תעשיית הביוטק מתעוררת; איפה נמצאות ההזדמנויות?
תעשיית הרפואה חגגה בוול סטריט של תחילת שנות ה-80, ומומחי ההשקעות של אותם ימים היו בטוחים שאם צריך להשקיע במגזר מסוים לטווח הארוך, אז הבריאות, בהובלת הביורפואה והציוד הרפואי, היא המועדפת. אבל הטווח הארוך עבר מזמן, ומתברר שהקונצנזוס טעה, ובגדול. מהפכת האינפורמציה היא שסיפקה את הסחורה, ובשנתיים האחרונות נראה שה-AI אפילו מגדיל את הפער.
תרומתה של מהפכת הטכנולוגיה לתעשיית הבריאות מטורפת ממש, לבטח בהיקף דומה לתרומתה לכל המגזרים האחרים, אבל תשואת הקרנות והסלים בתחום הרפואה נגררת מאחור. במיין סטריט המצב שונה. שירותי הבריאות נכנסים לעידן חדש של חדשנות, כאשר חברות ציבוריות מקדמות טיפולים חדשים, טכנולוגיות רפואיות, פלטפורמות אבחון ומודלים למתן טיפול, שיכולים לעצב מחדש את האופן שבו מחלות מטופלות, מנוטרות ומנוהלות.
כדאי לצפות ולהאזין למנכ"לים ולמנהלים בכירים של חברות ציבוריות המפתחות וממסחרות חדשנות בתחומי הביופארמה, הרפואה, האבחון וטכנולוגיית הבריאות, שהשתתפו בכנס "תחיית הביוטכנולוגיה".
מתברר שחברות התרופות הגדולות וקרנות ההון הפרטיות רוכשות חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר צעירות שמפתחות תרופות-על פוטנציאליות, בקצב שיא. המטרה היא למלא את צינורות התרופות שלהן ולנצל רגולציה מקלה יותר תחת ממשל טראמפ. לפי בית ההשקעות האמריקאי Stifel, מספר חברות הביוטכנולוגיה שנרכשו השנה תמורת מיליארד דולר לפחות הגיע ל-37, וכבר עבר את השיא השנתי של 35 שנקבע בשנה שעברה.
אני מציין זאת משום שקוראים מתלוננים שסלי הבריאות המובילים, XLV או IHI בתחום הציוד הרפואי, מאכזבים. בשבוע הבא אסביר את הסיבות לאכזבה, במיוחד מסל הציוד הרפואי, שתרומת מהפכת הטכנולוגיה בו אדירה, אפילו יותר מזו שבתעשיית השבבים.
בחודשים האחרונים רואים תזוזה כלפי מעלה ב-XLV, בעוד IHI עדיין תקוע. אבל התרחישים המשבשים ביותר בתחום הבריאות, על רקע שינויי המדיניות של הנשיא דונלד טראמפ וההקלה הרגולטורית ליצרניות, נראים כעת פחות סבירים. הדבר מסייע להשיב למשקיעים מידה מסוימת של אמון, אחרי איומי המכסים, קיצוצי המימון והשינויים הגורפים במנהל המזון והתרופות האמריקאי.
אז נא לא להספיד עדיין את הרפואה, משום שבסופו של יום היא עשויה להיות זו שתרוויח יותר מכולן ממהפכת הטכנולוגיה, ובמיוחד מה-AI.
מבט על תעשיית המדיה
תעשיית המדיה היא עסק עולמי ענק, שמגלגל יותר מ-1.75 טריליון דולר, והתחזית הגלובלית לבידור ולמדיה של חברת הייעוץ PwC צופה שעד 2030 יגיעו ההכנסות הכוללות ל-4.2 טריליון דולר.
הסיבה העיקרית לכך קשורה בעובדה שמהפכת האינפורמציה הרחיבה את האפשרויות של הצרכן הגלובלי להשתתף בחוויות חיות וסוחפות, כולל ספורט, קונצרטים ותערוכות. בעידן של חדשנות דיגיטלית, התחומים האלה מייצרים צמיחה משמעותית, ככל שצרכנים מחפשים חוויות פנים אל פנים.
