ביטל את ההזמנה אחרי שקיבל את תעודת הזהות - האם זו גזענות?

משפחה בת שבע נפשות ממוצא אתיופי תכננה לחגוג ביחד את חג הסוכות בדירת נופש בטבריה. במקום זה, הם מצאו את עצמם בבית משפט, טוענים שבעל הדירה ביטל את החופשה שלהם ברגע שגילה מי הם.

הכל התחיל בשיחת טלפון תמימה. ב-13 באוקטובר 2024 סיכם אחד מבני המשפחה עם ברוך קרספין, בעל דירת נופש שמתפרסמת בבןקינג וב-Airbnb, על שכירת הדירה לשלושה ימים תמורת 2,000 שקל, בתוספת פיקדון של 600 שקל שהועבר מיד. הכל נראה בסדר גמור.

אלא שביום ההגעה עצמו, ה-16 באוקטובר, ב-9:53 בבוקר, פנה קרספין לתובע וביקש ממנו לשלוח צילום תעודת זהות "לצורך חתימת החוזה". התובע נענה ושלח את הצילום ב-11:18. עשר דקות אחר כך, ב-11:28, התקבלה תשובה אחרת לגמרי: בדירה יש בעיית צנרת חמורה, יש הצפה, ואי אפשר להיכנס.

התזמון הזה הוא שהוביל את המשפחה לבית המשפט. הם טענו שהביטול לא היה מקרי, אלא תוצאה ישירה של זה שקרספין ראה בתעודת הזהות שמדובר במשפחה ממוצא אתיופי, ושזו הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים. לחלופין הם טענו שגם אם לא מדובר בגזענות, הרי שהופר איתם חוזה בחוסר תום לב. קרספין מצדו טען שמדובר בתביעת סרק, וכי הסיבה האמיתית היתה תקלה אמיתית ובלתי צפויה שהתגלתה בבוקר החג.

הנטל עבר לנתבע, אבל הוא הצליח לעמוד בו

השופט אליעד וינשל מבית משפט השלום בירושלים קבע שהתזמון החשוד - ביטול מיד לאחר קבלת תעודת הזהות - מספיק כדי להעביר את הנטל אל קרספין, שיצטרך להוכיח שהסירוב לא נבע מטעמים גזעניים. זה בדיוק תפקידה של החזקה בחוק, כפי שהסביר השופט, בגלל קשיי הוכחה לקיומה של הפליה, שברוב המקרים מוסווית בעזרת נימוקים אחרים.

ועדיין, קרספין הצליח להוכיח את גרסתו. אביו של הנתבע, איש תחזוקה, העיד שהגיע לדירה ערב לפני האירוח וגילה שהיא מוצפת. גיסו של הנתבע, אינסטלטור במקצועו העובד בתאגיד המים הגיחון, אישר את הממצא וסיפר שכשהגיע לבדוק את הנזק אחרי החג, "הכל היה מוצף" ותיקון התקלה דרש יותר משעה של עבודה. גם ניסיון של המשפחה להיתלות בהקלטה עם עובדת ניקיון, שלכאורה סיפרה שהנתבע אמר לה שאינו רוצה לארח אותם, לא שכנע את השופט - הוא מצא בעדותה סתירות ולא קבע לגביה שום ממצא.

התוצאה: לא מדובר בהפליה. השופט קבע שקרספין הרים את הנטל והוכיח, ברמת ההוכחה האזרחית הרגילה, שהתקלה היתה אמיתית וש"הסירוב לאפשר לתובעים לשהות בדירה לא נבע מטעם גזעני".

אבל השקרים לא נעלמו סתם כך

כאן דווקא נהפך התיק למעניין. השופט לא האמין לכל גרסתו של קרספין. הוא ציין שבעדותו "התגלו סתירות מהותיות", בין היתר לגבי השאלה אם בכלל היה בדירה באותו הבוקר. ובעיקר, קרספין ידע על התקלה כבר ערב קודם, ולמרות זאת פנה בבוקר החג לתובע וביקש ממנו תעודת זהות "להשלמת החוזה", כאילו הכל תקין, בזמן שהמשפחה כבר היתה בדרך לחופשה.

השופט היה ברור בדבריו, ואמר שהבחירה של קרספין "להוליך את התובעים בכחש" ולבקש מהם מסמכים במקום לעדכן אותם מיד היא "בגדר התנהגות מובהקת של חוסר תום לב". הוא גם דחה את טענת קרספין ל"סיכול חוזה", וקבע שמי שהכיר את מצבה הבעייתי של הדירה יכול היה לצפות תקלות כאלה ולפעול מהר יותר, למשל להזעיק שרברב דחוף במקום להמתין.

• הזמינה דירת נופש, גילתה ליקויים - האם בוקינג תשלם?

עבור עוגמת הנפש שנגרמה לבני המשפחה מהניהול הרשלני והמטעה של הביטול, פסק השופט פיצוי של 1,500 שקל לכל אחד משבעת התובעים, ובסך הכל 10,500 שקל. הוא ציין שהסכום נמוך יחסית לתקדימים דומים (למשל בפרשת ביטול מלון בלונדון שבה נפסקו 2,250 שקל לתובע), משום שמדובר בעסקה קטנה יותר ובביטול אירוח בתוך ישראל. מעבר לכך, חויב קרספין בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 4,500 שקל. המשפחה לא הוכיחה גזענות, אבל גם לא יצאה בידיים ריקות. בעל הדירה שילם על כך שלא הציג בפניהם את האמת הפשוטה.