות גבוהות-שכר, כמו ניתוח נתונים, כתיבה ותכנות. מחקרים מ-MIT ומ-Brookings מראים שהבינה המלאכותית מגבירה פרודוקטיביות של עובדים מנוסים יותר, בעוד משרות זוטרות נעלמות. ב-2025 חברות גדולות קיצצו 25% מגיוסי בוגרים טריים והחליפו אותם בכלים כמו ChatGPT. התוצאה: שכר גבוה יותר למומחי בינה מלאכותית (עד 56 אלף שקל בחודש בישראל בתחומי מודלים לשוניים גדולים), אבל קושי כניסה לשוק לצעירים וללא-מיומנים.

מצד חיובי, הבינה המלאכותית יוצרת משרות חדשות: עד 2030 צפויות 170 מיליון משרות חדשות גלובלית, לעומת 92 מיליון מוחלפות – רווח נטו של 78 מיליון. בישראל, תחומי בינה מלאכותית כמו הנדסת פרומפטים, אבטחת סייבר ומנהלי אתיקה מושכים שכר גבוה. דוח PwC מ-2025 מראה שבתרחיש אופטימי, הבינה המלאכותית מצמצמת אי-שוויון על ידי העלאת שכר רחבה, כולל במדינות כמו סין וארה"ב. בברזיל, בינה מלאכותית במפעלים העלתה תעסוקה לעובדים פחות מיומנים והפחיתה אי-שוויון.

אבל לטווח ארוך, ללא התערבות, הבינה המלאכותית צפויה להעמיק פערים. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהטבות הפרודוקטיביות נוטות לבעלי הון ולעובדים גבוהים, מה שמגדיל את מקדם ג'יני. בישראל, פערים גיאוגרפיים ודמוגרפיים (ערבים, חרדים) מתעצמים משום שהגישה לכלי בינה מלאכותית מרוכזת בשכבות גבוהות. אימוץ הבינה המלאכותית על ידי עשירונים עליונים מגדיל תפוקה אישית, בעוד נמוכים נשארים מאחור.

השפעה זו תלויה במדיניות: הכשרות מסיביות, חינוך דיגיטלי והתאמת מערכת החינוך יכולות לצמצם נזק. בישראל, בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה ממליצים לקדם ידע בבינה מלאכותית בכל המגזרים כדי למנוע הרחבת פערים. גלובלית, הפורום הכלכלי העולמי קורא להכשרה מחדש שתאפשר מעבר למשרות משלימות בינה מלאכותית. ב-2025 אבטלה טכנולוגית זמנית עולה ב-0.3% לכל 1% גידול פרודוקטיביות, אבל נעלמת תוך שנתיים עם התאמה.

בסך הכול, הבינה המלאכותית לא בהכרח מגדילה פערים אם מנוהלת נכון, אבל ב-2025 המגמה הנוכחית היא העמקה: פרמיות שכר למיומנים, דיכוי שכר בעבודות שגרתיות וקושי כניסה לצעירים. בישראל, עם הייטק חזק אבל פערים חברתיים עמוקים, הסיכון גבוה יותר ללא פעולה מיידית. השוק צומח, אבל ההטבות מתרכזות בקבוצות מצומצמות, מה שמדגיש צורך בשינויים מבניים להפצת רווחים.

שאלות ותשובות

מהו השכר הממוצע בישראל במחצית הראשונה של 2025 על פי דוח הביטוח הלאומי?

במחצית הראשונה של 2025, השכר הממוצע בישראל עמד על 15,098 שקל לחודש, ועלה ל-15,452 שקל ביוני. זהו ציון דרך ראשון שבו השכר חוצה את רף 15 אלף שקל, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024. העלייה הנומינלית של 3% נשחקת לאחר התאמה לאינפלציה, עם גידול ריאלי של 0.7% בלבד.

מדוע קיים פער בין נתוני הביטוח הלאומי לנתוני הלמ"ס בשכר הממוצע?

הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות ומציגה 14,219 שקל ביוני, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים ומחשב שכר לאדם, כולל הכנסות ממספר משרות. כך, עובד עם הכנסה מרובה משרות נספר כאחד עם סך גבוה יותר. כשמחשבים למשרה, הנתון יורד ל-14,095 שקל.

