האב העניק במתנה מגרש לבנו, ניסה לחזור בו - ונדחה גם בבית המשפט העליון

מי שרושם דירה או מגרש על שם ילדו כדאי שיידע: מבחינת החוק זו כנראה מתנה, ולא קל לחזור ממנה. בדיוק בזה נתקל מוחמד עאסלה, שהעניק מגרש לבנו עבד אל-רחמן, ניסה שנים אחר כך לטעון שהעביר אותו בנאמנות בלבד - ונדחה עד בית המשפט העליון. השופט אלכס שטיין דחה את ערעורו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל.

הסיפור התחיל ב-2007, כשמוחמד רכש שתי חלקות ורשם אותן על שם בנו. כעבור שנתיים החליף עבד אל-רחמן את החלקות, בהסכם עם חברת הימנותא של הקרן הקיימת שמאחוריו עמד מוחמד, ב-3.5 דונם אחרים. בהמשך מכר מוחמד שני דונם, והמחלוקת הצטמצמה לדונם וחצי שנותרו - אותם מכר עבד אל-רחמן ב-2018 תמורת 200 אלף שקל.

מוחמד ביקש לבטל את המכירה. תחילה טען שהקרקע שלו ונרשמה על שם הבן בנאמנות בלבד, ובהמשך הוסיף גרסה כבושה: הבן נושא את שם אביו-שלו, והקרקע נרשמה על שמו מתוך כבוד לסב וכדי שתשא ברכה. השופטת המחוזית עינב גולומב לא השתכנעה. לדבריה, מוטל על מוחמד נטל כבד לסתור את הרישום ואת החזקה שמדובר במתנה, והוא לא עמד בו.

הראיות דיברו נגדו. גולומב ציינה שמוחמד נהג לתת לילדיו קרקעות או כסף לרכישתן, מימן את חתונתו של עבד אל-רחמן ואף את הגנתו בהליך פלילי. נכון שביצע כמה עסקאות בחלק מהשטח, אבל התמונה הראייתית הכוללת הצביעה על עבד אל-רחמן כבעלים. הוא לא הוכיח שנהג מנהג בעלים בקרקע, והרישום על שם הבן היה הליך מסודר ומתוכנן - בפרט אצל איש עסקים מנוסה כמותו.

חזקה עובדתית הפוכה

כל מה שפורסם על משפחה מרוכז כאן

גם שטיין לא מצא עילה להתערב. הוא הסביר שקיימת חזקה, הניתנת לסתירה, שהבעלים של רכוש הוא מי ששילם עבורו - אבל היא לא חלה כשיש סיבה טובה להניח שהמשלם התכוון לתת מתנה. "כזו היא, באופן פרדיגמטי, מערכת היחסים שבין הורה לילדיו", כתב, "ובמצבים כגון דא חלה חזקה עובדתית הפוכה - חזקת המתנה, לפיה ההורה התכוון להעניק את הנכס במתנה לילדו מבלי לשמור לעצמו זכויות בנכס". מרגע שקמה חזקת המתנה, הוסיף, עובר אל ההורה הנטל להוכיח שלא התכוון לתת אותה.

על הרישום עצמו היה שטיין חד: "על כתפי המערער, כמי שמבקש לטעון נגד הרישום ולהוכיח כי הוא-הוא בעלי המקרקעין, מוטל נטל כבד מאוד" - נטל שמוחמד לא הרים. הוא חויב ב-10,000 שקל הוצאות, והשופטים דוד מינץ ויעל וילנר הצטרפו לפסק הדין. את מוחמד ייצג עו"ד חסאן בסתוני, את עבד אל-רחמן ייצג עו"ד עזמי נסאר, ואת הרוכש - עו"ד חלו מרוא.