לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025

בעולם הפיננסי של היום, חוסכים רבים מאמינים כי הדרך הבטוחה ביותר להתמודד עם חוסר ודאות היא פשוט להמתין. אולם, הטעות הגדולה ביותר היא דווקא ההחלטה לבחור שלא לבחור. השארת הכספים במצב סטטי היא פעולה שגובה מחיר כלכלי כבד וגוררת אחריה שורה של טעויות נלוות הפוגעות בהון המשפחתי לאורך זמן.

מלכודת העו"ש והריבית האבודה

השארת סכומי כסף נזילים בחשבון העובר ושב היא בזבוז משאבים משווע. ריבית בנק ישראל עומדת על 4.25% לאחר שהופחתה בנובמבר לראשונה מזה כמעט שנתיים, והמזומן הוא כלי מניב. חוסך המשאיר מאה אלף שקלים בעו"ש מוותר על כארבעת אלפים ומאתיים שקלים בשנה שיכול היה לקבל בקרן כספית או בפיקדון בנקאי.

קרנות כספיות מציעות כיום תשואה סביב 4%-4.5% עם דמי ניהול אפסיים של 0.07% עד 0.2% בלבד, ונזילות יומיומית שהופכת אותן לאלטרנטיבה ישירה לעו"ש. לפי נתוני בנק ישראל, הפיקדון הבנקאי מציע ריבית שנתית ממוצעת שנעה בין 2.45% לפיקדון חודשי לבין 4.02% לפיקדון לתקופה של חצי שנה עד שנה – כלומר פחות מקרן כספית שמספקת גם נזילות מלאה. האינפלציה השנתית התמתנה ל-2.4% בנובמבר, כך שקרנות כספיות מספקות תשואה ריאלית חיובית ומגנות על הכסף משחיקה.

מחיר ההמתנה בא לידי ביטוי בעוצמה דרך אפקט הריבית דריבית. נתונים מראים כי אדם שמתחיל להשקיע בגיל עשרים יסיים עם הון הגבוה פי שניים מאדם שהמתין רק עשור והתחיל בגיל שלושים, גם אם האחרון ישקיע סכומים גדולים יותר. כל שנה של דחייה ב-2025 היא ויתור על פוטנציאל צמיחה מעריכי שאינו ניתן לשחזור.

• לשים כסף על הבן של השכן: למה כדאי לכם להשקיע בסטודנט במקום במניה?
• לבחור בוודאות או בסיכון? למה משקיעים מעדיפים תשואה וודאית של 4% על תשואה צפויה של 5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פאניקה המונית ומכירה בשפל

אחת הטעויות הכואבות והיקרות ביותר שחוסכים עושים היא היעדר משמעת רגשית. כשאין תוכנית כתובה, קל להיסחף אחרי תנודות השוק והכותרות הדרמטיות בתקשורת. חוסכים רבים נוטים לפעול מתוך דחף ולמכור את החזקותיהם בשיא הלחץ, ברגע שהירידות מגיעות לשיאן. זהו מנגנון הגנה פסיכולוגי שמטרתו להימנע מכאב נוסף, אך הוא מקבע הפסדים ומונע השתתפות בזינוקים שבאים לאחר מכן.

הנתונים ההיסטוריים מראים כי משקיע שהחמיץ רק את עשרת ימי המסחר הטובים ביותר של מדד ה-S&P 500 לאורך שלושים שנה, יסיים עם פחות ממחצית מהסכום שהיה לו אם היה נשאר מושקע בעקביות.

דוגמה נוספת היא הקשר בין תשואות המשקיעים בפועל לבין תשואות המדדים: מחקרים כלכליים מצאו שוב ושוב כי המשקיע הממוצע משיג תשואות נמוכות משמעותית ממדד הייחוס שלו, פשוט כי הוא קונה אחרי שהשוק עולה – מתוך פחד להחמיץ, ומוכר אחרי שהוא יורד, שוב, מתוך פחד. תגובות אלו הופכות הפסד תיאורטי בתיק ההשקעות להפסד ממשי ומוחלט. ניהול נכון דורש משמעת ברזל והיצמדות לתוכנית ארוכת טווח, גם כשקשה.

• האקזיט הכחול: כמה באמת מרוויח שליח וולט ב-2026?
• המדריך ללווה 2026: מדרג מקורות האשראי - איפה הכסף זול ואיפה הוא מסוכן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האקזיט הכחול: כמה באמת מרוויח שליח וולט ב-2026?

הזנחת דמי הניהול והטבות המס

בשוק הפיננסי התחרותי של 2025, דמי ניהול הם גורם השחיקה השקט והמשמעותי ביותר בתיק החיסכון. הטעות הנפוצה היא קיבעון: חוסכים רבים שנמנעים מלבחור גוף מנהל או להתמקח על עלויות, מאבדים בשל כך הון רב לאורך עשרות שנים.

המדינה קבעה את תקרת דמי הניהול שמותר לגבות בקרן פנסיה על 6% מכל הפקדה חודשית ו-0.5% מכלל החיסכון, אך בזכות התחרות שקרנות ברירת המחדל יצרו, דמי הניהול על הפקדה ירדו ל-1% עד 1.78% ודמי הניהול על חיסכון נעים בין 0.1% ל-0.22%. חוסכים המשלמים את דמי הניהול המקסימליים בפנסיה מפסידים מאות אלפי שקלים לאורך חיי החיסכון. פער של חצי אחוז בלבד בדמי ניהול בקרן הפנסיה או בקופת הגמל לאורך שלושים וחמש שנות עבודה יכול לגרוע עד חמישה עשר אחוזים מהקצבה החודשית בפרישה.

