בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

• כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
• אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.

מהמפעל בפריפריה לצמרת הכוח: הדרך של ארנון בר-דוד לראשות ההסתדרות

ארנון בר-דוד אינו פוליטיקאי קלאסי, וגם לא תוצר טיפוסי של האליטה הכלכלית. העלייה שלו לצמרת אחד ממוקדי הכוח המשמעותיים בישראל - ההסתדרות - לא נבנתה דרך כותרות, אלא דרך עבודה ארגונית ארוכת שנים, חיבור לשטח והבנה עמוקה של מאזן הכוחות בין עובדים, הנהלות וממשלה.

בר-דוד נולד וגדל בקריית ים, והקריירה המקצועית שלו החלה רחוק מאוד מהמסדרונות בירושלים או מתל אביב. הוא עבד במפעלים תעשייתיים בצפון, ובהמשך הצטרף לחברת החשמל - אחד המעוזים ההיסטוריים של העבודה המאורגנת בישראל. שם, בתוך מערכת היררכית וחזקה, הוא החל לצבור ניסיון בניהול עובדים ובפעילות ועדית.

• אחיו של ראש השב״כ במרכז כתב אישום כלכלי ביטחוני
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון ויוצר רעידת אדמה בתחום שואבי האבק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ​הכנסת ביטלה את הדרישה לייפוי כוח נוטיוריוני לצורך רישום...

הפריצה הראשונה הגיעה כאשר נבחר לוועד העובדים של חברת החשמל, ובהמשך התקדם לתפקיד יו"ר ועד העובדים הארצי. בתפקיד הזה נחשף הציבור הרחב לראשונה לשמו, בעיקר סביב מאבקי שכר, רפורמות מבניות ויחסי עבודה מתוחים מול משרד האוצר. בניגוד לדימוי הלוחמני שמלווה לא פעם ועדי עובדים, בר-דוד נודע דווקא כמי שמעדיף מו"מ ממושך על פני עימות חזיתי - אך יודע גם להפעיל כוח כשצריך.

נקודת המפנה בקריירה שלו הגיעה ב-2018, עם בחירתו ליו"ר ההסתדרות. הוא נכנס לתפקיד בעיתוי רגיש: ההסתדרות סבלה אז מתדמית מיושנת, שחיקה בכוחה הארגוני וירידה בשיעור ההתאגדות. בר-דוד סימן מטרה ברורה - להחזיר את ההסתדרות למרכז הבמה, לא רק כגוף מגונן על עובדים מאורגנים, אלא כשחקן מאקרו-כלכלי רלוונטי.

מאז, הוא ביסס את מעמדו כאחד האנשים החזקים במשק. תחת הנהגתו, ההסתדרות הובילה הסכמי שכר רחבי היקף במגזר הציבורי, נכנסה לעימותים מתוקשרים עם ממשלות שונות, והוכיחה יכולת להשבית מגזרים שלמים בזמן קצר. במקביל, בר-דוד פעל לשפר את היחסים עם המעסיקים הגדולים, מתוך הבנה שעימות מתמיד אינו בהכרח אסטרטגיה מנצחת.

העשור האחרון חידד עוד יותר את כוחו. משבר הקורונה, עליות הריבית, האינפלציה והמאבקים סביב הרפורמה המשפטית הציבו את ההסתדרות - ואותו - בעמדה של לשון מאזניים. שביתות כלליות, איומים בהשבתה וכניסה לשיח ציבורי רחב הפכו את בר-דוד לדמות שממשלות ורגולטורים אינם יכולים להתעלם ממנה.

הביקורת לא איחרה להגיע. מתנגדיו טוענים לריכוז כוח מוגזם, לשימוש פוליטי בכלי שביתה ולפגיעה בגמישות של המשק. תומכיו, מנגד, רואים בו בלם הכרחי מול ממשלות חזקות ושומר סף של העובדים בעידן של אי-ודאות כלכלית. כך או כך, הדרך של ארנון בר-דוד - מהפריפריה התעשייתית לצמרת מוקדי הכוח, ממחישה כיצד עבודה ארגונית סבלנית, הבנת המערכת ויכולת תמרון פוליטית יכולים להפוך דמות יחסית אנונימית לאחד האנשים המשפיעים בישראל. הבעיה שיש רבים, וצריך לזכור שבר דוד הוא בחזקת חשוד ולא נאשם, שמתבלבלים בדרך הזו והופכים ל"משרתים של עצמם" במקום משרתי ציבור.