חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
נופר אנרג'י, שבשליטת עופר ינאי, מדווחת על עזיבה נוספת בצמרת: סמנכ"ל הכספים ניר פלג, שמונה לתפקיד בספטמבר 2025, הודיע על התפטרות. במקומו ימונה אברהם גולדה, שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל כספים בשיכון ובינוי למשך חצי שנה וכבר משמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בנופר. המהלך מגיע זמן קצר לאחר הכוונה לרכוש את אלומיי: נופר משלמת כ-458.5 מיליון שקל ומרחיבה את התמהיל, שמוסיפה נכסי גז כמו תחנת דוראד (850 מגה-וואט) ומגוונת את הפורטפוליו. אך הרכישה הזו רחוקה מלהיות סגורה, פריים אנרג'י וקבוצת לוזון מתנגדות.
העזיבה של פלג מצטרפת לרצף טלטלות ניהוליות ב-2025. בפברואר פרש סמנכ"ל הכספים נועם פישר לאחר 11 שנים, לאחר מכירת מלוא החזקותיו (4.9%) תמורת 148 מיליון שקל. ביוני עזבו המנכ"לים המשותפים נדב טנא ושחר גרשון, לאחר מכירת מניות בהיקף כולל של 225 מיליון שקל - טנא מכר 1.74 מיליון מניות תמורת 165 מיליון שקל, וגרשון 637 אלף מניות תמורת 60 מיליון שקל. המהלך לווה בירידה של 9.5% במניה באותו יום, על נפח מסחר של 55 מיליון שקל. בעקבות העזיבות מונה ינאי למנכ"ל זמני ביולי, והמינוי הפך קבוע בספטמבר, לאחר שניסיון למנות את עמי לנדאו נכשל עקב התנגדות מוסדיים לחבילת שכר של 11 מיליון שקל שנתיים.
באוקטובר אושרו תנאי העסקה מחודשים לינאי: דמי ניהול חודשיים של 166 אלף שקל (כ-2 מיליון שקל שנתיים), בונוס שנתי של מיליון שקל מותנה ביעדים כמו הרחבת מימון ב-700 מיליון שקל ללא חוב או הנפקות, גידול 25% בהספק מחובר בפוטו-וולטאי, רוח ו-CCGT, עלייה 50% באגירה, ורווח נקי של 5% על ההון ב-2026 ו-7% ב-2027-2028. בנוסף, מנגנון PSU מאפשר מניות בשווי 5% מהחברה אם שווי השוק יגיע ל-16 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל כיום.
למרות האתגרים הניהוליים, נופר רשמה צמיחה תפעולית משמעותית ב-2025. בתשעת החודשים הראשונים עלו ההכנסות לכ-546 מיליון שקל, כפול מהתקופה המקבילה, על רקע האצת הקמות, כפי שפורט בנופר אנרגיה מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת. צפי Run Rate להכנסות של 1.1 מיליארד שקל, זינוק 55%, עם השלמת 436 מגה-וואט ו-209 מגה-וואט-שעה אגירה ברבעון השלישי. ההספק המחובר עלה ל-1,271 מגה-וואט, אך הוצאות מימון גבוהות העמיקו הפסד נטו ל-120 מיליון שקל ברבעון השני. ינאי עצמו מימש מעל 500 מיליון שקל ממניות במהלך השנה.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחבות גלובלית תמכה בגידול: בספטמבר רכשה נופר פורטפוליו סולארי של 1 ג'יגה-וואט בארה"ב, לצד 1.2 ג'יגה-וואט-שעה אגירה בפיתוח. שותפות עם LONGi הבטיחה טכנולוגיית BC לפרויקט רומני של 282 מגה-וואט בקורבי מארי, הגדול במדינה, עם מימון 192 מיליון אירו מ-EBRD לשלושה פרויקטים בסך 531 מגה-וואט. בדצמבר זכתה במכרז איטלקי ל-150 מגה-וואט, שהוביל לעלייה של 5% במניה. באוקטובר מכרה פרויקט רטסטי ברומניה (155 מגה-וואט) תמורת 45.6 מיליון אירו לאקונרג'י. בספרד תורמים פרויקטים כמו סבינאר (278 מגה-וואט, עלות 139 מיליון אירו) ועולמדילה (169 מגה-וואט, 130 מיליון אירו) לייצור יציב. בגרמניה מכרה מיעוט בפרויקט אגירה תמורת 25 מיליון אירו, מגובה בהלוואה של 86.5 מיליון אירו.
בישראל השקיעה כלל ביטוח בנובמבר 300 מיליון שקל בנופר ישראל תמורת 18.75%, לתמיכה בצבר אגירה של 7 ג'יגה-וואט-שעה. נופר מכרה 5% מקרן נוי תמורת 71.2 מיליון שקל. שותפות נוספת עם Qcells מקדמת אגירה בטקסס.
נופר פועלת כיום ב-10 מדינות עם למעלה מ-1,000 פרויקטים ו-200 עובדים, הספק מחובר של 1,271 מגה-וואט, 1,157 מגה-וואט בבנייה ו-2,127 מגה-וואט-שעה אגירה בפיתוח. המניה ירדה 4.3% ל-10,240 שקל ב-22 בדצמבר, ומפגרת אחרי מדד ת"א תשתיות אנרגיה שזינק 73% מאז 2023, על רקע חוסר ודאות ניהולי ומבנה תגמול חריג, למרות תמיכה רגולטורית בסקטור.