בשנת 2025 נכנס לתוקף עדכון אקטוארי משמעותי: רשות שוק ההון הודיעה על הפחתה של כ-0.5% בקצבאות הפנסיה בקרנות החדשות ו-1% בביטוחי החיים שנרכשו לאחר 2013, בשל העלייה בתוחלת החיים. המשמעות: מי שצפוי היה לקבל קצבה של 9,000 שקלים בחודש יקבל 45 שקלים פחות בקרן פנסיה, או 90 שקלים פחות בביטוח מנהלים. שינוי זה מדגיש עוד יותר את החשיבות של צמצום דמי הניהול לאורך שנות החיסכון.

נוסף על כך, חוסר המעש מוביל לוויתור על הטבות מס משמעותיות שהמדינה מעניקה. חוסכים שמשקיעים באופן עצמאי דרך חשבון בנק רגיל, בלי לנצל מכשירים כמו קרנות השתלמות הפטורות ממס רווחי הון עד תקרה מסוימת, או קופת גמל להשקעה המאפשרת משיכה כקצבה פטורה ממס לאחר גיל שישים, משלמים קנס מס של עשרים וחמישה אחוזים על כל רווח.

יתרון מיסויי נוסף לקרנות כספיות: בסיס ההצמדה למיסוי של קרן כספית הוא מדד המחירים לצרכן, ולכן משלמים מס רק על הרווח הריאלי. אם הקרן עשתה 4.5% והאינפלציה הייתה 3%, המס יחושב רק על 1.5% – הרווח מעל האינפלציה. בפיקדון בנקאי, לעומת זאת, המס מחושב על הרווח הנומינלי המלא.

חוסר גיוון במסלולי ריבית

כשהשווקים מנסים למצוא שיווי משקל חדש לאחר תקופה של תהפוכות בריבית, מתגלה טעות קריטית בניהול פיקדונות והלוואות: חוסר תשומת לב לסוג הריבית ולהצמדתה. חוסכים רבים נוטים לבחור במסלול אחד בלבד, מתוך הנחה שהמגמה הנוכחית תימשך לנצח, ובכך הם חושפים את עצמם לסיכון של שינוי כיוון פתאומי במשק.

הורדת הריבית בנובמבר 2025 מסמנת שינוי מגמה: לאחר שנתיים של קיפאון, בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%. כלכלנים מעריכים כי ריבית בנק ישראל צפויה לרדת לכ-3.25%, ובסיכוי גבוה לא תעצור שם. זהו מידע קריטי לכל מי שמנהל חיסכון או הלוואה: מי שנעול בריבית קבועה גבוהה עלול להחמיץ את ההזדמנות ליהנות מהפחתות עתידיות.

חוסכים שבוחרים במסלולים צמודי ריבית משתנה כמו ריבית הפריים, שעומדת כעת על 5.75%, נהנים אולי מתשואה גבוהה כשהריבית עולה, אך הם חשופים לשינויים חדים במדיניות המוניטרית שעלולים לצמצם את רווחיהם במהירות. מנגד, אלו שנועלים את כספם בריבית קבועה לטווח ארוך מדי "מבטחים" את התשואה, אך עלולים להחמיץ ירידות ריבית עתידיות שיהפכו את המסלול הקבוע ללא כדאי בהשוואה לאלטרנטיבות בשוק.

מעבר לשאלת הריבית, קיימת סוגיית ההצמדה למדד המחירים לצרכן. האינפלציה השנתית ירדה ל-2.4% בנובמבר, וציפיות האנליסטים הן שבעוד שנה היא תגיע ל-2%, כלומר לאמצע היעד של בנק ישראל. בחירה במסלול שאינו צמוד למדד עשויה להיראות רווחית על הנייר, אך במונחים ריאליים הכסף עלול לאבד מערכו אם האינפלציה תעלה. בחירה מושכלת דורשת פיצול חכם בין מסלולים שונים – שילוב בין ריבית קבועה המעניקה יציבות לבין ריבית משתנה או מסלולים צמודי מדד השומרים על ערך הכסף הריאלי.

לעבור מקיפאון למודעות

היצמדות לשוק הישראלי בלבד מהווה אף היא כשל בניהול סיכונים. המשק הישראלי חשוף לזעזועים מקומיים, פיזור הון למדדים עולמיים הוא חיוני. הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי של 2025, אך רמתה עדיין נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח. חוסך שלא בוחר לגוון את נכסיו במטבע חוץ ובשווקים גלובליים, מהמר על יציבות הכלכלה המקומית בלבד - הימור מסוכן בתקופה של אי ודאות מדינית וכלכלית. נכון, בשנת 2025 השקל התחזק דרמטית לעומת הדולר, אבל במבחן ארוך טווח של פיזור סיכונים, כדאי לפזר את ההשקעות גם לחו"ל. אגב, הגופי המוסדיים משקיעים את רוב הרכיב המנייתי בחו"ל.

נתון מעודד לשוק הנדל"ן: מחירי הדירות ירדו ב-0.5% בספטמבר-אוקטובר 2025 לעומת החודשיים הקודמים, ומתחילת גל ירידות המחירים בפברואר מחירי הנדל"ן ירדו בממוצע ב-2.6%. הורדת הריבית עשויה להאיץ מכירות בענף, אך בינתיים מי שממתין לרכישת דירה נהנה משוק נגיש יותר.

המסר המרכזי לחוסך הוא שהקיפאון אינו חוף מבטחים. הקצאת זמן קצרה לבחינת דמי הניהול, פיזור ההשקעות והעברת מזומן מחשבון העובר ושב לאפיקים מניבים, היא ההבדל בין דריכה במקום לבין צמיחה כלכלית אמיתית. האקטיביות שלכם היום היא הביטחון שלכם בעתיד.