הזהב עקף את אג"ח ארה"ב והפך לנכס הרזרבה הגדול בעולם

הזהב הפך לנכס הרזרבה הגדול ביותר של בנקים מרכזיים בעולם, לאחר שנים של רכישות עקביות מצד מדינות ועלייה חדה במחירו. לפי דוח שפרסם הבנק המרכזי האירופי, בסוף 2025 היווה הזהב 27% מסך נכסי הרזרבה של הבנקים המרכזיים, לעומת 20% שנה קודם לכן.

במקביל, חלקן של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ירד ל-22%, לעומת 25% בשנה הקודמת. מדובר בשינוי משמעותי בהרכב הרזרבות העולמי, שכן אג"ח אמריקאיות נחשבו במשך שנים לנכס הבסיסי של יתרות המט"ח הבינלאומיות. הנתונים מצביעים על מעבר הדרגתי של בנקים מרכזיים לנכסים שאינם תלויים באופן ישיר בדולר האמריקאי. הרזרבות משמשות את הבנקים המרכזיים לתמיכה במטבע המקומי, לעמידה בהתחייבויות בינלאומיות ולמתן נזילות בתקופות של לחץ פיננסי.

אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא העלייה במתיחות הגיאופוליטית

מאז 2022, לאחר שארצות הברית הקפיאה חלק מרזרבות הדולר של רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, מדינות רבות החלו לבחון מחדש את מידת התלות שלהן בנכסים דולריים. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, כתבה בדוח כי המתיחות הגיאופוליטית ממשיכה לתמוך בביקוש חזק לזהב מצד בנקים מרכזיים. מבחינת מדינות רבות, הזהב נתפס כנכס שאינו תלוי במערכת הפיננסית האמריקאית או בהחלטות של ממשלות מערביות.

לפי ה-ECB, הבנקים המרכזיים מחזיקים כיום ביותר מ-36 אלף טונות זהב. מדובר ברמה הקרובה לזו שנרשמה בתקופת ברטון וודס, שבה הדולר היה צמוד לזהב ושערי החליפין בין המטבעות המרכזיים היו קבועים. בשיא אותה תקופה החזיקו הבנקים המרכזיים כ-38 אלף טונות זהב. החזרה לרמות דומות אינה נובעת רק מרכישות חדשות, אלא גם מעליית מחיר הזהב, שכמעט הכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות.

הזינוק במחיר המתכת תרם לכך שהזהב עקף את אג"ח ארה"ב במשקל היחסי שלו ברזרבות. בינואר הגיע מחיר הזהב לשיא של יותר מ-5,500 דולר לאונקיה, מה שהגדיל משמעותית את שווי האחזקות הקיימות של הבנקים המרכזיים.

עם זאת, הדולר עדיין שומר על מעמד מרכזי במערכת הרזרבות העולמית. לפי נתוני ה-ECB, נכסים הנקובים בדולר מהווים יחד 42% מסך הרזרבות של הבנקים המרכזיים, גם לאחר הירידה במשקלן של אג"ח ממשלת ארה"ב.

קצב רכישות הזהב של הבנקים המרכזיים נחלש מעט ב-2025

 לאחר שלוש שנים שבהן הרכישות נטו עלו על 1,000 טונות בשנה, הסתכמו הרכישות בשנה שעברה בכ-850 טונות. בין המדינות שהגדילו את אחזקות הזהב שלהן מאז 2022 בלטו סין, פולין, טורקיה והודו. עבור חלקן מדובר במהלך שנועד לגוון את הרזרבות, ועבור אחרות זהו גם כלי להפחתת החשיפה לסיכונים פוליטיים ופיננסיים הקשורים בדולר.

לצד הבנקים המרכזיים, גם גופים פרטיים נטלו חלק משמעותי בביקוש לזהב. חברת הסטייבלקוין Tether הייתה הרוכשת הגדולה ביותר של זהב ב-2025, עם רכישות של יותר מ-100 טונות. 

טורקיה, שהייתה אחת הרוכשות המרכזיות מאז תחילת המלחמה באוקראינה, ביצעה בתחילת 2026 מהלך הפוך. לאחר שרכשה כ-220 טונות זהב מאז 2022, היא מכרה או השאילה כ-130 טונות לאחר תחילת מלחמת איראן. ב-ECB תיארו את המהלך של טורקיה כאחת ממשיכות הרזרבות הגדולות שנרשמו בשנים האחרונות. המקרה ממחיש כי זהב משמש לא רק כנכס אסטרטגי לטווח ארוך, אלא גם כמקור נזילות בעת משבר.

• 42 שנה אחרי: מצרים ממפה מחדש את אוצרות המדבר – ומכוונת למיליארדי דולרים בהשקעות כרייה
• הזהב יורד דווקא כשהסיכון במפרץ עולה: השוק חושש מאינפלציה יותר משהוא מחפש מקלט

במקביל, הדוח מצביע גם על התחזקות מסוימת במעמדו הבינלאומי של האירו. חלקם של נכסי הרזרבה הנקובים באירו נותר יציב על 15%, אך ה-ECB מציין כי תפקידו של המטבע האירופי גדל בהדרגה בעשור האחרון. בשנה שעברה עלה היקף הנפקות החוב הבינלאומיות הנקובות באירו ב-30%, לרמת שיא של קרוב לטריליון אירו. במקביל, משקיעים בינלאומיים הזרימו נטו כ-850 מיליארד אירו לנכסים בגוש האירו, נתון שמקרב את זרימות ההון הזרות לרמות השיא שנרשמו מאז הקמת המטבע.