טראמפ (X)טראמפ (X)

עושים סדר: ציר הזמן של מכסי טראמפ

המכסים של טראמפ מובילים את העולם לסדר כלכלי חדש; בכל בוקר יש חדשות בנושא מכסים, חדשות שיכולות להפוך את הקערה על פיה בענפים כאלה או אחרים: פעם זה הנחושת, פעם זה הרכב ופעם זה חלקי החילוף; הכנו ציר זמן המתעדכן בזמן אמת עם כל החדשות בנושא המכסים של טראמפ

חיים בן הקון | (3)

מאז הושבע טראמפ לנשיאות, הוא הבטיח לשנות את הסדר הכלכלי העולמי, ואפילו את הסדר הגיאוגרפי. הוא הבטיח לרכוש (או לכבוש?) את תעלת פנמה; הוא הבטיח לרכוש את גרינלנד; הוא הבטיח עוד הרבה דברים. אבל ההבטחה הגדולה של הבחירות הייתה שהוא יחייה את התעשיה האמריקאית ויחזיר עטרה ליושנה על ידי ההבטחה האייקונית: ״מֵיְק אָמֵרִיקָה גְּרֵיְט אָגֵן״. 



טראמפ חובש כובע MAGA
טראמפ עם הכובע הנושא את הסלוגן של הבחירות: לעשות את אמריקה טובה בחזרה



אחד הוא להבטיח, ואחד הוא לקיים. עד כה המכסים לא עושים טוב לארה״ב, וליתר דיוק נראה שהם דווקא מזיקים לה, כשהתגלה שכלכלת ארה״ב התכווצה ב-0.2%, ההאטה הראשונה מאז 2022. אולי הם יועילו לה אחרי השיחות עם מדינות העולם השונות, ובמיוחד עם הכלכלה השניה בגודלה בעולם אחרי ארה״ב - סין. כשיתפזר הערפל האופף את המכסים ומלחמת הסחר, נוכל לדעת מה באמת טוב לאמריקה, מה יעשה אותה טובה ומתועשת כבעבר. ובינתיים? בינתיים השווקים משתוללים, עד שהמדינות יחתמו על דיל. 

ציר זמן: המכסים של טראמפ – מתעדכן בזמן אמת

8 במאי: טראמפ: מחר נחתום על הסכם סחר ראשון עם "מדינה גדולה ומאד מכובדת": על פי הניו יורק טיימס מדובר ככל הנראה בבריטניה; עוד על פי העיתון: המשא ומתן עם הודו וישראל קרוב לסיום – לכתבה המלאה


7 במאי: ארצות הברית הודיעה באופן רשמי על תחילת שיחות סחר עם סין, במטרה להפחית את המתיחות הכלכלית בין שתי המעצמות. השיחות, שצפויות להתקיים בסוף השבוע הקרוב בז'נבה, שוויץ, יכללו את שר האוצר האמריקני סקוט בסנט ונציג הסחר ג'יימיסון גריר, שיפגשו עם סגן ראש ממשלת סין, הו ליפנג – לכתבה המלאה


6 במאי: טראמפ חותם על צו נשיאותי לעידוד ייצור תרופות באופן מקומי ומודיע שתוך שבועיים יוטלו מכסים על ענף הפארמה – לכתבה המלאה


5 במאי: טראמפ אומר בראיון כי יוריד את המכסים בשלב מסויים מאחר ומצב העסקים העולמי בשפל: ״בשלב מסוים אני אפחית אותם, כי אחרת אי אפשר בכלל לעשות איתם עסקים – והם מאוד רוצים לעשות עסקים״ - לכתבה המלאה.

קיראו עוד ב"גלובל"


3 במאי: המכסים המרוככים בגובה 25% על תעשיית הרכב נכנסים לתוקף – לכתבה המלאה.


1 במאי: נשמעים דיווחים על כך שטראמפ פנה לשי ג׳ינגפינג במטרה להתחיל בשיחות ומשא ומתן. 


 29 באפריל: טראמפ חותם על צו נשיאותי לפיו יפחית את המכס על חלקי חילוף מיובאים, אך לא יפחית את המכס על יבוא רכבים מוגמרים.


 10 באפריל: הבית הלבן מבהיר שהמכסים נגד סין הם בפועל 145%, כולל 20% על פנטניל. האיחוד האירופי משהה את תגובתו ל-90 יום, אך מזהיר: אם לא תהיה התקדמות בשיחות – יטיל את המכסים המתוכננים.