- האנליסט אדם ווד פתח את הסיקור בהמלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 600 דולר; לדבריו אז'ור, קופיילוט ומגמת
- ענקיות הטכנולוגיה יוציאו 725 מיליארד דולר על AI
כניסת הבינה המלאכותית היא הגורם המרכזי בקצב הצמיחה המתגבר של התעשייה, ובמיוחד בתחום הפרסום, שלפי PwC צפוי לגלגל עד 2030 כ-1.4 טריליון דולר. התעשייה מרוויחה כסף ממכירת מנויים, כרטיסים ופרסומות.
חברות ענק בתחומי הטכנולוגיה והבידור שולטות בתחום מהיר הצמיחה הזה, אלא שהשוק מתמודד כיום עם שיבושים רציניים שמקורם גם בחדשנות הטכנולוגית וגם בשינויים הדמוגרפיים. לצד השינויים הללו הולכות ומתרבות גם הבעיות הניהוליות.
מדובר בתעשייה שהמודל העסקי שלה מבוסס על העברת מידע, אמנות ובידור לקהל רחב. מהפכת הטכנולוגיה והשינויים הדמוגרפיים בעולם מובילים להתפתחות של מספר גדול של תתי-תעשיות, שנוצרו כדי לספק לצרכנים את רצונותיהם וגם כדי להתמקד במודל העסקי המתאים.
כ-34 תתי-תעשיות, חלקן ענקיות, נוצרו מאז תחילת המאה, ונראה שזו רק ההתחלה. הן כוללות את תעשיית הפרסום, האנימציה, המדיה הדיגיטלית, הקולנוע, התיאטרון והעיתונות, העיצוב הגרפי, פארקי השעשועים, הסטרימינג ועוד. אפשר להתרשם מהחלוקה הרחבה של תעשיית המדיה לתחומי משנה, והפיצול הזה הולך ומתרחב. הקדישו כמה דקות גם לסרטון הזה על התפתחות תעשיית המדיה ותבינו.
שחקנים בתחום, שרוצים לתפוס את חלקם בהכנסות הגדלות, חייבים לפעול במהירות, משום שמהפכת הטכנולוגיה מייצרת בהתקדמותה שינויים בלתי פוסקים ומשבשים. השינויים האלה יפתחו את הדלת למודלים עסקיים חדשים וישנו את ציפיות הצרכנים. הם גם מחייבים את המשקיע בתעשייה לזכור שהקושי לבחור ב"מניה מנצחת" ילך ויגדל.
יש מומחים רבים שממליצים למשקיעים לדבוק במניות של חברות שה-AI חרוט על דגלן. אבל זו טעות. ה-AI אכן משנה את התעשיות השונות בתחום, אבל הוא אינו הסיבה שבגללה כדאי לחפש חברות להשקעה. תעשיית המדיה תישאר מבוססת על אמנות אנושית ועל חוויות אנושיות, על מומחיות, יצירתיות ורגשות, כלומר על תכונות אנושיות.
הטכנולוגיה, ובמיוחד הבינה המלאכותית, תאפשר אמצעים יעילים ומדויקים יותר לחיבור אנשים זה לזה ולחיבור משווקים לצרכנים, אבל לצורך קבלת החלטות השקעה נצטרך כנראה סלי השקעה מגזריים. מומלץ מאוד לקרוא את המחקר של PwC על עתיד תעשיית הבידור והמדיה.
השינויים המהירים יוצרים בתעשיית המדיה גידול בפעילות הקונסולידציה, והתקשורת הפיננסית, שמריחה אקשן, עוקבת מקרוב.
