בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה". 

בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן, וחוסר אלטרנטיבה לכסף.

כך זה התגלגל

בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.

וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן. 

• קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
• הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במילים אחרות, מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.

ואם נשפוט לפי השוק, נראה שהנזק הכלכלי מה"אתיקה" היה לא קטן. הבורסה בתל אביב, זו שממנה מיהרה הקרן לצאת בשם הערכים, המשיכה לשבור שיאים, עם עלייה של כ-10% במדדים המרכזיים בשלושת החודשים האחרונים. משקיעים אחרים, כך נראה, לא התרגשו מה"אות הקלון" שהטילה הקרן על החברות הישראליות, ומי שמכר אז בשם המוסר נותר מחוץ לעליות. זאת בעוד הקרן הציגה ביצועים פושרים בחצי השנה הראשונה.

הביקורת בנורבגיה

במישור הציבורי בנורבגיה, הביקורת לא איחרה להגיע. מפלגות שמאל וארגונים סביבתיים האשימו את הממשלה בכך שהיא “מוכרת את עקרונותיה” כדי לשמור על קשרים כלכליים עם וושינגטון ועם ענקיות הטכנולוגיה. יתרה מכך, הקרן עצמה התבססה בתקשורת על טיעון שאם יכפו עליה יציאה מחברות גדולות, הדבר "יפגע במטרת הקרן להיות קרן גלובלית רחבה ומגוונת". אם כך, מדוע זה לא שיקול מכריע גם במקרה של שוק מקומי קטן יחסית כמו תל-אביב? התשובה הלא נעימה: כי כאן פוליטית היה נוח להחמיר, ושם כלכלית נוח להקל.

• באפט קונה גוגל ומוכר אפל; אך אפל עדיין ההשקעה הסחירה הגדולה בתיק
• 5 עובדות על וורן באפט והאם הוא ממשיך לממש באפל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף...

ואכן, הניסוח של שר האוצר הנורבגי היה פשוט: “אין טעם בקרן אתית אם היא לא יכולה להחזיק בחברות הגדולות בעולם”. משפט שממחיש היטב את הפרדוקס, כשהשיקול העיקרי הוא כסף, גם לכללי האתיקה יש פרשנות רחבה.