פאנל סולארי
צילום: Pixbay

המדריך המלא להתקנת פאנל סולארי - לחסוך כסף ולהימנע מהפסקות חשמל

תוך כמה שנים מחזירים את ההשקעה, מהם סוגי הפאנלים, מה זו אגירה ולמה היא חשובה, מה העלות, התשואה, איך מתקינים - כל מה שצריך לדעת? שאלות ותשובות

ענת גלעד | (1)
נושאים בכתבה פאנל סולארי


במציאות הבטחונית המורכבת של ישראל, שבה הפסקות חשמל עלולות להפוך ממטרד זמני לאיום אמיתי על חיי השגרה, מערכות לעצמאות באנרגיה הופכות מאפשרות נחמדה להכרח לאומי. משרד האנרגיה והתשתיות פועל בימים אלו להנגשת מידע מקיף ונגיש עבור אזרחים, רשויות מקומיות ועסקים המעוניינים בהקמת מערכות סולאריות משולבות אגירה. המהלך נועד לאפשר למשקי הבית, למוסדות ציבור ולעסקים להגדיל את היקף הצריכה העצמית של החשמל שהם מייצרים, לצמצם תלות ברשת החשמל הארצית, ולהבטיח רציפות תפקודית וביטחון באנרגיה, זאת לצד כדאיות כלכלית משמעותית בחירום ובשגרה. מעבר לכך, זה כמובן כדאי כלכלית - זה חוסך הרבה כסף ויש מצבים שאפילו תוכלו למכור חשמל. 

במקום להסתמך על פתרונות זמניים ומזהמים המוצעים כיום בשוק, כדוגמת גנרטורים העובדים על דלק מאובן, מדריך זה מציע אופציה יעילה, רווחית וידידותית לסביבה שמשלבת את הטוב מכל העולמות. מערכות לעצמאות באנרגיה, המבוססות על פאנלים סולאריים וסוללות אגירה מתקדמות, מסוגלות להבטיח אספקת חשמל רציפה ויציבה בכל תנאי מזג האוויר ובכל שעות היממה. הן מאפשרות לייצר חשמל בשעות השמש, לאגור את העודפים לשעות הערב והלילה, ולנהל צריכה עצמית חכמה שמפחיתה באופן משמעותי את התלות ברשת החשמל הארצית ומגבירה את העצמאות האנרגטית של כל מבנה ומבנה.

שילוב אגירה מאפשר למשק הבית, למוסד הציבורי או לעסק להשתמש בחשמל שהם עצמם מייצרים גם כאשר הייצור הסולארי נמוך או בעת הפסקות חשמל. כך נוצר חיבור ישיר בין צריכה עצמית גבוהה לבין ביטחון באנרגיה. מערכת מתוכננת היטב מאפשרת למשק הבית או לעסק להתנהל ללא תלות מלאה ברשת החשמל הארצית, שומרת על רציפות תפקודית גם במצבי חירום, ומנהלת את משק האנרגיה בצורה יציבה, יעילה וחסכונית יותר.

המגזר הביתי

למגזר הביתי, המדריך מיועד הן לבעלי בתים צמודי קרקע והן לדיירים בבנינים משותפים. בעלי בתים פרטיים יכולים להקים מערכת לעצמאות באנרגיה באופן עצמאי יחסית, כאשר הם נהנים משליטה מלאה על המערכת ומכל הרווחים הכלכליים שהיא מניבה. בבנינים משותפים, המצב מורכב מעט יותר ודורש תיאום בין הדיירים והסכמה של רוב בעלי הדירות, אך היתרונות הפוטנציאליים משמעותיים עוד יותר כאשר מדובר במערכות גדולות יותר שיכולות לשרת מספר רב של יחידות דיור.

הרשויות המקומיות

רשויות מקומיות ברחבי הארץ נדרשות להיערך למצבי חירום ולהבטיח המשכיות תפעולית של שירותים חיוניים גם בתנאים של הפסקת חשמל ממושכת. המדריך מיועד למבני ציבור עירוניים, לבתי ספר, למתנ"סים, למרכזי קליטה והפעלה, ולכל מבנה ציבורי אחר הזקוק לאספקת חשמל רציפה. התקנת מערכות לעצמאות באנרגיה במוסדות אלו היא לא רק צעד חכם מבחינה כלכלית וסביבתית, אלא גם מהלך קריטי מבחינה אסטרטגית שמבטיח את המשך מתן השירותים לתושבים גם בעתות משבר.

המגזר העסקי

למגזר העסקי, המדריך מיועד למגוון רחב של מבנים מסחריים, תעשייתיים וחקלאיים. עסקים רבים תלויים באספקת חשמל רציפה לצורך הפעלת ציוד קריטי, שמירה על קירור, הפעלת מערכות ייצור ועוד. הפסקת חשמל במפעל תעשייתי, בחוות חקלאית או במרכז לוגיסטי עלולה לגרום לנזקים כלכליים כבדים, לאובדן מלאי ולהפסדי הכנסה משמעותיים. מערכת לעצמאות באנרגיה מספקת פתרון אמין ומתמשך לאתגר זה.

למה כדאי להקים מערכת לעצמאות באנרגיה

היתרונות של הקמת מערכת לעצמאות באנרגיה הם רבים ומגוונים, והם משתרעים על פני ממדים כלכליים, ביטחוניים וסביבתיים.

פתרון אמיתי להפסקות חשמל

היתרון הבולט והמיידי ביותר של מערכת לעצמאות באנרגיה הוא היכולת שלה לספק חשמל רציף גם במצבים של הפסקת אספקה מרשת החשמל הארצית. בעת הפסקת חשמל, בין אם היא נובעת מתקלה טכנית, מעומס על הרשת, ממצב ביטחוני או מכל סיבה אחרת, המערכת תוכל לספק חשמל לצרכים הבסיסיים והחיוניים של המבנה. זה כולל הטענת אמצעי תקשורת כמו טלפונים ניידים ומחשבים, קירור מזון ותרופות במקרר, הפעלת תאורה בסיסית, הפעלת מערכות אבטחה וניטור, וכמובן הפעלת מכשירים רפואיים חיוניים למי שזקוק להם.

מערכות בהספק גדול יותר, עם קיבולת אגירה משמעותית, אף יוכלו לתת מענה לרוב צרכי החשמל של המבנה, כולל הפעלת מזגנים, מערכות חימום במידת הצורך, ציוד משרדי ועוד. היכולת להמשיך לתפקד כרגיל גם כאשר השכונה כולה שרויה בחשכה היא לא רק נוחות אלא יכולה להיות הצלת חיים במקרים מסוימים, ובוודאי שהיא מהווה יתרון משמעותי למשפחות עם ילדים קטנים, לקשישים, ולאנשים עם צרכים רפואיים מיוחדים.

כדאיות כלכלית מוכחת

מעבר ליתרונות הביטחוניים והתפעוליים, מערכת לעצמאות באנרגיה היא גם השקעה כלכלית משתלמת לטווח הבינוני והארוך. בשגרה, כאשר אין הפסקת חשמל, המערכת ממשיכה לפעול ולייצר ערך כלכלי משמעותי. החשמל המיוצר על ידי הפאנלים הסולאריים מנוצל בשני אופנים מקבילים. ראשית, הוא מספק את צרכי החשמל השוטפים של המבנה, ובכך מפחית באופן ישיר את כמות החשמל שצריך לרכוש מחברת החשמל. שנית, כל עודפי החשמל שאינם נצרכים באופן מיידי מוזרמים לרשת החשמל הארצית, ובתמורה בעל המערכת מקבל תשלום בתעריף אטרקטיבי.

המערכת מייצרת הכנסה חודשית קבועה או הוזלה משמעותית בחשבון החשמל, תלוי באופן הניהול והתכנון של המערכת. התשואה על ההשקעה במתקנים סולאריים משולבי אגירה היא גבוהה, והחזר ההשקעה מהיר יחסית. למעשה, רוב המערכות הביתיות והמסחריות מחזירות את עצמן תוך שבע עד עשר שנים, ולאחר מכן הן מניבות רווח נקי פטור ממס לבעלי המערכת למשך עשרות שנים נוספות. כאשר לוקחים בחשבון את העלייה המתמדת במחירי החשמל, את האינפלציה, ואת העובדה שהפאנלים הסולאריים יכולים לפעול ביעילות גבוהה למשך עשרים וחמש שנים ויותר, ההצדקה הכלכלית להשקעה במערכת כזו הופכת משכנעת מאוד.

באזורים עירוניים, קיימת תוספת תעריף המכונה "פרמיה אורבנית", שנועדה לעודד התקנת מערכות סולאריות גם במקומות שבהם המקום מוגבל והתנאים לא תמיד אידיאליים. פרמיה זו הופכת את החזר ההשקעה למהיר עוד יותר ואת ההכנסה לגבוהה יותר. בנוסף, קיימות הטבות מס רבות, ביניהן פטור ממס הכנסה על ההכנסות ממכירת החשמל, פטור מארנונה במקרים מסוימים, ופטור ממע"ם על חלק מהציוד. כל אלו הופכים את ההשקעה במערכת לעצמאות באנרגיה לאחת מההשקעות המשתלמות ביותר שאדם פרטי או עסק יכולים לבצע בנכס שלהם.

תרומה אמיתית לסביבה

המימד הסביבתי של מערכות לעצמאות באנרגיה הוא משמעותי ביותר, והוא הולך וגובר בחשיבותו ככל שמשבר האקלים מחריף. המערכת מתבססת על אנרגיות מתחדשות שהן משאב מקיים ובלתי נדלה. קרינת השמש היא מקור אנרגיה נקי לחלוטין, שאינו פולט גזי חממה, שאינו מזהם את האוויר, והוא זמין בישראל בשפע לאורך כל השנה. הקמת מערכת סולארית תורמת באופן ישיר וממשי לצמצום פליטות גזי החממה, לשיפור איכות האוויר, ולהאטת תהליכי ההתחממות הגלובלית.

מערכת ביתית טיפוסית בהספק של עשרה קילוואט מייצרת כחמש עשרה אלף קילוואט שעה בשנה, וחוסכת כעשרה טון פחמן דו חמצני בשנה. זה שווה ערך להסרת שתי מכוניות מהכביש, או לנטיעת כמאתיים עצים. כאשר מדובר במערכות גדולות יותר, במבנים מסחריים או ציבוריים, התרומה הסביבתית מתעצמת בהתאם. בנוסף, שימוש באנרגיה מתחדשת מפחית את התלות בדלקים מאובנים, מצמצם את הצורך בייבוא אנרגיה מחו"ל, ותורם לעצמאות האנרגטית והביטחונית של מדינת ישראל כולה.