במהלך השנה האחרונה, למשל, עלתה מניית חברת אולפני הבידור הקנדית-אמריקאית ליונסגייט סטודיוז, סימול LION, בכ-200%, וזאת אחרי שבשנה שקדמה לכך ירדה ב-49%. החברה, שידועה כאחד האולפנים הגדולים והמצליחים בצפון אמריקה, מחזיקה בזיכיונות ענקיים כמו ג'ון וויק, משחקי הרעב והמסור. היא נסחרת בשווי של כ-4 מיליארד דולר, ואת 12 החודשים האחרונים סיימה עם הכנסות של 2.63 מיליארד דולר והפסד של 182 מיליון דולר, תוך ירידה בתוצאות מאז 2023.
מדוע עלתה המניה כפי שעלתה? משום שהשמועות בוול סטריט טענו שהחברה עומדת להימכר, ובעיקר בגלל הקונסולידציה שמתפשטת בתעשייה. אלא שמאז סוף יוני ירדה המניה ביותר מ-20%. מדוע? בעיקר בעקבות כתבת רקע על ליונסגייט שפרסם רויטרס, שלפיה הרכישה עדיין רחוקה מלהיות ברורה.
אנתוני מרקוארדט, מומחה לתעשיית המדיה הגלובלית בחברת הייעוץ Slalom Consulting, פרסם לאחרונה מאמר תחת הכותרת: "עולם המדיה והתקשורת עובר שינויים רדיקליים. הרווחיות כעת תלויה בהפיכת נתונים ואוטומציה ליתרון תחרותי". המאמר מופיע במסגרת תחזית המדיה והתקשורת לשנת 2026.
"תעשיית המדיה חוותה בשנים האחרונות שיבושים בלתי פוסקים וקונסולידציה מואצת", הוא כותב. "זרמי הכנסה מסורתיים, כמו חבילות וידאו ושירותי פס רחב, נמצאים תחת לחץ ככל שהתחרות מצד גורמים חדשים בשוק גוברת. חברות רבות מתקשות להמיר השקעות מסיביות בפלטפורמות סטרימינג לרווחיות בת קיימא".
לדבריו, בשנת 2026 נראה מעבר מיוזמות שמתמקדות בקיצוץ עלויות לאסטרטגיות רחבות יותר, שמטרתן להגביר את ההכנסות, את הערך ללקוח ואת היעילות. הלקוחות חסרי סבלנות ומחפשים סיבות לבטל מנויים כאשר החוויות גרועות או בלתי מתגמלות.
יכולות בינה מלאכותית, הן בהפקה והן ברחבי הארגון, מציעות הזדמנות להחזיר את הרווחיות. חברות שימנפו אוטומציה ונתונים כדי להפוך לממוקדות יותר בלקוח עשויות לשפר את הרווחיות.
מרקוארדט מציג שורה של מגמות שמנכ"לים חייבים לנווט בהן כדי לעצב עתיד רווחי יותר, תהליך שלדעתו ידחוף את הקונסולידציה. הוא מסכם: "2026 תפריד בין אלו שרק מתנסים בטכנולוגיות חדשות לבין אלו שמנצלים אותן בהצלחה כדי לעצב עסק יעיל, ממוקד לקוח ורווחי יותר. האתגר המרכזי ברור: ארגוני מדיה ותקשורת חייבים ללמוד לפעול יותר כמו חברות הטכנולוגיה שאיתן הם מתחרים כעת".
אני מביא זאת כדי להדגיש שלמשקיע אין דרך ברורה לבחור "מניה מנצחת", ולכן הוא צריך להתמקד בסלים ובקרנות.
כיצד להשקיע בתעשייה?
אפשר כמובן להשקיע בענקיות המדיה הוותיקות כמו דיסני, סימול DIS, שפרוסה כמעט על כל מגזרי התעשייה, כולל AI. אפשר גם להתרכז בסטרימינג באמצעות חברה כמו נטפליקס, סימול NFLX, שמנסה להשתלט על וורנר ברדרס, סימול WBD, מהלך שיכניס אותה עמוק יותר למגזרי הקולנוע, התיאטרון והאולפנים.
