בית המשפט
צילום: Pixbay

עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?

אחרי קריסה כלכלית של רשת עסקי מזון שהיו בבעלותו, חובות בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ונכות מלאה שהובילה לאובדן כושר עבודה מוחלט, האם בית המשפט יחייב את החייב בתשלומים עתידיים או שיפטור אותו מהחוב?

עוזי גרסטמן |

במשך שנים ניהל אדם עסקי מזון, חתם על ערבויות, גלגל כספים וניסה להחזיק את הראש מעל המים. אלא שכמו לא מעט סיפורים אחרים בענף עתיר הסיכונים הזה, גם כאן הקרקע הכלכלית נשמטה. העסקים קרסו, החובות תפחו לממדים עצומים, וברקע הידרדרה והלכה בריאותו של האיש, עד שבשלב מסוים כבר לא נותרה לו כל יכולת לעבוד. כשפנה להליך חדלות פירעון, הוא מצא את עצמו לא רק מול נושים עם חובות בסכומי עתק, אלא גם מול שאלות קשות של תום לב, מחדלים בהליך וגבולות החמלה של הדין. בפסק דין שניתן באחרונה, הכריע בית משפט השלום בבאר שבע כי למרות המחדלים, יש להעניק לו הפטר מחובותיו, אך לא בלי תנאים.

ההליך נפתח באוגוסט 2023, אז ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ונקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 1,500 שקל. כבר אז היה ברור כי מדובר בתיק מורכב: זהו ההליך השני בעניינו, לאחר שהליך קודם בוטל בשל מחדלים. היקף החובות שאושרו על ידי הנאמן הגיע לכ-5.47 מיליון שקל, סכום חריג לכל קנה מידה, בעוד שבקופת הנשייה הצטברו רק כ-4,300 שקל - נתון שממחיש היטב את הפער בין גובה החוב לבין יכולת הפירעון בפועל.

במרץ 2024 פנה החייב בבקשה להפחתת צו התשלומים, על רקע החמרה במצבו האישי והכלכלי. לאחר קבלת עמדת הנאמן, שהתנגד לבקשה, החליט הממונה על חדלות פירעון להפחית את התשלום החודשי ל-500 שקל בלבד, ואף קבע כי ההפחתה תחול רטרואקטיבית ממועד פתיחת ההליך. זמן קצר לאחר מכן, במאי 2024, הגיש החייב בקשה למתן הפטר לאלתר, בטענה כי מצבו אינו מאפשר ממנו להמשיך בהליך ממושך.

הממונה סבר אז כי מוקדם מדי להכריע בבקשה, בין היתר משום שעדיין לא התקיים דיון מסודר בעניינו של החייב, וביקש להמתין להשלמת הבדיקות. עם זאת, הדיון הוקדם, ובספטמבר 2024 ניתן בעניינו של החייב צו שיקום כלכלי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, תוך קביעה כי יש לבחון שורה של סוגיות מהותיות: האם המחדלים שצבר החייב מצדיקים ביטול ההליך, האם החובות נוצרו בתום לב, האם קיימת לו יכולת השתכרות חרף נכותו, והאם יש מקום להעניק לו הפטר לאלתר או רק בכפוף לתנאים.

חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו

במסגרת הדיון החוזר, הונחו בפני בית המשפט נתונים אישיים קשים. החייב, יליד 1967, סובל שנים רבות מסוכרת מסוג 1 ומסיבוכיה. בינואר 2024 נקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 80%, ולצדה אובדן כושר עבודה מלא בשיעור 100%. בעקבות זאת הוא פוטר מעבודתו, ומאז לא הצליח לשוב למעגל התעסוקה. הכנסתו היחידה מגיעה לכ-4,400 שקל בחודש, מקצבת נכות. החייב טען כי חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו, פעל בשיתוף פעולה עם הנאמן, וכי חובותיו נוצרו בתום לב כתוצאה מקריסת עסקי המזון שניהל והערבויות שנתן להם.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מנגד, הנאמן הציג תמונה מורכבת יותר. מחד, הוא לא מצא חוסר תום לב ביצירת החובות, והכיר בכך שמדובר בקריסת עסקים ולא בהתנהלות פסולה מכוונת. מאידך, הוא הצביע על מחדלים בהליך עצמו: אי תשלום מלא של התשלומים החודשיים, צבירת חוב פיגורים והגשת דו"חות חודשיים במקבצים ולא באופן סדור. הנאמן אף טען כי חלק מהפיגורים נצברו בתקופה שבה החייב עדיין עבד, ולכן לא ניתן לייחס את כולם למצבו הרפואי. עם זאת, הוא ציין כי לא יתנגד לפטור את החייב מתשלומים החל מפברואר 2024, והמליץ על מתן הפטר בכפוף למילוי תנאים ברורים.

