מרכזי הנתונים עולים לחלל: האם החשמל הזול יצדיק את המחיר העצום?

לוויין בגודל מקרר, במשקל כ-60 קילוגרם, ובתוכו כרטיס H100 יחיד של אנבידיה שחג סביב כדור הארץ. כך נראתה בסוף 2025 ההדגמה הראשונה של מחשוב AI ברמה המקובלת במרכזי נתונים בתוך המסלול. הסטארטאפ סטארקלאוד הפעיל על הלוויין את מודל ג'מה של גוגל ואימן גרסה של NanoGPT, במה שהוגדר כאימון הראשון של מודל שפה גדול בחלל. ההישג הוכיח ששבב מסחרי מתקדם מסוגל לפעול בסביבה מסלולית. הוא עדיין רחוק מאוד מהוכחה שמרכז נתונים שלם יכול לפעול שם במחיר תחרותי.

הדחף מגיע מהמחסור שמתגבש על הקרקע. אשכולות שרתים לבינה מלאכותית דורשים כמויות גדלות של חשמל, מים ושטח, ורשתות החשמל בחלקים מארצות הברית מתקשות לספק חיבורים חדשים. הרשויות והתושבים מתנגדים לפרויקטים בשל החשש מעליית מחירי החשמל, רעש, זיהום והקמת תחנות כוח חדשות. המאבק הציבורי נגד מרכזי הנתונים כבר מעכב פרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים.

החלל מציע תשובה מפתה לבעיית האנרגיה. במסלול מתאים, פאנלים סולאריים מקבלים אור כמעט רציף ומפיקים במהלך שנה עד פי שמונה אנרגיה למטר רבוע בהשוואה לפאנל קרקעי בקווי רוחב בינוניים. המחשוב מתבצע לצד מקור החשמל, כך שנחסך הצורך להעביר את האנרגיה לכדור הארץ. גם צריכת המים של מערכות הקירור נעלמת כמעט לחלוטין. מנגד, הוואקום מקשה על סילוק החום, משום שבחלל חסרים אוויר ומים שיישאו אותו החוצה. הדרך העיקרית לפנות חום היא קרינה תת-אדומה באמצעות משטחי רדיאטור גדולים.

גוגל בוחנת את הרעיון במסגרת פרויקט סאנקאצ'ר. התכנון מתאר מקבץ של 81 לוויינים בגובה ממוצע של כ-650 קילומטר, הפרוסים ברדיוס של קילומטר ומקושרים ביניהם באמצעות תקשורת לייזר. כל לוויין יישא שבבי TPU של גוגל. שני לווייני ניסוי ראשונים צפויים לעלות בתחילת 2027 בשיתוף פלאנט לאבס. במקביל, שבבי טריליום של גוגל נחשפו במעבדה למנת קרינה המקבילה לחמש שנות פעילות במסלול ועמדו בבדיקה ללא כשל קבוע, אם כי נמצאה רגישות בזיכרון ונדרש מנגנון לתיקון שגיאות.

אילון מאסק מציג קנה מידה רחב בהרבה. המיזוג בין ספייס x ל-xAI חיבר תחת קורת גג אחת טילים, לוויינים, מודלים ותשתיות מחשוב. המהלך נועד להפוך את ספייס אקס מספקית שיגורים ותקשורת גם לספקית כוח מחשוב. תוכנית סטארמיינד מבוססת על לווייני AI1 עם עומס מחשוב ממוצע של כ-120 קילוואט ושיא של 150 קילוואט, בדומה לארון שרתים מתקדם אחד על הקרקע. החברה מבקשת אישור לפריסה עתידית של עד מיליון לוויינים, ומתכננת להתחיל ייצור בכמויות גדולות לקראת סוף 2027. היעד המוצהר הוא קצב ייצור של ג'יגהוואט מחשוב מסלולי בשנה, ובהמשך עשרות ג'יגהוואט. זהו חזון שמבוסס במידה רבה על הצלחת סטארשיפ לבצע שיגורים תכופים בעלות נמוכה בהרבה מהמקובל כיום.

