במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

• מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
• "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

זה באמת לא צריך להפתיע אף אחד. מדוע? אם ההשקעות בהייטק העולמי כיום הולכות ברובן ל-AI אז אין בעיה - הסטארטאפים הישראליים שתמיד יודעים להעריך מהר מאד מאיפה זורם הכסף ולאן, מתאימים עצמם ועוברים לעבוד בתחום ה-AI. לפי רשות החדשנות בישראל של 2025 כ-2,250 סטארטאפים שעוסקים בתחום. 

ברור שחסר בישראל ידע בתחום החדשני הזה אך הוא נוצר תוך כדי תנועה, ברור שההתמחויות נעשות כך אף הן, ברור שאין מספיק כוח אדם שיש לו הבנה מעמיקה בתחום ולכן הסקטור הפרטי מבצע בעצמו הסבות ובעיקר נראה שאנשי מקצוע רבים לומדים את התחום לבד.

• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

מהפכת ה-AI בלי המוחות הישראליים?

ברור למשקיעי העולם שמהפכת ה-AI חייבת גם את המוחות הישראליים, כי בישראל מצוי אקוסיסטם ההייטק השלישי בגודלו בעולם המערבי (אחרי ארה"ב ובריטניה). מדובר באותם מוחות שייצרו כבר מאות חברות הייטק מצליחות מאד מתחילת המאה ולא פחות מכך מדובר במוחות באותה מדינה שתפרה את "מבצע הביפרים" בלבנון, אותם מוחות במדינה שבנתה את מערכת החץ 3, אותם מוחות שבנו את מערכת הלייזר, אותם מוחות שהצליחו תוך 12 ימים לחסל את רוב מערך האיומים האיראני. כל זאת בסיוע אמריקני שבא לאותת לעולם שהברית האסטרטגית ישראל ארה"ב חזקה מאי פעם. העולם ראה כל זאת בהשתאות והבין. רק מסיבות אלו, פוטנציאל ההשקעות הזרות ב-AI ישראלי הוא ענק ולמעשה מתחיל להתממש לנגד עינינו בגיוסים מהחודשים האחרונים.

משקיעים זרים מזרימים כסף אך מדינת ישראל כמעט לא משקיעה בתחום

מתוך המדיה הכלכלית שתדיר אוהבת לזעוק זעקות שבר בכל הנוגע להתקדמות הישראלית בכל תחום, כולל בתחום החם של AI, ניתן לכאורה להבין שישראל התחילה לפגר והיא אולי אפילו מתדרדרת בכל הנוגע להשקעות ב-AI. הטענה העיקרית היא כלפי מדינת ישראל כריבון. אך ישראל אינה מדינה שמקימה LLMs (מודל שפה גדול Large Language Model) ולכן ההשוואה הכספית מטעה מלכתחילה. זהו מרוץ שחוץ מאשר לארה"ב ולסין, כמעט לאף מדינה אין סיכוי לנצח בו, בגלל היקף ההשקעות האדיר.

להבחין בין שני ענפים ב-AI 

למעשה, רבים במדיה הכלכלית אינם יודעים לעשות את ההבחנה בין שני "ענפים" עיקריים של AI. אלו העובדים על בניית "המוח" Foundation / Frontier Models ואלו העובדים על בינה מלאכותית יוצרת Generative AI, יישומים והטמעות Applied AI. מדובר בשני ענפים שבמובנים רבים רחוקים מאד האחד מן השני כשאת הענף השני ניתן לחלק לפחות ל-3 חלקים.

בענף בניית המוח, מה שנקרא "מודלי שפה גדולים" ישראל כמעט לא שם ואף מדינה אחרת גם כמעט לא שם. מדוע? כי ענף זה זקוק להשקעות מינימום של עשרות מיליארדי דולרים. מדוע השקעות העתק? כי מדובר בתשתיות חומרה יקרות מאוד, מרכזי נתונים עם קירור, חשמל ותחזוקה בהיקף עצום. קיימת עלות אדירה עבור שאיבת נתונים - מודלים מתקדמים צריכים כמויות ענק של טקסט, תמונות, קוד, וידאו ועוד כאשר הם נקיים, רלוונטיים ומועשרים. פעמים רבות יש צורך לקנות מאגרי מידע פרטיים או לייצר תכנים באופן סינתטי. יש להוסיף לכך זמן חישוב לאימון (Training Time) כאשר אימון מודל כמו GPT יכול לקחת שבועות עד חודשים ובזמן הזה, אלפי GPUsפועלים במקביל - מה שמוביל לחשבונות של מיליוני דולרים רבים לחשמל, תחזוקה, וקירור.