השופט ירון פנש לא התעלם מהמחדלים. בפסק הדין שפורסם הוא ציין במפורש כי טענת החייב שלפיה המתין להחלטת הממונה ולכן לא שילם את התשלומים אינה מקובלת. "כלל ידוע הוא כי עד לקבלת החלטה בבקשה כלשהי... על היחיד לפעול כפי המוטל עליו במסגרת חובותיו בהליך", הוא כתב בהחלטתו, והוסיף כי החייב אינו יכול להניח שבקשתו תתקבל ולהימנע מתשלום. עוד נקבע כי החייב צבר חוב פיגורים של כ-1,000 שקל עד ינואר 2024, ולא הגיש דו"חות באופן עקבי.

קיראו עוד ב"משפט"

עצם המשך העבודה חרף מצבו "ראויה לכל שבח"

עם זאת, השופט הדגיש כי למרות המחדלים, לא הוגשה בקשה לביטול ההליך, וכי בנסיבות העניין אין מקום לנקוט צעד קיצוני שכזה. מכאן עבר לבחון את שאלת יכולת ההשתכרות. בפסק הדין צוין כי כבר במאי 2024 צורף מסמך של המוסד לביטוח לאומי, שלפיו נקבעה לחייב נכות רפואית של 80% ואי כושר השתכרות מלא של 100% החל מנובמבר 2023. השופט הבהיר כי העובדה שהחייב עבד עד ינואר 2024 אינה סותרת את הקביעה הרפואית, ואף ציין כי עצם המשך העבודה חרף מצבו "ראויה לכל שבח". בהקשר הזה, הפנה השופט להלכת לשצ'נקו, הקובעת כי כשחייב מתקיים מקצבת נכות בלבד ואין לו כושר השתכרות, יש מקום לשקול מתן הפטר. "בהינתן שהוא הוכר בדרגת אי כושר בשיעור של 100%, אני סבור כי היחיד עומד בתנאים שנקבעו בהלכת לשצ'נקו", כתב השופט, והוסיף כי כיום אין לחייב הכנסות נוספות מעבר לקצבה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש להעניק לחייב הפטר מחובותיו, אך בכפוף לשורה של תנאים. בין היתר, עליו להסדיר את חוב הפיגורים עד אמצע ינואר 2026, להגיש מסמכים חסרים ובהם דו"ח מסלקה פנסיונית ומידע על כספים צבורים, ולשתף פעולה עם הנאמן במימוש נכסים, ככל שקיימים כאלה. עוד נקבע כי נכסים שיוקנו לו בתקופה של 36 חודשים ממועד ההפטר ייכללו בקופת הנשייה, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.


מה בעצם המשמעות של הפטר מחובות?

הפטר הוא השלב שבו בית המשפט קובע שהחייב לא צריך עוד לשלם את החובות שנצברו לפני פתיחת ההליך. מרגע שניתן הפטר, הנושים לא יכולים להמשיך לדרוש תשלום, לפתוח תיקים או לנקוט הליכים משפטיים בגין אותם חובות. זהו מעין קו סיום להליך חדלות הפירעון, שמאפשר לחייב להתחיל דף חדש מבחינה כלכלית.


האם זה אומר שהחייב פשוט "נמלט" מחובות של מיליונים?

לא בדיוק. ההליך לא נועד לאפשר התחמקות מחובות, אלא לבדוק אם יש לחייב יכולת אמיתית לשלם. במקרה הזה, בית המשפט השתכנע שאין לחייב כושר עבודה, שהוא מתקיים מקצבת נכות בלבד, ושגם אם ההליך יימשך, לא יהיה ממנו כסף ממשי לנושים. ההפטר ניתן כאן מתוך הבנה שאין תועלת בהמשך גבייה.


למה בכלל נקבעו תנאים אם מצבו קשה כל כך?

גם כשהמצב האישי קשה, החוק דורש מהחייב לעמוד בכללי בסיס של ההליך. התנאים נועדו לוודא שהחייב מיצה את כל האפשרויות, שילם את מה שיכול היה לשלם בעבר, ומסר את כל המידע והמסמכים הרלוונטיים. זה חלק מהאיזון בין חמלה לבין שמירה על כללי המשחק.