ג'ף בזוס מציג לוח זמנים רחב יותר. הוא מעריך שמרכזי נתונים בהספק של ג'יגהוואט יתחילו להיבנות בחלל בתוך 10 עד 20 שנה. בלו אוריג'ין כבר הגישה לרשות התקשורת האמריקאית בקשה לפרוס עד 51,600 לוויינים במסגרת פרויקט סאנרייז. המערכת אמורה לפעול במסלולים סינכרוניים לשמש, בגבהים שבין 500 ל-1,800 קילומטר, ולתפקד כרשת מחשוב מבוזרת המחוברת לכדור הארץ באמצעות קישורים אופטיים ורשתות תקשורת קרקעיות.

המחיר יורד, החום נשאר

המתמטיקה הכלכלית מתחילה בעלות השיגור. מחיר פלקון 9 מוערך בכ-3,600 דולר לקילוגרם במסלול נמוך. המחקר של גוגל מעריך כי כדי שמחשוב מסלולי יתקרב לעלות האנרגיה של מרכז נתונים קרקעי, המחיר יצטרך לרדת לכ-200 דולר לקילוגרם עד אמצע העשור הבא. מדובר בירידה של יותר מ-94%, שתדרוש שימוש חוזר כמעט מלא בטילים וקצב של כ-180 שיגורי סטארשיפ בשנה לאורך תקופה ממושכת.

גם בתרחיש אופטימי, מרכז נתונים מסלולי נשאר כבד. הערכות הנדסיות מציבות את מסת המערכת על כ-40 עד 50 קילוגרם לכל קילוואט, כולל פאנלים, אגירת חשמל ורדיאטורים. מתקן בהספק של 300 מגהוואט עשוי לשקול 12 עד 15 אלף טונות. במחיר שיגור של 150 דולר לקילוגרם, ההעלאה למסלול תעלה כ-1.8 עד 2.25 מיליארד דולר. הסכום הזה קודם לעלות השבבים, הלוויינים, הביטוח, תחנות הקרקע, ההחלפה והתחזוקה.

החסם המרכזי עשוי להיות דווקא פינוי החום. מגהוואט אחד של מחשוב דורש כ-1,200 מטר רבוע של משטחי רדיאטור בטמפרטורת עבודה מתונה. מתקן של ג'יגהוואט ידרוש כ-1.2 מיליון מטר רבוע, לצד מערכי השמש והתקשורת. משטחים כאלה מוסיפים משקל, מקשים על הפריסה ומגדילים את החשיפה לפגיעת פסולת ולתקלות. שבב תקול על הקרקע מוחלף בידי טכנאי בתוך שעות. תקלה במסלול מחייבת יתירות, השבתה או שיגור תחליף.

• נוקיה מפתיעה בדוחות: הרווח עלה ב-18%, ומכירות ה-AI מזנקות ב-105%
• GE Vernova ניפצה תחזיות והזמנות זינקו 88% - אך המניה צנחה 6%; מבחן לראלי ה-AI

מעל הכול מרחף סיכון סביבתי. צבירים של עשרות אלפי לוויינים מגדילים את סכנת ההתנגשות ואת החשש מתגובת שרשרת של פסולת מסלולית. בתרחיש של מיליון לוויינים המוחלפים מדי חמש שנים, גוף אחד ייכנס לאטמוספירה בערך בכל שלוש דקות. מחקרים מצביעים על כך ששריפת אלומיניום בכניסה החוזרת מייצרת חלקיקים שעשויים להשפיע על שכבת האוזון, לצד פגיעה אפשרית בתצפיות אסטרונומיות. היקף ההשפעה תלוי בחומרים, בגודל הלוויינים ובקצב הפריסה, ולכן צפוי להפוך גם לסוגיה רגולטורית.

בינתיים המרוץ נשאר בשלב ההדגמות. סטארקלאוד מתכננת להפעיל ב-2027 לוויין מסחרי עם כמה מאיצים, אחסון וגישה רציפה. גוגל מכינה ניסוי מצומצם, וספייס אקס מקימה מפעל לייצור לווייני מחשוב. התוכנית של מאסק עשויה לספק פתרון למחסור בכוח מחשוב, בתנאי שעלות השיגור תרד, מערכות הקירור יעמדו בעומס וקישורי הלייזר יעבירו כמויות עצומות של מידע. הפער בין H100 יחיד לבין מרכז נתונים בהספק ג'יגהוואט נמדד במיליוני קילוגרמים, אלפי לוויינים ועשרות מיליארדי דולרים. השנים הקרובות יראו אם החלל הופך לשכבת התשתית הבאה של ה-AI, או נשאר מקום טוב לניסויים יקרים.