אינטל Intel Corp 1.49%  מסיימת את 2025 עם שיפור חד במצב הרוח של המשקיעים, אבל גם עם סימני שאלה שנותרו פתוחים. חילופי הנהלה, השקעות בהיקפים חריגים ועלייה חדה במניה יצרו תחושה של שינוי כיוון, אולם מתחת לפני השטח נותרה השאלה המרכזית: האם יצרנית השבבים הוותיקה מסוגלת לשקם את פעילות הייצור שלה ולהפוך אותה לעסק מרוויח.

מניית אינטל רשמה השנה עלייה של כ־86%, לאחר תקופה ארוכה של אכזבות. העליות נבעו משילוב של אירועים כמו מינוי מנכ״ל חדש, הזרמת הון ציבורי ופרטי, וחידוש העניין סביב הייצור המקומי בארה״ב, אך הן לא לוּו בשינוי דרמטי בביצועים העסקיים בפועל. אינטל היא אחת החברות הבודדות שנותרו עם מודל משולב של פיתוח וייצור שבבים, בזמן שרוב המתחרות בחרו להוציא את הייצור החוצה. המודל הזה, שבעבר העניק לה יתרון תחרותי, הפך עם השנים לנטל כבד כאשר הפער הטכנולוגי מול יצרניות מתמחות הלך והתרחב.

הפער הזה השפיע גם על עסקי הליבה של החברה, כאשר אינטל איבדה נתחי שוק במעבדים לשרתים ולמחשבים אישיים, תחומים שבהם מתחרות כמו AMD ופתרונות מבוססי Arm צמצמו את יתרונה. במקביל, חטיבת הייצור הפנימית איבדה את היתרון לגודל שנדרש כדי להצדיק השקעות של עשרות מיליארדי דולרים. 

המאמץ להחזיר את פעילות הייצור

התוכנית להקים חטיבת Foundry פתוחה ללקוחות חיצוניים דרשה השקעות כבדות ותיאבון סיכון גבוה, מה שיצר חוסר נוחות בשוק ההון והוביל לירידות חדות במניה בשנים הקודמות. השינוי הגיע עם כניסתו של ליפ־בו טאן לתפקיד המנכ״ל. בניגוד לקודמו, טאן נמנע מהצהרות גדולות והעדיף גישה שמרנית יותר: התמקדות בהתייעלות, הפחתת הוצאות ושיח זהיר עם המשקיעים. הסגנון הזה, יותר מהאסטרטגיה עצמה, סייע לבלום את שחיקת האמון.

• מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
• אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הזרמת ההון מצד ממשלת ארה״ב סימנה שלב נוסף בתהליך. ההשקעה, כחלק ממדיניות רחבה לעידוד ייצור שבבים מקומי, חיזקה את מעמדה של אינטל כשחקן אסטרטגי, אך גם חידדה את תלותה בתמיכה ציבורית לצורך מימוש תוכניותיה. המודעות לסיכונים בשרשרת האספקה, והחשש מהסלמה במתיחות סביב טייוואן, הפכו את סוגיית ייצור השבבים לנושא של ביטחון לאומי. אינטל נהנית מהמגמה הזו, אך היא אינה היחידה וגם מתחרות זרות משקיעות בהקמת מפעלים בארה״ב.

לצד המדינה, גם משקיעים אסטרטגיים נכנסו לתמונה. הזרמות ההון מצד סופטבנק ואנבידיה שיפרו את מצבה הפיננסי של אינטל, אך לא פתרו את האתגר המרכזי: היעדר לקוח עוגן שיבטיח ביקוש משמעותי למפעלי הייצור.

עבור לקוחות פוטנציאליים, אינטל היא בחירה מורכבת

רבים מהלקוחות הפוטנציאליים של אינטל הם גם מתחרים ישירים במוצרים הסופיים, ובמקביל נהנים מיחסים ארוכי שנים עם יצרניות ייעודיות כמו TSMC. במציאות הזו, ההחלטה להעביר ייצור לאינטל אינה רק טכנולוגית, אלא גם אסטרטגית. התקווה של אינטל טמונה ביכולות הייצור המתקדמות שהיא מפתחת, כאשר תהליכי הדור החדש, ובראשם 18A והדורות שאחריו, נועדו להוכיח שהחברה מסוגלת לחזור לקדמת הבמה הטכנולוגית. בשלב זה, מרבית השימוש בתהליכים הללו נעשה עבור מוצרי החברה עצמה. אם אינטל תצליח להוכיח ביצועים ויציבות בייצור פנימי, ייתכן שתוכל לשכנע גם לקוחות חיצוניים לקחת סיכון מחושב.