בענף זה מצויים השמות החמים שאנו מכירים, החל מהחלוצה המובילה OpenAI, יוצרת ה-ChatGPT וה-DALL·E, דרך Anthropic שיצרה את Claude, ועד גוגל שיצרה את Gemini שכעת מוביל בתחומים מסוימים. בנוסף יש את xAI של אילון מאסק שיצרה את Grok, מספר מתחרים סיניים דוגמת DeepSeek ועוד.

הענף השני, שם יש מעל ל-200 אלף חברות ברחבי העולם, הוא למעשה מספר תתי ענפים ושם ישראל מככבת ועומדת במקומות גבוהים מאד. מדובר בשימוש ב"מוח" לאינספור צרכים החל מהחזית הטכנולוגית של בניית כלי יצירה חדשים מבוססי מוח AI, דרך שיפור המוצרים והשירותים של החברות עצמן ועד להטמעת השיפורים והתוצרים בחברות אחרות בישראל ובחו"ל.

הטעות הקטגורית: ישראל לא בונה מודלים - וטוב שכך

שני הענפים האלו מכוונים אל שתי זירות עיקריות. הראשונה היא הבולטת במיוחד: הצ'אטבוטים והתחרות המטורפת שמתרחשת על ההגעה ראשונים ל-AGI – הבינה המלאכותית כוללת. המנצחת שם תיקח אמנם ע"פ הערכות שונות שוק של טריליוני דולרים, אך לשם כך יש לגייס מאות מיליארדי דולרים. לכן בעיקר ארה"ב וסין מצויות שם וכמעט אף מדינה אחרת.

מכיוון שמדובר בסכומי עתק וסיכונים אדירים, טוב שישראל אינה נכנסת ומטופש אפילו להציע זאת. מדוע? בסוף, לרוב מודל אחד קוטף את כל הקופה ולמתחרים נותרים פירורים - תשאלו את גוגל בתחום החיפוש, את אמזון בתחום המכירות או את מטא בתחום הרשתות החברתיות.

ישראל לא תנצח במרוץ ל-AGI כי זה גדול עליה. אבל במרוץ לכלי יצירה, יישומים ולהטמעה חכמה של AI, בתחומים הנושאים פירות כמעט מיידיים, ההייטק הישראלי כבר מזמן בחזית וגם מנצח.

ישראל מצטרפת ליוזמת Pax Silica

ממש לאחרונה התפרסם שישראל מצטרפת ליוזמת ה-Pax Silica. מדובר בקואליציה בינלאומית לביצור שרשראות האספקה לעולם ה-AI. ארה"ב, יוזמת המהלך האסטרטגי הזה הזמינה את ישראל וצירפה מלבדה עוד 7 מדינות נוספות בלבד. מדובר במדינות שנחשבות מובילות בתחומי הבינה המלאכותית, המוליכים למחצה והתעשיות המתקדמות. בנוסף על ישראל וארה"ב המארגנת מדובר על: יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות ואוסטרליה - כולן מדינות הליבה של תעשיית הטכנולוגיה וה-AI בעולם המערבי.

היוזמה נועדה לבנות אקוסיסטם טכנולוגי בטוח, עמיד וחדשני לכל אורך שרשרת הערך - מהפקת מינרלים קריטיים ואנרגיה, דרך ייצור מתקדם ושבבים, ועד תשתיות AI, מרכזי נתונים ולוגיסטיקה. היוזמה שואפת לגבש סדר כלכלי חדש ובר-קיימא לעידן הבינה המלאכותית ולהבטיח שגשוג משותף למדינות החברות. מדובר בשותפות בחיזוק שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים, שבבים, ואנרגיה. הקמת מיזמים משותפים והשקעות אסטרטגיות משותפות כמו גם הגנה על טכנולוגיות ותשתיות רגישות מפני גישה או שליטה מצד מדינות עוינות. כמו כן הכוונה היא להקים אקוסיסטם טכנולוגי אמין - לרבות מערכות ICT, כבלי סיבים אופטיים, מרכזי נתונים, מודלים בסיסיים ואפליקציות AI.

למעשה זוהי יוזמה שמהווה מסגרת בינלאומית חדשה שנועדה לאחד את המדינות המובילות בטכנולוגיה ולבסס יחד את הסדר הכלכלי של עידן הבינה המלאכותית.

השם "Pax Silica" שואב השראה מהמונח הלטיני Pax - שלום, יציבות ושגשוג מתמשך - ומהתרכובת Silica שמהווה בסיס לסיליקון, המרכיב הכימי שמאפשר את ייצור השבבים הנחוצים לעידן הבינה המלאכותית.