המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

• הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
• הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

ליבת המחלוקת: רגולציית הטק האירופית

בבסיס העימות עומדת מדיניות הרגולציה האגרסיבית שמוביל האיחוד האירופי בשנים האחרונות נגד חברות טכנולוגיה גדולות. באמצעות חקיקה מקיפה, ובראשה חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) וחוק השירותים הדיגיטליים (DSA), הרחיבה בריסל את סמכויות האכיפה שלה בנושאים של תחרות, פרטיות, שקיפות ותוכן מקוון.

במהלך 2025 לבדה הוטלו קנסות בהיקפים של מיליארדי דולרים על חברות אמריקאיות: גוגל נקנסה בכ-3.5 מיליארד דולר בגין פרקטיקות אנטי-תחרותיות בשוק הפרסום המקוון, אפל חויבה בכ-570 מיליון דולר בשל מגבלות בחנות האפליקציות; פלטפורמת X של אילון מאסק נקנסה בכ-140 מיליון דולר בגין הפרת כללי שקיפות; ומטא ספגה קנס נוסף של כ-230 מיליון דולר סביב מודל הפרסום “שלם או הסכם”.

• מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
• כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

לצד הקנסות, האיחוד האירופי פתח בחודשים האחרונים חקירות חדשות נגד גוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא ועוד, וזאת בנוסף לשורה ארוכה של הליכים רגולטוריים ומשפטיים שנוהלו בעשור האחרון.

תגובת בריסל: אין אפליה

האיחוד האירופי דוחה בתוקף את הטענות האמריקאיות. דובר הנציבות האירופית הדגיש כי כללי הרגולציה חלים “באופן שווה והוגן על כל החברות הפועלות באיחוד, ללא אפליה”, והבהיר כי בריסל תמשיך לאכוף את חוקיה באופן עקבי. עם זאת, הוסיף כי האיחוד ימשיך לנהל שיח עם ארצות הברית בנוגע ליישום מסגרת הסחר שעליה הוסכם בין הצדדים מוקדם יותר השנה.

במקביל, גורמים באירופה מאותתים בחודשים האחרונים על נכונות לרכך חלק מהרגולציה, בעיקר בתחומים שנועדו לעודד צמיחה כלכלית ופיתוח בינה מלאכותית. ואולם, בכל הנוגע לרשתות חברתיות, תחרות ושימוש בכוח שוק, נראה כי בבריסל אין כוונה לסגת מעקרונות היסוד.

במקביל להסלמה בין וושינגטון לבריסל, גם בריטניה מוצאת את עצמה בעמדה רגישה מול הממשל האמריקאי. בלונדון מתעקשים כי הסכם הסחר Tech Prosperity Deal בהיקף של כ־40 מיליארד דולר בין בריטניה לארצות הברית אינו מבוטל, אף שהוא מוקפא בשלב זה. לשכתו של ראש הממשלה קיר סטארמר מסרה כי מתקיימים “מגעים פעילים בכל דרגי הממשל” עם גורמים אמריקאיים, וכי בריטניה מעוניינת לחדש בהקדם את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות. 

ההסכם הושהה לאחר שוושינגטון האשימה את לונדון באי-הסרת חסמי סחר, ובראשם מס השירותים הדיגיטליים המוטל על חברות טכנולוגיה אמריקאיות וכללי בטיחות מזון שמגבילים יבוא חקלאי מארה״ב. אף שבבריטניה מדגישים את מחויבותם ליחסים האסטרטגיים עם וושינגטון ולעיצוב משותף של טכנולוגיות העתיד, עצם הקפאת ההסכם מדגישה עד כמה הפכה רגולציית הטכנולוגיה לנקודת מחלוקת מרכזית גם ביחסי ארה״ב-בריטניה.

טראמפ, חופש הביטוי והקשר הגיאופוליטי

העימות הרגולטורי מתרחש על רקע מתיחות רחבה יותר ביחסים הטרנס־אטלנטיים. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ומקורביו תקפו בשבועות האחרונים את האיחוד האירופי גם בהקשרים ביטחוניים וכלכליים, תוך דרישה שמדינות אירופה ייטלו אחריות רבה יותר על ביטחונן.

סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס הצית סערה נוספת בנאום שנשא מוקדם יותר השנה, שבו הזהיר כי רגולציית הטכנולוגיה באירופה פוגעת בחופש הביטוי. גם טראמפ עצמו התייחס לאחרונה לקנס שהוטל על X ואמר כי “אירופה צריכה להיות מאוד זהירה”.

מסמך אסטרטגיית ביטחון לאומי שפרסם הבית הלבן החריף עוד יותר את הטון, כשהאשים את אירופה ב-”חנק רגולטורי” הפוגע ביצירתיות ובחדשנות, וטען כי עודף רגולציה הוא אחד הגורמים לדעיכה הכלכלית ביבשת.

השלכות על הסחר העולמי

האיום האמריקאי מציב סימן שאלה גדול סביב עתיד הסכמי הסחר בין הצדדים. ולמרות שוושינגטון דיווחה השנה על חתימה על כ-15 מסגרות סחר והסכמים ראשוניים, רבים מהם עדיין רחוקים מיישום מלא. מבחינת אירופה, הרגולציה הדיגיטלית נתפסת כסוגיה של ריבונות, ולא כקלף מיקוח. מבחינת ארצות הברית, מדובר בקו אדום שפוגע בלב הכלכלה האמריקאית.

ושוב, ניתן לראות איך טראמפ מבצע מהלכים שמצד אחד מצטלמים היטב, כמו הסכמי סחר, שלום ושיתופי פעולה, אך משאיר לעצמו מרווח כדי שגם אותם ההסכמים עצמם ישמשו אותו כמנוף כלכלי ופוליטי. 

אם האיומים יתממשו, עלול העימות להתרחב מעבר לטכנולוגיה ולהשליך על שורה של מגזרים, החל משירותים דיגיטליים ועד תעשיות מסורתיות. בשלב זה, נראה כי שני הצדדים נערכים לקרב ממושך, ועמודי התווך של הכלכלה הדיגיטלית ימשיכו להיות בחזית.