• דרימ סקיוריטי: מיליארד דולר בהגנת תשתיות, עם שאלות שלא נעלמות
• לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

בינתיים, חלון הזמן הולך ומצטמצם. פיתוח תהליכי ייצור מתקדמים דורש התחייבויות מוקדמות והיקפי השקעה עצומים, ללא ודאות לגבי הביקוש העתידי. עבור אינטל, כל עיכוב בחתימת חוזה משמעותי מגדיל את הסיכון הכלכלי. אנליסטים חלוקים בשאלת קצב ההתאוששות. חלקם סבורים כי המהלך הנוכחי הוא תחילתו של תהליך ארוך שיימשך שנים, בעוד אחרים מזהירים כי גם הצלחה טכנולוגית לא בהכרח תספיק כדי לסגור פערים שנפתחו לאורך עשור.

כך או כך, 2025 לא סימנה נקודת סיום, אלא שלב מעבר. אינטל הצליחה לייצב את הסיפור סביב עצמה ולהחזיר עניין מצד השוק, אך השינוי המהותי עדיין לפניה. העתיד שלה יוכרע פחות בהצהרות ובהשקעות, ויותר ביכולת להפוך מפעלי ייצור יקרים למנוע צמיחה אמיתי.

דוחות אינטל

ענקית השבבים פרסמה בדוחותיה האחרונים תוצאות טובות מהצפוי, שהעידו על התאוששות בביקוש למעבדי ה־x86 למחשבים אישיים, תחום הליבה של החברה. ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב־13.65 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. הנהלת החברה ציינה כי הביקוש למוצרים אף עלה על היצע השבבים הזמין, מגמה שלדבריה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה.

הרווחיות ברבעון הושפעה מגורמים חד־פעמיים הקשורים להשקעה הממשלתית בחברה. אינטל דיווחה על הפסד של 37 סנט למניה, שנבע מהקצאת מניות שיועברו לממשלת ארה״ב במסגרת השקעה בהיקף של 8.9 מיליארד דולר. במקביל, החברה רשמה רווח נקי של 4.1 מיליארד דולר, לעומת הפסד חד בתקופה המקבילה אשתקד, בין היתר בזכות קבלת 5.7 מיליארד דולר מהממשלה במהלך הרבעון. לגבי ההמשך, אינטל סיפקה תחזית שמרנית לרבעון הרביעי, עם הכנסות צפויות של כ־13.3 מיליארד דולר ורווח מתואם של 8 סנט למניה, נתונים התואמים פחות או יותר את ציפיות השוק. החברה הדגישה כי התחזית אינה כוללת השפעות חד־פעמיות ממכירת חטיבת אלטרה, והזהירה כי ייתכנו שינויים בדוחות הכספיים בעתיד, בשל חוסר ודאות רגולטורי סביב אופן רישום ההשקעה הממשלתית.

בפילוח פעילות, קבוצת המוצרים של אינטל רשמה מכירות של 12.7 מיליארד דולר, עלייה שנתית מתונה. פעילות המחשבים האישיים תרמה 8.5 מיליארד דולר, בעוד שמכירות המעבדים למרכזי נתונים הסתכמו ב־4.1 מיליארד דולר וירדו מעט לעומת השנה שעברה. הנהלת החברה מקווה כי שיתוף הפעולה עם אנבידיה, המשלב מעבדי אינטל לצד מאיצי AI של אנבידיה, יסייע לבלום את השחיקה בפעילות מרכזי הנתונים.

המשקיעים ממשיכים להתמקד בעתיד חטיבת ה־Foundry של אינטל, שאמורה לייצר שבבים גם עבור לקוחות חיצוניים. החטיבה רשמה הכנסות של 4.2 מיליארד דולר, ירידה שנתית של 2%, כאשר כל ההכנסות הגיעו מייצור עצמי של אינטל. בנוסף, מצבת כוח האדם של אינטל הצטמצמה ל־88.4 אלף עובדים, ירידה חדה לעומת השנה שעברה, כחלק מתהליך התייעלות רחב.