
סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
סבב מינויים רחב בהנהלת הבנק כולל הקמת מרכז AI, מינוי סמנכ"לים חדשים ופיצול חטיבות, כחלק מהאצת הטרנספורמציה הטכנולוגית ומהפכת השירות
בנק לאומי מודיע על סבב מינויים רחב בהנהלת הבנק, כחלק ממהלך אסטרטגי שמטרתו האצת הטרנספורמציה הטכנולוגית, מינוף יישומי בינה מלאכותית והמשך מהפכת השירות שמוביל הבנק בשנים האחרונות. במסגרת המהלך, איל אפרת, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות בשנתיים האחרונות, ימונה לראש החטיבה הבנקאית ויחליף את אייל בן-חיים, שביקש לפרוש מתפקידו לאחר קריירה ארוכה בבנק.
אפרת כיהן בעבר גם כראש חטיבת אסטרטגיה ודיגיטל בלאומי, ולפני הצטרפותו לבנק שימש במגוון תפקידים בכירים בקבוצת הביטוח הראל, בהם משנה למנכ"ל וראש החטיבה הטכנולוגית, לצד שורת תפקידי ניהול עסקיים בכירים. מינויו נועד, לפי הבנק, לחזק את השילוב בין ניהול מוצרים, תהליכים טכנולוגיים וחוויית השירות ללקוח, ולהמשיך את הטרנספורמציה הדיגיטלית של התהליכים הבנקאיים. אייל בן-חיים מסיים את תפקידו לאחר עשרות שנות פעילות בבנק לאומי. בשבע השנים האחרונות שימש כחבר הנהלה, תחילה כראש חטיבת תפעול ובהמשך כראש החטיבה הבנקאית.
במקביל למינויו של אפרת, חטיבת הטכנולוגיות, שבראשה עמד עד כה, תפוצל לשתי חטיבות ייעודיות. בראש חטיבת סייבר ותשתיות יעמוד ניר עומר, שכיהן בשנים האחרונות כראש אגף הסייבר בחטיבת הטכנולוגיות. עומר ימונה לסמנכ"ל בכיר ולחבר הנהלה, ותחת אחריותו ירוכזו תחומי הסייבר, תשתיות הענן, ה-CTO ותחומים נוספים. עומר, אלוף משנה במילואים, כיהן בעבר בתפקידים בכירים ומסווגים בצה"ל ביחידות עילית טכנולוגיות.
בראש חטיבת פיתוח טכנולוגי יעמוד שאולי בר אור, שמכהן בשנתיים האחרונות כראש אגף מוצרי ליבה בחטיבת הטכנולוגיות. גם הוא ימונה לסמנכ"ל בכיר ולחבר הנהלה. החטיבה החדשה תרכז בין היתר את תחומי מערכות שוקי ההון, פיתוח דיגיטל, מערכות ליבה ובנקאות פתוחה. טרם הצטרפותו ללאומי שימש בר אור כסמנכ"ל הטכנולוגיות וחבר הנהלה בחברת הביטוח איילון.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, חטיבת התפעול של הבנק, שבראשה עמד בשנים האחרונות אבי פולק, תפוצל. אגפיה יועברו בחלקם לחטיבת סייבר ותשתיות ובחלקם לחטיבה הבנקאית ולחטיבה העסקית, במסגרת מהלך ייעול תהליכים פנים-ארגוניים שנועד, לפי הבנק, לאפשר קפיצות מדרגה נוספות בניהול מוצרים ושירותים. פולק ימונה למנכ"ל החברה הבת "לאומי שירותי שוק ההון", המספקת שירותי end to end תפעוליים לגופים פיננסיים שונים, מתוך כוונה להרחיב את היצע השירותים של החברה.
מהלך נוסף שמקדם הבנק הוא הקמת מרכז AI חדש בכפיפות למטה המנכ"ל, במטרה להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית ולמנף אותה למצוינות עסקית, שירותית ותהליכית. בראש המרכז יעמוד אמיר רוזן, המשמש כיום כראש אגף מוצרים בנקאיים בחטיבת הטכנולוגיות. לרוזן ניסיון ניהולי מגוון בתחום הטכנולוגיה, ובין היתר שימש בעבר כמנהל התשתיות האפליקטיביות בחברת הביטוח מנורה.
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, מסר: "סבב המינויים והשינויים האסטרטגיים שאנו מבצעים כעת בהנהלת הבנק נועד לסייע לנו לשמור על מובילות בנק לאומי בעולמות השירות והטכנולוגיה בעידן של מהפכת ה-AI. מינויו של איל אפרת לראש החטיבה הבנקאית הוא חלק מתפיסה עמוקה שרואה כיום את ניהול המוצרים, את ניהול התהליכים הטכנולוגיים ואת מהלכי השירות למען הלקוח כשלובים זה בזה. החטיבה הבנקאית בניהולו של איל אפרת, מאנשי הטכנולוגיה המובילים בישראל, תמנף את הטרנספורמציה הטכנולוגית שמוביל הבנק בשילוב יישומי AI לטובת צמיחה עסקית והאצת מהפכת השירות. לצד מינויו של איל, מצטרפים אלינו להנהלה ניר ושאולי - טאלנטים מוכשרים, מנוסים ומחוייבים להצלחת הבנק. אני בטוח שתרומתם להאצת המהלכים העסקיים, השירותיים והטכנולוגיים שמקדם הבנק תהיה משמעותית. אני מודה לאבי פולק על תקופתו בהנהלה ומאחל לו הצלחה רבה בתפקידו החדש. ברצוני גם להביע תודה מיוחדת לאייל בן-חיים, ששירת נאמנה את לאומי שנים ארוכות ותרם רבות להצלחתו - בייחוד בשנותיו הרבות בהנהלה".
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
המינויים והשינויים הארגוניים כפופים לאישור בנק ישראל.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
