נופר אנרגיה מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
הכנסות החברה עלו בשיעור דו-ספרתי בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בזכות הרחבת פעילות סולארית ואגירה; עם זאת, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד, עקב עלויות מימון ותפעוליות גבוהות. החברה מדגישה כי המבנה החדש ופורטפוליו מיזוגי צפויים לשפר את התמורה בטווח הבינוני,
ולדברי עופר ינאי הארגון מחדש נועד להאיץ את פעילות הפיתוח וההקמה ולמנף טוב יותר את היקף הפרויקטים הגלובלי
נופר אנרג’י מסכמת את תשעת החודשים הראשונים של 2025 עם עלייה ניכרת בפעילותה הגלובלית, שמתרחבת במהירות בשווקים המרכזיים שבהם היא פועלת. הדו"חות הכספיים שבידי החברה משקפים תקופה של האצות חיבור, התקדמות בפרויקטים גדולים והעמקת ההשקעות האנרגטיות, לצד מאמץ ממושך לשפר את המאזן באמצעות עסקות אסטרטגיות והעברת החברה דרך שינוי מבני שכלל ארגון מחדש של פעילותה.
הכנסות החברה בתשעת החודשים הגיעו לכ-546 מיליון שקל - עלייה של כ-14% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. העלייה הזו אינה מקרית: ברבעונים האחרונים השלימה החברה חיבורים משמעותיים למערכות סולאר ולמתקני אגירה חשמלית, שהגדילו את יכולת הייצור הכוללת שלה לכ-1.7 ג׳יגה-ואט סולארי ו-0.4 ג׳יגה-ואט לשעה באגירה. בין הפרויקטים הבולטים שנמסרו למסחר בתקופה זו נמצא פרויקט האגירה הגרמני Stendal, שהיקפו 209 מגה-ואט לשעה - אחד הגדולים שיזמה החברה בשוק זה עד כה.
העלייה ביכולת הייצור והאגירה מתורגמת גם לתחזית הכנסות עתידית גבוהה יותר: מתחילת השנה השלימה החברה פרויקטים בהיקף של 436 מגה-ואט סולארי ו-209 מגה-ואט לשעה באגירה. החברה מדגישה בהודעתה כי פרויקטים שהסתיימו או מוכנים לחיבור כבר ברבעונים הקרובים צפויים לייצר, בחלק החברה האפקטיבי, הכנסות שנתיות של כ-570 מיליון שקל. במקביל, על רקע התקדמות מואצת בפרויקטים באיטליה, רומניה וישראל, החברה העלתה את תחזית ההכנסות של 2026 בכ-8%.
לצד זאת, נרשמת התרחבות משמעותית בצבר הפרויקטים. נופר אנרג’י מדווחת על צמיחה לרמה של כ-5.3 ג׳יגה-ואט לשעה באגירה ו-1 ג׳יגה-ואט סולארי בשלב הקמה או לקראת הקמה, לצד צבר ייזום מתקדם שכולל 5.5 ג׳יגה-ואט סולארי ו-8.4 ג׳יגה-ואט־שעה באגירה. הפורטפוליו הכולל של החברה כבר מגיע ל-11.1 ג׳יגה-ואט ול-24.9 ג׳יגה-ואט לשעה באגירה, וככל הנראה מהווה את אחד מהפורטפוליו הגדולים מסוגו בחברות האנרגיה המקומיות.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- כלל תשקיע כ-300 מיליון שקל בנופר ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הערכות החברה, השלמת הפרויקטים הבשלים עד סוף 2027 תוכל להגדיל את ההספק המניב שלה עד לכ-2.7 ג׳יגה-ואט ייצור וכ-5.7 ג׳יגה-ואט לשעה באגירה. היקף שכזה אמור להביא את החברה לקצב הכנסות שנתי של כ-1.8 מיליארד שקל במצבת פרויקטים מלאה.
