עזבה דירה לפני תום החוזה - האם תקבל את כספה בחזרה?

מיה סיפרסקי שכרה דירה מארז ברוורמן ביולי 2024, לתקופה של 12 חודשים, בשכר דירה של 12 אלף שקל לחודש ששולם מראש במלואו, לצד פיקדון של 36 אלף שקל. לפי כתב התביעה, במאי-יוני 2025 בוצעו בבניין עבודות שיפוץ נרחבות שגרמו לרעש חזק, חדירת פועלים, שימוש בחומרים כימיים ולכלוך, והכל בלי הודעה מוקדמת מצד המשכיר.

סיפרסקי הוסיפה וטענה שהדירה הושכרה לה מלכתחילה בלי ממ"ד ובלי תריסים, ונמסרה לה מלוכלכת ולא צבועה, בניגוד למצב שבו החזירה אותה לדבריה. סכום התביעה הכולל הגיע ל-22,395 שקל.

ברוורמן דחה את הטענות מכל וכל. לדבריו התביעה מופרכת ומהווה "ניסיון של השוכרת לעשיית עושר שלא במשפט". הוא טען שסיפרסקי עזבה את הדירה לפני תום החוזה בלי שנמצא לה מחליף, בניגוד לתנאי ההסכם, ולכן היה זכאי לנכות שכר דירה עד תום התקופה. הוא גם הציג קבלות על עבודות צבע, וטען שהשוכרת הפעילה בדירה קליניקת אסתטיקה ללא היתר.

רוצים מידע נוסף על שכירות?

השופטת לא אימצה את הגרסה של אף אחד מהצדדים. ההתכתבויות בווטסאפ שצורפו לתיק סיפרו סיפור אחר: שני הצדדים הסכימו בזמן אמת שסיפרסקי תפנה את הדירה בסוף יוני, ושביולי היא תושכר לשוכר אחר אם יימצא. על בסיס זה קבעה השופטת שברוורמן החזיק שלא כדין בשכר הדירה של חודש יולי.

ההכרעה חילקה את התוצאה בין הצדדים. ברוורמן חויב להשיב את מלוא 12 אלף השקלים של יולי, ועוד 1,895 שקל בגין ארנונה ודמי ועד, שכן כאן סיפרסקי הציגה אסמכתאות והוא לא. הניכוי על עבודות הצבע נותר על כנו, משום שברוורמן גיבה אותו בקבלות. את התביעה בגין עוגמת נפש דחתה השופטת, בין היתר משום שהועלתה רק אחרי שהתגלע הסכסוך על הפיקדון.

סך הכל חויב ברוורמן לשלם לסיפרסקי כ-13,895 שקל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, וכל צד יישא בהוצאותיו.