אפשרות אחרת היא קומקאסט, סימול CMCSA, אחד מתאגידי המדיה הגדולים בעולם במונחי הכנסות. קומקאסט שולטת ב-NBCUniversal ופרוסה על פני רשתות טלוויזיה, אולפני קולנוע ופארקי שעשועים. היא נחשבת להשקעה מועדפת בשל יכולות הניהול שהוכיחה לאורך ההיסטוריה.
כמובן, קיימות גם סוני, סימול SONY, פרמאונט, סימול PSKY, ניוז קורפ, סימול NWSA, וכן אפל, אמזון, אלפאבית ומטא. אבל הדרך היעילה ביותר לדעתי, בשלב הנוכחי של אי-הוודאות, היא באמצעות קרנות וסלי שירותי תקשורת רחבים יותר, שמחזיקים בריכוזים גבוהים של פלטפורמות מדיה דיגיטלית, סטרימינג, בידור וטכנולוגיה אינטראקטיבית.
מדד המדיה STOXX World AC NexGen מורכב מחברות בעלות חשיפה משמעותית לטכנולוגיות או למוצרים התורמים להתקדמות המדיה הדיגיטלית באמצעות הכנסות ישירות. חברות כאלה צפויות ליהנות ממגמות מבניות ארוכות טווח, המונעות משינויים טכנולוגיים וחברתיים ועשויות להשפיע בעתיד באופן מהותי על ביצועיהן.
סל GGME, או Invesco Next Gen Media and Gaming ETF, מנוהל באופן פסיבי. כלומר, מדובר בסל שנועד לעקוב אחר ביצועיו של מדד שוק מסוים, כמו S&P 500 או נאסד"ק, במקום לנסות לנצח אותו. במקרה הזה נועד הסל לספק חשיפה רחבה לפלח המדיה והצריכה הקשורה אליו בשוק המניות, באמצעות מעקב אחר מדד STOXX World AC NexGen.
קרנות סל המנוהלות באופן פסיבי הפכו לאפשרות פופולרית יותר ויותר בקרב משקיעים קמעונאיים ומוסדיים, משום שהן מציעות עלויות נמוכות, שקיפות, גמישות ויעילות מס. הן גם משמשות כלי מצוין למשקיעים לטווח ארוך.
הסל הונפק לפני שנה בדיוק במחיר שדומה למחירו כיום, כ-60 דולר. בתוך שלושה חודשים הוא עלה ל-67 דולר, ומאז הידרדר עד ל-49 דולר בתחילת אפריל השנה. מאותה נקודה הוא טיפס בכ-25% ל-62 דולר. הסל מכיל 110 מניות. עשר ההחזקות המובילות הן כיום מטא, AMD, אפל, אנבידיה, נטפליקס, קלאודפלייר, ספוטיפיי, אדובי, מדיה-טק מטאיוואן וקוואלקום.
הסל אינו כולל מניות של ענקיות מדיה כמו דיסני, קומקאסט, סוני ופרמאונט, משום שחלק גדול מנכסיהן נוצר עוד לפני ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, למשל רשתות כבלים, פארקי שעשועים וטלוויזיה ליניארית. נכסים אלה אינם עומדים בקריטריונים המחמירים של הסל לחשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית, מדיה דיגיטלית של "הדור הבא" ויצירת הכנסות ישירות. פרטים נוספים נמצאים בעמוד סל GGME באתר אינבסקו.
מניות שבבים כמו AMD וקוואלקום, לצד מניות ענקיות הטכנולוגיה שנכנסות לתחום, כמו אפל, אלפאבית ומטא, הן שיובילו כנראה חלק גדול מההתפתחויות. זה כמובן מעט מוזר לילידי דור הבייבי בום, אבל משקיעי רדיט ורובינהוד חוגגים. רדיט, אגב, כלולה בסל. קיימות כמובן גם חלופות למשקיעים השמרנים, כמו VOX, הקרן הגדולה והשמרנית יותר בהשוואה. ההחזקות הגדולות שלה הן מטא, אלפאבית, דיסני, נטפליקס, ורייזון, AT&T, קומקאסט וטי-מובייל.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
