חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר | (26)
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.

כמו כן יתאפשר לעיריות, לבקש העלאה רוחבית על כל סוגי הנכסים, עד תקרה של 5% מעבר לעדכון האוטומטי. מסלול זה פתוח לכל הרשויות, אך דורש הצדקה כלכלית.

במקביל, תזכיר חוק בתקציב 2025 מרחיב את הסמכויות: במקום אישורים פרטניים, שרים יקבעו מסגרת כללית, מה שמאפשר לרשויות גמישות רבה יותר. זו זווית חיובית לרשויות, אך ביקורתית כלפי הציבור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

המהלך הזה נתפס כמהלך אלקטורלי, נתניהו זקוק לתמיכת ראשי ערים לקראת בחירות, במיוחד לאחר פרישת ש"ס. ההשפעה על עסקים היא משמעותית כשכבר כעת הארנונה על עסקים גבוהה ב-30% ומעלה מזו שבאירופה. עלייה שמוערכת ב-3%-4% השנה היא בעצם מס נוסף.

 משפחות בפריפריה ישלמו בשנה תוספת של מאות שקלים - עד 500 שקל. משפחות במרכז ישלמו אפילו תוספת של אלפי שקלים בודדים בשנה - הרבה כסף.


תגובת מרכז השלטון המקומי: "לאחר חודשים ארוכים שלא ניתן היה לדון בבקשות של הארנונה, ניתנה לרשויות המקומיות האפשרות להגיש בקשות, בהתאם לצרכי הרשות, לרבות רשויות בתהליכי הבראה שאושרו וממתינות לכך .כל זאת כדי להמשיך ולהעניק שירות לתושבים ולשפר את איכות חייהם, הרשויות המקומיות צריכות לשמור על יציבות תקציבית ותפקודית, וזאת בייחוד נוכח אתגרי המלחמה והעלויות שהושתו על הרשויות  בעקבותיה״.


מה יקרה לארנונה שלכם?

הערים והבקשות החריגות:

תל אביב - מבקשת להעלות את הארנונה בכ-100% לנכסי מגורים ששטחם מעל 140 מ"ר, באזור מערב העיר, סמוך לרחוב הירקון ומתחם הדולפינריום.

ירושלים - מבקשת העלאה של עד 38% באזור ד' בעיר, האזור הזול ביותר עד כה בעיר.

ראשון לציון - העלאה גורפת בגין מימון פרויקט המטרו, וכן תוספת של עד 160% לחניונים מקורים ופתוחים.

רעננה - העלאה של 23% למגורים באזור 2, בפריסה על פני מספר שנים (כ-6% בשנה), בנוסף להעלאה גורפת בגין מימון המטרו.

חולון - מבקשת תוספת לנכסים שבהם בוצע פיצול דירות לא חוקי, וכן עלייה ייעודית בגין מס המטרו.

חיפה - מבקשת ייקור הארנונה לחנויות דלק ולמפעלים בתחום מתחם בז"ן, כולל מתקני זיקוק, ייצור דשנים וכימיקלים.

כפר סבא, הרצליה, נס ציונה, רמלה -  הגישו בקשות להעלאות גורפות לכלל הנכסים, במטרה לממן התחייבויות תשתיתיות, ובראשן  המטרו של גוש דן.

זה לא כולן. ערים רבות נוספות ביקשו העלאה בארנונה בשיעורים של מאחוזים בודדים ועד כ-10%, לרבות - טבריה, אשקלון, בית שמש, באר טוביה, רמת גן, אור יהודה, אור עקיבא, שדרות, קריית אונו, קריית גת, נתיבות, יוקנעם, ירוחם ודימונה.


תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    רק ליברמן ידאג למעמד הבינים (ל"ת)
    אסי 09/12/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    רק ליברמן ידאג למעמד הביניים (ל"ת)
    דוג 09/12/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    אנונימי 09/12/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
    זה המטרה של הממשלה
  • 22.
    הכסף הולך לנמות ולא נתגייס.... ממשלת גהינום עלי אדמות (ל"ת)
    נמות ולא נתגייס 04/12/2025 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    שלום 04/12/2025 07:46
    הגב לתגובה זו
    צריך לממן את החרדים הפרזיטים שמסרבים לשרת בצהל.
  • 20.
    עיזראיל 03/12/2025 20:39
    הגב לתגובה זו
    מעלים אקנונה מעמ אי אפשר לחיות
  • 19.
    לא הגיוני לשלם אלפי שקלים ארנונה לחודשיים בשביל קצת חשמל ופינוי אשפה מרד ארנונה עכשיו (ל"ת)
    שודדים אותנו 03/12/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    מדינת הגנבים ממשלה זבל (ל"ת)
    אנונימי 03/12/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    יורי 03/12/2025 15:47
    הגב לתגובה זו
    רק מרד מסי ארנונה יוכל לשנות משהו במדינה הזו
  • 16.
    אנונימי 03/12/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    רק הזדמנות והופ מעלים את הארנונה משמעותי. וביטוח לאומי ותחבורה ציבורית שכל פעם אוטובוסים לא מגיעים בזמן. שיפטרו את הפרזיטים בעירייה.
  • 15.
    הממשלה גנבים! (ל"ת)
    בנצי 03/12/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שיפטרו 40 אחוז מעובדי העיריות ממילא הם לא עושים כלום דוברים יועצים פקידים הביתה (ל"ת)
    אנונימי 03/12/2025 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ביבי וסמוטריץ הצדיקים 03/12/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
    120 חברי כנסת מושחתים גונבים את קופת המדינה הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם לא נלחמים ביוקר המחיה חיים בעולם משלהםאני רק שאלה איך הצדיקים שמתפללים ולא עובדים יכולים לשלם ארנונה
  • 12.
    החיים 03/12/2025 14:44
    הגב לתגובה זו
    ממשלת המשתמטים הבוזזיםלא מרפה לרגע
  • 11.
    דני 03/12/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    גועל נפש של מדינה
  • 10.
    אני משלם ארנונה כמו בדניה כבר (ל"ת)
    חזיר בר 03/12/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 03/12/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    והתמורה פח
  • 8.
    משנאייך ומחריבייך ממך יצאו מתי הממשלה הזו תלך הביתה (ל"ת)
    אנונימי 03/12/2025 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 03/12/2025 14:36
    הגב לתגובה זו
    שכל הכסף מופנה לעשירים ומונופולים אין מה לעשות מישהו צריך לממן אותם
  • 6.
    חיים על חשבון המדינה חכו לבחירות נראה אם תבחרו (ל"ת)
    אנונימי 03/12/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק להזיק להזיק להזיק.... מתי יהיה לזה סוף (ל"ת)
    אני 03/12/2025 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סבסטיאן 03/12/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    הזמן מתייקרת הפסיקו ללסטם אותנו!!!
  • 3.
    רומי 03/12/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
    צריך לשלוח את האפסים המושחתים האלה לקיבינמט...לעשות ריסט למערכת ולהתחיל מחדש
  • 2.
    אנונימי 03/12/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    חביבי אל תתן לעיריית ת@א להעלות את הארנונה כי ראש העיר תא הוריד את ההנחה בארנונה לקשישים ב25% כמו כן הוא איחד אזורים ואז מקום מגורים כמו כפר שלם ששילמו ארנונה של 500 שח הוא העלה להם את הארנונה כמו במרכז תא ל 900 שח . עיריה חזירה שדופקת את אזרחי וראש עיר שלא שם על תושביו ושכל העיר חפורה
  • הלוואי עלי אני משלם על 120 מ בחיפה 2600 שח בחודשיים (ל"ת)
    אנונימי 03/12/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/12/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    בני ישראל אמרו לירבעם השני אביך היכה אותנו בשוטים ואתה מכה אותנו בעקרביםבושה וחרפה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.