זוהי השקעה לא רק בכיס האישי או בשורה התחתונה של העסק, אלא גם בעתיד הסביבתי והבריאותי של הדורות הבאים. כל משפחה, כל עסק וכל מוסד ציבור שמתקין מערכת סולארית משולבת אגירה הופך לשותף פעיל במאמץ הלאומי והעולמי להאט את שינויי האקלים ולשמר את כדור הארץ עבור ילדינו ונכדינו.

ארבעה רכיבים עיקריים של מערכות לעצמאות באנרגיה

כדי להבין כיצד פועלת מערכת לעצמאות באנרגיה, חשוב להכיר את ארבעת הרכיבים המרכזיים שלה ואת התפקיד הייחודי של כל אחד מהם במערכת.

פאנלים סולאריים

הפאנלים הסולאריים הם ליבה של כל מערכת לעצמאות באנרגיה. מדובר בלוחות המכילים תאים פוטו-וולטאיים שממירים קרינת שמש ישירות לחשמל. הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית מבוססת על תופעה פיזיקלית שבה פוטונים, שהם חלקיקי האור, פוגעים בחומר מוליך למחצה ומשחררים אלקטרונים, ובכך יוצרים זרם חשמלי. התהליך הזה הוא נקי לחלוטין, שקט, ואינו כולל שום חלקים נעים או תהליכים מזהמים.

בישראל, בשל תנאי ההקרנה המצוינים והכמות הגבוהה של ימי שמש לאורך השנה, ניתן לייצר כמויות גדולות של חשמל אפילו ממערכות קטנות יחסית. פאנל סולארי סטנדרטי מודרני מייצר בין ארבע מאות לחמש מאות וחמישים וואט בשיא ההספק, כאשר הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח והיעילות של הפאנלים עולה משנה לשנה. ההספק הכולל של מערכת ביתית טיפוסית נע בדרך כלל בין חמישה לחמישה עשר קילוואט, כאשר המערכת ממוקמת על הגג או בחצר הבית.

חשוב לוודא שהמיקום הנבחר להתקנת הפאנלים מאפשר חשיפה מיטבית לשמש לאורך רוב שעות היום, ללא הצללה מעצים, מבנים סמוכים, ארובות או מתקנים אחרים. הכיוון האופטימלי בישראל הוא דרום, עם זווית הטיה של כעשרים וחמש עד שלושים וחמש מעלות ביחס לאופק. זווית זו מבטיחה את הניצול המירבי של קרינת השמש לאורך כל השנה, תוך איזון בין עונות החורף והקיץ.

מתקן אגירה

מתקן האגירה, שמורכב מסוללות מתקדמות, הוא הרכיב שהופך מערכת סולארית רגילה למערכת לעצמאות אנרגטית אמיתית. הסוללות מאפשרות לאגור את עודפי החשמל המיוצרים בשעות השמש, כאשר הייצור הסולארי גבוה והצריכה הביתית נמוכה יחסית, ולהשתמש בחשמל האגור בשעות הערב והלילה, כאשר הייצור הסולארי אינו קיים והצריכה הביתית בשיאה. בלי מתקן אגירה, כל עודפי החשמל שאינם נצרכים באופן מיידי מוזרמים לרשת החשמל הארצית, ובשעות הערב צריך לרכוש חשמל בחזרה מהרשת. עם מתקן אגירה, המערכת הופכת לעצמאית הרבה יותר ויעילה יותר מבחינה כלכלית.

הטכנולוגיה המומלצת כיום למערכות אגירה ביתיות היא סוללות ליתיום יון, מאותו סוג של סוללות המשמשות במכוניות חשמליות ובמכשירים אלקטרוניים מתקדמים. סוללות אלו מציעות יתרונות משמעותיים לעומת טכנולוגיות ישנות יותר כמו סוללות עופרת חומצה. אורך החיים שלהן ארוך משמעותית, בדרך כלל בין עשר לחמש עשרה שנה, היעילות שלהן גבוהה מאוד ועומדת על מעל תשעים אחוז, והן מסוגלות לבצע אלפי מחזורי טעינה ופריקה מבלי לאבד באופן משמעותי מהקיבולת שלהן.

קיבולת המצברים נמדדת בקילוואט שעה. משק בית ממוצע בישראל צורך כשלושים עד חמישים קילוואט שעה ליום, כאשר הצריכה משתנה בהתאם לגודל המשפחה, לעונת השנה, ולהרגלי הצריכה. מערכת אגירה ביתית טיפוסית כוללת קיבולת של עשרה עד עשרים קילוואט שעה, המספיקה לכמה שעות של צריכה עצמית מלאה או לגיבוי חירום למשך תקופה ממושכת אם מתנהלים בחסכון.

חשוב להבין שגודל מערכת האגירה צריך להיות מותאם בקפידה לדפוסי הצריכה הספציפיים של המשפחה או העסק. משפחה שרוב הצריכה שלה מתרכזת בשעות הערב, כאשר כל בני המשפחה חזרו הביתה והפעילות הביתית בשיאה, תצטרך מערכת אגירה גדולה יותר מאשר משפחה שבה יש מישהו בבית לאורך כל היום והצריכה מפוזרת בצורה שווה יותר. תכנון נכון של מערכת האגירה, בהתאם לצרכים האמיתיים, הוא קריטי להשגת הביצועים המיטביים והכדאיות הכלכלית המירבית.

ממיר היברידי

הממיר ההיברידי, המכונה גם אינוורטר היברידי, הוא המוח של המערכת. תפקידו המרכזי הוא להמיר את הזרם הישר שמיוצר על ידי הפאנלים הסולאריים ומאוגר בסוללות לזרם חילופין המתאים לשימוש ביתי ומסחרי. אבל מעבר להמרת הזרם, הממיר ההיברידי מנהל את זרימת האנרגיה בצורה חכמה ואופטימלית בין כל הרכיבים השונים של המערכת. הוא מחליט באופן דינמי אם להפנות את החשמל המיוצר לצריכה מיידית, לטעינת הסוללות, או להזרמה לרשת החשמל הארצית. הוא מנטר את מצב הסוללות, את כמות החשמל המיוצרת, ואת הצריכה הרגעית, ומבצע החלטות בזמן אמת על סמך כל הפרמטרים האלה.

ממירים היברידיים מודרניים כוללים יכולות ניטור וניהול מתקדמות ביותר. הם מציגים נתונים בזמן אמת על ייצור וצריכה דרך אפליקציה בסמארטפון או דרך ממשק אינטרנט, מאפשרים לתקשר עם חברת החשמל ועם מערכות ניהול אנרגיה מתקדמות, ומסוגלים לנהל את המערכת מרחוק. חלק מהממירים כוללים גם תכונות של ניהול עומסים, שמאפשרות להפעיל אוטומטית מכשירים מסוימים רק כאשר יש עודף ייצור, כמו למשל מדיח כלים, מכונת כביסה או מערכת חימום למים.

ההבדל המהותי בין ממיר רגיל לממיר היברידי הוא ביכולת לפעול גם בזמן הפסקת חשמל. ממיר רגיל נכבה אוטומטית כאשר אין חשמל מהרשת, וזאת מטעמי בטיחות כדי למנוע הזרמת חשמל לרשת שעשויה להיות בטיפול של טכנאי חברת החשמל. ממיר היברידי, לעומת זאת, מסוגל להמשיך ולספק חשמל למבנה גם בזמן הפסקת חשמל, וזאת בזכות העובדה שהוא מנתק את המבנה מהרשת באופן מבוקר ועובר למצב של פעולה עצמאית. זוהי בדיוק היכולת שהופכת מערכת סולארית רגילה למערכת לעצמאות אנרגטית.

מפסק גלווני

המפסק הגלווני, או מפסק ההפרדה האוטומטי, הוא רכיב קריטי מבחינת הבטיחות והתפקוד התקין של המערכת. תפקידו העיקרי הוא לנתק את המבנה מרשת החשמל הארצית באופן אוטומטי ומיידי ברגע שמתרחשת הפסקת חשמל. ניתוק זה הוא הכרחי מכמה סיבות. ראשית, הוא מונע מהמערכת הסולארית להזרים חשמל לרשת החשמל הארצית בזמן תקלה, מה שעלול לסכן את עובדי חברת החשמל המנסים לתקן את התקלה. שנית, הוא מאפשר למערכת לעבור למצב של פעולה עצמאית ולהמשיך לספק חשמל למבנה מהפאנלים הסולאריים ומהסוללות. שלישית, הוא מונע נזקים למערכת עצמה שעלולים להיגרם מתנודות מתח או מבעיות ברשת החשמל הארצית.

המפסק הגלווני פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הממיר ההיברידי ועם מערכות הניטור והבקרה של המערכת כולה. ברגע שהוא מזהה שנפל החשמל ברשת, הוא מבצע ניתוק מיידי ושולח איתות לממיר לעבור למצב עצמאות. כאשר החשמל חוזר לרשת, המפסק מזהה זאת, מוודא שהמתח והתדר יציבים, ורק אז מבצע חיבור מחדש לרשת ומאפשר למערכת לחזור למצב הפעולה הרגיל. כל התהליך הזה מתבצע אוטומטית, ללא צורך בהתערבות אנושית, ובדרך כלל תוך שניות ספורות.

שלושה סוגים של מערכות לעצמאות באנרגיה

קיימים שלושה סוגים עיקריים של מערכות לעצמאות באנרגיה, כאשר כל סוג מציע רמה שונה של עצמאות, כדאיות כלכלית ומורכבות טכנית. הבחירה בין הסוגים השונים תלויה בתקציב הזמין, בצרכי החשמל, בדפוסי הצריכה, ובמידת העצמאות הרצויה.

מתקן סולארי משולב אגירה - עצמאות מלאה

זהו הפתרון המושלם והמקיף ביותר לעצמאות באנרגיה. מערכת מסוג זה משלבת את כל ארבעת הרכיבים שפורטו לעיל: מתקן סולארי, מתקן אגירה, ממיר היברידי ומפסק גלווני. השילוב הזה מספק את הפתרון הטוב והיעיל ביותר להשגת עצמאות אנרגטית כמעט מלאה. בעת הפסקת חשמל, הפאנלים הסולאריים ממשיכים לייצר חשמל בשעות היום, חלק מהחשמל מנוצל לצריכה מיידית של המבנה, וחלק נאגר בסוללות. בשעות החשיכה, כאשר אין ייצור סולארי, הסוללות מספקות את החשמל הדרוש למבנה. כך נוצרת רציפות מלאה של אספקת חשמל, ללא תלות ברשת החשמל הארצית.

