אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.

אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

• הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
• הוצאות כספיות משפחתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות. 

 בין הקרנות שנבדוק ניתן למצוא קרנות מחקות שעוקבות אחר מדד תל גוב-מק"מ, וכן קרנות אקטיביות המשקיעות באג"ח שקלי לטווח קצר. לא הצלחנו למצוא קרנות אג"ח שקליות קצרות שאינן אג"ח מדינה. האם הקרנות הללו היו טובות יותר מהקרנות הכספיות?

תחילת הקרנות הכספיות: כאמור, התשואה השנתית של הקרנות הללו היא מעט מעל 4%, וניתן לראות שהתשואה היא כזו החל משנת 2023, אולם לפני כן התשואה הייתה נמוכה יותר, בהתאם לריבית במשק, כשהתשואה של 2021 (0.18%) משקפת פחות או יותר את התשואה בשנים שקדמו לה. כאמור לעיל, יש לצפות לתשואה הולכת ופוחתת בשנים הקרובות, בהתאם להחלטות הריבית של בנק ישראל, אולם לא נראה שנחזור לרמות של 2021 או אפילו 2022. ​

• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור...

 מה מציעות הקרנות המחקות? התמקדנו כאמור בפלח שמתמקד במח"מ הקצר ביותר. ניתן לראות בטבלה שהתשואות בכלי הזה נמוכות יותר מהקרנות הכספיות באופן עקבי, גם בשנים הטובות יחסית האחרונות, וגם בשנים הפחות מוצלחות שקדמו לכך.

​בקרנות האקטיביות התוצאות מעורבות. ראשית נציין שיש הפרש די משמעותי בדמי הניהול, שגבוהים יותר משמעותית ומגיעים לכמעט חצי אחוז בקרנות האקטיביות. במיליםן אחרות, הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול נמוכים מאוד (כ-0.07%–0.18% בקרנות שבטבלה), בעוד הקרנות האקטיביות מגיעות לכ-0.35%–0.46%, כך שהמנהל צריך "להרוויח" עבור המשקיע כ-0.3%–0.4% בשנה רק כדי להצדיק את הפער.
המח"מ הממוצע, שמשפיע מאוד על התשואה כמו גם על הפסדים פוטנציאליים, מגוון יותר פה. בעוד הקרנות הכספיות לא עוקפות את שלושת החודשים, והקרנות המחקות עומדות על קרוב לחצי שנה, במקרה זה הקרנות יכולות לבחור להגיע לחשיפה גבוהה יותר, והקרן של קסם אקטיב מגיעה עד 1.36. זו הגמישות של מנהלי הקרנות האקטיביות, שיכולים לנוע בטווח רחב יותר של אפשרויות לפי הערכתם לגבי מגמת הריבית והתשואות בשוק. החופש הזה איפשר לשניים ממנהלי הקרנות לעקוף במעט את הקרנות הכספיות בשנה האחרונה, אולם חשוב לשים לב שהוא פעל לרעתם בשנים הפחות טובות, עם ירידה של כמעט 3% בשנת 2022 לקרן של קסם אקטיב. חלק מהקרנות "הפסידו" פעמיים, עם תשואות פחות טובות גם בשנים הטובות וגם בשנים הפחות מוצלחות.

 ​ניתן לראות שהציבור הישראלי אכן "בחר נכון" והקרנות האקטיביות מנהלות רק שבריר מהנכסים שמנהלות הקרנות הכספיות. הקרן הגדולה ביותר בטבלה שאינה כספית, הקרן המחקה של קסם, איבדה שליש מנכסי הקרן בחודש אחד (110 מיליון שקל בנובמבר) בתנועה יוצאת דופן (ייתכן שגוף גדול יצא מהקרן?). כך גם הקרן המחקה של אי.בי.אי איבדה בנובמבר מעל 26 מיליון שקל, כשליש מנכסי הקרן. ​

לסיכום: הקרנות הכספיות סיפקו בשנים האחרונות שילוב אטרקטיבי של פשטות, נזילות, סיכון נמוך ותשואה עודפת ביחס לחלופות השקליות הקצרות, ולכן ריכזו את עיקר נכסי הציבור. עם כניסת המשק למגמת הורדת ריבית, היתרון היחסי של הקרנות הכספיות עלול להישחק, וקרנות אג"ח שקליות קצרות אקטיביות עשויות להפוך לאלטרנטיבה מעניינת למשקיעים שמוכנים לשלם דמי ניהול גבוהים יותר ולקחת מעט יותר תנודתיות תמורת פוטנציאל תשואה עודפת.