מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 

• אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
• אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

השינוי הזה ניכר במיוחד בפריון. יותר חברות מדווחות על עלייה בתוצר לעובד, על שיפור בשולי הרווח ועל קיצור משמעותי בזמני פיתוח. במילים אחרות, פחות עובדים מייצרים יותר קוד, יותר פיצ’רים ויותר הכנסות. זו אינה תוצאה של קיצוץ לשם קיצוץ, אלא של שינוי טכנולוגי שמאפשר להפיק יותר ערך מכל יחידת עבודה. ההייטק מתקרב, אולי לראשונה, למודל תעשייתי “בשל” שבו יעילות חשובה מגודל.

שוק העבודה הופך סלקטיבי יותר: הדרישות עולות, רף הכניסה מזנק, ומי שלא מביא ערך מיידי מתקשה להשתלב. זה לא משבר תעסוקתי במובן הקלאסי, אלא סינון מבני שמעדיף ניסיון, התמחות ויכולת לעבוד לצד AI ולא במקומו.

• שנת המיזוגים והרכישות בהייטק: 74.3 מיליארד דולר בעסקאות ו-15.6 מיליארד דולר בהשקעות
• 40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

פחות תנועה, יותר יציבות

אחד הסימנים המובהקים לשינוי בתעשיית הטק הוא הירידה בתנועת עובדים בין חברות. מספר המעברים החודשיים בין חברות הייטק ירד על פי ההערכות וגם שיעור העוזבים מרצון התייצב ברמה של כ-5% בלבד, לעומת 9%-13% בשנים שלפני 2023. המשמעות ברורה: זהו שוק של מעסיקים, אך גם שוק יציב יותר. עובדים אינם נוטשים בהמוניהם, אלא נוטים להישאר במקומם, לעיתים תוך ויתור על קפיצות שכר מהירות או מעברים רוחביים. לא מדובר במצב של פחד וחשש למקום העבודה, אלא בהבנה שהשוק הפך סלקטיבי יותר ופחות סלחני.

במקביל לירידה בתנועה בין חברות, נרשמה דווקא עלייה במספר המשרות הפתוחות. אבל לא בטוח כמה אפשר להסתמך על הנתון הזה. פירמות עשויות לפרסם שהן מגייסות רק כדי לשדר החוצה וגם פנימה שהמצב טוב.  

בתחתית פירמידת הביקוש נמצאים הג'וניורים. זמן חיפוש העבודה שלהם על פי חברות כוח האדם עלה ל-22-25 שבועות וזה לא שלאחר מכן הם מוצאים עבודה כפי שרצו, אלא הם מתפשרים או דוחים את הלימודים ומוצאים עבודה חלקית שתוביל אותם לאחר שנה-שנתיים לעבודה טובה יותר. הבעיה שבינתיים כלי ה-AI משתכללים ובחברות התוכנה יש בקרב העובדים שבהמשך גם משרות בתפקידים בכירים יותר יוחלפו בידי כלי ה-AI. היום זה ג'וניורים, עוד שנה זה סניורים. בפועל, יש כבר חברות AI שמפתחות כלים שמצליחים לקודד ברמה מאוד גבוה והטענה שזה רק ילך וישתפר.  

הסייבר, דיפ-טק והתעשייה הביטחונית - צמיחה מרשימה

תחומי הסייבר, הדיפ-טק והטכנולוגיות הביטחוניות בולטים עם גיוסים מרשימים. בחברות הביטחוניות הגדולות גויסו  כ-7,000 עובדים וכשמוסיפים את הגיוסים בחברות בענף בכלל מגיעים ל-10,000 איש. בסייבר מדובר לפי ההערכות על כ-5,000 גיוסים בשנה האחרונה. זה ממש לא משבר. ההיפך. וזה כל הסיפור על רגל אחת - יש תחומים שצומחים מאוד, יש תחומים שנמצאים במגננה, יש תפקידים כמו הג'וניורים שמוחלפים על ידי ה-AI, אבל ההייטק לא במשבר.