מערכת מסוג זה מסוגלת לתת מענה מלא להפסקות חשמל קצרות וארוכות. אם הפסקת החשמל נמשכת יום אחד, יומיים או אפילו שבוע שלם, המערכת תמשיך לפעול ולספק חשמל למבנה כל עוד השמש זורחת ויש מספיק קיבולת אגירה. כמובן שבמקרה של הפסקת חשמל ממושכת, ייתכן שיהיה צורך לצמצם מעט את הצריכה ולהתמקד בצרכים החיוניים ביותר, אך העצמאות הבסיסית נשמרת.

בשגרה, כאשר אין הפסקת חשמל, המערכת פועלת באופן אופטימלי ומניבה הכנסה קבועה ומשמעותית. בשעות היום, כאשר הפאנלים מייצרים חשמל בשפע, המערכת מספקת תחילה את צרכי הצריכה המיידיים של המבנה, מה שמפחית באופן מיידי את כמות החשמל הנרכשת מחברת החשמל. לאחר מכן, המערכת טוענת את הסוללות עד למילוי מלא. ורק אם נותר עודף חשמל גם לאחר מכן, הוא מוזרם לרשת החשמל הארצית ובעל המערכת מקבל תשלום בתעריף אטרקטיבי. בשעות הערב והלילה, כאשר אין ייצור סולארי, המערכת משתמשת בחשמל המאוגר בסוללות במקום לרכוש חשמל מהרשת, ובכך חוסכת כסף משמעותי.

התעריף ששולם עבור חשמל המוזרם לרשת הוא בדרך כלל גבוה יותר מהתעריף הרגיל, וזאת בזכות תוכניות עידוד של משרד האנרגיה והתשתיות. באזורים עירוניים, מתווספת הפרמיה האורבנית שמגדילה עוד יותר את ההכנסה. כל זה הופך את המערכת לרווחית מאוד מבחינה כלכלית, עם תשואה גבוהה על ההשקעה והחזר שיכול להגיע תוך שבע עד עשר שנים בממוצע, תלוי במחירי החשמל ובתנאים הספציפיים של כל מקרה.

מתקן סולארי עצמאי - עצמאות חלקית

מערכת מסוג זה כוללת מתקן סולארי, ממיר היברידי, מפסק גלווני ואגירה תפעולית מינימלית. ההבדל המרכזי בינה לבין המערכת המלאה הוא בגודל מתקן האגירה. כאן, המצברים אינם מיועדים לספק חשמל למשך שעות ארוכות, אלא רק לאפשר את הפעולה התקינה של הממיר ולספק גיבוי זמני קצר. המערכת תאפשר פתרון חלקי לחירום. הזרמת חשמל מהמתקן הסולארי תתאפשר רק בשעות היום בהן השמש זורחת, ולא תתאפשר הזרמת חשמל משמעותית בשעות החשכה או כשמעונן.

עם זאת, גם מערכת מסוג זה מספקת יתרונות משמעותיים. במצב של הפסקת חשמל בשעות היום, המערכת תמשיך לספק חשמל מלא למבנה כל עוד השמש זורחת. זה יכול להיות מספיק למשפחות רבות, במיוחד אם ההפסקה קצרה ואם מדובר בשעות היום כאשר רוב בני המשפחה ממילא נמצאים מחוץ לבית. האגירה המינימלית תאפשר גם גישור על תקופות קצרות של עננות או על השעות המוקדמות של הערב, עד שהשמש שוקעת לגמרי.

בשגרה, גם מערכת זו תאפשר תשואה גבוהה והכנסה קבועה לבעלי המערכת. הפאנלים הסולאריים ימשיכו לייצר חשמל לאורך כל היום, החשמל ינוצל לצריכה מיידית ויופחת את חשבון החשמל, והעודפים יוזרמו לרשת ויניבו הכנסה. היתרון הכלכלי של מערכת זו אינו נופל משמעותית מזה של המערכת המלאה בשגרה, והעלות שלה נמוכה יותר בגלל מתקן האגירה הקטן יותר. זוהי אופציה טובה למי שרוצה להשקיע פחות בהתחלה, ולמי שההפסקות החשמל הצפויות הן בעיקר קצרות ובשעות היום.

חשוב לציין שמערכת מסוג זה ניתנת בקלות לשדרוג בעתיד. אם בעלי המערכת יחליטו מאוחר יותר שהם רוצים עצמאות גדולה יותר, הם יכולים פשוט להוסיף מצברים נוספים למערכת הקיימת. כל שאר הרכיבים כבר מותקנים ופועלים, ולכן השדרוג הוא פשוט יחסית ולא דורש שינויים משמעותיים במערכת הקיימת.

אגירה עצמאית ללא מתקן סולארי - עצמאות זמנית

הסוג השלישי של מערכות הוא הצבת מתקן אגירה במבנה ללא פאנלים סולאריים. מערכת מסוג זה תבטיח בחירום אספקת חשמל רציפה וזמינה למשך מספר שעות, כגודל הסוללה, ותספק פתרון להפסקות חשמל קצרות. היתרון המרכזי של מערכת זו הוא שהיא פשוטה יותר להתקנה, אינה דורשת שטח על הגג, ועלותה נמוכה יותר מערכות הכוללות גם פאנלים סולאריים. היא מתאימה במיוחד למי שאין לו אפשרות להתקין פאנלים על הגג, כמו למשל דיירים בדירות בבניין רב קומות שהגג המשותף כבר תפוס או שאין אפשרות להגיע להסכמה עם שאר הדיירים.

עם זאת, חשוב להבין את המגבלות של מערכת זו. בניגוד למערכות הכוללות פאנלים סולאריים, שמסוגלות לייצר חשמל חדש כל יום ולטעון את הסוללות מחדש, מערכת אגירה בלבד מסתמכת רק על החשמל המאוגר. לאחר שהסוללות מתרוקנות, המערכת לא תוכל לספק חשמל עד שהחשמל יחזור לרשת והסוללות ייטענו מחדש. לכן, מערכת זו מתאימה להפסקות חשמל קצרות, שנמשכות מספר שעות, אך לא להפסקות ממושכות שנמשכות ימים.

בשגרה, המערכת יכולה לאפשר לאלו הזכאים לתעריף חשמל משתנה להוזיל את חשבון החשמל. תעריף חשמל משתנה הוא תעריף שבו מחיר החשמל משתנה במהלך היום, כאשר בשעות השיא הוא יקר יותר ובשעות השפל הוא זול יותר. מערכת אגירה יכולה לנצל את ההפרש הזה על ידי טעינת הסוללות בשעות בהן מחיר החשמל נמוך וצריכת החשמל מהסוללות בשעות בהן מחיר החשמל גבוה. זה יכול להניב חיסכון משמעותי לאורך זמן, אך החיסכון הוא נמוך יותר מזה שמניבה מערכת עם פאנלים סולאריים.

השוואה בין מערכות לעצמאות באנרגיה לבין גנרטורים

כדי להבין את היתרונות של מערכות לעצמאות באנרגיה, חשוב להשוות אותן לפתרון המסורתי שרוב האנשים מכירים: הגנרטור. גנרטורים נחשבו במשך שנים רבות לפתרון הסטנדרטי להפסקות חשמל, אך הם סובלים ממגבלות משמעותיות שהופכות אותם לפחות אטרקטיביים בהשוואה למערכות מודרניות לעצמאות באנרגיה.

שימוש בשגרה

בשגרה, כאשר אין הפסקת חשמל, גנרטור הוא נכס מת שרק תופס מקום ואינו מניב שום ערך. לעומת זאת, מערכת סולארית משולבת אגירה או מערכת סולארית בלבד מייצרות הכנסה קבועה לבעלי המערכת. החשמל המיוצר על ידי הפאנלים הסולאריים מנוצל לצריכה עצמית ומפחית את חשבון החשמל, והעודפים מוזרמים לרשת ומניבים הכנסה. גם מערכת אגירה בלבד יכולה להפחית את תשלום החשמל עבור מי שזכאי לתעריף משתנה. מבחינה כלכלית, ההפרש הוא עצום: מערכת סולארית משתלמת לאורך זמן ומחזירה את ההשקעה, בעוד שגנרטור הוא הוצאה חד פעמית שאינה מחזירה דבר.

שימוש בחירום

בעת הפסקת חשמל, גנרטור יכול לפעול רק למשך מספר שעות בודדות, תלוי בכמות הדלק הזמינה. כאשר הדלק נגמר, יש צורך במלאי דלק נוסף כדי להמשיך לפעול. במקרה של הפסקת חשמל ממושכת, משאבות הדלק בתחנות הדלק עלולות לא לפעול בגלל היעדר חשמל, ואז אפילו מי שיש לו כסף לא יוכל לתדלק. בנוסף, גנרטורים דורשים הפעלה ידנית, תחזוקה קבועה, והם רועשים ומזהמים. לעומת זאת, מערכת סולארית משולבת אגירה יכולה לפעול למשך זמן ארוך מאוד, ממש ימים ושבועות, כל עוד השמש זורחת. המתקן הסולארי מייצר חשמל ביום, חלקו מנוצל לצריכה מיידית וחלקו נאגר בסוללות, והסוללות מספקות חשמל בלילה. המערכת פועלת אוטומטית, ללא צורך בהתערבות אנושית, ובשקט מוחלט.

אפילו מערכת סולארית עצמאית, ללא אגירה משמעותית, יכולה לספק חשמל בשעות היום כל עוד השמש זורחת, מה שעדיף משמעותית על גנרטור שדורש דלק. ומערכת אגירה בלבד, למרות שהיא מוגבלת לכמות החשמל המאוגרת, יכולה לספק חשמל למספר שעות בצורה נקייה, שקטה וללא צורך בדלק.