 9 באפריל: המכסים “ההדדיים” המוגברים נכנסים לתוקף, אך טראמפ משעה את רובם ל-90 יום — פרט לסין, שמולה המכסים עולים ל־125%. קנדה מטילה מכסים על רכבים שלא עומדים בתנאי USMCA. האיחוד האירופי מאשר מכסים נגדיים בשווי 23 מיליארד דולר, ב-3 שלבים: 15 באפריל, 15 במאי ו־1 בדצמבר.


 5 באפריל: המכס הבסיסי של 10% על כמעט כל מדינה נכנס לתוקף. 


4 באפריל: סין מטילה מכסים בגובה 34% על כל היבוא האמריקאי החל מ־10 באפריל. היא מטילה גם מגבלות ייצוא על מינרלים נדירים ומכניסה 27 חברות אמריקאיות לרשימת סנקציות. 


 3 באפריל: מכסי הרכב החדשים נכנסים לתוקף. קנדה מטילה מכסי תגמול של 25% על רכבים שאינם עומדים בתנאי USMCA  2 באפריל: טראמפ מכריז על מכסים ״הדדיים״ עם מדינות שהטילו על ארה״ב מכסים בחזרה: מס של 10% על כל היבוא, עם שיעורים גבוהים יותר על מדינות שיש לארה״ב מאזן סחר שלילי מולן: סין - 34%; האיחוד האירופי - 20%; דרום קוריאה - 25%; יפן - 24%; טאיוואן - 32%. יבוא מקנדה ומקסיקו פטור ממכסים אם עומד בתנאי ה-USMCA.  26 במרץ: טראמפ מכריז על מכסים של 25% על רכבים מיובאים, בתואנה של חיזוק הייצור המקומי. המכסים ייכנסו לתוקף ב-3 באפריל ויורחבו לחלקי חילוף עד 3 במאי. 


 24 במרץ: טראמפ מכריז על מכסים של 25% על כל יבוא ממדינות שרוכשות נפט מגוואנה ונצואלה, כולל סין.


 13 במרץ: טראמפ מאיים במכסים של 200% על יין, שמפניה ומשקאות חריפים מאירופה, אם האיחוד יטיל מכסים של 50% על וויסקי אמריקאי.


 12 במרץ: מכסים חדשים על פלדה ואלומיניום נכנסים לתוקף: כל היבוא ממוסה ב־25%. האיחוד האירופי מכריז על מכסים נגדיים על סחורות מארה”ב בשווי 26 מיליארד אירו. חלק מהמכסים ייכנסו לתוקף ב־15 באפריל, אחרים ב־15 במאי ו־1 בדצמבר. קנדה מצטרפת עם מכסים נגדיים של כ-30 מיליארד דולר קנדי החל מ־13 במרץ.


 10 במרץ: סין מטילה מכסים של 15% על יבוא חקלאי מארה”ב (כולל עוף, חזיר, סויה ובקר). מוצרים שכבר בדרך יקבלו פטור עד 12 באפריל. 


 6 במרץ: טראמפ דוחה את המכסים החדשים על יבוא מסוים ממקסיקו וקנדה לחודש. הוא מתכנן להתחיל ב־2 באפריל את מדיניות המכסים ההדדיים. קנדה עוצרת את שלב ב’ של מכסי התגמול שלה בשווי 125 מיליארד דולר קנדי. 


5 במרץ: טראמפ מעניק פטור זמני למכסים החדשים על חלק מהיבוא ממקסיקו וקנדה עבור יצרני הרכב האמריקאיים, לאחר שיחה עם ראשי פורד, GM וסטלנטיס.


4 במרץ: המכסים בגובה 25% על יבוא מקנדה וממקסיקו נכנסים לתוקף. עם זאת, מכסים על אנרגיה מקנדה מוגבלים ל-10%. טראמפ גם מכפיל את המכס על סין ל-20%. קנדה ומקסיקו מצהירות על תגמול: טרודו מכריז על מכסים בגובה מעל 100 מיליארד דולר אמריקאי. נשיאת מקסיקו שיינבאום גם מודיעה על כוונה להטיל מכסים אך משאירה פתח לפשרה. סין מטילה מכסים בגובה 15% על יבוא חקלאי מארה”ב ומרחיבה את הסנקציות על חברות אמריקאיות.


1 במרץ: טראמפ חותם על צו נשיאותי נוסף, שמנחה לבדוק האם יש צורך במכסים על עצים וחומרי עץ, מתוך טענה שתעשיית הבנייה והצבא תלויים באספקה יציבה של עץ.  25 בפברואר: טראמפ חותם על צו נשיאותי שמורה למשרד המסחר לבדוק האם יש צורך במכסים על יבוא נחושת, בטענה לשימוש החיוני של החומר בביטחון הלאומי, תשתיות וטכנולוגיות מתקדמות. 


