סין מובילה ב-AI הפיזי, ארה"ב במודלי השפה: המפה שמחלקת מחדש את המשקיעים

מרוץ הבינה המלאכותית מתפצל לשני מסלולים נפרדים, וכל אחד מהם מובל על ידי מעצמה אחרת. ארה"ב שולטת בפיתוח מודלי השפה הגדולים, אותם מנועים שמאחורי הצ'אטבוטים וכלי הטקסט. סין תופסת הובלה בזירה שמכונה בינה מלאכותית פיזית: רובוטים, מכונות ומערכות שפועלות בעולם הממשי.

ההבחנה עולה מדבריו של אסטרטג בבית ההשקעות אל.ג'י.טי, שמצייר חלוקת עבודה גלובלית חדשה. המעבדות האמריקאיות ממשיכות להוביל באימון מודלים על טקסט בקנה מידה עצום, בזמן שהחברות הסיניות נערכות לגל הבא: מכונות שרואות, נעות ומבצעות פעולות בעולם הפיזי.

הכסף כבר זורם לכיוון. לפי הערכות בשוק, כ-6 מיליארד דולר הוזרמו לחברות שעוסקות במודלי עולם ברבעון הראשון של השנה לבדו. מודל עולם הוא מערכת שמדמה את המציאות הפיזית - כוח משיכה, תנועה, מגע - ומאפשרת לרובוט להבין את סביבתו לפני שהוא פועל בה. קרנות הון סיכון ממשיכות להזרים סכומים גדלים לסטארטאפים בתחום.

היתרון של סין כאן מובנה. בסיס הייצור העצום שלה, לצד יכולת לייצר כמויות אדירות של נתונים תעשייתיים, מספק דלק אידיאלי לאימון מכונות שפועלות בשטח. במרכזי המחקר בבייג'ין כבר מדברים על מעבר אסטרטגי ממודלי טקסט למודלים שמבינים מרחב פיזי. עוד קודם לכן היו סימנים שסין ניצבת על סף מהפכת בינה מלאכותית, ודיפסיק מסמנת את ההתחלה בלבד.

החלוקה הזו מחדדת שאלה של הקצאת הון. מי שמאמין שהערך הגדול הבא יגיע מרובוטים הומנואידיים ומאוטומציה תעשייתית מוצא את עצמו מביט מזרחה, לעבר יצרניות סיניות שכבר מציגות מכונות מתקדמות. חברת הרכב החשמלי אקספנג, למשל, חשפה רובוט הומנואידי בשם IRON שהקפיץ את מנייתה, ועליבאבא הקצתה מאות מיליוני דולרים לפיתוח מודלי עולם.

בצד השני של המפה, מי שמהמר על מודלי השפה נשאר קרוב לשמות האמריקאיים המוכרים, שממשיכים להוביל בפיתוח היכולות המתקדמות ביותר. חלק מהחברות בעולם כבר משלבות בין שתי הגישות: מודלים סיניים זולים יותר למשימות יומיומיות, לצד מודלים אמריקאיים מתקדמים למשימות מורכבות.

לפער הזה יש חשיבות גם לטווח הבינוני. תחום מודלי העולם עדיין צעיר, והנתונים שמזינים אותו נמצאים בתהליך של הפיכה למצרך זמין לכולם, כפי שקרה בעבר עם טקסט מהאינטרנט. מצב כזה יוצר מגרש פתוח יחסית, שבו יצרנית שמחזיקה בבסיס תעשייתי רחב עשויה לתפוס יתרון מוקדם.

ההתלהבות מהרובוטיקה מתבססת גם על הערכות שוק שאפתניות. בתי השקעות מדברים על שוק שעשוי להגיע להיקף של טריליוני דולרים בעשור הקרוב, כשרובוטים הומנואידיים נכנסים למפעלים, למחסנים ולשירותי המשלוחים. סין כבר מובילה בייצור ובהטמעה של מכונות כאלה, בזמן שיצרניות מערביות עדיין בונות את קווי הייצור שלהן.

גם הממשל בבייג'ין נותן גב לגל. הבנק המרכזי הסיני התחייב לתמוך בהשקעות בבינה מלאכותית בהיקף של טריליון יואן בחמש השנים הקרובות, מהלך שמזרים הון ממשלתי לצד ההשקעה הפרטית ומאיץ את הפיתוח של רובוטיקה ומודלי עולם.

• אנבידיה חזרה להוביל את השבבים ביולי - והסיבות שמאיימות על הראלי
• מניית AMD כבר הכפילה את עצמה השנה, וב-UBS בטוחים שיש עוד מקום לעליות

הזירה הזו שזורה גם במתחים גיאופוליטיים. וושינגטון מגבילה ייצוא של שבבים מתקדמים לסין, ובראשם מעבדי הבינה המלאכותית של אנבידיה, וסין מגיבה בפיתוח עצמאי בהובלת חברות מקומיות כמו וואווי. התוצאה היא שתי שרשראות אספקה שמתגבשות בשתי הגדות, וכל אחת מהן מייצרת מנצחים משלה בתחומי החומרה והרכיבים.

ההשלכות עוברות גם דרך שרשרת האספקה. רובוטיקה פיזית דורשת שבבים, חיישנים, מנועים וסוללות, מה שמרחיב את מעגל המרוויחים הפוטנציאליים הרבה מעבר למפתחות התוכנה. יצרניות רכיבים, ספקיות חומרה וחברות אוטומציה עשויות ליהנות מהגל, גם אם המיקוד שלהן רחוק ממוח הרובוט עצמו.