זיהום ורעש

גנרטורים הם מזהמים משמעותיים. הם פולטים גזי פליטה כולל פחמן דו חמצני, תחמוצות חנקן, ופחמימנים שונים, שמזהמים את האוויר ופוגעים בבריאות. הם גם משמיעים רעש חזק ומטריד, שיכול להפריע לדיירי המבנה ולשכנים. במקרה של הפסקת חשמל בשכונה שלמה, כאשר מספר בתים מפעילים גנרטורים בו זמנית, הרעש והזיהום יכולים להפוך את המצב לבלתי נסבל. לעומת זאת, כל שלושת סוגי המערכות לעצמאות באנרגיה פועלות בצורה נקייה לחלוטין, ללא כל פליטות מזהמות, ובשקט מוחלט. הממיר עשוי להשמיע זמזום קל, אך זה קושי מורגש ואינו מהווה מטרד.

תחזוקה

גנרטורים דורשים תחזוקה קבועה ומורכבת. יש לבצע החלפות שמן, טיפולים תקופתיים, בדיקות של מערכת הקירור, ניקוי מסננים, ועוד. כל זה מצריך זמן, מאמץ וכסף. מערכות לעצמאות באנרגיה, לעומת זאת, דורשות מעט מאוד תחזוקה. מערכת סולארית משולבת אגירה או מערכת סולארית בלבד מצריכות רק ניקוי של הפאנלים פעמיים בשנה, בדרך כלל אחרי החורף ובסוף הקיץ. הסוללות הביתיות המודרניות אינן דורשות כמעט תחזוקה. במקרה של מערכת אגירה מסחרית גדולה יותר, עלולות להיות עלויות תחזוקה מסוימות, אך הן עדיין נמוכות משמעותית מאלו של גנרטור.

תוחלת חיים

גנרטורים יכולים לחיות בין עשר לשלושים שנה, תלוי בסוג הגנרטור, באיכות התחזוקה ובתנאי השימוש. מערכות לעצמאות באנרגיה, לעומת זאת, מציעות תוחלת חיים ארוכה יותר. הפאנלים הסולאריים מחזיקים כעשרים וחמש שנה ויותר, עם ירידה מינימלית בנצילות לאורך זמן. הסוללות מחזיקות בין עשר לעשרים שנה, תלוי בסוג הסוללה ובאופן השימוש. הממיר מחזיק כעשר שנים. כלומר, לאורך חיי המערכת, ייתכן שיהיה צורך להחליף את הממיר פעם או פעמיים ואת הסוללות פעם אחת, אך הפאנלים ממשיכים לפעול למשך עשרות שנים. בסך הכל, תוחלת החיים הכוללת של המערכת היא גבוהה יותר מזו של גנרטור.

החזר השקעה כספית

זהו ההבדל המשמעותי ביותר. גנרטור אינו מחזיר את ההשקעה בשום צורה. זוהי הוצאה חד פעמית שנועדה רק לספק ביטחון בחירום, אך היא אינה מניבה הכנסה או חיסכון בשגרה. לעומת זאת, מערכת סולארית משולבת אגירה ומערכת סולארית בלבד מחזירות את ההשקעה תוך שנים בודדות, בדרך כלל בין שבע לעשר שנים, ולאחר מכן הן מניבות רווח נקי למשך עשרות שנים נוספות. מערכת אגירה בלבד יכולה להניב החזר השקעה ארוך טווח יותר, אך היא עדיין עדיפה משמעותית על גנרטור מבחינה כלכלית כאשר לוקחים בחשבון גם את התועלת בחירום וגם את החיסכון בשגרה.

המגזר הביתי - בתים פרטיים ובנינים משותפים

המגזר הביתי הוא אחד מהשווקים המרכזיים למערכות לעצמאות באנרגיה, והוא כולל הן בתים צמודי קרקע והן בניינים משותפים. לכל סוג של מבנה יש את האתגרים וההזדמנויות הייחודיות לו.

מיקום ההתקנה

את הפאנלים הסולאריים מתקינים על גג המבנה, בין אם זה בית צמוד קרקע או בניין משותף. הגג הוא המיקום האידיאלי כי הוא בדרך כלל חשוף לשמש ללא הצללה, הוא לא תופס שטח מועיל אחר, והוא מוגן יחסית מנזקים. בבית צמוד קרקע, התהליך פשוט יחסית, כי בעל הבית הוא בעלים של הגג ויכול להחליט בעצמו על ההתקנה. בבניין משותף, הגג הוא רכוש משותף, ולכן יש צורך באישור של האסיפה הכללית של הבעלים, אך על כך נרחיב בהמשך.

את שאר חלקי המערכת, כלומר הממיר ההיברידי, המפסק הגלווני והסוללות, מתקינים בהתאם לתוואי הבית ולהוראות הבטיחות. בבית צמוד קרקע, מקומות נפוצים להתקנה הם המרתף, המחסן, המוסך, או פינה מוגנת בחצר. חשוב שהמקום יהיה מאוורר, מוגן מפני רטיבות ישירה, ונגיש לצורכי תחזוקה. בבניין משותף, לעיתים קרובות מתקינים את הציוד על הגג עצמו, לצד הפאנלים, או בחדר מכונות משותף של הבניין. בכל מקרה, ההתקנה צריכה להתבצע על ידי חשמלאי מוסמך ובהתאם לכל התקנות והנהלים הנדרשים.

אפשרויות מימון

אחד השיקולים המרכזיים בהקמת מערכת לעצמאות באנרגיה הוא המימון. ישנן שלוש אפשרויות עיקריות למימון ההקמה, כאשר כל אופציה מתאימה לסוג אחר של לקוח ולמצב כלכלי אחר.

מימון עצמי

האפשרות הראשונה היא הקמת המערכת באמצעות הון עצמי. זוהי האופציה המועדפת עבור מי שיש לו את היכולת הכלכלית לעשות זאת, כי היא מבטיחה את התשואה המקסימלית והחזר השקעה מהיר. כאשר אין צורך לשלם ריביות על הלוואה, כל החיסכון והרווחים נכנסים ישירות לכיס בעל המערכת. בשגרה, המערכת מזרימה חשמל לרשת החשמל בתמורה לתשלום מחברת החשמל, והיא חוסכת בחשבון החשמל השוטף על ידי אספקת החשמל לצרכים המיידיים של הבית. באזורים עירוניים, מתווספת הפרמיה האורבנית שהופכת את החזר ההשקעה למהיר עוד יותר.

המערכת נהנית מהטבות רבות מטעם המדינה, שנועדו לעודד השקעה באנרגיות מתחדשות. ההטבה המשמעותית ביותר היא פטור מלא ממס הכנסה על ההכנסות ממכירת החשמל לרשת. כלומר, כל הכסף שמתקבל מחברת החשמל נכנס לכיס הבעלים ללא צורך לשלם מס עליו. בנוסף, קיים פטור מארנונה על המערכת הסולארית במקרים רבים, פטור ממע"ם על חלק מהציוד, ועוד הטבות נוספות שמשתנות מעת לעת. כל ההטבות האלו מקצרות את תקופת החזר ההשקעה ומגדילות את הרווחיות הכוללת של המערכת.

הלוואה

האפשרות השנייה היא לקחת הלוואה למימון התקנת המערכת. היום, בנקים רבים מציעים הלוואות בתנאים נוחים ייחודיים להתקנת מערכות סולאריות, לעיתים עם ריבית מועדפת ותקופת פירעון ארוכה. ההגיון מאחורי ההלוואה הוא פשוט: ההכנסה החודשית או החיסכון החודשי מהמערכת יכולים לכסות את החזר ההלוואה, ולעיתים אף לעלות עליו. כלומר, מרגע ההתקנה, המערכת כבר משלמת את עצמה, מבלי שבעל הבית צריך להוציא כסף מהכיס בכל חודש.

בדומה למימון עצמי, גם כאשר המערכת ממומנת בהלוואה, היא עדיין זכאית לכל ההטבות הממשלתיות, כולל פטור ממס הכנסה על ההכנסות, פטור מארנונה ופטור ממע"ם. המערכת תספק הכנסה קבועה ובטוחה, והחזר ההשקעה הוא מהיר אפילו כאשר לוקחים בחשבון את הוצאות הריבית על ההלוואה. לאחר שההלוואה נפרעת במלואה, כל ההכנסות והחיסכון הופכים לרווח נקי.

שכירות

האפשרות השלישית, שהיא פחות ידועה אך יכולה להיות אטרקטיבית מאוד במקרים מסוימים, היא להשכיר את הגג לחברה שתתקין את המערכת עבורך תמורת קבלת דמי שכירות מהיזם. במודל זה, החברה מממנת את כל עלויות ההקמה, מבצעת את ההתקנה, ומתחייבת לתחזק את המערכת לאורך כל תקופת ההסכם, שנמשכת בדרך כלל עשרים עד עשרים וחמש שנה. בתמורה, בעל הבית מקבל תשלום שנתי או חודשי קבוע, ששווה לדמי השכירות על הגג.

המודל הזה מתאים במיוחד למי שאין לו את האפשרות או הרצון להשקיע סכום גדול מראש, גם לא בהלוואה, ומעדיף הכנסה קבועה וודאית ללא טרחה. הוא גם רלוונטי מאוד לבניינים משותפים, שבהם התיאום הכספי בין כל הדיירים לצורך מימון עצמי או הלוואה משותפת יכול להיות מסובך. כאשר חברה מתקינה את המערכת, הבניין מקבל הכנסה משמעותית שניתן להשקיע בשיפוץ חלקים משותפים, בהפחתת דמי הבית, או בכל צורך אחר של הבניין. בנוסף, במקרה של הפסקת חשמל, המערכת עדיין יכולה לספק חשמל לחלקים המשותפים של הבניין, כמו תאורת מדרגות, מעליות (תלוי בהספק המערכת), ומערכות אבטחה, מה שמהווה ערך משמעותי לכל הדיירים.

דוגמאות מהשטח - עלויות וחיסכון

כדי להמחיש את הכדאיות הכלכלית של מערכות לעצמאות באנרגיה, נביא שתי דוגמאות קונקרטיות.

דוגמה ראשונה - בית צמוד קרקע

בית צמוד קרקע טיפוסי עם מערכת סולארית משולבת אגירה בהספק של חמישה עשר קילוואט. צריכה חשמלית שנתית של משק הבית היא כשמונת אלפים ושמונה מאות קילוואט שעה. המערכת הסולארית מייצרת כשלושים ושניים אלף ומאה שבעים וחמש קילוואט שעה בשנה. קיבולת האגירה היא עשרה קילוואט שעה, שמספיקה לכיסוי צרכי החשמל בשעות הערב והלילה ומספקת גיבוי חירום למשך מספר שעות.

