ארה"ב מודיעה רשמית על פתיחת שיחות סחר עם סין; החוזים עולים

ארצות הברית הודיעה באופן רשמי על תחילת שיחות סחר עם סין, במטרה להפחית את המתיחות הכלכלית בין שתי המעצמות. השיחות, שצפויות להתקיים בסוף השבוע הקרוב בז'נבה, שוויץ, יכללו את שר האוצר האמריקני סקוט בסנט ונציג הסחר ג'יימיסון גריר, שיפגשו עם סגן ראש ממשלת סין, הו ליפנג. זו תהיה הפגישה הבכירה ביותר בין הצדדים מאז פרצה מלחמת הסחר בתחילת אפריל. בתגובה להודעה הרשמית, החוזים העתידיים בסנטימנט חיובי עם עלייה של עד 0.6%. באסיה המסחר מתנהל במגמה מעורבת.  

מול ההודעה הרשמית של הממשל האמריקאי, הודיעה גם סין באופן רשמי על השיחות כשמשרד הסחר הסיני הגיב - "הצד הסיני בחן בקפידה את המידע שהועבר מהצד האמריקני והחליט להסכים ליצור קשר עם הצד האמריקני לאחר שקילת הציפיות הגלובליות, האינטרסים של סין וקריאות מצד עסקים וצרכנים אמריקניים". במקביל אמר דובר המשרד כי סין לא תקריב את עקרונותיה או את השוויון והצדק הגלובליים במטרה להגיע להסכם כלשהו. התגובה הסינית חשובה, כי צריך שניים לטנגו ובשבועות האחרונים נראה היה שיש קצר בתקשורת. בעוד טראמפ אומר שיש דיבורים בין המדינות הסינים הכחישו באופן ברור ואמרו שזה "פייק ניוז". כעת לפחות ברור שאכן גורמים בכירים משני הצדדים ייפגשו. 

ההודעה מגיעה לאחר חודש של הסלמה בתעריפי המכס, כאשר ארה"ב הטילה מכסים של עד 145% על סחורות סיניות, וסין הגיבה במכסים של 125% על מוצרים אמריקניים. שני הצדדים נקטו בצעדים מקלים, סוג של ריכוך ובהדרגה כשהלהבות מעט שככו, החלו דיבורים לא רשמיים וכעת צפויות שיחות רשמיות. בין ההקלות היו הצהרת ארה"ב על הורד של מספר מוצרים מהמכסים לרבות סמארטפונים, מוצרי חשמל ועוד, הפחתה של מכסים בתחומים נוספים, החרגה של תחום השבבים והתרופות לדיון ולשלב מאוחר יותר. סין גם פעלה כך, אבל במתינות יותר בהדגישה כי היא היחידה בעולם שיש עליה מכסים ולא ניתנה לה ארכה להידברות. 

כזכור כשבוע לאחר שטראמפ הכריז על המכסים הוא החליט לדחות את המכסים הספציפיים לכל מדינה ולהישאר עם מכסי המינימום של 10% במשך תקופת ההידברות - 90 ימים. כך היה מול כל המדינות למעט סין שהיתה היחידה שהעלתה מכסים מול טראמפ עצמו.  

• ענקיות הטכנולוגיה מול מלחמת הסחר: מחזור של 450 מיליארד דולר ברבעון אבל העתיד מעורפל
• סין אומרת "כן" לשיחות - השווקים עולים

טראמפ עצמו אמר בשבועות האחרונים שיש דיבורים על סין, למרות שהסינים הכחישו זאת. טראמפ גם אמר שניתן להגיע להסכם מהיר תוך כמה שבועות. בסנט, שר האוצר אומנם לא הכריז על הסכם תוך שבועיים, אך אמר שיהיו שיחות עם סין ושניתן להגיע להסכם יחסית בזמן קצר. בסנט אמר זאת גם על השיחות מול הודו ויפן כשבפועל הוא סבר כבר לפני כשבועיים שניתן להגיע להסכם תוך ימים-שבוע - דבר שעדיין לא קרה. 

השיחות עם סין - אלמנט הזמן

השיחות מתקיימות על רקע לחץ כלכלי משמעותי מאוד שמופעל על סין, אבל הסינים בחרו במלחמה בשני אופנים - גם מלחמת מכסים, אבל גם מלחמה בשטח. נראה שהציבור הסיני מאוד מחובר לממשל במלחמת הסחר ומרגיש את הפגיעה בכבוד ובגאווה הסינית. הסינים רוכשים פחות מוצרים מארה"ב, הם יודעים שהם הצד החלש והפגיע במלחמה הזו ולכן הם מצטרפים באופן אישי למלחמה. הם "נלחמים" באמריקה דרך הרשתות החברתיות, קוראים להחרמת מוצרים אמריקאים וציבור גדול עשוי שלא לרכוש מוצרים אמריקאים. סין היא מעצמת ענק, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עם 1.4 מיליארד אנשים. כוח הצריכה העצום הזה, מרגיש פגוע ויפחית צריכה של מוצרים אמריקאיים. זה כוח לחץ גדול של הסינים מול ארה"ב. 

