
הצביעות של קרן העושר הנורבגית
הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל
בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה".
בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות
נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן,
וחוסר אלטרנטיבה לכסף.
כך זה התגלגל
בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.
וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן.
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות,
מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת
היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.
ואם נשפוט לפי השוק, נראה שהנזק הכלכלי מה"אתיקה" היה לא קטן. הבורסה בתל אביב, זו שממנה מיהרה הקרן לצאת בשם הערכים, המשיכה לשבור שיאים, עם עלייה של כ-10% במדדים המרכזיים בשלושת החודשים האחרונים. משקיעים אחרים, כך נראה, לא התרגשו מה"אות הקלון" שהטילה הקרן על החברות הישראליות, ומי שמכר אז בשם המוסר נותר מחוץ לעליות. זאת בעוד הקרן הציגה ביצועים פושרים בחצי השנה הראשונה.
הביקורת בנורבגיה
במישור הציבורי בנורבגיה, הביקורת לא איחרה להגיע. מפלגות שמאל וארגונים סביבתיים האשימו את הממשלה בכך שהיא “מוכרת את עקרונותיה” כדי לשמור על קשרים כלכליים עם וושינגטון ועם ענקיות הטכנולוגיה. יתרה מכך, הקרן עצמה התבססה בתקשורת על טיעון שאם יכפו עליה יציאה מחברות גדולות, הדבר "יפגע במטרת הקרן להיות קרן גלובלית רחבה ומגוונת". אם כך, מדוע זה לא שיקול מכריע גם במקרה של שוק מקומי קטן יחסית כמו תל-אביב? התשובה הלא נעימה: כי כאן פוליטית היה נוח להחמיר, ושם כלכלית נוח להקל.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
ואכן, הניסוח של שר האוצר הנורבגי היה פשוט: “אין טעם בקרן אתית אם היא לא יכולה להחזיק בחברות הגדולות בעולם”. משפט שממחיש היטב את הפרדוקס, כשהשיקול העיקרי הוא כסף, גם לכללי האתיקה יש פרשנות רחבה.
- 7.ישראלי שפוי 06/11/2025 16:40הגב לתגובה זווהצביעות הנורבגית אמנם שוברת שיאי התחסדות וצדקנות ובעיקר העדר בושה ויושרה. מעוררים גועל ובחילה כבעבר...
- 6.ארי 06/11/2025 08:25הגב לתגובה זומוטב למנוע מהם מלהשקיע כאן בכלל.
- 5.יורם 05/11/2025 16:57הגב לתגובה זומסקנה גזענות בשמה ו נאצים כפי שהיו במלחמת עולם השניה .
- 4.לא חובה חמודים. תמשיכו (ל"ת)אנונימי אני 05/11/2025 15:34הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 05/11/2025 14:35הגב לתגובה זוכואב לך . לך בעקבות טראמפ אשר פסק אין סיפוח. או אז תראה כיצד הקרן שבה להשקיע בישראל. היא הודיעה יל עמדתה זו לפני הרבה שנים אך השחצנות של ישראל לא אבתה להקשיב.
- 2.קרן הסמרטטנות (ל"ת)אנונימיאיכס 05/11/2025 14:04הגב לתגובה זו
- 1.צודק. נורבגים צבועים (ל"ת)אנונימי 05/11/2025 13:36הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