עלות ההקמה המוערכת של מערכת כזו היא בין תשעים אלף למאה אלף שקלים, תלוי במותג של הציוד, בספק ההתקנה, ובמורכבות של העבודה. התשואה השנתית על ההשקעה נעה בסביבות עשרה אחוזים, וזמן החזר ההשקעה הוא בסביבות שמונה שנים. לאחר מכן, למשך עשרות שנים נוספות, המערכת מניבה רווח נקי פטור ממס.

דוגמה שנייה - בניין משותף

בניין משותף בן שלושים דירות עם מערכת סולארית משולבת אגירה בהספק של שלושים קילוואט על הגג המשותף. המערכת משרתת את הצרכים החשמליים המשותפים של הבניין, כמו תאורת מדרגות, מעליות, משאבות מים, תאורת חצר ומערכות אבטחה. צריכה חשמלית שנתית משותפת היא כשמונה מאות ושמונים קילוואט שעה. המערכת הסולארית מייצרת כששישים וארבעה אלף ושלוש מאות וחמישים קילוואט שעה בשנה. קיבולת האגירה היא עשרה קילוואט שעה, המספקת גיבוי לצרכים המשותפים בחירום.

עלות ההקמה המוערכת של מערכת כזו היא בין מאה ושלושים אלף למאה וחמישים אלף שקלים. התשואה השנתית היא גבוהה יותר, כשתים עשרה אחוזים, בזכו של ההספק הגדול יותר והפרמיה האורבנית, וזמן החזר ההשקעה הוא בסביבות שבע שנים בלבד. כאשר מחלקים את העלות על שלושים דירות, ההשקעה הנדרשת מכל דירה היא כארבעת אלפים וחמש מאות שקלים בלבד, מה שהופך את המערכת לאטרקטיבית מאוד.

שאלות נפוצות ותשובות מקיפות

במהלך העבודה עם אלפי אזרחים, רשויות מקומיות ועסקים שהתעניינו או התקינו מערכות לעצמאות באנרגיה, צברנו ניסיון רב בסוגי השאלות שעולות שוב ושוב. להלן תשובות מקיפות לשאלות הנפוצות ביותר.

האם זה פשוט להתקין מערכת לעצמאות באנרגיה?

התשובה היא חיובית. הקמת מערכת לעצמאות באנרגיה היא תהליך פשוט ומהיר יחסית. רוב המערכות הביתיות, במיוחד אלו בהספק של עד חמישים קילוואט, יכולות להיכנס תחת מה שנקרא "המסלול הירוק" של חברת החשמל. מסלול זה נועד לזרז ולפשט את תהליכי האישור עבור מערכות סולאריות קטנות ובינוניות, והוא מאפשר אישור אוטומטי וזריז לחיבור לרשת החשמל ללא צורך בתהליכי בירוקרטיה ארוכים. התהליך כולל הגשת טופס פשוט יחסית לחברת החשמל, המצאת תכניות טכניות בסיסיות, וקבלת אישור תוך מספר שבועות.

יתרון נוסף ומשמעותי הוא שאין צורך בהיתר בניה להתקנת מערכת סולארית ביתית על הגג. פטור זה חוסך זמן, כסף ומורכבות רבה, והוא הופך את התהליך לנגיש הרבה יותר למשפחות ולעסקים קטנים. הפטור מהיתר בניה חל במרבית המקרים, אך חשוב לוודא עם הרשות המקומית את הדרישות הספציפיות שלה, במיוחד במקרים של מבנים מוגנים, אזורי שימור, או מבנים ציבוריים גדולים. עם זאת, גם במקרים אלו, התהליך פשוט יחסית ולא מהווה מכשול משמעותי.

האם המערכת בטוחה לשימוש?

בטיחות היא שיקול קריטי בכל מערכת חשמלית, ומערכות לעצמאות באנרגיה בנויות על פי תקני בטיחות מחמירים ביותר. כל הרכיבים - הפאנלים, הממיר, הסוללות והמפסק - עוברים אישורים קפדניים ועומדים בתקנים בינלאומיים ומקומיים. בכל זאת, יש לוודא שההתקנה מתבצעת על ידי חשמלאי מוסמך ומנוסה, שמכיר את הנחיות הבטיחות המפורטות ופועל בהתאם להן. חשמלאי מוסמך יוודא שכל החיבורים החשמליים בטוחים, שיש הגנות מתאימות מפני קצר, עומס יתר וברקים, ושהמערכת כולה מוארקת כהלכה.

מבחינת קרינה, גם הממיר וגם הסוללות מייצרים שדות אלקטרומגנטיים, אך מדובר בקרינה רגילה ולא מייננת, בדיוק כמו מכשירי חשמל ביתיים רבים אחרים. השדות האלקטרומגנטיים שמייצרים ממיר וסוללות אינם שונים באופן מהותי מאלו שמייצרים מקרר, מיקרוגל, מחשב, טלוויזיה, נתב אלחוטי וכל מכשיר חשמלי אחר שאנו משתמשים בו יום יום. הרגולציה והתקנים דורשים שרמת הקרינה תהיה הרבה מתחת לסף הבטוח שנקבע על ידי ארגוני בריאות בינלאומיים, ובדיקות מעבדה מאשרות עמידה בדרישות אלו.

האם זה משתלם כלכלית?

התשובה החד משמעית היא כן. מערכות לעצמאות באנרגיה הן השקעה כלכלית משתלמת מאוד לטווח הבינוני והארוך. בשגרה, המערכת מאפשרת מכירת החשמל המיוצר לרשת החשמל בתעריף אטרקטיבי, ובתמורה מספקת הכנסה קבועה וודאית לבעלי המערכת. בנוסף, המערכת חוסכת בחשבון החשמל השוטף על ידי אספקת החשמל לצרכים המיידיים של הבית או העסק מהייצור העצמי, במקום לרכוש את החשמל מחברת החשמל. התשואה השנתית של מתקנים סולאריים משולבי אגירה היא גבוהה, ונעה בין שמונה לשנים עשר אחוזים תלוי במיקום, בגודל המערכת, ובתנאים הספציפיים. זוהי תשואה גבוהה משמעותית מזו של רוב ההשקעות הפיננסיות המסורתיות, כמו קרנות נאמנות, אגרות חוב או פיקדונות בנקאיים.

החזר ההשקעה מתבצע בדרך כלל תוך שבע עד עשר שנים, תלוי בגודל המערכת, במחירי החשמל, ובכמות החשמל שנצרכת עצמית לעומת זו שמוזרמת לרשת. לאחר שהוחזרה ההשקעה במלואה, המערכת ממשיכה לפעול ולייצר רווח נקי פטור ממס למשך עשרות שנים נוספות. הפאנלים הסולאריים מתוכננים לפעול לפחות עשרים וחמש שנה עם ירידה מינימלית בנצילות, והסוללות מחזיקות בין עשר לחמש עשרה שנה. כלומר, לאורך תקופה של שלושים שנה, שהיא תקופת החיים הריאלית של המערכת, המשפחה או העסק ייהנו משנים רבות של רווח נקי לאחר החזר ההשקעה.

אם כבר יש לי מתקן סולארי על הגג, מה עלי לעשות?

שאלה זו רלוונטית לאלפי משפחות ועסקים שכבר התקינו בעבר מערכת סולארית ללא אגירה, ועכשיו מעוניינים להוסיף גם יכולת של עצמאות אנרגטית בעת הפסקות חשמל. התשובה המשמחת היא שזה אפשרי, וגם לא מסובך במיוחד. כדי שמתקן סולארי קיים יתן מענה להפסקות חשמל, יש לבצע שני שינויים עיקריים במערכת הקיימת. ראשית, יש להחליף את הממיר הרגיל, שכנראה מותקן כיום, בממיר היברידי התומך ביכולות אגירה וניתוק מהרשת. שנית, יש להוסיף למערכת מתקן אגירה, כלומר סוללות.

גודל מתקן האגירה שיש להוסיף תלוי ברמת העצמאות שאתם מעוניינים להשיג. אם אתם רוצים רק להבטיח שהמערכת הסולארית תמשיך לפעול בזמן הפסקת חשמל בשעות היום, מספיק מתקן אגירה מינימלי, שתפקידו בעיקר תפעולי ומאפשר למערכת לעבוד בצורה נכונה. אבל אם אתם רוצים גם לספק חשמל בשעות הערב והלילה, ולהבטיח רציפות תפקודית מלאה, תצטרכו מתקן אגירה גדול יותר שיכיל מספיק קיבולת לכמה שעות של צריכה. בנוסף, יש להתקין מפסק גלווני מתאים שינתק באופן אוטומטי את המערכת מהרשת בזמן הפסקת חשמל, ולוודא שההתקנה נעשית על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים ובהתאם לחוק ולתקנות הבטיחות.

חשוב לציין שבמרבית המקרים, הפאנלים הסולאריים הקיימים והחיווט הקיים יכולים להישאר במקומם ללא צורך בשינויים. זה הופך את השדרוג לפשוט יחסית ולא יקר בהשוואה להתקנת מערכת חדשה מאפס. השדרוג יכול להתבצע תוך מספר ימי עבודה, ולאחר מכן תהנו מכל היתרונות של מערכת לעצמאות אנרגטית מלאה.

אם אין באפשרותי כרגע לרכוש מתקן אגירה, האם אוכל בכל זאת להקים מערכת?

גם על שאלה זו התשובה היא חיובית. כדי שמערכת תוכל להיות עצמאית באנרגיה במלוא המובן של המילה, יש צורך במתקן אגירה מינימלי לכל הפחות, כפי שהסברנו. אבל גם אם אין באפשרותכם כרגע להשקיע במתקן אגירה, מומלץ מאוד להתקין את המתקן הסולארי עם ממיר היברידי, גם ללא האגירה. ההיגיון מאחורי ההמלצה הזו הוא שכך אתם מכינים את המערכת לשימוש עתידי כמערכת לעצמאות באנרגיה, מבלי לצאת הפסד כלכלי כלשהו.

במקרה כזה, בשגרה, המתקן הסולארי יזרים חשמל לרשת החשמל וייצר הכנסה קבועה לבעלי המערכת, בדיוק כמו כל מתקן סולארי רגיל. אתם תהנו מכל היתרונות הכלכליים והסביבתיים של ייצור חשמל סולארי, כולל הכנסה ממכירת החשמל, פטור ממס הכנסה, והפרמיה האורבנית אם אתם זכאים לה. אולם, ללא מתקן האגירה, המערכת לא תוכל להזרים חשמל למבנה בשעת חירום, כאשר נופל החשמל מהרשת. הממיר ההיברידי ינותק אוטומטית, בדיוק כמו ממיר רגיל, ותצטרכו לחכות עד שהחשמל יחזור.