מה היה קורה אם בית המשפט היה מחליט לבטל את ההליך?

ביטול ההליך היה מחזיר את החייב לנקודת ההתחלה, עם כל החובות פתוחים ועם אפשרות לנושים לפעול נגדו בהליכי גבייה רגילים. בפועל, זה היה עלול להחריף את מצבו הכלכלי והאישי, בלי להועיל באמת לנושים.


האם העובדה שזה ההליך השני שלו פעלה נגדו?

בהחלט כן. עצם העובדה שהליך קודם בוטל בשל מחדלים היא נקודה בעייתית, ובית המשפט התייחס לכך במפורש. עם זאת, השופט בחן את המצב העדכני של החייב, בייחוד השינוי במצב הבריאותי, ולא פסל את הבקשה רק בגלל העבר.


למה בית המשפט נתן משקל כזה גדול לנכות ולאובדן כושר עבודה?

משום שחדלות פירעון עוסקת לא רק בחובות, אלא גם ביכולת העתידית של החייב להשתקם. כשאדם מוגדר כבעל אובדן כושר עבודה מלא, המשמעות היא שאין ציפייה ריאלית שהוא יוכל להגדיל הכנסות בעתיד. במצב כזה, המשך הליך גבייה נהפך לתיאורטי בלבד.


האם העובדה שהחייב עבד למרות הנכות פגעה בטענות שלו?

דווקא להפך. בית המשפט ציין זאת לחיוב, וקבע שהמשך העבודה למרות המצב הרפואי ראוי להערכה. זה חיזק את המסקנה שהחייב לא ויתר מראש, אלא ניסה להמשיך להתפרנס עד שלא היה יכול עוד.


האם נושים יכולים לערער על ההפטר הזה?

כן, עקרונית ניתן לערער על פסק דין של בית משפט שלום. עם זאת, במקרה כזה, שבו ההחלטה מבוססת על ממצאים רפואיים, נתונים כלכליים ברורים ושיקול דעת רחב של בית המשפט, ערעור אינו דבר פשוט.


מה המשמעות של זה שנכסים עתידיים ייכללו בקופת הנשייה?

המשמעות היא שגם אחרי ההפטר, אם החייב יקבל נכס משמעותי בתוך שלוש שנים - למשל כספים שלא היו ידועים קודם - הם לא יישארו אצלו באופן אוטומטי. החוק מאפשר לתפוס נכסים כאלה לטובת הנושים, כדי למנוע מצב שבו חייב יוצא נשכר באופן חריג זמן קצר אחרי ההפטר.


במקרה אחר, בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא התייצבה יום אחד בפני הרשמת מיטל דלל־איינשטיין אשה שבמשך שנים ארוכות לא הצליחה להרים את ראשה מעל גובה המים. היא הגיעה לשם לא כדי להתחמק או לדחות את החוב שלה, אלא כדי לנסות להסביר מי היא היתה לאורך העשור האחרון, מה עבר עליה, וכיצד נהפך חוב קטן יחסית לתיק שגדל לממדים שלא תאמו את יכולותיה ואת נסיבות חייה. הסיפור שלה, כך עולה מההחלטה שניתנה באחרונה, הצליח לגעת בלבה של הרשמת, אך מעבר לכך, הוא הציג מקרה שבו החוק עצמו מאפשר לראות את החייב לא רק כנתון כלכלי אלא כאדם שלם שנושא עמו שנים של מצוקה. מדובר באשה בת 62, גרושה ואם לחמישה, שמוכרת כנכה ומתקיימת מקצבת נכות בלבד. מצבה הכלכלי והנפשי הידרדר לאורך השנים עד כדי כך שמ-2015 היתה, לדבריה, דיירת רחוב. היא תיארה בפני לשכת ההוצאה לפועל מציאות שבה נאלצה לחיות ללא קורת גג יציבה, תוך התמודדות עם קשיים נפשיים ופיזיים, ועם מציאות משפחתית קשה במיוחד. אחת מבנותיה נפטרה ב-2023 לאחר מאבק במחלה קשה, והותירה אחריה חמישה יתומים הזקוקים לסיוע - אחריות שהכבידה על האם החייבת עוד יותר. כפי שנכתב במסמכי ההחלטה: "החייבת בת 62, גרושה ואם לחמישה, הציגה לפני תמונה קשה של נסיבות חייה... אחת מבנותיה נפטרה בשנת 2023 לאחר מאבק במחלה קשה והותירה חמישה יתומים הזקוקים לתמיכת המשפחה",

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.