 בשבוע האחרון פורסמו דוחות המצביעים על האטה חדה בסחר הדו-צדדי, כאשר יבוא מסין לארה"ב ירד בעשרות אחוזים. ומה יקרה עם המלחמה תישאר על ווליום גבוה? הסחר צפוי לרדת ב-75% עד 80% במחצית השנייה של 2025 - מערייכם הכלכלנים של ג'יי.פי מורגן. בסין, פעילות המפעלים האטה באפריל באופן משמעותי וחזרה לרמתה מלפני 3 שנים, והממשלה מתכננת צעדי תמריצים כלכליים. בארה"ב, הכלכלה התכווצה ב-0.3% ברבעון הראשון של 2025, בין היתר בשל מדיניות המכסים.

• בגלל אפל: אלפאבית צונחת ב-9%
• הפרדוקס של גרג אייבל: מיליארדר שכמעט לא מחזיק במניות החברה שיוביל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שר החוץ הסיני, גואו ג'יאקון, הדגיש כי כל משא ומתן חייב להתבסס על "שוויון וכבוד הדדי", וסין דורשת ביטול מלא של המכסים האמריקניים כתנאי לשיחות משמעותיות. עם זאת, הצהרות עדכניות ממשרד הסחר הסיני מראות נכונות לבחון את הצעות ארה"ב, מה שמצביע על ריכוך מסוים בעמדת בייג'ינג. 

אלמנט חשוב בשיחות האלו הוא אלמנט הזמן. השטח לא יכול לחכות לפתרון ובחודש האחרון יש כבר פירמות רבות שמצאו תחליפים לסחורה הסינית. זה יכול להיות בעייתי להמשך כי מדובר בגופים רבים שלא יחזרו במהרה לייבא מסין. הם רודפים עכשיו אחרי סחורה ממדינות בעולם, מפתחים קשרים עם ספקים חדשים ויהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור. זה אומר שתהיה פגיעה בסינים ושגם העלויות לחברות האמריקאיות יהיו גבוהות יותר (לרוב העלויות ממקומות אחרים גבוהות יותר). בראייה מלמעלה, ככל שהזמן יעבור בלי פתרון, השטח יתגבש למציאות חדשה וזה יתבטא בדוחות החברות וגם אצל הצרכנים בארה"ב שישלמו יותר על המוצרים.     

השיחות עם סין - האם זה ישפיע על השוק?

השיחות הקרובות עשויות אומנם לסלול את הדרך להפחתת מכסים הדרגתית, אך צריך לזכור שהתהליך יכול להיות ממושך, אם כי כנראה שניתן להגיע להסכם ביניים יחסית מהר, ושלא בטוח כלל שהם יביאו בכלל להסדרה, זה תלוי בשני הצדדים ויש נושאים מורכבים וקשים בדיונים בין שני הצדדים. המלחמה היא לא רק על המכסים עם המשמעות האדירה שלהם, היא גם על נושא הקניין הרוחני כשארה"ב תוקפת את סין בהאשמות על זיופים בקנה מידה מאוד רחב. 

ומבחינת המשקיעים - איך יגיבו השווקים לדיווחים? ברור שזה טוב לשווקים שיש דיבורים בין שתי המעצמות, אבל באופן מסוים זה כבר נלקח בחשבון וזה התבטא בראלי בשוק. סוג של ראלי בקופה דובית שהקדים את זמנו - אבל ככה זה בורסה. היא יודעת לקרוא את הכיוון לפני כולם, היא בעצם מבחן ההמון - ההמונים קובעים מה הם צופים דרך הבורסה.  הם ציפו לשיחות האלו ולכן ייתכן שהדיווח הרשמי כעת כבר מגולם באופן מסויים חלקי, אפילו משמעותי במחירים.  

עד כמה סין באמת מחויבת לשיחות? הצעדים האחרונים שלה מעלים תהיות

סין הודיעה הבוקר על שורת צעדים מוניטריים רחבים, בניסיון לתמוך בכלכלה המקומית שנלחצת גם מהאטה פנימית וגם ממלחמת הסחר עם ארה"ב. הבנק המרכזי הפחית את הריבית על ריפו הפוך ב-0.1 נקודת אחוז ל-1.4%, הוריד את יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים בחצי נקודת אחוז, מהלך שצפוי להזרים לשוק כ-138 מיליארד דולר, וגם הפחית את הריבית על הלוואות לדיור לטווח ארוך ל-2.6%. בנוסף, בוטל יחס הרזרבה הנדרש לחברות ליסינג ומימון רכב, כדי להרחיב את האשראי בסקטורים שנפגעו.

הרקע למהלכים ברור: החרפה במלחמת הסחר, לאחר שהממשל האמריקאי בראשות טראמפ הודיע על מכסים גבוהים במיוחד על סחורות מסין, שהגיבה במכסים משלה על סחורות מארה"ב. עם זאת, ולמרות המתיחות, סין וארה"ב צפויות להיפגש השבוע לשיחות סחר, שמטרתן להנמיך את הלהבות.

סין מצידה מנסה להציג עצמה כשותפה אחראית הדוגלת ב"סחר הוגן", אך בפועל משתמשת בכלים מוניטריים ואשראיים שמייצרים עבורה יתרון תחרותי, בעיקר באמצעות תמריצי אשראי, סבסוד סקטורים מסוימים והזרמת נזילות לשווקים, דבר שמעלה תהייה לגבי מחויבותה להסכם סחר הוגן.