אבל היתרון הגדול הוא שבעתיד, כאשר תהיה לכם האפשרות או הרצון לרכוש מתקן אגירה, תוכלו פשוט להוסיף אותו למערכת הקיימת. המתקן הסולארי כבר מותקן, הממיר ההיברידי כבר מותקן ותומך באגירה, והחיווט והתשתית כבר קיימים. כל שיהיה צריך לעשות הוא לחבר את הסוללות החדשות, להגדיר את הממיר לעבוד עם האגירה, ולוודא שהכול פועל כראוי. זה שדרוג פשוט יחסית שיכול להתבצע תוך יום עבודה, והמערכת תהפוך בקלות למערכת לעצמאות באנרגיה מלאה. זוהי אסטרטגיה חכמה שמאפשרת לכם להתחיל ליהנות מהיתרונות הכלכליים והסביבתיים של אנרגיה סולארית מיד, תוך שמירה על האופציה להוסיף בעתיד את יכולת העצמאות האנרגטית.

האם זה פשוט להתקין מערכת בבניין משותף?

התקנת מערכת לעצמאות באנרגיה בבניין משותף היא מעט יותר מורכבת מאשר בבית צמוד קרקע, אך בהחלט אפשרית ומומלצת. המורכבות הנוספת נובעת בעיקר מהצורך לתאם בין הדיירים ולקבל את הסכמתם, ומהצורך לנהל מערכת משותפת שמשרתת מספר יחידות דיור או את החלקים המשותפים של הבניין. הגג בבניין משותף הוא רכוש משותף של כל בעלי הדירות, ולכן כל שימוש בו דורש החלטה של האסיפה הכללית.

ישנן שתי אפשרויות עיקריות להתקנת מערכת בבניין משותף. האפשרות הראשונה היא התקנה פרטית של מערכת עבור דירה אחת או מספר קטן של דירות, על חלק מהגג המשותף. במקרה זה, הדיירים המעוניינים צריכים לקבל אישור מאסיפה כללית של הבניין, שבה נדרש רוב של בעלי הדירות. לאחר קבלת האישור, הם יכולים להתקין את המערכת על חשבונם ולהנות מכל התועלות שלה. האפשרות השנייה, שהיא יותר מורכבת אך גם יותר יעילה, היא התקנת מערכת משותפת לכל הבניין, כאשר הייצור מחולק בין כל הדיירים או משמש את הצרכים המשותפים של הבניין.

במקרה של מערכת משותפת, יש צורך בהסכמה של רוב משמעותי של הדיירים, בדרך כלל רוב של שני שליש או שלושה רבעים, תלוי בתקנון הבית המשותף. יש להכין תכנית מפורטת של המערכת, הצעת מחיר, תכנית מימון, והסכם על אופן חלוקת העלויות והתועלות בין הדיירים. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני בתים משותפים כדי להכין את ההצעה, החוזים והמסמכים הנדרשים בצורה נכונה ומשפטית תקינה. לאחר קבלת האישורים הפנימיים בבניין, התהליך הטכני של ההתקנה זהה למעשה לזה של בית פרטי, ונמשך מספר ימי עבודה.

למרות המורכבות הנוספת, מערכת משותפת בבניין רב דיירים מציעה יתרונות משמעותיים. היא מאפשרת להקים מערכת גדולה יותר עם יעילות טובה יותר ותשואה גבוהה יותר, היא מפזרת את העלויות על מספר רב של דיירים מה שמקטין את ההשקעה הנדרשת מכל משפחה בודדת, והיא יכולה לספק חשמל גם לחלקים המשותפים של הבניין בזמן הפסקת חשמל, מה שמועיל לכל הדיירים.

האם המערכת דורשת תחזוקה רבה?

אחד היתרונות הבולטים של מערכות לעצמאות באנרגיה הוא שהן דורשות מעט מאוד תחזוקה, במיוחד בהשוואה לפתרונות אחרים כמו גנרטורים. הפאנלים הסולאריים אינם כוללים חלקים נעים, אינם דורשים דלק או חומרים מתכלים, והם עמידים מאוד בפני תנאי מזג אוויר קשים. הפעולה העיקרית הנדרשת לתחזוקת הפאנלים היא ניקוי תקופתי, בדרך כלל פעמיים עד ארבע פעמים בשנה, תלוי באזור המגורים ובכמות האבק והלכלוך המצטברים.

בישראל, מומלץ במיוחד לנקות את הפאנלים לאחר עונת החורף, כאשר גשמים והצפות יכולים להשאיר שכבת לכלוך על הפאנלים, ולקראת הקיץ, לאחר סופות האבק האופייניות לאביב. ניקוי הפאנלים הוא תהליך פשוט שניתן לבצע עם מים ומברשת רכה, או להזמין שירות מקצועי של חברת ניקוי שמתמחה במערכות סולאריות. הניקוי חשוב כי שכבת אבק ולכלוך יכולה להפחית את היעילות של הפאנלים בכחמישה עד חמישה עשר אחוזים, תלוי בעובי השכבה.

מעבר לניקוי הפאנלים, מומלץ לבצע בדיקה שנתית של החיבורים החשמליים על ידי חשמלאי מוסמך. הבדיקה כוללת וידוא שכל החיבורים יציבים ומהודקים, שאין סימנים לחלודה או חימום יתר, ושכל הרכיבים פועלים כראוי. זוהי בדיקה פשוטה שנמשכת כשעה עד שעתיים ועולה כמה מאות שקלים. בנוסף, מומלץ לבדוק מעת לעת את מצב הבריאות של המצברים באמצעות ממשק הניטור של המערכת, ולהיות ערניים לכל סימן לבעיה כמו נפיחות, דליפות או ירידה חריגה בקיבולת.

הממיר ההיברידי עשוי לקבל מעת לעת עדכוני תוכנה מהיצרן, שמשפרים ביצועים או מוסיפים תכונות. העדכונים האלה מתבצעים בדרך כלל אוטומטית דרך חיבור האינטרנט, או שניתן להוריד אותם ולהתקין אותם ידנית. כדאי לוודא שהמערכת מעודכנת כדי ליהנות מהביצועים המיטביים ומהתכונות החדשות ביותר.

לסיכום, התחזוקה הנדרשת למערכת לעצמאות באנרגיה היא מינימלית: ניקוי פאנלים מספר פעמים בשנה, בדיקה שנתית של חשמלאי מוסמך, וניטור תקופתי של הביצועים דרך האפליקציה. זה הרבה פחות מאשר תחזוקת גנרטור, רכב או כל מערכת מכנית אחרת.

כמה זמן מחזיקים המצברים?

תוחלת החיים של המצברים היא שיקול חשוב בתכנון ובהערכת הכדאיות הכלכלית של המערכת. מצברי ליתיום יון איכותיים, שמומלץ להשתמש בהם במערכות ביתיות ומסחריות, מחזיקים בדרך כלל בין עשר לחמש עשרה שנה, או בין שישת אלפים לעשרת אלפים מחזורי טעינה ופריקה מלאים. המספר המדויק תלוי באיכות המצברים, ביצרן, באופן השימוש, ובתנאי הסביבה שבהם הם פועלים. מצברים שפועלים בטמפרטורה מבוקרת ונעימה יחזיקו זמן רב יותר מאשר מצברים שחשופים לחום או קור קיצוניים. מצברים שנטענים ומתרוקנים בצורה חלקית (למשל עד שמונים אחוז ולא עד מאה אחוז) יחזיקו זמן רב יותר מאלו שעוברים טעינה ופריקה מלאה כל יום.


לאורך זמן, הקיבולת של המצברים יורדת בהדרגה. זהו תהליך טבעי שקורה לכל סוג של סוללה נטענת. לאחר עשר שנים של שימוש, צפוי שהמצברים ישמרו על כשבעים עד שמונים אחוז מהקיבולת המקורית שלהם. זה אומר שאם התחלתם עם עשרה קילוואט שעה, אחרי עשר שנים יהיו לכם כשבע עד שמונה קילוואט שעה של קיבולת שמישה. זה עדיין מספיק למרבית הצרכים, אבל יש לקחת זאת בחשבון בתכנון. אם אתם מתכננים להשתמש במערכת למשך עשרים או עשרים וחמש שנה, סביר להניח שתצטרכו להחליף את המצברים פעם אחת במהלך תקופה זו. עלות ההחלפה תהיה נמוכה מהעלות המקורית, כי טכנולוגיית הסוללות ממשיכה להתפתח והמחירים ממשיכים לרדת.

חשוב מאוד לבחור במצברים מיצרן מוכר ואמין, עם אחריות טובה של לפחות עשר שנים. האחריות צריכה לכסות גם תקלות וגם ירידה חריגה בקיבולת. רוב היצרנים המובילים מבטיחים שהמצברים שלהם ישמרו על לפחות שבעים אחוז מהקיבולת המקורית לאחר עשר שנים, ואם הם יורדים מתחת לסף הזה, החברה מחליפה אותם תחת האחריות.

מה קורה בהפסקת חשמל?

זו אחת השאלות המרכזיות והחשובות ביותר, וזה בדיוק המקום שבו מערכת לעצמאות באנרגיה מוכיחה את עצמה. כאשר נופל החשמל מהרשת החשמל הארצית, מערכת רגילה ללא אגירה תיכבה אוטומטית, והבית יישאר בחושך. גנרטור, אם יש כזה, יצטרך להידלק ידנית (או אוטומטית במערכות מתקדמות יותר), יפעל ברעש ובזיהום, ויספק חשמל רק כל עוד יש דלק. מערכת לעצמאות באנרגיה, לעומת זאת, פועלת בצורה שונה לחלוטין ומספקת פתרון אלגנטי ויעיל.

ברגע שנופל החשמל מהרשת, המפסק הגלווני מזהה את התקלה ומבצע ניתוק אוטומטי ומיידי של המערכת מהרשת. הניתוק הזה חיוני לבטיחות, כי הוא מונע מהמערכת הסולארית להזרים חשמל לרשת שעלולה להיות בטיפול של טכנאים. לאחר הניתוק, המערכת עוברת באופן אוטומטי למצב פעולה עצמאית. הממיר ההיברידי ממשיך לפעול, והוא מנהל את זרימת החשמל בין הפאנלים הסולאריים, הסוללות, והמעגלים החיוניים שהוגדרו מראש לקבל גיבוי חירום.