אלא שהצמיחה המרשימה בפעילות בשטח אינה משתקפת ישירות בשורה התחתונה. בדו"חות הכספיים מופיעה תמונה מאתגרת יותר: הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים היה כ-7 מיליון שקל בלבד - שיפור קל לעומת הפסד של כ-2 מיליון שקל אשתקד, אך החברה עדיין מסכמת את התקופה בהפסד נקי של כ-87 מיליון שקל. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעלויות מימון שהחלו להיות מוכרות השנה, חלקן בעקבות מינוף פרויקטי אגירה וחשמל גדולים ובשל חוב פיננסי משמעותי. בנוסף, בשווקים שונים, בעיקר בספרד וברומניה, נרשמו הוצאות חד־פעמיות ועלויות תפעול חריגות שפגעו ברווחיות.
גם מדד ה-EBITDA הציג האטה יחסית: כ-357 מיליון שקל, שהם עלייה של 1% בלבד לעומת התקופה המקבילה, למרות עלייה חדה בהכנסות. הסיבה לכך היא רווחיות נמוכה יותר מפרויקט רטשטי ברומניה בתקופה המדווחת, ועלויות הקשורות לאיזון רשת (Balancing) בפרויקטים בספרד.
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
עם זאת, החברה מדגישה את איתנותה הכספית ואת העלייה בהון העצמי העתידי. בתקופה האחרונה ביצעה נופר שורת עסקות אסטרטגיות, ובהן מכירת חלקה בפרויקט רטשטי, הכנסת שותפים לפעילות בישראל וגרמניה, ומכירת 5% מהחזקתה בשותפות נוי-נופר אירופה. עסקות אלה צפויות להגדיל את ההון העצמי בכ-700 מיליון שקל ולהעניק לה תזרים של כ-650 מיליון שקל. בנוסף, יתרות המזומנים, לרבות פיקדונות לזמן קצר, מגיעות לכ-820 מיליון שקל ותומכות בתוכניות הצמיחה.
מנכ"ל החברה, עופר ינאי, הסביר כי נופר אנרג’י נמצאת בעיצומו של שינוי מבני מקיף. לדבריו, החברה פועלת כעת בשלוש זרועות - ישראל, אירופה וארה"ב - כל אחת עם מנכ"ל ייעודי. הארגון מחדש, הכולל איחוד מטות ותהליכי התייעלות תפעולית, נועד להאיץ את פעילות הפיתוח וההקמה ולמנף טוב יותר את היקף הפרויקטים הגלובלי. ינאי הוסיף כי החברה נכנסת לתחומים חדשים כמו סחר בחשמל באירופה ופיתוח מרכזי דאטה (Data Centers), שנחשב ענף שצפוי לצמוח במהירות בשנים הקרובות ולדרוש פתרונות אנרגיה גדולים.
גם בפלטפורמות הבינלאומיות ממשיכה החברה להציג התקדמות. באיטליה, פעילות סאנפריים של החברה מתרחבת במהירות ומציגה כ-250 מגה-ואט של פרויקטים מחוברים או מוכנים לחיבור, לצד כניסה לעולם האגירה והערכות להקמת מתקני אגירה בהיקף של כ-1 ג׳יגה-ואט לשעה ב-2026. בבריטניה, מיזוג הפעילויות נובנטום ו-AG לפלטפורמה אחת אמור להניב מכירות ואף להוביל לפיתוח פרויקטי הולכה ומרכזי נתונים שצפויים לייצר רווחים משמעותיים ב-2030-2029. ברומניה השיגה החברה מימון פרויקטלי של 192 מיליון יורו וצבר מתקדם בהיקף 850 מגה־ווט. בארה"ב מתמקדת החברה בפרויקטים של אגירה וייצור בהיקפים גדולים, תוך ניצול הזדמנויות מענקי מס במסגרת ה-ITC.
למרות ההפסד הנקי הנוכחי, הנהלת החברה מציגה ביטחון ביכולת לעבור לרווח כבר במהלך השנה, בעיקר בזכות הצמיחה בפרויקטים המחוברים, העלייה הצפויה בהכנסות והגברת התזרים מעסקאות אסטרטגיות. לדבריה, החברה עומדת על סף שלב חדש שבו חלק ניכר מהפרויקטים הארוכים והמורכבים יתחיל לייצר הכנסות יציבות לאורך שנים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
