טראמפ (X)
טראמפ (X)

עושים סדר: ציר הזמן של מכסי טראמפ

המכסים של טראמפ מובילים את העולם לסדר כלכלי חדש; בכל בוקר יש חדשות בנושא מכסים, חדשות שיכולות להפוך את הקערה על פיה בענפים כאלה או אחרים: פעם זה הנחושת, פעם זה הרכב ופעם זה חלקי החילוף; הכנו ציר זמן המתעדכן בזמן אמת עם כל החדשות בנושא המכסים של טראמפ

חיים בן הקון | (3)

מאז הושבע טראמפ לנשיאות, הוא הבטיח לשנות את הסדר הכלכלי העולמי, ואפילו את הסדר הגיאוגרפי. הוא הבטיח לרכוש (או לכבוש?) את תעלת פנמה; הוא הבטיח לרכוש את גרינלנד; הוא הבטיח עוד הרבה דברים. אבל ההבטחה הגדולה של הבחירות הייתה שהוא יחייה את התעשיה האמריקאית ויחזיר עטרה ליושנה על ידי ההבטחה האייקונית: ״מֵיְק אָמֵרִיקָה גְּרֵיְט אָגֵן״. 



טראמפ חובש כובע MAGA
טראמפ עם הכובע הנושא את הסלוגן של הבחירות: לעשות את אמריקה טובה בחזרה



אחד הוא להבטיח, ואחד הוא לקיים. עד כה המכסים לא עושים טוב לארה״ב, וליתר דיוק נראה שהם דווקא מזיקים לה, כשהתגלה שכלכלת ארה״ב התכווצה ב-0.2%, ההאטה הראשונה מאז 2022. אולי הם יועילו לה אחרי השיחות עם מדינות העולם השונות, ובמיוחד עם הכלכלה השניה בגודלה בעולם אחרי ארה״ב - סין. כשיתפזר הערפל האופף את המכסים ומלחמת הסחר, נוכל לדעת מה באמת טוב לאמריקה, מה יעשה אותה טובה ומתועשת כבעבר. ובינתיים? בינתיים השווקים משתוללים, עד שהמדינות יחתמו על דיל. 

ציר זמן: המכסים של טראמפ – מתעדכן בזמן אמת

8 במאי: טראמפ: מחר נחתום על הסכם סחר ראשון עם "מדינה גדולה ומאד מכובדת": על פי הניו יורק טיימס מדובר ככל הנראה בבריטניה; עוד על פי העיתון: המשא ומתן עם הודו וישראל קרוב לסיום – לכתבה המלאה


7 במאי: ארצות הברית הודיעה באופן רשמי על תחילת שיחות סחר עם סין, במטרה להפחית את המתיחות הכלכלית בין שתי המעצמות. השיחות, שצפויות להתקיים בסוף השבוע הקרוב בז'נבה, שוויץ, יכללו את שר האוצר האמריקני סקוט בסנט ונציג הסחר ג'יימיסון גריר, שיפגשו עם סגן ראש ממשלת סין, הו ליפנג – לכתבה המלאה


6 במאי: טראמפ חותם על צו נשיאותי לעידוד ייצור תרופות באופן מקומי ומודיע שתוך שבועיים יוטלו מכסים על ענף הפארמה – לכתבה המלאה


5 במאי: טראמפ אומר בראיון כי יוריד את המכסים בשלב מסויים מאחר ומצב העסקים העולמי בשפל: ״בשלב מסוים אני אפחית אותם, כי אחרת אי אפשר בכלל לעשות איתם עסקים – והם מאוד רוצים לעשות עסקים״ - לכתבה המלאה.

קיראו עוד ב"גלובל"


3 במאי: המכסים המרוככים בגובה 25% על תעשיית הרכב נכנסים לתוקף – לכתבה המלאה.


1 במאי: נשמעים דיווחים על כך שטראמפ פנה לשי ג׳ינגפינג במטרה להתחיל בשיחות ומשא ומתן. 


 29 באפריל: טראמפ חותם על צו נשיאותי לפיו יפחית את המכס על חלקי חילוף מיובאים, אך לא יפחית את המכס על יבוא רכבים מוגמרים.