במצב גיבוי, חשוב להבין שלא כל הבית בהכרח יקבל חשמל. בדרך כלל, בשלב התכנון וההתקנה, מגדירים אילו מעגלי חשמל יקבלו גיבוי בזמן הפסקת חשמל. מעגלים אלו כוללים בדרך כלל את המעגלים החיוניים ביותר: תאורה בסיסית, שקעים למכשירי תקשורת, מקרר, נתב האינטרנט, ומערכות אבטחה. לעיתים, תלוי בגודל המערכת, ניתן לכלול גם מזגן אחד או שניים, מכונת כביסה, או מכשירים נוספים. הסיבה לכך שלא כדאי לגבות את כל הבית היא שככל שמעגלים פחות מחוברים למצב הגיבוי, כך זמן הפעולה של המערכת ארוך יותר. אם תנסו להפעיל את כל המכשירים בבית בו זמנית מהסוללות, הן יתרוקנו הרבה יותר מהר.

בשעות היום, כאשר השמש זורחת, הפאנלים הסולאריים ממשיכים לייצר חשמל ולספק אותו למעגלים החיוניים. אם יש עודף ייצור מעבר לצריכה המיידית, הוא נאגר בסוללות. בשעות הערב והלילה, הסוללות מספקות את החשמל הדרוש. אם הפסקת החשמל נמשכת מספר ימים, המחזור הזה חוזר על עצמו: ביום הפאנלים מייצרים וטוענים את הסוללות, ובלילה הסוללות מספקות חשמל. כך, תלוי בגודל המערכת ובדפוסי הצריכה, ניתן להמשיך לפעול באופן עצמאי למשך זמן ארוך מאוד.

כאשר החשמל חוזר לרשת, המפסק הגלווני מזהה זאת, ממתין מספר שניות או דקות כדי לוודא שהמתח והתדר יציבים, ואז מחבר את המערכת בחזרה לרשת באופן אוטומטי. המערכת עוברת בחזרה למצב הפעולה הרגיל שלה, והכול חוזר לשגרה. כל התהליך הזה מתבצע אוטומטית, ללא צורך בהתערבות אנושית, ולרוב הדיירים אפילו לא ירגישו במעבר.

מה קורה בימים מעוננים או בחורף?

זו שאלה נפוצה מאוד, והתשובה החשובה היא שגם בימים מעוננים הפאנלים ממשיכים לייצר חשמל. הם אמנם מייצרים פחות חשמל מאשר בימים בהירים וצלולים, בדרך כלל בין עשרים לששים אחוז מהייצור המקסימלי תלוי בעובי הכיסוי העננות, אך הם בהחלט לא מפסיקים לעבוד. גם באור עקיף, דרך עננים, יש מספיק אנרגיה כדי לייצר חשמל. הפאנלים הסולאריים המודרניים יעילים גם בתנאי תאורה חלשה, והם ממשיכים לתרום את חלקם גם בימים פחות אידיאליים.

בחורף, למרות שהימים קצרים יותר והשמש נמוכה יותר באופק, הייצור הסולארי בישראל עדיין משמעותי. בישראל יש כשלוש מאות ימי שמש בשנה, שזה אחד המספרים הגבוהים בעולם. גם בחודשי החורף, דצמבר וינואר, יש ימים בהירים רבים שבהם הפאנלים מייצרים כמויות גדולות של חשמל. למעשה, בימי חורף קרים ובהירים, היעילות של הפאנלים יכולה להיות גבוהה אפילו יותר מאשר בקיץ, כי הפאנלים עובדים טוב יותר בטמפרטורות נמוכות יותר.

מערכת האגירה משחקת תפקיד חשוב במיוחד בתקופות של עננות או ייצור נמוך. היא מסייעת לגשר על התקופות של ייצור נמוך על ידי שימוש בחשמל שנאגר בימים שמשיים קודמים. כלומר, אם היה יום בהיר ומלא שמש אתמול והסוללות נטענו במלואן, והיום מעונן ויש ייצור נמוך, אפשר להשתמש בחשמל שנאגר אתמול. בנוסף, כאמור, גם בימים מעוננים יש ייצור מסוים, והמערכת ממשיכה להזרים חשמל, אם כי בכמות מופחתת. במקרים קיצוניים של תקופה ארוכה של עננות כבדה, המערכת תמשיך לרכוש חשמל מהרשת החשמל הארצית כאשר הייצור העצמי אינו מספיק, בדיוק כמו בכל בית רגיל.

האם אפשר להרחיב את המערכת בעתיד?

בהחלט. אחד היתרונות הגדולים של מערכות לעצמאות באנרגיה הוא שהן מודולריות וניתנות להרחבה בקלות. אם התקנתם מערכת קטנה יחסית והתברר לכם שאתם צריכים יותר הספק או יותר קיבולת אגירה, אפשר להוסיף פאנלים נוספים, מצברים נוספים, או אפילו לשדרג את הממיר למודל חזק יותר.

הוספת פאנלים אפשרית כל עוד יש מקום פנוי על הגג והממיר ההיברידי תומך בהספק הנוסף. רוב הממירים המודרניים מתוכננים עם מרווח, כלומר הם יכולים לנהל יותר פאנלים ממה שמותקן בהתחלה, בדיוק כדי לאפשר הרחבות עתידיות. הוספת מצברים היא גם פשוטה יחסית. רוב מערכות האגירה המודרניות הן מודולריות, כלומר הן בנויות מיחידות בודדות שניתן לחבר במקביל. אם התחלתם עם שתי יחידות של חמישה קילוואט שעה כל אחת, סך הכל עשרה קילוואט שעה, אפשר להוסיף עוד שתי יחידות ולהגיע לעשרים קילוואט שעה. החיבור נעשה על ידי חשמלאי מוסמך ודורש כמה שעות עבודה בלבד.

חשוב לתכנן מראש ולהשאיר מרווח להרחבות עתידיות. כאשר בוחרים בממיר, כדאי לבחור במודל שתומך ביותר הספק ממה שצריך כרגע. כאשר מתכננים את מיקום הציוד, כדאי להשאיר מקום פיזי למצברים נוספים. ההשקעה הקטנה הזו בשלב התכנון יכולה לחסוך הרבה כסף וטרחה בעתיד, אם תחליטו להרחיב את המערכת.

האם המערכת בטוחה מבחינת סיכון לשריפה?

זו שאלה לגיטימית שעולה לעיתים קרובות, במיוחד לאור דיווחים תקשורתיים על שריפות הקשורות למערכות חשמליות. התשובה היא שמערכות סולאריות מודרניות, כאשר הן מותקנות כהלכה ועל ידי אנשי מקצוע מוסמכים, הן בטיחותיות מאוד. הסיכון לשריפה הוא נמוך משמעותית מזה של מערכות חשמליות ביתיות רגילות, ובוודאי נמוך יותר מזה של גנרטור או כל מכשיר אחר שעובד על בעירת דלק.

כדי להבטיח בטיחות מלאה, חשוב להקפיד על מספר עקרונות בסיסיים. ראשית, יש להשתמש בקבלן מוסמך ומנוסה שמכיר את כל הנהלים ותקני הבטיחות. קבלן כזה יוודא שההתקנה נעשית על פי התקנים, שכל החיווט הוא באיכות גבוהה ומתאים לעומסים, ושיש הגנות מתאימות בכל נקודה קריטית. שנית, יש להשתמש בציוד איכותי ומאושר מיצרנים מוכרים. ציוד זול וחסר אישורים עלול להיות מסוכן ולגרום לתקלות ואף לשריפות. שלישית, יש לבצע בדיקות תקופתיות של החיבורים החשמליים, כפי שפורט בסעיף התחזוקה. חיבורים רופפים או מחלידים יכולים להתחמם ולגרום לסכנת שריפה, ולכן חשוב לזהות ולטפל בהם מוקדם.

הממיר ההיברידי כולל מערכות הגנה מתקדמות מפני עומס יתר, קצר וחימום יתר. אם הוא מזהה בעיה כלשהי, הוא מתנתק אוטומטית ומונע נזק. גם המצברים כוללים מערכות ניהול סוללה מתקדמות שמונעות טעינת יתר, פריקת יתר וחימום יתר. אם הטמפרטורה של המצברים עולה מעל רמה בטוחה, המערכת מתריעה ומתנתקת. בנוסף, מצברי ליתיום יון מודרניים בנויים עם מבנה פנימי שמונע בעירה מהירה גם במקרה של תקלה חמורה. הם גם מגיעים בדרך כלל במארז מוגן ועמיד בפני אש.

לסיכום, כאשר מקפידים על התקנה נכונה, שימוש בציוד איכותי, ותחזוקה תקופתית, הסיכון לשריפה הוא זעום. המערכות הללו מותקנות במאות אלפי בתים ברחבי העולם, ואחוזי התקלות הקשורות לשריפות הם נמוכים ביותר, נמוכים משמעותית מאלו של מערכות חשמל ביתיות רגילות, של מכשירי חימום, או של גנרטורים.

מה קורה אם אני עובר דירה?

מערכת סולארית היא נכס קבוע שמחובר לבית, והיא עוברת בדרך כלל לבעלות של הקונה החדש כחלק מהבית. זה דומה לכל מערכת אחרת שמותקנת בבית באופן קבוע, כמו מערכת מיזוג אוויר מרכזי, מערכת חימום, או דוד שמש. התשובה הטובה היא שמערכת סולארית משולבת אגירה מוסיפה ערך משמעותי לנכס ויכולה להקל על מכירתו.

מחקרים שנערכו בארצות הברית ובמדינות אחרות מראים שבתים עם מערכות סולאריות נמכרים מהר יותר ובמחיר גבוה יותר מבתים דומים ללא מערכת. העלייה בערך הנכס יכולה להגיע לשלושה עד חמישה אחוזים, תלוי בגודל המערכת, בגיל שלה, ובמצבה. קונים מבינים שהם רוכשים בית שכבר מייצר חשמל וחוסך כסף, ושיש בו גיבוי חירום למקרה של הפסקות חשמל. זה יתרון תחרותי משמעותי בשוק הנדל"ן.

