דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.

מהצד של הסטארטאפים, אתרי ההרצה אמורים לקצר את הדרך לשוק. סביבת ניסוי אמיתית מאפשרת לשפר מוצר, לקבל פידבק מהשטח, להבין צרכי לקוח ודרישות רגולטוריות, ולבצע ולידציה בשביל לאמת שהטכנולוגיה באמת עובדת כמו שצריך בתנאים אמיתיים ולא רק על הנייר. מדווחים גם שהצלחה בפיילוט באתר הרצה מוכר נחשבת חותמת איכות שמסייעת בחדירה לשווקים בינלאומיים, במכירה ללקוח ראשון בחו"ל ובחיזוק האמון מצד משקיעים.


מי זכה ומי פותח את השטח

טבע תעשיות

במסגרת הפרויקט טבע תקים מרכז חדשנות בארבעת אתרי החברה בישראל, במטה הגלובלי בתל אביב, במעבדות המחקר והפיתוח בנתניה, במפעל בכפר סבא ובטבע ישראל והמרכז הלוגיסטי ס.ל.א בשוהם. לפי התכנון טבע תעניק לחברות טכנולוגיה תשתית לוולידציה בסביבה אמיתית לאורך כל שרשרת הערך, ובסטנדרט תעשייתי עולמי, עם הזדמנות להתחבר לשוק הגלובלי.

קיראו עוד ב"BizTech"


תשתיות אנרגיה בע״מ בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ואנרג׳יקום

בפרויקט במימון משותף של משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החדשנות השותפים יקימו אתר הרצה לדלקים ירוקים. המטרה היא לעזור לחברות הזנק להתמודד עם חסמים מימוניים, רגולטוריים ותשתיתיים בתחום. כאן עולה גם הביטוי עמק המוות הפיננסי והתפעולי, מצב שבו סטארטאפ כבר מגיע לבשלות טכנולוגית אבל נתקע כי אין לו איפה לבדוק, לאמת ולהדגים מערכת בסביבה שעובדת בתנאי אמת. אתר ההרצה אמור לתת מענה בדיוק לנקודה הזו.


שיבא אימפקט

זרוע החדשנות ARC בשיבא, באמצעות חברת שיבא אימפקט, אמורה להקים ולהפעיל אתר הרצה בבית החולים שיבא. האתר נועד לאפשר לחברות הזנק לבצע הוכחת היתכנות ופיילוטים של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות בתהליך מואץ, מבוסס AI ומותאם לצורכי השווקים המובילים בעולם. AI כאן זה שימוש בבינה מלאכותית כדי לקצר תהליכים, לנתח נתונים ולעזור בקבלת החלטות במהלך הבדיקה וההטמעה. לפי התיאור מדובר במהלך שאמור לתת קפיצת מדרגה לחברות בריאות, במיוחד כאלה שמטמיעות מערכות מבוססות AI.


עתידים סיטיזון

אתר ההרצה בתחומי העיר החכמה פועל בפארק עתידים תל אביב במסגרת סיטיזון (CityZone), מיזם משותף של עיריית תל אביב יפו, אוניברסיטת תל אביב והפארק עצמו. האתר מתואר גם כמעבדה חיה שמחפשת פתרונות לאתגרים אורבניים בשיתוף העיר, הטכנולוגיה ומשתמשי הקצה, ובליווי גורמי מחקר. פארק עתידים עצמו מוצג כשדה ניסוי חי ללא רגולציה, ובמסגרת הפרויקט מתוכנן שדרוג משמעותי ליכולות המעבדה החיה כדי לאפשר לחברות מגוונות גישה לאתר הרצה יוקרתי.


חברת גני יהושע

גני יהושע צפויה להקים מרחב חדשנות בתחום החקלאות והקיימות העירונית. אתר ההרצה אמור לשמש פלטפורמה לפיתוח פתרונות לאתגרי הסביבה, החקלאות האורבנית, הקיימות, האקלים והאנרגיה. לפי התוכנית הקמת תשתיות המו"פ במתחם אמורה לקדם מודל של עיר כמעבדה חיה, כלומר יזמים וחברות בודקים, מפתחים ומטמיעים פתרונות בתנאים אורבניים אמיתיים, עם חיבור ישיר בין צרכים עירוניים, תשתיות קיימות וחדשנות יישומית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צעילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 



מכשיר Nanose מחובר ללפטופ, קרדיט: יח


מתי הוקמה וכמה עובדים?

הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים.