הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.

מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.

• מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
• תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.

הדחייה משאירה בעירייה חור תקציבי של מיליוני שקלים, כי התקציב נבנה על בסיס הכנסות צפויות מהמהלך. מהצד של העסקים בבורסה, הדחייה מונעת קפיצה מיידית של מאות שקלים למ”ר. ברקע נשארת גם הטענה הכלכלית של העירייה על שינוי אופי האזור והיקפי פעילות של מיליארדי שקלים בשנה. כשהכנסה מתוכננת לא נכנסת, הלחץ עובר לתעדוף פרויקטים ושירותים עירוניים, ולסיכוי שהוויכוח יחזור בגלגול אחר בסבב הבא.

ירושלים מיישרת תעריפים ומייצרת קפיצה בשכונות חלשות

בירושלים מתקבל אישור חריג מהגבוהים ברשימה. בעיר מאושרת העלאה של עד 38.57% בארנונה למגורים באזור ד’. זה אזור שמכיל גם שכונות מוחלשות, כולל חלקים מהעיר העתיקה ומזרח העיר. המשמעות היא עלייה שמגיעה לאלפי משקי בית, ובדירה ממוצעת של 100 מ”ר מדובר בתוספת שנתית של 500-1,000 שקל. 

• הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
• סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

ההסבר הרשמי נשען על איחוד אזורים והשוואת תעריפים. בפועל זה מהלך שמנסה ליישר מדרגות ארנונה בין חלקי העיר וליצור בסיס הכנסות רחב יותר למימון תשתיות בהיקף של מיליארדי שקלים. במקביל, אחרי עתירה של כ-13 אלף תושבים, נקבע הסדר שמפרס את ההעלאות על פני 2-5 שנים ומחזיר 50 מיליון שקל ששולמו עודף ב-2025, כפי שדווח בביזפורטל - תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים. הקיזוז מופיע בחשבונות 2026, והוא מורגש במיוחד במשקי בית שמרגישים כל שינוי בשוטף, כולל משפחות צעירות בשכונות כמו פסגת זאב. לצד ההקלה התזרימית, הנטל המצטבר עדיין עולה, ובחלק מהאזורים מדובר בעלייה כוללת של 11% בתוך שנתיים.

רחובות מקבלת גב כחלק מתוכנית הבראה, תל אביב הולכת על נכסים חדשים

ברחובות, שנמצאת בתוכנית הבראה, מתקבל אישור שמייצר תוספת הכנסות דרך העלאה של עד 8% באזורי מגורים מסוימים, כולל העדכון האוטומטי. התוספת למשק בית ממוצע מוערכת ב-200-400 שקל בשנה. כאן ניכרת הבחירה של המדינה לתת יותר מרחב לרשות שמוגדרת ככזו שצריכה לייצב את המאזן, גם אם זה אומר התייקרות לתושבים.

בתל אביב הכיוון שונה. בקשה להפחתה של 20-30% בארנונה למוסדות השכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה, נדחית. במקביל מאושרת העלאה של כ-100% לנכסים חדשים במתחמים כמו הדולפינריום וכיכר אתרים, שתיכנס לתוקף רק אחרי בנייה. זה מהלך שמכוון להכנסות עתידיות של עשרות מיליונים, בלי לפתוח בשלב הזה חזית מול החיובים השוטפים על תושבים קיימים. העירייה מסמנת שהיא רוצה ללכוד ערך של נדל”ן חדש כשהוא מתממש, ולא להרחיב עכשיו העלאה רוחבית בתוך העיר.

ההשפעה על יוקר המחיה עוברת דרך הקופה של העסק

הארנונה היא מס עירוני, אבל היא מתנהגת כמו עלות תפעולית לכל דבר. כשחיוב לעסק עולה, הוא מתחיל בבעל הנכס או בשוכר, וממשיך לתמחור שירותים ומוצרים. מתוך הסכום הכולל של הבקשות, 45-50 מיליון שקל צפויים להגיע מהמגזר העסקי. בתוך הסכום הזה, חלק משמעותי נופל על עסקים קטנים, שמרכיבים סביב 50% מהמגזר, ולכן אצלם מורגשת חלק גדול מההתייקרות בתוך החיוב העסקי הכולל. בתקופה של האטה כלכלית ולחץ על רווחיות, זו הוצאה שקשה לספוג בלי לחפש איפה להחזיר כסף. כפי שפורט בביזפורטל - מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

ברמה הרחבה יותר, אם חלק מהבקשות יקבלו אישור בפועל, מדברים על עלייה ממוצעת של 6.6% בשנת 2026. במבט של שנתיים מתקבלת קפיצה מצטברת של מעל 11%, ובמגזר העסקי מצביעים על רמה גבוהה בכ-30% מהממוצע האירופי. במקביל, ערים כמו ראשון לציון, חולון והרצליה מבקשות העלאות גורפות שמוצגות כמימון לפרויקטי תשתית גדולים כמו המטרו, עם תוספת של 3-4% מעבר למה שכבר על השולחן.

הדיון סביב הסמכויות והמסלולים החריגים נשאר פתוח, בין היתר סביב האפשרות להרחבת מרחב הפעולה של העיריות באופן שמייצר קפיצות של 10% ומעלה במקומות מסוימים. כל עוד הקו של המדינה נשען על אישורים בעיקר לרשויות שמציגות מצוקה או מהלך מובנה, הפערים בין ערים ושכונות נשארים חלק מהסיפור, יחד עם השאלה מי מצליח להביא הצדקה שמתקבלת בירושלים.