כאשר מוכרים בית עם מערכת סולארית, חשוב לתעד את המערכת בצורה טובה. יש להכין תיק טכני שכולל את כל התכניות, האישורים, חוזה ההתקנה, תנאי האחריות, ומדריכי השימוש והתחזוקה של כל הרכיבים. כדאי גם להציג לקונה הפוטנציאלי את היסטוריית הביצועים של המערכת, כלומר כמה חשמל היא ייצרה בשנים האחרונות, כמה כסף היא חסכה או הכניסה, ומה מצב הרכיבים. מידע זה יכול להיות מכריע בהחלטת הקונה ולהצדיק מחיר מכירה גבוה יותר.

במקרים מסוימים, אם המערכת חדשה יחסית ועדיין מוחזרת במסגרת הלוואה, ייתכן שאפשר להעביר את ההלוואה לקונה כחלק מעסקת המכירה. זה יכול להקל על הקונה, שלא יצטרך לממן את הוספת המערכת באופן נפרד, ועל המוכר, שלא יצטרך לפרוע את ההלוואה מראש לפני המכירה.

האם כדאי לחכות לטכנולוגיה טובה יותר?

זו שאלה שעולה תמיד כאשר מדובר בטכנולוגיה שמתפתחת במהירות, והיא לגיטימית לחלוטין. הטכנולוגיה של פאנלים סולאריים ושל מצברים אכן ממשיכה להשתפר משנה לשנה. היעילות של הפאנלים עולה, המחירים יורדים, הקיבולת של המצברים גדלה, ותוחלת החיים שלהם מתארכת. אז אולי כדאי לחכות עוד שנה או שנתיים עד שתהיה פריצת דרך גדולה ומערכות יהיו עוד יותר זולות ויעילות?

התשובה היא שלמרות התקדמות הטכנולוגיה, אין שום טעם לחכות. הטכנולוגיה הנוכחית כבר מבוססת, יעילה ומשתלמת מאוד. המערכות שמותקנות היום יספקו שירות מצוין למשך עשרות שנים, ותשואת ההשקעה היא גבוהה כבר עכשיו. ככל שתחכו, תפסידו שנים של חיסכון, הכנסות ויתרונות. כל שנה שאתם ממתינים היא שנה שבה אתם משלמים לחברת החשמל במקום לייצר בעצמכם, שנה שבה אתם חשופים להפסקות חשמל ללא גיבוי, ושנה שבה אתם לא תורמים לסביבה.

בנוסף, חשוב לקחת בחשבון שמחירי החשמל צפויים להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. העלייה הזו נובעת ממספר גורמים: עלייה במחירי הדלק העולמיים, השקעות נדרשות בשדרוג הרשת, מעבר לאנרגיות מתחדשות שעולות כסף בטווח הקצר, ועוד. ככל שמחיר החשמל עולה, כך ההשקעה במערכת סולארית הופכת משתלמת יותר, והחזר ההשקעה מתקצר. כלומר, ההמתנה למעשה מייקרת את עלות ההמתנה עצמה.

השיפורים העתידיים בטכנולוגיה יהיו הדרגתיים ולא מהפכניים בטווח הקרוב. לא צפויה קפיצת מדרגה דרמטית ביעילות הפאנלים או במחיר המצברים שתצדיק המתנה של שנים. ההשקעה היום תתחיל להחזיר את עצמה מיד, ותוכלו לשדרג רכיבים בעתיד במידת הצורך. למשל, אם בעוד עשר שנים תהיה טכנולוגיית סוללות חדשה ומשופרת משמעותית, תוכלו להחליף את המצברים הישנים בחדשים ולהמשיך להנות מהמערכת. הפאנלים והמהפך יכולים להישאר במקומם, והשדרוג יהיה חלקי בלבד.

האם המערכת נוחה לשימוש?

זו שאלה שלא תמיד נשאלת במפורש, אך היא חשובה מאוד למי שלא רגיל לטכנולוגיה. התשובה המשמחת היא שמערכות מודרניות לעצמאות באנרגיה מתוכננות להיות ידידותיות למשתמש ופשוטות לתפעול. ברוב המקרים, המערכת פועלת אוטומטית לחלוטין ללא צורך בהתערבות אנושית. הממיר ההיברידי מנהל את כל זרימת האנרגיה, מחליט מתי לטעון את הסוללות, מתי להזרים חשמל לרשת, ומתי להשתמש בחשמל המאוגר. המפסק מנתק ומחבר את המערכת לרשת באופן אוטומטי. המשתמש לא צריך לעשות דבר.

היכולת של המשתמש להתערב ולנהל את המערכת קיימת, אבל היא אופציונלית. כמעט כל המערכות המודרניות מגיעות עם אפליקציה לסמארטפון או ממשק אינטרנט שמאפשרים לצפות בנתונים בזמן אמת, לשנות הגדרות, ולקבל התראות. אפשר לראות כמה חשמל המערכת מייצרת ברגע זה, כמה הבית צורך, מה מצב הטעינה של הסוללות, וכמה חשמל מוזרם לרשת או נרכש ממנה. אפשר להגדיר העדפות שונות, למשל לתעדף טעינת סוללות על פני הזרמה לרשת, או להגביל את הספק הפריקה המרבי של הסוללות כדי להאריך את זמן החיים שלהן.

אבל כל זה הוא אופציונלי. מי שלא מעוניין להתעסק בהגדרות וניהול יכול פשוט להשאיר את המערכת בהגדרות ברירת המחדל המומלצות, והיא תמשיך לפעול בצורה מיטבית. ההדרכה שמקבלים מהקבלן בסיום ההתקנה כוללת הסבר על הפעולות הבסיסיות וההגדרות החשובות, אבל רוב המשתמשים מוצאים שהם כמעט לא צריכים לגעת במערכת לאחר ההתקנה.

מה לגבי רעש מהמערכת?

רעש הוא שיקול חשוב, במיוחד במבנים מגורים ובאזורים צפופים. התשובה המשמחת היא שמערכות לעצמאות באנרגיה הן כמעט שקטות לחלוטין. הפאנלים הסולאריים אינם משמיעים רעש כלל. הם לא כוללים חלקים נעים, מנועים, מאווררים או כל דבר אחר שיכול להשמיע קול. הם פשוט יושבים על הגג ובשקט ממירים אור שמש לחשמל.

הממיר ההיברידי משמיע לעיתים זמזום חשמלי קל, שדומה למקרר או לטרנספורמטור חשמלי. הזמזום הזה בקושי מורגש, והוא נשמע רק כאשר עומדים ממש לידו. אם הממיר מותקן במרתף, במחסן או בחלק מרוחק של החצר, סביר שלא תשמעו אותו בכלל בתוך הבית. גם כאשר הוא מותקן קרוב יותר, הרעש כה מינימלי שהוא לא מפריע לשינה, לעבודה או לכל פעילות אחרת.

הסוללות, באופן דומה, אינן משמיעות רעש. הן לא כוללות מנוע, משאבה, מאוורר פעיל (חלק מהסוללות כוללות מאוורר פסיבי שמקרר את הסוללות בצורה טבעית, ללא רעש), או כל מנגנון מכני. הן יושבות במקומן בשקט ומאגרות או משחררות אנרגיה כימית ללא שום קול.

בניגוד גמור לכך, גנרטור הוא רועש מאוד. הוא כולל מנוע בעירה פנימית שרועש, מערכת פליטה שרועשת, ולעיתים מערכת קירור שרועשת. הרעש יכול להגיע לשבעים עד תשעים דציבל, שזה בערך כמו לעמוד ליד כביש סואן או ליד מכסחת דשא. בשכונה שבה מספר בתים מפעילים גנרטורים בו זמנית בזמן הפסקת חשמל, הרעש יכול להפוך את המצב לבלתי נסבל. מערכת לעצמאות באנרגיה מספקת את אותה הגנה וביטחון, אך בשקט מוחלט.

האם חום קיצוני פוגע ביעילות הפאנלים?

זו שאלה רלוונטית מאוד לתנאים הקיימים בישראל, במיוחד בקיץ, כאשר הטמפרטורות על הגג יכולות להגיע לרמות גבוהות מאוד. הפאנלים הסולאריים אכן מושפעים מהטמפרטורה, אבל לא בדרך שרוב האנשים חושבים. למעשה, פאנלים סולאריים פועלים ביעילות מיטבית בטמפרטורה של כעשרים וחמש מעלות צלזיוס. כאשר הטמפרטורה עולה מעל רמה זו, היעילות יורדת במקצת, בדרך כלל כארבע עשיריות אחוז יעילות לכל מעלה צלזיוס מעל עשרים וחמש.

זה אומר שביום חם מאוד, כאשר הטמפרטורה של הפאנלים יכולה להגיע לששים או שבעים מעלות, היעילות עשויה לרדת בכעשרה עד עשרים אחוז לעומת היעילות בתנאים אידיאליים. אבל - וזה הנקודה החשובה - בישראל, למרות החום, הקרינה החזקה והכמות הגדולה של שעות שמש מפצות בגדול על הירידה ביעילות הזו. הייצור הכולל בקיץ בישראל הוא גבוה מאוד, גבוה יותר מאשר במדינות צפוניות שבהן הטמפרטורות נמוכות יותר אבל גם הקרינה חלשה יותר והימים קצרים יותר.

פאנלים סולאריים איכותיים מיוצרים בהתחשב באקלימים חמים ומסוגלים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות של עד שמונים וחמש מעלות צלזיוס ואף יותר. הם עוברים בדיקות מחמירות של התנהגות בחום, ומתוכננים לפעול באופן אמין גם בתנאים הקשים ביותר. בנוסף, אוורור טוב מתחת לפאנלים, שנוצר באופן טבעי כאשר הם מותקנים במרחק של כמה סנטימטרים מהגג, עוזר לשמור על טמפרטורה נמוכה יותר ולשפר את היעילות. רוח קלה שעוברת מתחת לפאנלים מקררת אותם ומשפרת את הביצועים.

לסיכום, החום הישראלי אינו מהווה בעיה משמעותית למערכות סולאריות. להיפך, הקרינה החזקה והימים הארוכים הופכים את ישראל לאחת המדינות הטובות ביותר בעולם לייצור חשמל סולארי, והייצור השנתי הממוצע גבוה משמעותית מזה במדינות רבות אחרות.


הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל הכבוד יותר טוב ממשרד האנרגיה (ל"ת)
    אנונימי 25/01/2026 14:49
    הגב לתגובה זו