אקזיט ביטחוני: קרביין נרכשת בידי Axon תמורת 625 מיליון דולר
החברה הישראלית, שפיתחה פלטפורמת תקשורת חירום מבוססת ענן, נמכרת לענקית האמריקאית אקסון בעסקת מזומן שתושלם ברבעון הראשון של 2026 - ארבעה חודשים בלבד אחרי גיוס של 100 מיליון דולר
Axon האמריקאית Axon Enterprise 1.01% , (נסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-56 מיליארד דולר), הודיעה על רכישת חברת הסטארטאפ הישראלית קרביין (Carbyne) תמורת 625 מיליון דולר במזומן. מדובר באחד האקזיטים הגדולים בתחום הטכנולוגיה לביטחון הציבור, שמציב את קרביין בראש רשימת הסטארטאפים הישראלים שנמכרו בתחום ה-GovTech.
קרביין פיתחה מערכת ענן לניהול תקשורת חירום בזמן אמת, המשמשת מאות מוקדים וארגוני ביטחון ברחבי העולם, ומאפשרת תקשורת עשירה הכוללת וידאו חי, מיקום מדויק, תמונות וצ'אט טקסטואלי - לצד ניתוח מבוסס בינה מלאכותית. הפתרון שלה מחבר בין הציבור, מוקדי החירום והכוחות בשטח, ומקצר את משך הזמן מרגע הקריאה ועד לפעולה בשטח.
שילוב המערכות של Axon ושל קרביין צפוי ״להוליד״ את Axon 911 - פלטפורמת חירום אחודה שתאגד את כל שלבי התגובה, משיחת המצוקה הראשונה ועד לניהול הראיות בהמשך. מנכ"ל אקסון, ריק סמית’, ציין כי המהלך “סוגר את הפער שבין הקריאה לעזרה לבין פעולת המענה, ומאפשר למוקדנים ולכוחות בשטח לפעול עם מודיעין בזמן אמת”.
מנכ"ל קרביין, אמיר אליחי, הוסיף כי “החיבור לאקסון מאפשר לנו להרחיב את המשימה שלנו - להביא בהירות ויעילות לרגעים הקריטיים ביותר, שבהם כל שנייה קובעת”.
ארבעה חודשים לפני העסקה האחרונה, ביוני האחרון, השלימה קרביין גיוס של 100 מיליון דולר בהובלת ענקית התקשורת AT&T. זה היה סבב הגיוס החמישי של החברה, שהעלה את סך ההשקעות בה ל-236 מיליון דולר.
בין המשקיעים היו גם Cox Enterprises, Founders Fund, Valor Equity Partners ו-General Global Capital. והגיוס נועד להאיץ את פיתוח מערכות ה-AI של החברה ולחזק את פריסתה בשווקים בינלאומיים - בהם ארה"ב, מקסיקו וישראל, שם היא מספקת פתרונות למוקדי 911, עיריות ותאגידי הצלה.
קרביין הוקמה בשנת 2015 על ידי אמיר אליחי, אלכס דיזינגוף, יוני יאטסון וליטל לשם (שפרשה מהחברה ב-2017). כיום היא מעסיקה כ-230 עובדים, מתוכם 80 במרכז הפיתוח בישראל. העסקה, שבליווי משפטי של משרדי מיתר וגרינברג טראוריג מצד אחד והרצוג פוקס נאמן מצד שני, צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2026.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
