
עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
מה אפשר ללמוד מנתון הפיגורים במשכנתאות? לא מה שחשבתם
פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות.
המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק. עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא.
לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש. אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה.
כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי.
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- איך בוחרים משכנתא בתקופה של ריביות משתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.
- 15.אנונימי 03/11/2025 10:42הגב לתגובה זוהכתב שכח שיש פי שתיים פיגורים במשכנתאות מגובת נכס לכל מטרה בהשוואה ל 4.12 מיליארד שח במשכנתאות הכלליות... למה אם המצב גרוע והוא באמת גרוע אז בואו לא ניתן את כל הנתונים רק חלק
- 14.אנונימי 02/11/2025 11:39הגב לתגובה זולרוע המזל איננו יודעים כמה בנק ישראל הפסיד על ספקולציות אידיוטיות שלא לדבר על בנקים מקומיים שתמיד היו להם בעיות בניהול סיכונים. ודור הזיפר לא יקנה כלום בניגוד לדור המילניום שהגביר את הביקוש לדירות ומוצרי יוקרה. זמנים קשים לפנינו.
- 13.אנונימי 02/11/2025 11:16הגב לתגובה זומה הלוואות צריך לשלם אשכרה להחזיר עם ריבית יש הרגשה כללית כזאת שלא נוטלי המשכנתא ולא נותני המשכנתא ידעו את הדבר זה
- 12.ככה התחיל משבר הסאב פריים שהפיל את כלכלת העולם 2007 (ל"ת)אנונימי 30/10/2025 17:43הגב לתגובה זו
- 11.צבי 30/10/2025 10:23הגב לתגובה זולפרוס את סכום המעמ כיתרה לניצול להחזרי מס הכנסה על עבודה או הכנסה מעסק בלבד למספר שנים נניח 10 שנים ליניארית. ככה יוקל למי שנותן הכי הרבה למדינה וזה גם מעודד אותם לעבוד קשה ולא לעבוד בשחור..
- 10.מתווך אובייקטיבי! 30/10/2025 10:10הגב לתגובה זונצלו המחירים הנוחים יעשו לכם מינוף נדלני מבוקר ובזהירות!!!!
- 9.אנונימי 29/10/2025 23:00הגב לתגובה זומה לגבי אלה שאמורים לקחת משכנתא 90% עם היקבלו ובוא נראה 2026 כל הבעיות יתחילו של הלווים שהם על הקצה
- 8.נער 29/10/2025 21:23הגב לתגובה זואחוזי בעלי המשכנתאות שקורסים תחתיהן גבוה הרבה יותר
- 7.רועי 29/10/2025 12:47הגב לתגובה זוישבנו במסעדה הכי טובה 15 שנה עכשיו הגיע זמן התשלום
- אנונימי 29/10/2025 14:04הגב לתגובה זוזה הכל קומבינה מתוכננת לשעבד הייטקיסטים כדי שפחות יטו לברוח מהארץ וכך גם ישלמו יותר מסים וריביות.
- 6.רועי 29/10/2025 12:44הגב לתגובה זולהיקנס אך ורק שהבנקים יאבדו שליטה
- כלכלן 29/10/2025 14:06הגב לתגובה זוהמדינה גרמה להם לעבוד יותר שנים ויותר משכורות כדי לגבות מהם יותר ריביות ויותר מסים אבל אני צופה שהם עוד יסגרו איתה חשבון בענק בעתיד הלא רחוק
- אנונימי 29/10/2025 13:57הגב לתגובה זואחוז הפיגורים נמוך מאוד אחוז המשכנתא תמיד נמוך ממחיר הדירה אין קשר בין הסאב פריים למה שהולך פה. פשוט תגובה של חוסר הבנה מצידך
- 5.זה יגמר בסוף רע מאוד לבנקים (ל"ת)כלכלן 29/10/2025 12:37הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 29/10/2025 12:32הגב לתגובה זואנשים לקחו משכנתאות וקנו בית רעוע שיפצו שיפוץ רעוע. ניצלו לא מעט מהכסף שלוו לדירה לחופשות בחול ועכשיו מבינים משהו פשוט הלוואות מחזירים עם ריבית ולמשך עשורים. הבית הוא של הבנק מעשית. זה נקרא ישראלים טיפשים.
- ספורטיבי 30/10/2025 10:11הגב לתגובה זוריצה לבנקים דורשת כושר גופני!!!
- 3.מירב 29/10/2025 12:15הגב לתגובה זוכל המשפחות שנקלעות לקשיים צריכים להודות לנגיד בנק ישראל. תמשיך להתעקש לא להוריד ריבית . בושה וחרפה. !!!
- אתה מוכן כמובן לשלם 100 שח על ככר לחם בשביל כמה הרפתקנים ששחקו אותה מייליונרים. נכון (ל"ת)אנונימי 29/10/2025 12:42הגב לתגובה זו
- 2.לבטל את המעמ על מרכיב עלות הקרקע להשיב את המעמ רטרואקטיבית לאלו שרכשו (ל"ת)אנונימי 29/10/2025 12:03הגב לתגובה זו
- אים היה לך חנוך פיננסי בסיסי היית יודע שאין אפשרות להשיב מעמ רטרואקטיבית (ל"ת)אנונימי 29/10/2025 13:35הגב לתגובה זו
- אנונימי 29/10/2025 16:14כעת המדינה תחזיר לדייר לפחות את מחצית המעמ. דירות יד שנייה יוחרגו מהחזרה רטרואקטיבית אך להבא מחירי דירות יד שנייה יוזלו בגלל השוק.
- 1.בקיצור לא סאב ולא פריים (ל"ת)שאפיק 29/10/2025 11:23הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