 10 באפריל: הבית הלבן מבהיר שהמכסים נגד סין הם בפועל 145%, כולל 20% על פנטניל. האיחוד האירופי משהה את תגובתו ל-90 יום, אך מזהיר: אם לא תהיה התקדמות בשיחות – יטיל את המכסים המתוכננים.


 9 באפריל: המכסים “ההדדיים” המוגברים נכנסים לתוקף, אך טראמפ משעה את רובם ל-90 יום — פרט לסין, שמולה המכסים עולים ל־125%. קנדה מטילה מכסים על רכבים שלא עומדים בתנאי USMCA. האיחוד האירופי מאשר מכסים נגדיים בשווי 23 מיליארד דולר, ב-3 שלבים: 15 באפריל, 15 במאי ו־1 בדצמבר.


 5 באפריל: המכס הבסיסי של 10% על כמעט כל מדינה נכנס לתוקף. 


4 באפריל: סין מטילה מכסים בגובה 34% על כל היבוא האמריקאי החל מ־10 באפריל. היא מטילה גם מגבלות ייצוא על מינרלים נדירים ומכניסה 27 חברות אמריקאיות לרשימת סנקציות. 


 3 באפריל: מכסי הרכב החדשים נכנסים לתוקף. קנדה מטילה מכסי תגמול של 25% על רכבים שאינם עומדים בתנאי USMCA  2 באפריל: טראמפ מכריז על מכסים ״הדדיים״ עם מדינות שהטילו על ארה״ב מכסים בחזרה: מס של 10% על כל היבוא, עם שיעורים גבוהים יותר על מדינות שיש לארה״ב מאזן סחר שלילי מולן: סין - 34%; האיחוד האירופי - 20%; דרום קוריאה - 25%; יפן - 24%; טאיוואן - 32%. יבוא מקנדה ומקסיקו פטור ממכסים אם עומד בתנאי ה-USMCA.  26 במרץ: טראמפ מכריז על מכסים של 25% על רכבים מיובאים, בתואנה של חיזוק הייצור המקומי. המכסים ייכנסו לתוקף ב-3 באפריל ויורחבו לחלקי חילוף עד 3 במאי. 


 24 במרץ: טראמפ מכריז על מכסים של 25% על כל יבוא ממדינות שרוכשות נפט מגוואנה ונצואלה, כולל סין.


 13 במרץ: טראמפ מאיים במכסים של 200% על יין, שמפניה ומשקאות חריפים מאירופה, אם האיחוד יטיל מכסים של 50% על וויסקי אמריקאי.


 12 במרץ: מכסים חדשים על פלדה ואלומיניום נכנסים לתוקף: כל היבוא ממוסה ב־25%. האיחוד האירופי מכריז על מכסים נגדיים על סחורות מארה”ב בשווי 26 מיליארד אירו. חלק מהמכסים ייכנסו לתוקף ב־15 באפריל, אחרים ב־15 במאי ו־1 בדצמבר. קנדה מצטרפת עם מכסים נגדיים של כ-30 מיליארד דולר קנדי החל מ־13 במרץ.


 10 במרץ: סין מטילה מכסים של 15% על יבוא חקלאי מארה”ב (כולל עוף, חזיר, סויה ובקר). מוצרים שכבר בדרך יקבלו פטור עד 12 באפריל. 


 6 במרץ: טראמפ דוחה את המכסים החדשים על יבוא מסוים ממקסיקו וקנדה לחודש. הוא מתכנן להתחיל ב־2 באפריל את מדיניות המכסים ההדדיים. קנדה עוצרת את שלב ב’ של מכסי התגמול שלה בשווי 125 מיליארד דולר קנדי. 


5 במרץ: טראמפ מעניק פטור זמני למכסים החדשים על חלק מהיבוא ממקסיקו וקנדה עבור יצרני הרכב האמריקאיים, לאחר שיחה עם ראשי פורד, GM וסטלנטיס.


4 במרץ: המכסים בגובה 25% על יבוא מקנדה וממקסיקו נכנסים לתוקף. עם זאת, מכסים על אנרגיה מקנדה מוגבלים ל-10%. טראמפ גם מכפיל את המכס על סין ל-20%. קנדה ומקסיקו מצהירות על תגמול: טרודו מכריז על מכסים בגובה מעל 100 מיליארד דולר אמריקאי. נשיאת מקסיקו שיינבאום גם מודיעה על כוונה להטיל מכסים אך משאירה פתח לפשרה. סין מטילה מכסים בגובה 15% על יבוא חקלאי מארה”ב ומרחיבה את הסנקציות על חברות אמריקאיות.


