
אמפא ומשרד עוה"ד גולדפרב, גרוס, זליגמן בשכירות של עד 700 מיליון שקל במגדל אלקטרה
חברת אמפא מדווחת על חתימת הסכם שכירות מהותי במגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון 98 בתל אביב, אחד הנכסים המניבים הגדולים בבעלותה; היקף השכירות 2.3 מיליון שקל חודשי, בעסקה של עד 25 שנה, ובהיקף מירבי של כ-700 מיליון שקל
חברת אמפא אמפא 3.02% מדווחת על חתימת הסכם שכירות מהותי עם משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ושות', בנכס מרכזי שלה, מגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון 98 בתל אביב, אחד הנכסים המניבים הגדולים בבעלותה. ההסכם נחתם בין אמקור
בע"מ (חברה בבעלות מלאה של אמפא) ופפו ספנות בע"מ (שבבעלות בעלי השליטה באמפא), לבין משרד עורכי הדין, שישכור שטחי משרדים, חניות ומחסנים במגדל. השוכר קיבל עדיפות בלעדית לשכור שטחים נוספים באותו נכס, אם ובמידה שהמשכיר יחליט להשכירם בעתיד לגורם אחר. מרבית השטחים
שהושכרו היו מאוכלסים קודם לכן על ידי גוף קשור לשוכר, והחוזה הקודם הסתיים במקביל לחתימה החדשה.
פרטי ההסכם
משך תקופת השכירות הראשונה הוא עד ביוני 2037, עם אפשרות להארכה בשלוש תקופות נוספות – שתיים בנות 5 שנים כל אחת (עד יוני 2047), ותקופה נוספת של 35 חודשים (עד מאי 2050). דמי השכירות: משתנים לפי שטחים ותקופות, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2025. היקף כספי: בהנחת מימוש כל תקופות האופציה וזכות הסירוב לשטחים נוספים, היקף דמי השכירות הכולל נאמד בכ-700 מיליון שקל. על פי הנתונים, הממוצע השנתי הוא 28 מיליון שקל, כך ששיערוך של שכירות חודשית על פי נתוני העיסקה מוביל לסכום של כ-2.3 מיליון שקל.
מגדל אלקטרה, שנמצא ברחוב יגאל אלון בת"א, הוא בשטח של כ-59 אלף מ"ר המתפרשים על פני 45 קומות. הבניין נמצא בבעלות קבוצת אמפא (75%) וחברת פפו ספנות (25%) של האחים נקש. כרגע, תפוסת הבניין מלאה, כשבין שוכרי העוגן נמצאות גוגל (שצפויה לעזוב במהלך 2027) ופייפאל.
כזכור, ביולי יצאה אמפא להנפקה, שבוצעה במחיר נמוך ממה שביקשה אמפא להנפיק (אחרי הדגלים האדומים - אמפא פוגשת את קרקע המציאות). בנוסף, לאחרונה החברה השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי. כתבנו לכם בעבר על השאלות לגבי פרמיות הסיכון למשקיעים: אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
- אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק המשרדים במרכז מפגין עמידות
לאחרונה התפרסמו נתונים, כי
למרות המצב הביטחוני והכלכלי המאתגר, שוק המשרדים בתל אביב ובאזור הבורסה ברמת גן הציג עמידות מפתיעה, עם שיעורי תפוסה גבוהים ועלייה מתונה בדמי השכירות. דמי השכירות הממוצעים במשרדי Class A עלו בכ-4.3%, מכ-120 שקל למ״ר לכ-124 שקל למ״ר, אם כי שיעור התפוסה ירד מעט,
מ-95.5% לכ-93.9%.
מחוץ לתל אביב, התמונה שונה לחלוטין. בערים כמו פתח תקווה, ראש העין, רעננה והוד השרון שיעור התפוסה ירד אל מתחת ל-80%, בעוד דמי השכירות הממוצעים נעים סביב 70-75 שקל למ״ר בלבד , כמחצית מהשכירות במגדלי היוקרה שבתל אביב. הרצליה פיתוח
שומרת על מובילות אזורית עם תפוסה של 95.7% ושכר דירה ממוצע של 99 שקל למ״ר, אך יתר האזורים חווים חולשה. במתחמי התעסוקה החדשים נרשמות גם תופעות של "השכרות על הנייר", עסקאות מול חברות חללים משותפים (כמו Wework ורומס) המשכירות הלאה שטחים שטרם אוכלסו בפועל. בנוסף,
היזמים מעניקים כיום תקופות גרייס מוארכות והטבות מימון נדיבות לשוכרים, מה שמעיד על תחרות גוברת ועל שוק הנמצא בנקודת איזון עדינה, בין עמידות בליבה לבין האטה ממשית בשוליים.
- 1.לא עדיף להם לקנות בניין במקום להשכיר (ל"ת)אנונימי 30/10/2025 13:43הגב לתגובה זו
- השכן שלא ישן 30/10/2025 20:42הגב לתגובה זומודל השותפות של משרדי עוד יוצר בעיה ברכישת משרד לטווח ארוך. אמנם יש פירמות בהן השותפים מקימים חברה לטובת החזקה של שטח משרדי אותו הם משכירים לשותפות אך בפירמות גדולות עם בעלות מורכבת כמו גולדפרב זה יותר מסובך.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
