וושינגטון מחליפה את המכס האחיד במכס סחר חדש ל-60 מדינות
משרד נציג הסחר האמריקאי מטיל תעריפים של 10% עד 12.5% על 60 כלכלות שמכסות יותר מ-99% מהיבוא לארצות הברית, אחרי שהמכס הזמני של 10% פג השבוע. מדינות סחר מרכזיות בוחרות במשא ומתן על פני תגובת נגד
ארצות הברית עוברת לשלב חדש במדיניות הסחר שלה. משרד נציג הסחר האמריקאי (USTR) מטיל מכסים על 60 כלכלות בטענה שהן מאפשרות כניסת מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה. שיעור המכס נע בין 10% ל-12.5%, והמהלך פורש רשת רחבה שמכסה יותר מ-99% מהיבוא שמגיע לשווקים האמריקאים. המבנה מבחין בין שתי קבוצות. כלכלות שאימצו או התחייבו לאיסור יבוא של מוצרי עבודת כפייה יעמדו מול מכס של 10%, ואילו כל השאר יספגו תעריף של 12.5%. מתוך 60 הכלכלות שנבדקו, 54 עדיין פועלות בלי מנגנון אכיפה אפקטיבי, בעוד שש - ובהן קנדה, אקוודור, האיחוד האירופי, אינדונזיה, מקסיקו ופקיסטן - מחזיקות באיסור אך מתקשות לאכוף אותו הלכה למעשה.
המהלך מחליף מכס גלובלי זמני של 10% שהוטל תחת סעיף 122 לחוק הסחר האמריקאי, ותוקפו פג השבוע. אותו מכס נחקק כפתרון ביניים אחרי שבית המשפט העליון פסל בתחילת 2026 את השימוש בסמכויות חירום להטלת מכסים רחבים. להרחבה: התגובה של טראמפ: מכס גלובלי של 10%; מה זה אומר? מומחי סחר מעריכים שמכסים שנשענים על חקירת עבודת כפייה עשויים להחזיק מעמד זמן רב. הבסיס המשפטי שלהם רחב יותר מזה שעמד מאחורי צווי החירום שנפסלו, והסרתם עלולה לגבות מחיר פוליטי גבוה. משום כך יבואנים מתייחסים אליהם כאל שינוי מבני שיישאר בשוק לאורך זמן. להרחבה: עושים סדר: ציר הזמן של מכסי טראמפ
סין ניצבת במוקד הצעד. ארגוני זכויות אדם מייחסים לה שימוש בעבודת כפייה כבר שנים, וכוח המשימה האמריקאי לאכיפת עבודת כפייה הוסיף במהלך 2025 עוד 78 גופים לרשימת הישויות המוגבלות, כך שסך הגופים הסיניים ברשימה טיפס ל-144. המהלך מרחיב את הזירה שבה מתנהל העימות המסחרי בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
במקביל, מבנה שרשראות האספקה השתנה. יצוא סיני זרם דרך שווקי ייצור נוספים באסיה - ובהם וייטנאם, אינדונזיה, מלזיה ותאילנד - וההיקפים התייצבו על בסיס גבוה יותר גם ב-2026. המגמה תרמה לעודף סחר סיני שנמדד בטריליוני דולרים, נתון שמעצים את המחלוקת סביב דרכי הייצור בשרשראות האסייתיות.
ליבואנים אמריקאים המשמעות ישירה. תוספת של 10% עד 12.5% על מרבית הסחורות מייקרת את עלות המלאי, ומגלגלת חלק מהעלות אל הצרכן הסופי. עסקים שנשענים על ספקים בודדים באסיה בוחנים פיזור מקורות רחב יותר, מהלך שדורש זמן, השקעה ובחינה מחודשת של הרכש. חברות כמו אפל, נייקי ואמזון, שחשופות לשרשראות אספקה אסייתיות, נמנות עם העסקים הרגישים במיוחד לשינוי.
תגובת שותפות הסחר מרוסנת יחסית. מדינות מקנברה שבאוסטרליה ועד ברזיליה שבברזיל אותתו שהן מעדיפות להמשיך במשא ומתן על פני תגובת נגד. הבחירה הזו משקפת הערכה שהסלמה הדדית תפגע בשתי הכלכלות ותייקר את הסחר לשני הכיוונים. להרחבה: לקראת פגישת טראמפ-שי: ביטול המכסים משנה את מאזן הכוחות
השווקים מגיבים בזהירות. משקיעים עוקבים אחר קצב יישום המכסים והשפעתם על שולי הרווח של יצרניות וקמעונאיות שנשענות על יבוא, ומנסים לתמחר את ההשלכות על מדדי המחירים לצרכן. ככל שהמכסים ייטמעו בעלויות, כך צפויה תשומת הלב לעבור מהכותרות הפוליטיות אל ההשפעה המדודה על רווחיות החברות.
מעבר למספרים, הצעד מסמן שינוי בשיח הסחר האמריקאי. במקום להישען על מאזן הסחר בלבד, וושינגטון קושרת את מדיניות המכסים לסוגיות של תנאי עבודה וזכויות אדם. זווית זו מעניקה למכסים עיגון רגולטורי רחב יותר, ומציבה בפני שותפות הסחר דרישה חדשה: להוכיח אכיפה אפקטיבית של איסור עבודת כפייה כתנאי להקלה בתעריפים.