1 במרץ: טראמפ חותם על צו נשיאותי נוסף, שמנחה לבדוק האם יש צורך במכסים על עצים וחומרי עץ, מתוך טענה שתעשיית הבנייה והצבא תלויים באספקה יציבה של עץ.  25 בפברואר: טראמפ חותם על צו נשיאותי שמורה למשרד המסחר לבדוק האם יש צורך במכסים על יבוא נחושת, בטענה לשימוש החיוני של החומר בביטחון הלאומי, תשתיות וטכנולוגיות מתקדמות. 


10 בפברואר: טראמפ מודיע על כוונתו להעלות את המכסים על פלדה ואלומיניום החל מה-12 במרץ. הוא מבטל את הפטורים ממכסים שהעניק ב-2018, כך שכל יבוא הפלדה ימוסה ב-25%, והאלומיניום יועלה מ-10% ל-25%. 


13 בפברואר: טראמפ מציג תכנית למכסים “הדדיים” – בהם יותאמו המכסים האמריקאיים לאלו שמדינות אחרות גובות. כלכלנים מזהירים שהמהלך עלול לערער את הכלכלה הגלובלית. הוא מציין שמדינות כמו הודו ומדינות אירופה לא יקבלו פטור.


4 בפברואר: המכסים החדשים בגובה 10% על יבוא מסין נכנסים לתוקף. סין מגיבה באותו יום בהטלת שורת מכסים על מוצרים אמריקאיים, וכן בפתיחת חקירה אנטי-מונופוליסטית נגד גוגל. המכסים הסיניים כוללים: 15% על פחם וגז טבעי נוזלי, ו־10% על נפט גולמי, ציוד חקלאי ומכוניות בעלות מנוע גדול. הצעדים ייכנסו לתוקף ב־10 בפברואר.


3 בפברואר: טראמפ מסכים לדחייה של 30 יום באיומיו למסים על מקסיקו וקנדה, בעקבות צעדים מצד שתי המדינות להרגיע את חששותיו בנוגע לביטחון גבולות והברחות סמים.


1 בפברואר: טראמפ חותם על צו נשיאותי המטיל מכסים: 10% על כל היבוא מסין ו־25% על יבוא ממקסיקו וקנדה, החל מה-4 בפברואר. הוא הפעיל סמכות זו לאחר שהכריז על מצב חירום לאומי – כביכול בגלל הגירה בלתי חוקית והברחות סמים. המהלך גרר תגובות נזעמות מכל שלוש המדינות והצהרות על פעולות תגמול. 


26 בינואר: טראמפ מאיים במכסים של 25% על כל היבוא מקולומביה, בנוסף לצעדים נוספים, לאחר שנשיא קולומביה, גוסטבו פטרו, סירב לקבל שתי טיסות צבאיות אמריקאיות שנשאו מהגרים. פטרו האשים את טראמפ בחוסר כבוד למהגרים במהלך גירושם. בתגובה, קולומביה הודיעה על העלאת מכסים של 25% על מוצרים אמריקאיים, אך בהמשך חזרה בה מההחלטה וקיבלה את הטיסות. שתי המדינות סימנו הפסקה בעימות הסחר.


20 בינואר: טראמפ מושבע לתפקיד. בנאום ההשבעה שלו, הוא חוזר על הבטחתו ״להטיל מכסים על מדינות זרות כדי להעשיר את אזרחינו״. הוא גם מדגיש את תכניותיו להקים סוכנות חדשה בשם ״שירות ההכנסות החיצוני״ (External Revenue Service), שטרם הוקמה. ביומו הראשון בתפקיד, טראמפ גם מודיע על כוונתו להטיל מכסים של 25% על קנדה ומקסיקו החל מה-1 בפברואר, תוך שהוא נמנע מלפרט באותו רגע את תכניותיו לגבי מיסוי יבוא מסין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 02/05/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
    ולנכדים שלכם ..אני לא מגזים ..אמריקה היא היחידה שעמדה נגד הקומוניסטים בעבר ובהווה .האירופאים חלשלושים .
  • 2.
    בא 02/05/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    אותם בזמן שארהב מבודדת את המפלצות הקומוניסטיות האלה.מדינה שעוזרת לכול הצפלצות כמ אירן רוסיה ..צפום קוריאה היא האצבע שלהם.
  • 1.
    בא 02/05/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
    האמיתית היא לבודד את הקומוניסטים ....חוץ מזה שהמשטר שם לא שונה מפאשיזם ..הרפואה הסינית מכחידה אלפי מינים של בעלי חיים ..ועכשיו יש להם המון כסף לקנות ...זה מין רוע מפלצתי וחסר פנים...העיקר שהמיליארדרים יוכלו להשתמש בעבדים סינים ולייצר בזול.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות

בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%

הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לטווח של 3.50-3.75%; הבנק צופה הורדת ריבית נוספת במהלך 2026; מה אומר פאוול במסיבת העיתונאים?

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי בארה״ב החליט כצפוי להוריד את הריבית ב־0.25% לטווח של 3.50-3.75%. ההחלטה התקבלה בפיצול, והדגישה את המחלוקות בתוך ועדת המדיניות המוניטרית בנוגע לקצב ולכיוון הצעדים העתידיים. במקביל, קבע הבנק כי הוא צופה הפחתת ריבית נוספת אחת במהלך 2026, ללא שינוי מהתחזית שנמסרה בספטמבר האחרון.בוול-סטריט המתינו בעיקר למסיבת העיתונאים, שעברה בשלום והמדדים עברו לעליות.


הוויכוח הפנימי בוועדה היה חריג: נשיא הפד של קנזס סיטי, ג׳ף שמיד, ונשיא הפד של שיקגו, אוסטין גולסבי, התנגדו להורדת הריבית ודרשו לשמור על הרמה הנוכחית. מנגד, חבר הוועדה סטיבן מיראן דגל בהפחתה חדה יותר של חצי אחוז. הפיצול משקף את המתיחות בין נתוני שוק העבודה המאותתים על חולשה מסוימת לבין אינפלציה שנותרה כנקודת אחוז מעל היעד. בהצהרה הרשמית ציינו מקבלי ההחלטות כי ימשיכו לבחון את "המידה והעיתוי" של צעדי הריבית העתידיים, ביטוי שהוחזר לנוסח יחד עם דגש על התאמה זהירה לנתונים המתקבלים. בכך מאותת הפד כי ינקוט גישה מרוסנת בכל הנוגע להורדות נוספות, תוך שמירה על גמישות בהתאם לסיכונים הכלכליים.


התחזיות המפורטות שהציג הבנק מדגישות פיצול משמעותי גם בנוגע למסלול הריבית לשנים הקרובות: שבעה מחברי הוועדה סבורים שלא נדרשות הורדות ב־2026, בעוד שלושה מעריכים כי הריבית כבר נמוכה מדי כיום. אחרים נחלקים בין תרחישים של הורדה אחת ועד שש הורדות בשנה זו.


לצד הוויכוח המוניטרי, הפד עדכן כלפי מעלה את ציפיות הצמיחה לשנה הקרובה. כעת הוא צופה צמיחה של 2.3% ב־2025, לעומת 1.8% בתחזית הקודמת, וכן עדכון קל כלפי מעלה לצמיחת המשק השנה. האינפלציה בטווח הארוך הוערכה מעט נמוך יותר לעומת התחזית הקודמת, וברמה של 2.5% לשנת 2026. גם שוק העבודה מקבל מקום מרכזי בתחזית. שיעור האבטלה, הנע כיום סביב 4.4%, צפוי לרדת במקצת בשנה הבאה, תחזית שלא שונתה. הנתונים האחרונים בשוק העבודה היו תנודתיים, כשקריאה מעודכנת לאוקטובר–נובמבר התעכבה עקב השבתת הממשל. הדוח האחרון, לחודש ספטמבר, הציג תוספת של 119 אלף משרות, נתון חזק שהגיע לאחר חודשיים של קיפאון ושינויים חדים.


בתחום הנזילות הבנקאית הודיע הפד על חידוש רכישות של אגרות חוב קצרות טווח בהתאם לצורך, כדי לשמור על היקף יתרות גבוה במערכת הבנקאית ועל גודלו של המאזן.