10 בפברואר: טראמפ מודיע על כוונתו להעלות את המכסים על פלדה ואלומיניום החל מה-12 במרץ. הוא מבטל את הפטורים ממכסים שהעניק ב-2018, כך שכל יבוא הפלדה ימוסה ב-25%, והאלומיניום יועלה מ-10% ל-25%. 


13 בפברואר: טראמפ מציג תכנית למכסים “הדדיים” – בהם יותאמו המכסים האמריקאיים לאלו שמדינות אחרות גובות. כלכלנים מזהירים שהמהלך עלול לערער את הכלכלה הגלובלית. הוא מציין שמדינות כמו הודו ומדינות אירופה לא יקבלו פטור.


4 בפברואר: המכסים החדשים בגובה 10% על יבוא מסין נכנסים לתוקף. סין מגיבה באותו יום בהטלת שורת מכסים על מוצרים אמריקאיים, וכן בפתיחת חקירה אנטי-מונופוליסטית נגד גוגל. המכסים הסיניים כוללים: 15% על פחם וגז טבעי נוזלי, ו־10% על נפט גולמי, ציוד חקלאי ומכוניות בעלות מנוע גדול. הצעדים ייכנסו לתוקף ב־10 בפברואר.


3 בפברואר: טראמפ מסכים לדחייה של 30 יום באיומיו למסים על מקסיקו וקנדה, בעקבות צעדים מצד שתי המדינות להרגיע את חששותיו בנוגע לביטחון גבולות והברחות סמים.


1 בפברואר: טראמפ חותם על צו נשיאותי המטיל מכסים: 10% על כל היבוא מסין ו־25% על יבוא ממקסיקו וקנדה, החל מה-4 בפברואר. הוא הפעיל סמכות זו לאחר שהכריז על מצב חירום לאומי – כביכול בגלל הגירה בלתי חוקית והברחות סמים. המהלך גרר תגובות נזעמות מכל שלוש המדינות והצהרות על פעולות תגמול. 


26 בינואר: טראמפ מאיים במכסים של 25% על כל היבוא מקולומביה, בנוסף לצעדים נוספים, לאחר שנשיא קולומביה, גוסטבו פטרו, סירב לקבל שתי טיסות צבאיות אמריקאיות שנשאו מהגרים. פטרו האשים את טראמפ בחוסר כבוד למהגרים במהלך גירושם. בתגובה, קולומביה הודיעה על העלאת מכסים של 25% על מוצרים אמריקאיים, אך בהמשך חזרה בה מההחלטה וקיבלה את הטיסות. שתי המדינות סימנו הפסקה בעימות הסחר.


20 בינואר: טראמפ מושבע לתפקיד. בנאום ההשבעה שלו, הוא חוזר על הבטחתו ״להטיל מכסים על מדינות זרות כדי להעשיר את אזרחינו״. הוא גם מדגיש את תכניותיו להקים סוכנות חדשה בשם ״שירות ההכנסות החיצוני״ (External Revenue Service), שטרם הוקמה. ביומו הראשון בתפקיד, טראמפ גם מודיע על כוונתו להטיל מכסים של 25% על קנדה ומקסיקו החל מה-1 בפברואר, תוך שהוא נמנע מלפרט באותו רגע את תכניותיו לגבי מיסוי יבוא מסין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 02/05/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
    ולנכדים שלכם ..אני לא מגזים ..אמריקה היא היחידה שעמדה נגד הקומוניסטים בעבר ובהווה .האירופאים חלשלושים .
  • 2.
    בא 02/05/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    אותם בזמן שארהב מבודדת את המפלצות הקומוניסטיות האלה.מדינה שעוזרת לכול הצפלצות כמ אירן רוסיה ..צפום קוריאה היא האצבע שלהם.
  • 1.
    בא 02/05/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
    האמיתית היא לבודד את הקומוניסטים ....חוץ מזה שהמשטר שם לא שונה מפאשיזם ..הרפואה הסינית מכחידה אלפי מינים של בעלי חיים ..ועכשיו יש להם המון כסף לקנות ...זה מין רוע מפלצתי וחסר פנים...העיקר שהמיליארדרים יוכלו להשתמש בעבדים סינים ולייצר בזול.
ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)
באפט אמר

אינדיקטור באפט בשיא של 223%: אזהרה לשוק המניות האמריקאי

המדד המפורסם של וורן באפט מצביע על הערכת יתר קיצונית בוול סטריט היסטוריה מלמדת שמה שקורה אחר כך לא תמיד נעים, אבל זה לא אומר שהעליות לא יכולות להמשיך 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה וורן באפט

שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא.  על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר.  אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%. 

הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.

מהו אינדיקטור באפט?

אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.

התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.

המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות. 

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.