מהי תופעת העבודה במספר משרות וכיצד היא משפיעה על השכר?

כ-9% מהשכירים בישראל מועסקים ביותר ממשרה אחת, מה שמעלה את השכר הממוצע לאדם. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה ושחיקה בשכר בענפים מסוימים, דוגמת מורים או רופאים שמשלימים הכנסה. מצד אחד, זה מצביע על שוק גמיש; מצד שני, על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה.

כיצד השפיעה האינפלציה על העלייה בשכר ב-2025?

העלייה הנומינלית של 3% מהחצי הראשון של 2024 נבלעה באינפלציה, שירדה ל-2.4% בנובמבר 2025. העלייה הריאלית הסתכמה ב-0.7% בלבד, כלומר כוח הקנייה השתפר רק במעט.

מהו השכר החציוני בישראל וכיצד הוא משקף אי-שוויון?

השכר החציוני עמד על 10,586 שקל במחצית הראשונה של 2025, עם פער של 42.6% מהממוצע. הדבר מעיד על אי-שוויון עמוק, מושפע ממשכורות עתק של מיעוט. הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024, אך נותר גבוה בקנה מידה בינלאומי.

מהם הפערים המגדריים בשכר בישראל?

השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים – פער של 54%. בשכר החציוני, הפער 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, עם שיעור משרות חלקיות גבוה. הפער כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים.

אילו ערים בישראל מובילות בשכר ממוצע ואילו בתחתית?

הרצליה מובילה עם 22,951 שקל, אחריה רעננה, מודיעין, תל אביב (22,359 שקל) וכפר סבא – בזכות ריכוז הייטק ופיננסים. בתחתית: מודיעין עילית (8,161 שקל), רהט, בני ברק, נצרת, בית שמש וירושלים (11,415 שקל), המשקפות דמוגרפיה, השתתפות נמוכה ותעשיות בשכר נמוך.

כיצד השתנה איסוף נתוני השכר בישראל?

איסוף נתונים מנהליים החל בתקופת הקורונה עם טופס 100, כחלופה לסקרים. כיום הוא משמש כלי מדיניות מרכזי, עם תכנון להרחבה לשעות עבודה, מקצועות ומיקומים. המטרה: מדיניות מדויקת להתמודדות עם פערים, מחסורים ומקצועות עתידיים.

כיצד משתווים פערי השכר המגדריים בישראל לממוצע OECD?

ישראל מדורגת שנייה אחרי דרום קוריאה (31.2%) עם פער של 25.4% במשרות מלאות, גבוה מהממוצע OECD של 11%-13%. מדינות כמו בלגיה (1.1%) נמוכות בהרבה. הגורמים כוללים ריכוז נשים בענפים נמוכי שכר והאטה בהתקדמות לאחר לידה.

מהו מקדם ג'יני בישראל בהשוואה ל-OECD?

מקדם ג'יני להכנסה פנויה בישראל הוא 0.35-0.38, גבוה מהממוצע OECD של 0.31, ומציב אותה במקומות 5-8. מדינות כמו סלובקיה (0.22) נמוכות, בעוד צ'ילה גבוהה יותר. העברות מצמצמות אי-שוויון ב-25% בישראל, לעומת 40% בסקנדינביה.

כיצד משפיעה הבינה המלאכותית על פערי שכר כלליים?

הבינה המלאכותית מגבירה פרודוקטיביות ושכר במקצועות מיומנים, אך מאיצה אוטומציה של משימות שגרתיות, מדכאת שכר נמוך ומעמיקה אי-שוויון. כ-60% מהמשרות במדינות מתקדמות חשופות, כשמחציתן בסיכון ירידה. בישראל, 20% מהמשרות בסיכון גבוה, בעיקר בפריפריה ובמגזרים מסורתיים.

מהי השפעת הבינה המלאכותית על נשים ועל צעירים בשוק העבודה?

נשים בסיכון גבוה פי שלושה מגברים בגלל ריכוז במקצועות שגרתיים כמו שירות לקוחות (80% אוטומציה צפויה). צעירים סובלים מקושי כניסה, עם קיצוצי 25% בגיוסי בוגרים טריים שמוחלפים בכלי בינה מלאכותית. הדבר מעמיק פערים דוריים ומגדריים.